LulzSec Hacks the Planet

אני מאוד אוהב את ה-Hacker Culture. אחד הסרטים האהובים עליי הוא Hackers, אחד המשחקים האהובים עליי הוא Hacker ואחד ממשחקי התפקידים האהובים עלי הוא Shadowrun (עם Uplink – Hacker Elite פחות הסתדרתי). אבל אני הרבה יותר בקטע של כובע לבן. אתם יודעים, לפרוץ לתאגידים מרושעים כדי לחשוף שחיתויות או להפיל סוכנויות ממשלתיות רעות שעושות מה שבא להן ורק פוגעות בציבור. בגלל זה, מה שקורה עכשיו עם LulzSec קצת מפחיד אותי. Wikileaks חושפים טעויות שאנשים מנסים להסתיר ולשטח את פני המשחק לטובת כולם. Anonymous לפעמים עושים דברים לא יפים אבל הם בעיקר פועלים לטובת שיוויון חברתי ואינטרנטי. אין לי מושג מה המניפסטו של LulzSec אבל לאחרונה זה נראה כי הם מכים בלי אבחנה בכל דבר שזז ובהרבה חברות משחקים. להעיק על Blizzard? להפיל אתרים של Sony? לשתק את השרתים של EVE Online ושל Escapist Magazine?! למה?! מה הם עשו לכם?! ומה שהכי מטריד? הם עושים את זה שוב ושוב והם מצליחים. קצת מטריד אותי אם הטרנד הזה ימשיך. מה אם LulzSec יהפכו לכוח מחשוב כמעט בלתי ניתן לעצירה? מה אם הם יהפכו להיות הענק האיסלאמי של האינטרנט, גוף כל כך חזק שכולם יפחדו להפוך למטרות שלו? המחשבה הזאת קצת מטרידה אותי.


Posted in Geekdom, IT, Less Interesting News by with 6 comments.

למה להעריץ?

אני לא מעריץ דברים. אני לא מעריץ שום סוג של קומיקס, סרט, תוכנית טלוויזיה, ספר או אפילו משחק מחשב. אני באופן כללי גם לא מעריץ יוצרים של דברים, אפילו דברים שאמוד אהבתי. מבחינתי, הערצה היא רגש שלילי. מבחינתי, הערצה מייצגת פולחן, האדרה לא מחויבת המציאות, ביטול העצמי מול אותו אדם, ביטול שאר התחום, החשבת תכונות שליליות של מושא הערצה וכן הלאה… זה לא נראה לי משהו שצריך לשאוף לו. כשאני חושב על מעריצים אני חושב על חנונים שמפחדים מדאורדורנט או ילדות בנות שתיים-עשרה, אנשים שעדיין לא תפסו את עצמם בידיים מספיק בשביל להבין שהם צריכים לחיות את החיים של עצמם ולא של מישהו אחר. כן, אני חושב ש-Half Life, Deus Ex, Max Payne, Mass Effect, Knights of the Old Republic ועכשיו The Witcher הם בין המשחקים הטובים ביותר שנוצרו. אני חושב שהמשחק של אנדר, סאגת הבאר ו-Snow Crash הם בין הספרים הטובים ביותר שנכתבו. אני חושב שניל גיימן, טים פאוורס, ג’ק צ’וקר ומאט וולאס הם יוצרים שאם אתם לא מכירים לפחות דבר אחד שלהם אז אתם עושים לעצמכם עוול. Blade Runner, חזרה לעתיד והנסיכה הקסומה הם בין הסרטים הטובים ביותר שצולמו ועדיין כאלו שאני יכול לראות שוב כל רגע. העולמות של Shadowrun ו-Star Wars הם העולמות הכי כיפיים שאני מכיר. Lordi, Adema, Poets of the Fall ו-Seether הם להקות שמספיק שיגידו לי שהן חושבות על להגיע לארץ ואני כבר אקנה כרטיסים. ואפילו אקח את הצעד הנוסף ואגיד שהאנשים שאני מחשיב כדוגמה ומופת והכי קרוב שאני מגיע להערצה להם הם רנדי פוש, ריצ’ארד פיינמן,וקארל סייגן. אבל אני לא באמת מעריץ. הערצה Continue Reading →


Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by with 5 comments.

