(חופשה בקפריסין (שבוע ברשומה
2017… 09-19, 12:57. רק הגענו לשדה התעופה. כניסה מהירה כי אבא של מעין בכסא גלגלים. אבל אז בלגן כי הוא איך שהוא גם צריך לעלות למטוס. 09-19, 14:50. על המטוס בדרך לקפריסין. 09-19, 16:00. כבר בביקורת דרקונים. 09-19, 17:00. בוילה. מתארגנים קצת ויוצאים לחפש ארוחת ערב. 09-19, 21:25. אחרי שכמעט פספסנו את המסעדה שהמליצו לנו, הזמנו טונה אוכל וזה עלה בערך 100 שקל לבן אדם. המחירים בקפריסין יחסית זולים. 09-20, 18:17. היום היה בעיקר בטן גב בריכה ים. ואז עוד קצת גב ועוד קצת לישון כי למה לא? ואז הלכנו לקניות כדי להכין ארוחת ראש השנה. 09-21, 9:51. גם הסופר הגדול פה לא כל כך מרשים אבל מצאנו מה שצריך. ארוחת הערב הייתה גדולה ומרשימה. ונרשמה גם הצלחה בפיוס בקרב על הפטריות. וגם אחרי ארוחה כזאת, הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה לאימון בוקר. עליתי שני קילומטר צפונה ואז חזרתי. לא רצתי כמו שרציתי אבל זה היה משהו… בחו”ל, בחום הזה, אחרי ארוחת חג. והחום… רק 25 מעלות אבל הלחות מטורפת. טוב שיש בריכה ממש מחוץ לדלת. 09-21, 16:28. החלטנו שהיום נעשה קיאקים. אז הלכנו כולנו סאנס אמא לחוף עץ התאנה למצוא את אתר ספורט המים. הבאנו את הכיסא של שי כמעט עד גבול המים, העלינו אותו על קיאק ויצאנו לדרך. בערך שעה הלוך וחזור אל איזה אי וחוף אחר ואז כולנו היינו שמחים יותר. וגם שרופים יותר. אכלנו ארוחת צהריים, עשינו קצת קניות וחזרנו. 09-21, 22:22. אחרי ארוחה גדולה ומפוצצת, כולם החליטו לשחק את אחד המשחקים שאני פחות Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת/ראשון – Home is Where Your Dog is
2016-05-30 בשבת קמנו מאוד מאוחר. אני חושב שהתעוררתי בסביבות שמונה. מה ששם אותי בבערך 11 שעות שינה. התמחשבתי קצת בעיקר כדי להשיג את מפולת האינטרנטים שתהיה כשנגיע הביתה. וקצת אחרי שמעין קמה, הלכנו לארוחת בוקר. מכיוון שזה היה ב’ מאוד מרשים וגרנדיוזי, הייתה גם ארוחת בוקר בהתאם. קיבלנו פנקייקים וחביתה וקורנפלקס וריבות ומאפים ו… היה מאוד טעים. אחרי ארוחת הבוקר סיימנו לארוז את כל מה שהיה צריך לארוז. איך שהוא — אני עדיין לא בטוח איך — כל מה שהיה לנו וכל מה שקנינו נכנס אל תוך התיקים והמזוודות. ואז לא נשאר הרבה לעשות חוץ מלהגיע לטיסה. בדרך לשדה התעופה, עצרנו באיזה סופר כי מעין רצתה עוד כמה דברים אחרונים וגם הם, איך שהוא, נכנסו לתיקים. אבל כשהגענו חזרה לשדה התעופה, להחזיר את האוטו, אז התחילו הבעיות. שום בעיה עם הניקיון; דאגנו לנקות. שום בעיה עם הדלק; שילמנו עליו מראש. הבעיה הייתה עם הצמיג. מתברר שלא היה לנו ביטוח לדבר כזה ומי שדיברתי איתה במרכז העזרה באותו הלילה לא טרחה לציין את זה. היא אמרה לנו, אחרי שנתתי לה את מספר ההסכם, שהיא תקרא ל-AA, אנחנו נחליף את הצמיג ונקבל החזר על העלות שלו. אבל בדלפק ההחזרה, אמרו לנו שאין לנו ביטוח, אין לנו החזר ורוצים לחייב אותנו על הקריאה ל-AA. בסוף החלטנו לוותר, לספוג את המחיר של הצמיג ולא סיפרנו להם שהחיישן לחץ אוויר כנראה נדפק ויש עכביש במראה השמאלית. נכנסנו לשדה התעופה עם חמש שעות לטיסה. אבל British היא חברת תעופה נורמלית אז הם קיבלו את המטען שלנו, העבירו אותנו דרך הבידוק והיינו בחנויות עם יותר מארבע שעות לפני Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שישי – Trinity and Treating Ourselves
