In the Beginning Was the Command Line
היה חיבור של ניל סטיבנסון על מערכות הפעלה מסחריות וחינמיות ועל תרבות התוכנה של מיקרוסופט, אפל ולאחר מכן, המתחרים שלהם. ניתן לקרוא אותו במלואו באינטרנט אבל הוא יחסית ארוך. מספיק ארוך כדי להיות ספר בפני עצמו. החלק היותר מוכר שלו הוא MGBs, Tanks and Batmobiles, דרך מעניינת להסתכל על התחרות בין מערכות ההפעלה, אבל אני רוצה לחלוק פה כמה קטעים מאוד מעניינים שאני חושב שצריך לקרוא ולהבין. ואני לא חושב, לפחות על הקטעים האלו, שהם חובה רק למתכנתים או טכנאים אלא לכל משתמשי המחשב באשר הם. תמשיכו לקרוא ותבינו. הקטע הבא מדבר על תקלות במערכות הפעלה ואיך צריך להתייחס אליהם. 16. FALLIBILITY, ATONEMENT, REDEMPTION, TRUST, AND OTHER ARCANE TECHNICAL CONCEPTS […] Because Linux is not commercial–because it is, in fact, free, as well as rather difficult to obtain, install, and operate–it does not have to maintain any pretensions as to its reliability. Consequently, it is much more reliable. When something goes wrong with Linux, the error is noticed and loudly discussed right away. Anyone with the requisite technical knowledge can go straight to the source code and point out the source of the error, which is then rapidly fixed by whichever hacker has carved out responsibility for that particular program. As far as I know, Debian is the only Linux distribution that has its own constitution (http://www.debian.org/devel/constitution), but what really sold me on it was its phenomenal bug database (http://www.debian.org/Bugs), which is a sort of interactive Doomsday Book of error, fallibility, and redemption. It is simplicity itself. When I had Continue Reading →
Posted in IT, Memes and Stuff by Eran with 3 comments.
משהו מעניין קורה כשקוראים כמה ספרים במקביל
החומר יכול להתערבב ואז משהו שקראת בספר אחד יכול להשפיע על איך אתה מבין משהו בספר אחר. עכשיו אני קורא ספר אחד על בינה מלאכותית וספר אחר על רשתות מחשבים. בספר הראשון הם מדברים על בינה מלאכותית מהכיוון של מדע המוח ומסבירים על נוירונים, אקסונים וההבדל בין brain ו-mind. ואז בספר השני אני קורא על רשתות מחשבים בתחילת דרכן ואיך שהאינטרנט היא לא רשת מחשבים. היא רשת של רשתות מחשבים או אפילו רשת של רשתות של רשתות מחשבים. ו’האינטרנט’ ו’הרשת העולמית’ הן לא אותו דבר. האינטרנט היא התשתית שעליה רצה הרשת העולמית. אז אפשר להבין את זה כאילו האינטרנט היא ה-brain, המוח, והרשת העולמית היא ה-mind או השכל. אז להגיד Interwebs זאת אחלה דרך לשלב את שניהם ביחד ולכלול גם את החומרה וגם את התוכנה. ולא, להגיד Intertubes זה לא אותו הדבר כי זה להתייחס לחלק מסוים מהתשתית של האינטרנט.
Posted in Geekdom, IT, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
הגובה של כסא
זה עוד משהו שחשבתי עליו לאחרונה. כסאות הם בדרך כלל באותו הגובה, נכון? מי קבע שזה הגובה הנכון? זאת אומרת, אני חושב שהמטרה בגובה הכסא היא שהרגליים יהיו בזווית של תשעים מעלות. אבל אני חושב שיהיה יותר נוח אם הכיסאות היו נמוכים יותר. בדרך כלל, גובה נוכחי גורם לי לכאבי שרירים ולשבת יותר נמוך עוזר. כל פעם שאני יושב על כסא מתכוונן אני מוריד אותו הכי נמוך שאני יכול ואז מעלה קצת בשביל הקפיציות. אם הייתי יכול, הייתי מוריד יותר. לפי דעתי, מטבח צריך להיות גבוה, שולחנות וכסאות צריכים להיות נמוכים.