Rockstar מעצבנים אותי

אני חושב את זה כבר הרבה זמן: Rockstar Games מעצבנים בדרך שבה הם מוציאים משחקים. הם מוציאים משחקים רק לקונסולות כשאין ממש סיבה לא להוציא גם למחשב. סדרת Red Dead ועכשיו L.A. Noire יצאו רק לפלייסטיישן ואני חושב שזה ממש לא נחמד בעיקר כשמדובר על כמה מהמשחקים הנחשבים ביותר כיום, כשהחדש יותר פורץ דרך בצורה יוצאת דופן. זה מעצבן כי אני ממש רוצה לשחק במשחקים האלו אבל אני לא יכול. ולא רק כי אין לי פלייסטיישן. אני בטוח שגם אם היה לי לא הייתי מצליח יותר מדי. אני צופה שני טיעוני נגד: לא משחררים משחק למחשב כי הפיראטיות הופכת את זה ללא רווחי. זה באמת שטויות. טוב, פיראטיות שואבת מכירות, כן. אבל בכמות הרבה יותר קטנה ממה שראשי התעשיה רוצים שתחשבו. הרבה מאלו שמורידים משחק לא חוקית גם אחר כך קונים אותו ורוב אלו שלא עושים את זה כי הם פשוט לא יכולים לקנות את המשחק ואם לא הייתה להם את האפשרות הפיראטית, הם לא היו קונים את המשחק בכל מקרה. Valve כבר הוכיחו לנו שכל מה שצריך בשביל להעלות מכירות זה קצת להוריד את המחיר ועכשיו מוכיחה CD Projekt RED, החברה מאחורי The Witcher ובעלת GOG.com: העובדה שהמשחק לא סגור עם DRM דווקא תורמת לחווית המשחק ולהרגשה הטובה של הלקוחות. טיעון שני: רגע, אבל מה עם משחקים כמו Crysis ששוחררו בלעדית לחלונות? נכון, גם זאת בעיה וחבל. אבל לפחות הם חזרו בהם ב-Crysis 2. אבל למען האמת, אני מסוגל יותר להבין את הטענות של Crytek שהקונסולות היום פשוט לא נותנות להם את הכוח שהם צריכים בשביל להריץ את המשחק. Continue Reading →


Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by with 7 comments.

אסירים עובדים קשה

בהתחלה לא הייתי בטוח מה לחשוב על הידיעה הזאת. מתברר כי אסירים בבתי כלא סיניים עובדים בכריית פחם ביום ואז יושבים מול מחשבים וכורים זהב במשחקי רשת בלילה. כמובן, זאת התעללות נוראית. זה שעות של עבודה פיזית קשה ושוחקת ואז עוד שעות של עבודה שוחקת. והתנאים לא מדהימים וגם היחס מההנהלה לא מלבב. מה שתפס אותי הוא “הבוסים בכלא הרוויחו יותר כסף בהכרחת האסירים לשחק משחקים מאשר להכריח אותם לעשות עבודה פיזית”. והם טוענים שם שהרווח המינמלי לאסיר הוא שווה ערך לכ-2000 שקל ביום. שזה לא רע. זה יפה מאוד, למען האמת. העבודה מונוטונית וארוכה אבל זה רווח יפה. אבל דיי מיד לאחר מכן חשבתי, הם בטח לא קוראים קורי דוקטורוב.