2016-05-28 ביום שישי יצאנו מהב’ של מרי אחרי שעה בערך של חיפוש אחר מקום לישון בו בלילה. מתברר שיש קונצרט של ברוס ספרינגסטין בדבלין אז כמעט כל חדר ברדיוס של 50 קילומטר מהעיר היה תפוס. בסוף מצאנו חדר באיזה שהיא אחוזה מפוארת שעלה לנו כמעט פי שתיים מהממוצע ששילמנו עד עכשיו אבל כל עוד זה מקום לישון באזור, ועוד איזה מקום, וגם היינו מאוד מתחת לתקציב עד עכשיו אז זה בסדר. נסענו לשם, פגשנו חלק מהכלבים, והתמקמנו. ואז יצאנו חזרה לדבלין. מצאנו מקום חנייה והתחלנו להסתובב. כיוונו קודם ל-Trinity College. כי זה אחד המקומות הגדולים של דבלין שעוד לא היינו בו. וזה לוקח רק שעה וקצת אז זה שווה את זה. היינו שם, הסבירו לנו קצת על האוניברסיטה וההיסטוריה שלה, היה משעשע. ואז הלכנו אל הספרייה הישנה, לראות את ה-Book of Kells ואת אוסף הספרים העתיק והעצום שלהם. היה מגניב. אחרי שהסתובבנו בחדר הארוך ומלא הספרים, ירדנו אל חנות המזכרות ובין שאר הדברים גם מצאנו דוב קטן שסיים ללמוד. איחלנו לדוב בהצלחה. ואחרי זה, אחרי שראיתי כל כך הרבה ספרים לאורך ולרוחב אירלנד, חשבתי שאולי כדאי לבדוק את הנושא. ובכל מקרה הייתי צריך תספורת. אז הזמנתי תספורת וגילוח וקיוויתי לטוב. אז קיבלתי ספרית אסייתית. זאת אומרת, היה לי ממש קשה לתקשר איתה. וגם המכונה שלהם לא מסוגלת לתת יותר מ-19 מילימטר אז בסוף קיבלתי תספורת קצרה. לא נורא. שיער גדל. הגילוח כן היה שווה את זה. זה היה קרם ומגבת חמה וג’ל וגילוח מאוד קרוב ואז עוד מגבת וקרם ועוד מגבת. היה מגניב. כדאי. בסביבות 18:00 הלכנו לאכול שוב אצל Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום חמישי – רק עוד פעם אחת ודיי
2016-05-27 התכנון להיום היה ללכת ל-Dublin Falconry ולעשות Hawk Walk אחד אחרון. לקח לנו שני בלבולים למצוא את המקום אבל בסוף הגענו לבקתה קטנה בקצה של מתחם ספורט אתגרי (כי זה מה שעושים כשיש כל כך הרבה שטח כמו באירלנד: גולף וקרבות כדורי צבע). המדריך היה בן אדם מאוד חברותי והעוזר שלו צעיר יותר ועזר לנו לצלם. לקחנו את הנץ הבוגרת ומנוסה יותר והעפנו אותה והלכנו איתה וצילמנו ואז הוא שאל אותנו איפה היה לנו הכי טוב עד עכשיו, מבין כל המקומות שעשינו בהם את זה. ושנייה אחרי זה הוא הדגים לנו איך ציפור טרף מגיבה לפקודות, הולכת על האדמה, עפה אל חוטי החשמל, איפה שרק יונים הולכות בדרך כלל, ואז עפה לענף המסוים שמצביעים עליו. וכדי להתעלות על זה, הוא אמר לה ללכת לבד במעלה הגבעה, לטפס על המתקן של האומגה, לעלות לעמוד שאני אמרתי ואז לעוף משם ליד שלי. וואו. ואז סיימנו עם תה ועוגיות. משם לא היו לנו שום תוכניות חוץ מלחזור לב’ ולנוח. אבל עברנו ב-Skerries שוב בדרך והתחשק לי לקנות קצת זבל לאכול כי כל מה שנשאר לנו לעשות זה לנוח ולבלות ביחד, בנחת. אז עברנו ב-SuperValu המקומי וקנינו עוד כמה דברים בשביל הכיף שלנו. בדרך החוצה, קצת הסתבכנו ביציאה ועד שהצלחנו למצוא את הדרך, מעין הבחינה במסעדה איטלקית ודרשה שנלך לאכול שם. התרציתי, עצרנו, נכנסנו וטוב שעשינו זאת. זאת הייתה מסעדה איטלקית קטנה ונחמדה עם שף איטלקי אמיתי שמייבאים הרבה מהחומרים שלהם אז יש להם בלסמי IGP וגבינות ויינות איטלקיים. הוצאנו, בתרגום מהיר לעברית, קרוב ל-300 שקל על ארוחת צהריים אבל זה היה כל Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום רביעי – תיירים בדבלין
