Global Game Jam 2015

During the writing of the previous entry, a strange woman approached me and asked me if this is an event where people played games or just developed them. I said that, sometimes, people would stop to play a game to relax or give the brain a break. Then she asked me what is “That game that all the kids are playing”. I said I don’t think there is such a thing anymore. She said, of course there is. And she finally remembered she meant Minecraft. I can understand why she would think what she thought. Then she asked me if I knew anyone who was really good at it. Against that I was speechless so she walked away. Normals are weird. Anyway, back to the regularly scheduled program. Shortly after I finished writing, Jeremie arrived and then everyone started waking up and showing up and we got back to work. As our games were mostly done from yesterday, this day was was spent on integration, bug fixing, polishing, balancing and adding just a few more tidbits for the fun of it. And when it came time to present, our game looked like one of the most polished games there and, I think, it’s one of the, if not the, best games of this Jam location. I’m not discounting the possibility of another team like “Keep Talking and Nobody Explodes” somewhere around the globe but I think ours is a prime candidate for mentioning. Just need to wait for this year’s Continue Reading →


Posted in Gaming, No Category by with comments disabled.

Global Game Jam 2015

Because the Italy posts are still under review, it’s time to write something new. Well, it’s a good thing it’s the end of January because Global Game Jam! I think my illness messed up my sleep schedule because I feel just more tired, especially in the mornings, and so it took me more time than I intended to just get out the door. I eventually got to the new site (Beit Ha’eer) in time to sign in and hear the opening statements. After the announcements, I mostly walked around as I didn’t really have ideas popping out of every whole. I ended up at the Room where Amit took over a table and so I listened to him and Jeremie and joined the conversation with them and some others and after 15-20 minutes of back and forth, we had an idea for a game. We gathered the remaining personnel and got to work. Our idea was to combine three games into one but have them all controlled by one button (hitting that diversifier, maybe Stephen Hawking will want to play our game). And, quite surprisingly, we had somewhat fleshed out prototypes and even a combination of all three by the end of the first day. Which is quite nice. Now, it is the beginning of day two and we should be wrapping up, fixing bugs, polishing, tweaking and getting some sounds and music in. We could do that in 9 hours. No problem.


Posted in No Category by with comments disabled.

היה הייתה 2014

אני לא אוהב את חידוני השרשרת של סוף השנה ואני גם לא ממש בקטע של החלטות תחילת שנה אבל אני כן יכול להסתכל אחורה על השנה שהייתה ולבחון אותה מעכשיו. דבר ראשון שקל לשים לב הוא שהייתי הרבה פחות פעיל פה מבעבר. זה בעיקר כי הייתי מאוד עסוק בעבודה שהתחילה רק חודש קודם ורציתי להשקיע. אבל בואו נראה מה היה. 01/01 – טוב זה לא ממש 2014 אבל התחלתי עבודה חדשה בדצמבר 2013 וזה דיי צבע לי את כל השנה. תמיד רציתי לעבוד על משחקים ועכשיו קיבלתי הזדמנות. זה לא הפרויקט האישי שלי אבל רק לעבוד בתחום, לצבור נסיון, הבנה וקשרים, זה כבר נהדר בפני עצמו. 24-26/01 – הלכתי ל-Global Game Jam הראשון שלי. תמיד חששתי להצטרף אבל בהשראת עמית, ראש הצוות שלי, הלכתי ועבדנו ביחד עם אנשים מגניבים והיה כיף והוצאנו משחק מגניב. 31/01  – יום אחד כשחזרתי מהעבודה, שני מטורפים החליטו לרדוף אחרי במעלי ובמורד חיפה עד שנכנסתי לתאונה והם ברחו. זאת הייתה חווייה לא נעימה ששיבשה לי את הכמה חודשים שאחרי אבל אני חושב שעברתי את זה. 09/02 – הבלוג של Unity הציג את המשחק שאנחנו עשינו בתור דוגמה ל-GGJ. הבלוג! הרשמי! של Unity! והמשחק! שלנו! מוצג ראשון! אההההה! כן. זה מגניב. 23/02 – עברנו רשמית למרכז. אני מצאתי עבודה במרכז ומעין לומדת בפתוחה אז זאת הייתה ההחלטה ההגיונית. דירה אמיתית שנייה שלנו ביחד וכרגע אנחנו עם 2 מתוך 2 בעלי דירה נחמדים. מחזיק אצבעות. 15/03 – הצלנו כלבה משוטטת ברחוב. היא ברחה ממסיבת הפורים של אחד השכנים מבנין ליד והיה קצת קשה להשיג את הבעלים אבל Continue Reading →


Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Humanity, IT, Maayan, Me, No Category, Philosophy, Role-Playing, School, Stories of My Life, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

מתמטיקה מורכבת

באוטובוס לטכניון. הכרטיס עולה 6.90. אני נותן לנהג 12. הוא מנסה להחזיר לי את השנקל. וכשאני אומר לו את העודף הנכון הוא מתחיל להתלונן על מתמטיקה מורכבת על הבוקר. חוץ מזה ש-8:30 זה לא כל כך מוקדם ונהגי אוטובוסים בטוח קמים הרבה לפני, 12 – 6.9 זה מסובך? 2 + 3.1 זה מסובך? עצוב לי אם זה המצב הממוצע היום.


Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

מצב הבלוג

אז מי שבאמת אכפת לו מה קורה פה בטח שם לב שלא היו הרבה עדכונים מאז ספטמבר. זה נגרם בגלל שהייתי מאוד לחוץ בעבודה ולימודים אבל גם בגלל שכל זמן שהקדשתי לבלוג הלך לטובת כתיבת הרשומות מהטיול באיטליה. זה יותר מסובך ממה שחושבים. אבל סיימתי את הטיוטות הראשונות. עכשיו אני רק צריך לערוך ולוודא שזה נראה כמו שצריך ואני אתחיל לשחרר אותם בקרוב. עוד משהו מעניין שגיליתי: בממשק הרשת של WordPress הוא לא נותן לי להעלות קובץ שגדול מ-2mb אבל דרך הטלפון הוא מתלונן רק על קבצים שמתקרבים ל-20. בכל מקרה, בקרוב יהיה שצף של עדכונים. להגדרות מסוימות של “שצף”.


Posted in No Category by with 1 comment.

מספ”ר

“תגיד את זה שוב,” אמר רועי וניסה לא להישמע כאילו הוא בהלם. “מה שאמרתי,” חזר האיש בחליפה שנהג ברכב במהירות שהייתה רק קצת מעל ההגיוני במעלה דרך השלום, “הוא שאני אגרום לכך שהמקרה שלך יחמיר, אתה תפוטר מהמשטרה, ארגון ביטחון עצמאי ישכור את שרותיך אבל אתה בעצם תעבוד בשביל יחידת סודית שממומנת על ידי תקציב שחור של השב”כ.” “את כל זה הבנתי,” אמר רועי. “אבל איך אמרת שקוראים ליחידה הזאת?” “האיש בחליפה נאנח ושפשף קלות את עיניו. “טכנית, ליחידה אין שם. אבל בגלל שאנחנו ‘מחוץ לספר’,” הוא החווה את סימני הציטוט ביד אחת. “החבר’ה פשוט קוראים לה מספ”ר.” “ואיזה מספר אתה?” רועי חייך. האיש בחליפה תקע בו מבט עייף. “עכשיו זאת בדיחה שלא שמעתי כבר עשרות אלפי פעם.” “בסדר. בסדר,” רועי התרצה, שילב את ידיו שוב והביט קדימה. “למה דווקא אני?” “כי אנחנו צריכים בשר תותחים,” פלט האיש בחליפה ומיד המשיך, “וכי אתה בחור צעיר ונחוש, אינטליגנטי ומהיר תגובה, בעל כושר גופני טוב והמוכנות לעשות מה שצריך כשזה לטובת הכלל. אז רק לידיעתך הכללית…” הוא העיף ברועי מבט ארוך, “אין הרבה כמוך.” “ומה אם אגיד ‘לא’?” האיש בחליפה החזיר את עיניו אל הכביש. “אז אני אגיד שהפסד שלך ובהצלחה עם מבחן הבלש הרביעי.” “אתה לא חושש שאני אספר למישהו על היחידה הסודית שלך?” “לא ממש. תקליט את עצמך מספר למפקד שלך על יחידה סודית של משטרת ישראל והשב”כ שפועלת מחוץ לספר, מגייסת אנשים מתחת לאף של מודיעין ועושה דברים שהחוק לא מכסה והממשלה מעדיפה להתעלם מהם. שלח לי את זה. לא צחקתי טוב כבר הרבה זמן.” רועי ניסה להסתיר חיוך. הוא Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