Posted in Gaming, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Fail Early, Fail Fast

“להיכשל מוקדם ולהיכשל מהר” היא מתודולוגיה מעניינת. היא כנראה נשמעת מוזר ואולי אפילו אנטי-יצרנית למי שלא מבין מה זה אומר: מה זאת אומרת להיכשל? אבל אני רוצה להצליח! ופה אני אצטט את אדיסון. כי אולי אני לא כל כך מחבב אותו כבן אדם אבל הוא אמר כמה דברים חכמים. למשל: “אני לא יכול להגיד שנכשלתי. מצאתי עשרת אלפים דרכים בהן זה לא עובד.” כי בדרך כלל יש עשרת אלפים דרכים בהן זה לא עובד על כל דרך או שתיים בהן זה כן עובד. אני כותב על זה כי לאחרונה חשבתי על כך שהרבה אנשים, כולל אותי, מפחדים מכישלון מספיק כדי בכלל לא לנסות אותו כאשר אם רק ינסו אז הם אולי יצליחו. ואם יכשלו אז לא נורא, לומדים ומנסים שוב אחרת ויותר טוב. הרי, אף אחד לא עושה כל דבר מאה אחוז בפעם הראשונה. תמיד יהיו מהמורות וכשלונות מאשר הצלחות מזהירות. וכמו שאמר אלברט לברוס בבאטמן מתחיל: “למה אנחנו נופלים? בשביל ללמוד לקום על הרגליים שוב.” וזה בדיוק הרעיון מאחורי Fail Early, Fail Fast: אתה הולך להיכשל. אתה הולך להיכשל הרבה… קבל תיקון, אתה הולך להיכשל הרבה מאוד לפני שבאמת תצליח ותשלוט בנושא. אז כל עוד אתה נכשל, תכשל הכי מוקדם שאתה יכול, כדי שיהיה לך זמן להשתפר ולעסוק בנושא אחרי שלמדת, ותכשל מהר, כדי שתוכל לחזור מהר לניסיון הבא ולהגיע יותר מהר להצלחה. ואני חושב שאת כל זה היו צריכים להגיד לי הרבה יותר מוקדם. את הדבר הכי קרוב לזה שאני זוכר שמעתי מאבא שלי, מעט זמן לפני הגיוס, כשהוא אמר לי שאם המדריך שואל את הפלוגה מי יכול Continue Reading →


Posted in IT, Life Lessons, Practice, Thinking Out Loud by with 5 comments.

Feeling Lucky


Posted in Memes and Stuff by with 1 comment.

בדמותנו: למה אנחנו מתייחסים לדברים כמו לאנשים

פורסם ב-New Scientist ב-29 לנובמבר 2010. לקלל מחשבים, לדבר עם צמחים, אפילו להעמיד חזירים למשפט: האנשה היא אולי פעולה לא הגיונית אבל כך אנו מתמודדים עם עולם אפאתי. זה היה מקרה ברור מלכתחילה. פולש נכנס לביתו של ג’האן מרטין כאשר הוא ישן, הרג אותו בשנתו והתעלל בגופתו. העדים ראו נקבה נכנסת אל הבית ביום ההתקפה. היא נלקחה למעצר ונשפטה. הבעיה היחידה היא שהפושעת הייתה חזירה.


Posted in Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by with 2 comments.

אני מבוגר מרובם

זה משהו שהבנתי אתמול: מתוך 21 הנופלים בקיבוץ, אני מבוגר מ-17 מהם. הם כל כך מעלינו ובאותו הזמן כל כך אנחנו. הם האנשים שמקבלים עיטורי עוז ומגייסים שני טנקים כדי לרדוף אחרי חרדון. הם האנשים שאחרי יום ארוך כגלות ופקודה להתארגן לעוד תקיפה פשוט מחייכים. הם האנשים שמסוגלים לדרוש יותר מהמקסימום ולהגיע לפני כולם כדי להכין את הקפה האישי של כל אחד. הם האנשים ששולטים בכל כלי שהם מרימים ושולטים בכל תחום והולכים לבקר את סבתא לפחות פעם בשבוע. אולי זה חלק מהנטייה שלי לז’אנר הסופר גיבורים. אלו הם הסופר גיבורים. אלו האנשים משכמם ומעלה. וכשאני שומע על מישהו שהסתער, חטף כדור ואז קם והסתער שוב, אני לא יכול שלא לתהות כמה אני שווה מולם.