2016-05-26 התחלנו את היום בלהסתלק מה-Sycamore House בדבלין. זה לא שזה היה מקום לא טוב. זה בהחלט היה מקום נוח. אבל האחראית על המקום, שאמרה לנו שזה לא הבית שלה אלא היא רק עובדת שם, נתנה לי הרגשה ממש מוזרה. וזה היה אפילו עוד יותר מוזר, כשהתקשרנו לשאול אם יש מקום, שהיא אמרה שהיא יכולה לתת לנו את החדר ב-10 יורו פחות בלי ארוחת בוקר. לא המחיר היה מה שמטריד אלא העובדה שכשירדנו לאכול ארוחת בוקר, מה שקיבלנו היה מבחר קורנפלקס, מיץ תפוזים וחביתה שנראתה שהיא נעשתה במיקרוגל. אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי מבקש גם בייקון. אבל היא כן נתנה לנו להשאיר את המכונית שלנו בחנייה שלה בזמן שהסתובבנו בעיר. שזה נחמד. אז לקחנו אוטובוס דרומה, מעבר לנהר, אל האזורים התיירותיים יותר. התחלנו בקתדרלה של הקדוש פטריק כי זה בניין יפה. יש שם גם פארק נחמד בחצר שלהם שנראה שהמקומיים מאוד אוהבים כי הוא היה עמוס. אפילו קבוצה אחת גדולה של ילדי בית ספר. הכניסה עלתה קצת כסף ולמעין לא התחשק אז לא רציתי לעשות את זה לבד. נכנסתי, הסתכלתי על מה שאפשר בלי לשלם ואז יצאתי החוצה. משם המשכנו אל הטירה. הטירה של דבלין היא לא טירה כמו שהתרגלנו לראות עד עכשיו. הטירה המקורית, על שמה נקרא המקום, כנראה נהרסה ו/או נקברה לפני כמה מאות שנים והשריד היחיד שנשאר ממנה זה מגדל אחד שעדיין עומד. כל השאר נבנה מחדש לאורך השנים. וכרגע זה יותר ארמון ויקטוריאני מודרני שהוסב לשירות הממשלה של אירלנד מאשר טירה של ממש. גם זה עולה כסף אבל כנראה שזה עולה כסף רק Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שלישי – סיבוב בדבלין
2016-05-25 אתמול היה הסיבוב הראשון שלנו בדבלין עצמה. יצאנו, קצת מאוחר לדעתי, מהב’ ולקחנו אוטובוס לכיוון המרכז. ירדנו ברחוב המסחר הראשי של דבלין והלכנו אותו לכל אורכו. מעין ניסתה כל חנות טלפונים אפשרית במסע החיפושים הלא נגמר אחר נרתיק לטלפון שהיא רוצה. כרגע, התשובה הכי טובה שהיא קיבלה היא, “אין לנו! את פה עד יום שבת? אז תני לי את הפרטים שלך ואני אנסה להזמין לך אחד!”. זה היה מוכר מאוד שמח וידידותי, לפי דבריה. ותוך כדי זה קנינו כמה דברים שרצינו והיינו צריכים. אני בעיקר רציתי כוס חדשה. כי מקום עבודה חדש צריך כוס חדשה. אז מצאנו ספל רציני וגדול וירוק שכתוב עליו בגדול Irish Drinking Team. זה אולי קצת יותר מדי ממותג לטעמי אבל זה היה הכי פחות גרוע מכל האפשרויות האחרות. מעין מצאה ספל דומה אבל לבן עם הלוגו של טארגריאן, כי היא bad ass אז ככה. אחרי עוד כמה הסתובביות, הגענו אל ה-Black Sheep, שזה באר פינתי נחמד שמתפאר בערבי משחקים שבועיים. זאת אומרת, פעם בשבוע, מגיעים קבוצה גדולה של שחקנים ומשתלטים על חצי באר. למזלנו, היום הזה הוא יום שלישי. אז הגענו