הפרכה זה חשוב
מדע זה לא רק גוף של ידע, זאת דרך מחשבה. קוראים לה ‘השיטה המדעית’ (The Scientific Method). חלק חשוב מהשיטה המדעית היא ‘יכולת הפרכה’ (או Falsifiability). זאת אומרת, מה צריך לקרות, איזה ניסוי עם איזו תוצאה תשמיד את ‘התאוריה’ (Theory) לחלוטין או לפחות תשלח אותה חזרה לאזור ‘ההשערה’ (Hypothesis). כן, גם לתאוריות כמו תאוריות הכבידה יש הפרכה. אם תעשו ניסוי של להחזיק תפוח ואז לעזוב אותו, אבל במקום ליפול הוא ימריא לשמיים, זה יפריך את תאוריית הכבידה. לתאוריות שאין להן הפרכה אנחנו קוראים תיאוריות קונספירציה (כי כל דבר שתגיד להם רק יאשש את התאוריה) או אמונה. למה כל ניפוח השכל הזה? כי הרבה פעמים בהרבה מקומות עכשיו קורה לנו שמגיע אחת עם תיאוריה שאפשר להפריך ואחת עם תיאוריה שאי אפשר להפריך (בדרך כלל על ידי הטענה ש’אלוהים אמר’ או ‘זאת זכותנו הטבעית’ או יותר בכללי, ‘כי ככה’) והן צריכות להגיע לאיזו שהיא הסכמה. אבל אם אי אפשר לדון בטענות, בגורמים, באילו ניסויים אפשר לעשות כדי לדעת מה הדרך הטובה יותר, אי אפשר להתקדם. לא משנה מה תהיה התוצאה, הצד שמייצגת מי שהפסידה (לרוב בגלל שקול אחד יותר היה נגדה) יהיה מאוכזב הרבה יותר מאשר הצד השני. ולמי שלא זוכר, המטרה של פשרה (קרי, דמוקרטיה) היא שכולם יהיו מאוכזבים כמה שיותר במידה שווה. אז, אם אפשר, בחייאת ראבאק, להוציא ממוקדי השלטון את המטורפים הדתיים, החשובים בזכות עצמם, הגזענים צרי האופקים, וכל אלו שלא יכולים להביא הוכחות יוצאות מהכלל לתמוך בטענות שלהם.
Posted in No Category and tagged Democracy, Politics, Religion, Science by Eran with comments disabled.