Posted in Thinking Out Loud by with 2 comments.

אמת תמורת חיים

קראתי ראיון עם ‘מדען אימאם‘. אוסאמה חסן הוא מרצה בכיר למערכות מידע באוניברסיטת מידלסקס בבריטניה והוא גם אימאם, מנהיג תפילה, במסגד אל-תאוויד במזרח לונדון. הסיפור בקצרה: הוא ניסה להסביר לאנשים איך תורת האבולוציה מסתדרת עם פירוש של הקוראן ודיבר על כך שפירושים קיצוניים ופונדמנטליסטים של הקוראן אינם הדרך הנכונה. בדצמבר, הגיע לאוניברסיטה מבקר מסעודיה וכאשר נשאל האם זה ראוי שאדם שמאמין לאבולוציה ינהיג תפילות הוא ענה שלא. משם המשיכו מסע ההכפשות, הדרישה לסילוקו מהמסגד בו היה במשך 25 שנים וקבוצה קיצונית מטורפת אחת אפילו איימה עליו בחייו. הוא נאלץ להוסיף אבטחה על ביתו (סך הכל, יש לו ילד קטן), לשחרר הודעה כי הדברים לא נאמרו כפי שהתכוון אליהם והוא אפילו זנח את הנושא לעכשיו כי הוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל זה. אני חושב שזה מאוד לא בסדר. אני לא מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל האמת שלו. אני מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא צריך, שלכך זה הגיע. זה הופך את כל הנושא למאוד בעייתי. כי כשכך המצב, המאבק אינו הוגן. הצד המתנגד להארה מוכן להשתמש באלימות, יודע מול מי להשתמש בה ולרוב גם דיי מסוגל להוציא אותה אל הפועל. הצד המנסה ללמד לא רוצה להשתמש באלימות , לא יודע בדיוק אלו אנשים עומדים מולו ולכן גם הגופים העומדים לרשותו לא ממש עושים משהו באמצעים הלא-אלימים העומדים לרשותם. וזאת הבעיה שלנו במאבק. זאת בעיה מאוד חמורה כאשר צד אחד מסוגל כמעט חד משמעית להשתיק את הצד השני. ולמספרי האמת יש שתי אפשרויות: כמו האימאם, לפעול בגלוי ולהיות חשופים לאלימות, או כמו המשתמשים Continue Reading →


Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud by with comments disabled.

אוסאמה בין לאדן מת?

אני מודה שאני עושה את זה קצת בשביל הגימיק אבל ראיתי חדשות לפני רבע שעה על כך שאוסאמה בין לאדן מת. מעיקרון, אני לא לוקח את Fox ברצינות אבל אם ABC ו-CNN מאשרים אז כנראה שיש בזה משהו. ממה שאני מצליח להבין, זה היה מאמץ משותף של צבא ארה”ב, צבא פקיסטן וצוות של ה-CIA שתקפו את מקום המצאו של בין לאדן לפני שבוע, הרגו אותו בחילופי האש ותפסו את גופתו. הסיבה לדחיית פרסות החדשות היא השגת אישור DNA שזה הוא. וזה מה שהם השיגו היום. אז בין לאדן מת, מה שאני בטוח שיפריע קצת לתזרים המזומנים של הטרוריסטים האפגנים אבל לא יותר מדי למי שבאמת נחוש. אני מניח שנאלץ לחכות ולראות כמה זה באמת יתרום למלחמה בטרור.


Posted in Less Interesting News by with comments disabled.