בזמן. יש לי נטייה לעשות את זה. הכרנו כמה אנשים נחמדים, שיחקנו סיבוב אחד של Escape from the Aliens in Outer Space — משחק נחמד אם כי קצת בעייתי מבחינת כמה מכניקות שיש לו — ועוד שני סיבובים של Antidote — משחק שאני עדיין לא בטוח איך מגיעים לתוצאה שאינה כולם, או כמעט כולם, מנצחים או כולם מפסידים. אחרי זה הלכנו לחפש את חנות המשחקים שהם המליצו עליה, שאין לי מושג איך היא Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שני – כסף ואופנה
2016-05-24 יצאנו מ-Kilkenny (אבל לא לפני שאמרנו שלום אחרון לקוקו) לכיוון כללי צפון. החלטנו לוותר על הדברים שקרצו לנו משני צידי הכביש ופשוט עלינו על המהיר (כן, יש כאלו דברים באירלנד) ונסענו. אחרי כמה עשרות קילומטרים טובים, הגענו אל Newbridge Silverware, יצרני כלי כסף כנראה שמאוד נחשבים (אני לא באמת שמעתי עליהם). אבל מבחינתי, זה היה שווה את זה בשביל לתפוס תמונה שנראית כאילו מעין מעריכה מכונית קלאסית. :) בפנים יש חדר תצוגה ענק של כלי כסף שונים, מוזרים יותר ומוזרים פחות (מי קונה כלי כסף מיוחד בשביל השן הראשונה והתלתל הראשון של הילד שלו?!), כמו גם תכשיטים שונים. ולמעלה, כי זה מה שיש מעל חנויות כלי כסף בדרך כלל, אני מניח, היה מוזיאון אופנה שהכיל פריטים מקוריים ממה שהם קוראים לו Fashion Icons. אני לא מבין בזה דבר וחצי דבר אבל מעין התעניינה אז למה לא? את שאר היום בילינו בלנסוע לדבלין, להסתובב קצת בדבלין בחיפוש אחר ב’ לישון בו, ואז בעיקר לנוח. כי ככה זה עובד: אומרים שהולכים לנוח לחצי שעה ואז קמים שלוש שעות אחרי זה. אבל הצלחנו לראות Game of Thrones למרות האינטרנט הגרוע.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ראשון – ציפורים וכבשים
2016-05-23 ביקשנו ארוחת בוקר מוקדמת ויצאנו מוקדם כדי להספיק להגיע לפגישה שלנו ב-11:00. התחיל יום יפה, הגענו, פגשנו את האנשים ויצאנו לדרך. הם הביאו אותנו לשדה לא רחוק מהעסק שם קיבלנו להעיף את קינה. היא הייתה צעירה ולא מנוסה יחסית לנצים שהעפנו בבית הספר לבזיירות ב-Ashford. ולכן היא נטתה לעוף לכל כיוון, לפעמים להיתקע בעצים ולחפש דברים שלא באמת שם. אבל היא הייתה חמודה והיה לנו כיף לטייל. אחרי זה, חזרנו אל המתקן שלהם לפגוש את שאר הציפורים שיש להם לתצוגה והדגמה. פגשנו את בו, תנשמת קטן וחמוד, ואת Peanut ומאפין, שני ינשופים חמודים מאוד, וגם את איזי, ינשוף גדול ומאיים. וכל כך חבל שאי אפשר להחזיק כאלו בארץ כחיות מחמד… אחרי שנאלצנו להגיד שלום לכל הציפורים ולבני האדם שלהן, עברנו ב-Kells Priory, המקום שהמליצו לנו ריק וונסה שפגשנו ב-Bunraty. מדובר באוסף בניינים עתיקים וחומות שאפשר פשוט להיכנס ולהסתכל. ויש שם כבשים מסתובבות חופשי ואפשר להגיע עד אליהן. או, לפחות, עד לאיפה שירשו לך לפני שיסתובבו ויברחו. אז אני טוען שהמצאנו אבל מעין אומרת שמקסימום גילינו בנפרד את ה-Selfsheep. חזרנו לב’ כדי לנוח, הלכנו רק להביא משהו קטן לאכול ובעיקר התחרדנו. רק בלי שמש כי כבר היה מאוחר.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת – סלע אחד גדול ובשיפוצים