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
Cosplay Fever
אני בטוח שהקליפ הזה כבר עשה סיבוב באינטרנט של כולם הלוך חזור כמה וכמה פעמים. אבל אני עדיין חושב שהוא מגניב ודיי קליט. אז הנה הוא שוב. רשימת הדמויות: 0:00 – אליס 0:11 – ? 0:15 – קווין סמית’ 0:26 – ? 0:34 – ? 0:36 – ? 0:37 – זה נראה כמו משהו מ-Devil May Cry אבל הוא משתמש במטה. 0:38 – ספיידרמן ו-Dark Cat כמובן. 0:42 – הרלי קווין 0:46 – ג’וקר 0:49 – באט-גירל 0:54 – ספיידרמן אלטרנטיבי? 0:56 – פלין ריידר 0:58 – ? 1:00 – ג’ק “צריך להיות שם קפטן איפה שהוא” ספארו 1:02 – אמנדה ו-Jigsaw 1:04 – ? 1:06 – דוקטור טננט 1:08 – רפונזל 1:12 – ג’סיקה רביט 1:14 – הבת של וולברין? 1:26 – סופרגירל וקיילי 1:29 – ונום 1:32 – זומבי נאצי! 1:34 – ? 2:03 – באט גירל beyond? 2:13 – ? 2:42 – (מימין – לוסיוס, ?, ג’ק, באט גירל, רוקט, ?, בייבי דול, בלונדי) 3:23 – ? וצל”ש לג’וקר על ממש להיכנס לדמות.
Posted in Memes and Stuff by Eran with 3 comments.
למה אני לא משחק רב משתתפים
הבעיה העיקרית נובעת מחזרה עצמית, לעשות שוב ושוב את אותו הדבר כשאני יכול לעשות דברים שעוד לא עשיתי. מבחינתי, משחקי מחשב הם כמו ספרים, סרטים, קומיקס וכו’… אני יכול לצרוך כאלו סתם בשביל הכיף אבל בדרך כלל אני מצפה לערך מוסף, לסיפור טוב, למשהו שיפתיע ויחדש. וזה מה שנותן לי המשחק ביחיד. לא רק מכניקה מעניינת ותצוגה מרשימה אלא גם סיפור שמתאים לזה ובונה על זה. במשחק מרובה משתתפים בדרך כלל אין את זה. משחק מרובה משתתפים בדרך כלל ינפנף מולכם את האפשרות להתחרות באנשים מכל העולם. ואני מודה, זה כיף בהתחלה. אבל מהר מאוד משעמם אותי. כי בשביל להיות ממש טוב צריך להשקיע הרבה זמן אבל אני צריך את הזמן גם בשביל דברים אחרים. ואחרי שהשמדתי את הבסיס של היריב או גנבתי לו את הדגל בפעם המאה, כמה כיף זה כבר לעשות את זה שוב? ואם במקרה, יש משחק מרובה משתתפים ששווה להשקיע בו, בין אם זה כי אין לו את הבעיות הנ”ל או שהוא מתעלה מעליהם, אז מה שיקרה זה שיהיו חארות באינטרנט שינסו להרוס לך בכל מקרה. אבל עיקר הבעיה היא חוסר עניין. עכשיו, משום מה, יוצאים כל מיני משחקים שמתבססים רק על רב משתתפים חוץ מ-Team Fortress ומירב ה-MMO שכבר קיימים יש גם את Brink ובקרוב ייצא APB: Reloaded. אבל אני אקח לדוגמה את Section 8, משחק שמכיל סיפור קצרצר אבל מיועד לרב משתתפים ונראה שנעשה דווקא טוב בהתחשב בזה. כי הוא מרחיב על הדברים הרגילים. יש קבוצות יריבות אבל במקום סתם מקצועות לבחור, אפשר לערבב ולהרכיב את היתרונות והחסרונות של הדמות לבחירתך ובמקום סתם לכבוש Continue Reading →
Posted in Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 10 comments.
עדכונים באתר
אם הספקתם לשים לב אז יש פה עכשיו מין לוח מכוונים קטן למטה. (אם הוא לא קיים אז יש תקלה ואני צריך לטפל בזה. בפעם האחרונה זה עבד.) זה הלוח של BigDoor, שירות שהופך אתרים למשחקים. אני מקווה שזה יניע לפה קצת יותר תנועה על ידי כך שיהפוך את השימוש באתר לקצת יותר כיפי. זה גם ניסוי לדברים אחרים בעתיד. אשמח אם תגידו לי איך זה עובד. כן, זה מאפשר שימוש רק על ידי חשבון Facebook. כרגע זה מאוד בסיסי אבל אני מקווה שקיימת אפשרות אחרת שאני עוד צריך למצוא.
