In a War for Existence, the Ones who Deny it Will Always Lose
Karl Popper explained the Paradox of Intolerance. Meaning, a society must be tolerant except for intolerance. If it doesn’t, it self destructs and its tolerance along with it. Intolerance is growing rampant in the world manifesting mostly as some people denying the right to exist to other people. Hamas denying Israel, Israel denying Palestinians, far right wingnuts in the US denying self-determining women, Russians denying Ukrainians, Chinese denying Taiwanese. A person can not live in a society or come to an agreement with another person if that other person denies the first person’s right to exist. A woman who wishes to not have kids, and invest in her career instead, can not live in the same society with a man who thinks all women are good for is for making babies. The same way, we can not come to an meaningful agreement with Hamas or Khezbollah when their primary desire is the non-existence of Israel. We can also not resolve the Palestinian problem when there are people in government who don’t believe Palestinians should exist. The only ways to resolve this paradox is with the eradication of intolerance or of the people suffering from the intolerance. In the former case, the deniers lose. In the latter case, it’s more likely people will die and then good luck existing in a world of tolerant societies, and the deniers lose again. There is another way, if intolerance takes over the world. In that case, we’ll probably self-destruct as a human race.
Posted in No Category and tagged Humanity, Politics by Eran with no comments yet.
הפרכה זה חשוב
מדע זה לא רק גוף של ידע, זאת דרך מחשבה. קוראים לה ‘השיטה המדעית’ (The Scientific Method). חלק חשוב מהשיטה המדעית היא ‘יכולת הפרכה’ (או Falsifiability). זאת אומרת, מה צריך לקרות, איזה ניסוי עם איזו תוצאה תשמיד את ‘התאוריה’ (Theory) לחלוטין או לפחות תשלח אותה חזרה לאזור ‘ההשערה’ (Hypothesis). כן, גם לתאוריות כמו תאוריות הכבידה יש הפרכה. אם תעשו ניסוי של להחזיק תפוח ואז לעזוב אותו, אבל במקום ליפול הוא ימריא לשמיים, זה יפריך את תאוריית הכבידה. לתאוריות שאין להן הפרכה אנחנו קוראים תיאוריות קונספירציה (כי כל דבר שתגיד להם רק יאשש את התאוריה) או אמונה. למה כל ניפוח השכל הזה? כי הרבה פעמים בהרבה מקומות עכשיו קורה לנו שמגיע אחת עם תיאוריה שאפשר להפריך ואחת עם תיאוריה שאי אפשר להפריך (בדרך כלל על ידי הטענה ש’אלוהים אמר’ או ‘זאת זכותנו הטבעית’ או יותר בכללי, ‘כי ככה’) והן צריכות להגיע לאיזו שהיא הסכמה. אבל אם אי אפשר לדון בטענות, בגורמים, באילו ניסויים אפשר לעשות כדי לדעת מה הדרך הטובה יותר, אי אפשר להתקדם. לא משנה מה תהיה התוצאה, הצד שמייצגת מי שהפסידה (לרוב בגלל שקול אחד יותר היה נגדה) יהיה מאוכזב הרבה יותר מאשר הצד השני. ולמי שלא זוכר, המטרה של פשרה (קרי, דמוקרטיה) היא שכולם יהיו מאוכזבים כמה שיותר במידה שווה. אז, אם אפשר, בחייאת ראבאק, להוציא ממוקדי השלטון את המטורפים הדתיים, החשובים בזכות עצמם, הגזענים צרי האופקים, וכל אלו שלא יכולים להביא הוכחות יוצאות מהכלל לתמוך בטענות שלהם.
Posted in No Category and tagged Democracy, Politics, Religion, Science by Eran with comments disabled.