2016-05-22 עזבנו את Palm Lodge ואמרנו תודה רבה למארי ובעלה על האירוח והנחמדות. ובדרך משם דיברנו על איך זה נראה כאילו השם מארי הוא סוג של דרישה במקצוע בעלת ב’ וב’. יצאנו לכיוון Cashel. ובדרך עברנו מאביב לסתיו, לקיץ לחורף וחזרה לאביב. מזג אוויר אירי זה דבר מוזר. ניסינו להגיע אל ה-Rock of Cashel היום אבל הוא היה כל כך בשיפוצים שלא חשבנו שזה יהיה שימוש כל כך טוב של הזמן שלנו לעלות כל הדרך למעלה (זה ברגל מפה) רק כדי לראות חצי טירה. אז זה יהיה אחד הדברים שיישמרו לפעם הבאה. היי ביי. אחרי זה עצרנו בצד, לרגע, לתכנן את הצעדים הבאים שלנו. רצינו לעשות עוד הליכת נץ והיו כמה מקומות בכיוון שלנו. אז התקשרנו אליהם והצלחנו למצוא אחד למחרת בבוקר. רק שרצינו להגיע ל-Kilkenny והמקום הזה היה בערך שעה לכיוון הפוך משם. אבל למי אכפת? זה כל כך כיף. אז נסענו כבר עד Kilkenny, מצאנו מקום לישון, החלטנו להשאיר את המקום הנוסף שהמליצו לנו למחר בבוקר ואז הלכנו לחפש משהו לאכול. לקח לנו שעה למצוא ב’. זה היה יותר גרוע מאשר Killarney. עברנו כמעט עשרה ב’ים עד שמצאנו אחד עם חדר פנוי. אחרי שהתמקמנו, פגשנו את קוקו, הכלבה של בעלת הבית וקיבלנו המלצה על פאב מקומי וחביב. הלכנו לשם ואכן האוכל היה ממש טוב. אבל כשיצאנו משם, התחיל לרדת ברד. למעין לא אכפת אבל אני חשבתי שמקסימום יהיה קצת קריר אז הייתי בחולצה קצרה. אז אני קיפצתי ממחסה למחסה בדרך חזרה בזמן שמעין פשוט הלכה לה. וכשחזרנו, נכנסנו מיד למקלחת חמה ונראה לי שזה בינתיים הצליח למנוע את Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שישי – בלארני!
2016-05-21 בבוקר יום שישי ידעתי שיש משחק, אבל עדיין הרגשתי על הפנים. הצלחתי איך שהוא לגרור את עצמי למצב עירות שכלל גם בחילה וכאב ראש. אז השתתפתי כמה שיכולתי בזמן שניסיתי להביא את עצמי למצב צבירה דמוי אדם. הבוקר היה אפור. שנינו דיי דילגנו על ארוחת הבוקר. אמרנו תודה ולהתראות לבעלת המקום ויצאנו לדרך. עדיין היו כמה דברים באזור, בפארק הלאומי של קילארני, שלא ראינו אבל בגלל שאני הרגשתי זוועה ושנינו היינו דיי סחוטים, בנוסף על כך שלמזג האוויר נמאס כבר מאיתנו, ויתרנו על השאר. ניסינו לראות את Muckross House אבל הוא לא היה נגיש עם רכב, וכנראה שגם שאר הדברים לא) אז יצאנו לדרך לכיוון היעד הבא, Blarney Castle. גם עם בחילה וכאב ראש, אי אפשר לוותר על Blarney. גם כשזה עולה הון תיירותי וכבר ראינו המון טירות, אי אפשר לוותר על Blarney. אז נסענו, הסתבכנו קצת — כי מפות ממוחשבות הולכות לאיבוד במקום הזה משום מה — ובסוף הגענו ל-Blarney. שילמנו על הכניסה, הלכנו דרך כל הגנים, היישר אל הטירה. ראינו את הטירה (היא מאוד מרשימה) ואז טיפסנו את כל המדרגות עד לגג ונשכבנו לנשק את האבן של Blarney. אני לא ממש מאמין בזה אבל זה קטע נחמד כזה שכיף להגיד שעשית. שנינו עשינו את זה. ואז ירדנו למטה ודאגתי לשטוף את הפה טוב טוב עם סבון. כי זה בטוח הרבה יותר גרוע מכל סוג של מגע כנס אפשרי (בכנסים רק לוחצים ידיים או מקסימום מתחבקים עם טונה של אנשים, לא מנשקים את אותה האבן). לאחר מכן, מצאנו מקום נחמד שיעשה לנו כביסה, הלכנו ל-Cork לתפוס משהו קטן Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.