Posted in Gaming, Practice by Eran with 7 comments.
רכבת מול אוטובוס
יוצא לי הרבה לנסוע בתחבורה ציבורית בזמן האחרון. בעיקר כי מעין לוקחת את האוטו ואז אני מצטרף אליה. אני שונא תחבורה ציבורית מלכתחילה. בלי שום קשר למחירים, נוחות, נגישות או שירות. תחבורה ציבורית פשוט עושה לי בחילה. אני שונא כמעט את כל הנהגים של אגד בשנאה תהומית שדורשת ממני את כל יכולת השליטה העצמית שלי לא להתפרץ עליהם בשטף של קללות ותיאורים אמיתיים של המציאות. למזלי, עם הרבה אני בכלל לא צריך לדבר. יכול להיות שזה קצת מתיימר מבחינתי אבל אני שונא את הנהגים בגלל שהם נוהגים רע. כנראה הם נוהגים ככה כי דוחקים בהם לוחות זמנים מטורפים אבל כל התאוצות החזקות והבלימות היותר חזקות רק גורמות לי לבחילה. ורכבות לא הרבה יותר טוב. ולרכבות יש גם בעיית נגישות הרבה יותר גדולה. ותעיד על זה מעין שיכולה להגיד שכל פעם שאני מגיע מתחבורה ציבורית אני נראה כאילו ירדתי מהפעם השלישית על הקומבה. אבל לפעמים אני נאלץ לבחור אם אני לוקח אוטובוס או רכבת. בעיקר במקרה ואני צריך להגיע לנתניה שמבחינת נקודת הגעה, רכבת ואוטובוס זה פחות או יותר אותו הדבר. ולפחות במקרה הזה מצאתי שאוטובוס מספק יותר נוחות, יותר נגישות והמחיר גם עדיף. עוד לא בדקתי את הנושא עם תל אביב. לצערי, בארצנו, מדובר עדיין בבחירת ה-Lesser of two evils. ועוד משהו משעשע שמצאנו לא מזמן: מעין משתפת נסיעה לעבודה לפעמים. גילינו כי אם אני מסיע אותה בעצמי כל הדרך לנקודת השיתוף ונוסע חזרה לדירה זה לא רק יותר כיף אלא גם יותר זול מלהסיע אותה רק לתחנת הרכבת ושמשם תיקח רכבת לנקודה. בקיצור, לדעתי מערכת התחבורה הציבורית בארץ לוקה Continue Reading →
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
חב”דניקים בצומת
ביום חמישי, בדרך למרכז, ראיתי שני דתיים בצומת. אני רק מניח שהם חב”דניקים כי הם נראו ככה. הם קיבצו נדבות, כל אחד בדרכו שלו. אני נגד כל הנושא הזה. אני מעדיף שילכו לעבוד וחבל לי שהם כנראה מרוויחים יותר טוב בקיבוץ נדבות מאשר שהיו יכולים להרוויח מעבודות נקיון או שמירה. אבל אם כבר קיבוץ נדבות, יש גם דרך לעשות את זה. הדתי השני שראיתי באותו יום עשה את זה בצורה מנומסת. מילא הוא מנסה להרוג את עצמו בצומת אבל לפחות הוא לא מציק. הדתי הראשון שראיתי היה כל כך מעצבן שאני כבר חשבתי על ללכת ולהרביץ לו בעצמי. הדתי השני היה בצומת, החזיק פחית ושלט ופשוט הלך בין המכוניות. מי שהחליט לתרום לו, עצר אותו ותרם. למל”מ מושלם. הדתי הראשון היה, קודם כל, לבוש כמו כלומניק, כמו מישהו שגר בבית מתפרק ואמא שלו זרק אותו החוצה עם הדברים היחידיים שיש ללבוש בבית רק שיפסיק לרבוץ. והוא הסתובב באחד הצמתים העמוסים ביותר בנתניה והיה דופק על חלונות של אנשים כמו נקר עד שהיו פותחים לו. וכשהיו פותחים לו, הוא היה נשען פנימה ומציק (אני לא יודע בדיוק מה הוא אמר) עד שהיו נותנים לו כסף. אז אני התחלתי לדמיין איך, אם אני הייתי באחת המכוניות, הייתי פותח לו את החלון רק קצת, צועק עליו שיפסיק להיות כלומניק ושיילך להשיג עבודה, וסוגר את החלון בלי שום קשר להאם הוא הכניס את היד שלו פנימה או לא. ואם הוא היה מתעצבן ומגיע אליי לדלת אז הייתי רק מחכה לנסיון הראשון שלו לאלימות לפני שהייתי מפזר אותו על האספלט. ואז באותו הערב ראיתי בחדשות Continue Reading →
Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 3 comments.