מספ”ר

“סמל רועי דנין,” הפסיכולוג של המחלק חצי קרא, חצי הקריא את התיק שמולו. “ארבע שנים במשטרה,  דעות משבחות…” הוא דפדף קצת בתיק, “ברובן מהמפקדים שלך ומהשותפים שלך. ניגשת שלוש פעמים למבחן הבלש.” הפסיכולוג הרים את עיניו אל רועי שזז באי נוחות על הספה ממול. הוא לא היה צריך שיגידו לו כמה פעמים הוא נכשל. “סך הכל, היסטוריית שירות קצרה אך לא רעה. לא מעיד על משהו יוצא דופן.” הוא סגר את התיק והניח אותו בצד. “אז למה אני פה?” רועי נשען קדימה. “זאת שאלה מצוינת. למה אתה פה? כי זו המדיניות אחרי כל שימוש בנשק. במיוחד בנסיבות כמו שלך.” “אילו נסיבות? יריתי לו ברגל. הוא לא מת. לפי מה ששמעתי הוא אפילו שוחרר מבית החולים באותו הערב.” “אבל השאלה היותר חשובה היא למה ירית בו? הוא לא איים על אף אחד. הוא ברח ממך. היית יכול לרדוף אחריו, לתפוס אותו ללא אלימות מוגזמת.” רועי פכר את אצבעותיו. “אלימות מוגזמת? זה רק כדור אחד בירך. והוא עבר נקי לחלוטין. הוא לעומת זאת עדיין החזיק סכין מטבח שהוא לקח מהדירה. אם הוא היה תופס מישהו, זאת הייתה אלימות מוגזמת.” “את מי הוא היה תופס בארבע אחר הצהריים ברחוב מגורים נידח בגבעתיים? הרחובות היו ריקים.” “היו ריקים, כן. אבל ימינה מסוף הסימטה היה גן אורים שמשחרר את הילדים פחות או יותר באותו הזמן. אם הוא היה מגיע לשם, היה לנו מצב בני ערובה במקרה הטוב.” “אבל לא יכולת לדעת שהוא ירוץ לשם.” “כן יכולתי. הוא החזיק את הסכין ביד ימין. מה שאומר שהוא ימני. הבחירה השרירותית של ימניים נוטה ימינה. כמו כן, הוא Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

GameISCon לראשונה

כמו שבינואר שעבר הלכתי ל-Global Game Jam בפעם הראשונה, והתוצאות היו לא רעות אם יורשה לי, הפעם הלכתי לכנס המקצועי של התעשיה בפעם הראשונה. לא יודע למה ציפיתי. לא ל-E3, אפילו לא ל-GDC, אבל היה מעניין. היו הרצאות מעניינות וחלקם קצת פחות. לצערי, נראה לי, שעדיין יש הרבה מרצים שאני מצפה שידעו לעשות את זה כמו שצריך אבל עוד לא התאפסו על זה. וחלק מההרצאות התגלו כלא מעניינות כמו שחשבתי. אני לא אומר שאני גאון גדול אבל אני כל הזמן לומד וקורא כך שלרוב קשה לחדש לי. בכניסה הציגו משחקים חדשים ומגניבים וגם לנו הייתה שם נציגות עם הגרסה הראשונה שהראינו לאנשים מחוץ למעגל הקטן של אנשי חברה ובריכת הבדיקות. חבל רק שהביאו מכשיר שאנחנו לא ממש תומכים בו. בגלל זה המשחק קרטע, לא שום סיבה אחרת. סך הכל היה כיף אבל אני חושב שכדאי שאני אשקיע יותר זמן ביצירת קשרים בפעם הבאה.


Posted in No Category, Work by with comments disabled.

רומא – הוותיקן

התכנון היה לקום מוקדם, לקחת רכבת לכמעט קצה הקו וללכת מהר אל התור של הוותיקן. אז קמנו, לקחנו רכבת והלכנו אל התור לוותיקן. לא התחלנו במקום אידיאלי. הלכנו אל תוך קהל תיירים. ובדרך עצר אותנו מישהו שנראה כמו נציג רשמי בהתחלה אבל התברר שהוא סתם מנסה למכור למעט כרטיסים מהירים. אז לקח קצת זמן אבל בסוף הגענו אל התור של השעתיים. אחרי זמן ניכר גם הצלחנו לראות את זה. אחרי החיפוש הגופני הצפוי, קצת בלבול והרבה התייעצות במפה, יצאנו לדרכנו. אני חושב שלא אתאר את הטיול הזה בפרטים כי זה הולך בערך ככה: “ראינו דברים מגניבים, ניווטנו בין טונה של אנשים, אכלנו מתישהו ויצאנו החוצה.” ואולי עוד משהו על זה שאנשים לא מסתכלים למעלה במקום שמקושט מכף רגל ועד ראש (במיוחד במקום שבו הציור הכי מפורסם נמצא על התקרה). ומעכשיו, תמונות. מכיוון שאסור לצלם בקאפלה, אין לי את התמונה המפורסמת, לא משנה כמה אחרים ניסו לצלם בחשאי. ואחרי זה יצאנו לאותה רחבה ממנה נכנסנו, בהינו באנשים שרק עכשיו עומדים בתור, והמשכנו אל הבסיליקה. להלן, בסיליקה. אחרי זה, החלטנו לחזור לדירה לנוח… ולשחק טאקנוקו. אחרי שנחנו, יצאנו אל הפאב שעמית ואמלי המליצו לנו. בעסה שהמטבח היה חצי סגור אז אכלנו כריך קטן. הקולה הביתית, לעומת זאת… מדהימה. טעמנו גם בירות אבל, שוב, אנחנו לא שתיינים גדולים. אז נהנינו אבל… בסדר. יצאנו משם שוב לכיוון פריג’ידריום. קנינו קופסה גדולה. אכלנו ממנה רק קצת בלילה והשארנו הרבה חלק מספיק גם למארח שלנו. בבוקר, לא מיהרנו. התארגנו, יצאנו לארוחת צהריים גדולה ומושקעת אחרונה וחזרנו לקחת את עצמנו לשדה התעופה. היו לנו קצת בעיות ולחצים בדרך לשדה התעופה, טיסה חזרה Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.

רומא – הפורום והקולוסיאום והטירה של

ביום השני שלנו ברומא, הלכנו אל הפורום והקולוסיאום. אחד הטיפים החשובים שקיבלנו היה ללכת לקנות כרטיסים על הגבעה, לא בקולוסיאום. אז זה מה שעשינו. ואז גילינו כי הכניסה באותו היום הייתה חינם. שזה מגניב! אז סיור בפורום… (חלק מהתמונות הן פנורמות אז שווה לפתוח את הגרסה הגדולה) ואז קולוסיאום… אחרי זה חשבנו ללכת לגנים ליד אבל ויתרנו וחזרנו חזרה דרך הכביש הסגור ליד הפורום. הוא היה מלא באנשים, מוזיקאיי רחוב, ומוכרי אוכל זבל. אבל לנו היו עוד תוכניות. בקצה הרחוב מצאנו עוד בנין מרשים אבל היינו בעיקר רעבים. אז הלכנו לסאבוויי. יאי! ואחרי זה מצאנו את (למרות שעוד לא ידענו את זה) הגלידה הכי טובה ברומא. ברוכים הבאים לפריג’ידריום. עם שוקולד אבל זה פחות חשוב. קשה לתאר מה זה פריג’ידריום. זה שם הגלידריה, כפי שקל לראות אבל זה גם השם של גלידת הבית שלהם. והגלידה הזאת היא משהו אחר. מדובר בגלידת קרמל עם טפטוף שוקולד ועוגיית סוכר למעלה ואיך שהוא זה הרבה יותר מדהים ממה שזה נשמע. ובגלל שזה היה הדבר הנכון לעשות, בדרך למקום הגדול הבא עצרנו בעוד גלידרייה, גלידריית התיאטרון. שוקולד לבן עם בזיליקום בשביל מעין וארבעה שוקולדים ביחד עם מרווה ופטל בשבילי. זה היה מעט מוזר בשבילה אז אני בסוף סיימתי את שניהם. המרווה והבזיליקום היו תוספות מעניינות אבל סך הכל היה מאוד טעים. משם הלכנו לכיוון הטירה, פגשנו כלב מגניב, שמנו לב שלמעין התחילה פריחה מוזרה, חזרנו לגלידרייה, גילינו שלא היה בגלידה משהו מוזר אז חזרנו לטירה. הטירה היא סוג של מבצר ישן ואנדרטת מלחמה עכשיו. כפי שאפשר לראות מהתמונות, יש שם כמה דברים מגניבים. ומכיוון שהיא גם Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.