The Ultimate Status System
אז אני צופה בראיון של ג’ון סטוארט עם ריינג’ר שאיבד את היד שלו באפגניסטן וקיבל על זה את ה-Medal of Honor(חלק 1 וחלק 2) ומה שאני חושב הוא: אני מדבר הרבה על Gamification, על תמרוץ אנשים עם מכניקת משחקים, והנה מערכת המעמד האולטימטיבית. ככה נראים לי עיטורי הכבוד. הרי, תחשבו על זה ככה. קיבלתם את עיטור העוז. מה זה נותן לכם? פחות או יותר כלום. אבל לנצח תהיו כאלו שקיבלתם את עיטור העוז, תהיה חלק מקבוצת עילית של אנשים שעשו משהו כל כך יוצא דופן שהנשיא/ראש ממשלה/רמטכ”ל/אחר החליט שאתם ראויים לציון לשבח, להפרדה משאר העדר. ומה זה עושה? שאר החיילים מסתכלים וחושבים לעצמם, ‘וואו, הוא ממש מוצלח. איזה כבוד. אני לא אתנגד לקצת מהכבוד הזה’, ובפעם הבאה שהם נתקלים ברימון שנזרק על היחידה שלהם הם לא יקפצו מאחורי מחסה אלא ינסו להיפטר ממנו או חלק ממש יקפצו עליו. כך גרמתם לאנשים לעשות משהו מאוד חיובי שהם אחרת לא היו עושים. וזאת כל המטרה של Gamification.
Posted in Gaming, Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
משחקי אסטרטגיה הם לא עכשוויים?
למי שלא יודע, 2K Games מוציאים גרסה חדשה של X-Com. למי שלא יודע, X-Com הייתה סדרת משחקים משנות התשעים והכילה כמה ממשחקי האסטרטגיה הטובים ביותר שהיו, בטח שכמה ממשחקי האסטרטגיה בתורות הטובים ביותר שהיו. אבל הגרסה החדשה של X-Com היא סוג של משחק יריות. היו שלושה משחקי X-Com עיקריים. הראשון היה טוב, השני יותר טוב, השלישי בסדר. הם היו בין מייסדי ז’אנר. ואז החליטו להוציא את Interceptor ו-Enforcer, סימולטור חלל ומשחק יריות והם היו חרא. בשנים האחרונות יצאו כמה המשכים רוחניים ל-X-Com שאני מחשיב את טרילוגיית UFO גם כבין המשחקים הטובים ביותר ששיחקתי וכאלו שאני גם ארצה לחזור אליהם בעתיד. וכששמעתי שמחזירים את X-Com אז התלהבתי. ואז ראיתי שזה הולך להיות משחק יריות. זה היה כמו לראות את ההכנות לסרטי מקס פיין והנסיך הפרסי – משהו שהיה ממש טוב, שאתה מקווה שיעשו שוב טוב אבל אתה יודע שזה הולך להיות רע. ומה התירוץ של המנהל של 2K Games? “משחקי אסטרטגיה הם לא עכשוויים וצריך לעדכן את המשחק למה ששחקנים רוצים היום.” שטויות. כמו ש-GameSpot אמרו בעצמם: “משחקי אסטרטגיה לא עכשוויים? זה אומר המפיץ של Firaxis, החברה שלפני שנה הוציאה את Civilization 5 בהצלחה מסחררת ועכשיו שיחררה את Civ World לרשת החברתית.” שוב נראה לי שהחברות המפיצות לא יודעות באמת מה הלקוחות שלהן רוצים ורק הולכות לדפוק אותם יותר. הלוואי שה-X-Com הזה יכשל. אני חושב שאני מעדיף שלא יעשו יותר X-Com (אלא רק מחוות לו) מאשר שימשיכו ככה.
Posted in Gaming, Less Interesting News by Eran with 4 comments.