האם שיעורי בית רשות זה רעיון טוב?
אני נוטה לחשוב שכן. ומיד אסביר למה. הנה איך שאני רואה את זה. קורס קובע תרגילי בית חובה. יוצא תרגיל בית כל שבועיים בערך. ביחד עם עוד שלושה-ארבעה-חמישה קורסים יש עומס מטורף כל שבוע. סטודנט ממהר להגיש את כל שיעורי הבית. אם הוא באמת מנסה אז הוא יתחיל מוקדם וישקיע ואולי אפילו יצליח לסיים את כולם. אבל לפעמים זה קשה ונתקעים ולא כל כך מצליחים ולפעמים לקבל עזרה מצוות הקורס זה לא עניין פשוט. אבל, למזלו (או לרעתו) של הסטודנט, להשיג תרגיל בית פתור זה לא סיפור כזה גדול. אז הסטודנט מנסה את מה שיכול ומשלים מהפתרון הקיים איפה שהוא נתקע. כן, זה לא פתרון אידיאלי וזה משהו שכדאי להימנע ממנו בכל מצב אבל תרגילי בית הם ציון ואיזה סטודנט יוותר על ציון כשהוא לא חייב. לעומת זאת, אם קורס קובע תרגילי בית כרשות, סטודנט שלא אכפת לו פשוט יוותר עליהם (סטודנט שהיה מעתיק את הפתרון הקיים או לכל היותר מנסה נסיון שטחי לפתור את הבעיות לפני כן אם התרגיל היה חובה) אבל סטודנט שאכפת לו לתרגל וללמוד ינסה בכל מקרה. אבל אותו סטודנט שאכפת לו, אין לו באמת סיבה להעתיק תרגיל קיים. כי הוא לא עושה את זה בשביל הציון, הוא עושה את זה כדי לתרגל. הוא לא ימהר וילחץ שהכל יהיה מושלם אלא רק יעשה ככל יכולתו. כי אם הוא לא יגיש תרגיל מושלם, הוא לא יאבד ציון, הוא יקבל הערות, ילמד מה עשה נכון ומה עשה לא נכון וישתפר לפעם הבאה. ההבדל הוא שכשתרגיל בית הוא חובה, הסטודנט מגיש אותו בשביל הציון והוא יעשה מה שצריך כדי Continue Reading →
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
עוד שתי מנות של RadioLab
אני רוצה לקחת את הזמן ולהמליץ על עוד שתי תוכניות נהדרות, לדעתי, של RadioLab. אחת בשל מגניבותה והרעיון המטורף שמאחוריה והשנייה כי הרעיון שהיא מציגה מעניין וצריך לדעתי לעניין כל אחד. הראשונה, War of the Worlds, מדברת, כמובן, על התוכנית המפורסמת של אורסון וולס המבוססת על ספרו המפורסם של ה.ג’. וולס. והייתי רוצה לכתוב פה משהו מגניב עליה אבל זה כנראה יהרוס את האפקט של התוכנית ואני לא רוצה לעשות את זה. התוכנית מנסה להעביר את איך המופע הזה נתפס בזמנו, איך הוא השפיע על אנשים ומה הוא גרם להם לחשוב, לראות ולעשות. זאת תוכנית של שעה אבל יכולה לספק לכם חומר לשיחה לחודש הבא. מומלץ. השנייה, The Obama Effect, Prehaps, מדברת על פיסת סטטיסטיקה מעניינת שנקראת Stereotype Threat ועל הקשר המעניין בין בחירת ברק אובאמה לנשיא ארצות הברית ובין עלייה בתוצאות המבחנים של אנשים אפריקאים-אמריקאים. זאת תוכנית של רבע שעה בערך וגם מאוד מעניינת בגלל ההשלכות של הרעיון.
Posted in IT, Memes and Stuff, Weird by Eran with comments disabled.
Power (Im)Balance
זה גם משהו שראיתי לאחרונה, בעיקר באתרי מכירות: צמיד הפלא Power Balance! צמיד הפלא ישפר את הכוח, היציבות והגמישות שלכם, יעלה את ממוצע הציונים שלכם ויאפשר לכם לנגן בצורה מושלמת על כלי שתרצו. איך זה עובד? המדבקות ההולוגרפיות על גבי הצמיד משתלבות בשדה האנרגיה של הגוף שלכם והתדירות החיובית המוטבעת בהן מחזירות את זרימת האנרגיה שלכם למצבה הטבעי, מצב טבעי שעורער על ידי גלי רדיו, שידורי טלוויזיה וקרינה סלולרית. למען האמת, המצב הטבעי מעורער יותר על ידי שני גולשים מקליפורניה שחושבים שנסיון באלקטרוניקה זה מספיק כדי למכור אמונות כאלו וכל העסק הזה הוא שוב חזרה לטיפול בקריסטלים ואנרגיות חיוביות. איך זה עובד באמת? אמונה, חשיבה חיובית, קצת אפקט פלסבו והרצון לרצות את מי שנתן לך את הצמיד. הבדיקות שהם בדרך כלל עושים כוללות לחיצה על ידיים מורמות בזמן שעומדים על רגל אחת, לחיצה כלפי מטה על ידיים בצד הגוף וסיבוב המותניים. מה שהם מראים בדרך כלל הוא מישהו שעושה את המבחנים האלו ואז שמים עליו את הצמיד והוא מצליח הרבה יותר. הם לא יראו לך את אותו מישהו עושה את המבחנים האלו כמה פעמים, עם צמיד אחר עם משהו אחר ואז עם ה-Power Balance ומשווים את התוצאות. הם לא יעשו את זה כי זה לא יראה את התוצאות שהם רוצים. אי אפשר למצוא שום ביקורת מדעית על הנושא הזה אל רק עדויות אישיות. הכי קרוב שהצלחתי למצוא היה מדען ספורט שאמר (לא במילים אלו), “אולי יש בזה משהו אבל כנראה שזה רק אפקט פלסבו וחשיבה חיובית. צריך לעשות מחקר רציני אבל כרגע אין מספיק בשביל לבנות טיעון מדעי לטובה”. אני Continue Reading →
Posted in Less Interesting News, Weird by Eran with comments disabled.
סדר פסח חילוני
בואו נעשה משהו לא פופלארי. בואו נתרעם על משהו שהוא הצהרה חילונית מאוד בכוונה. אז אריאנה מלמד רוצה להתרעם קצת על חילונים שחוגגים פסח ולא מתרחקים מהדת כמו שחילוני צריך. בסדר, אני לא מתכוון לקנות מוצרים כשרים לפסח בכוונה כי מהמאפיין הזה של החג לא ממש אכפת לי. אני חושב שהוא מוגזם ולא נחוץ. כן, טוב לעשות ניקוי יסודי מדי פעם ותחילת האביב הוא זמן טוב כמו כל זמן אחר אבל הטקסיות של זה מעצבנת אותי. אבל מעבר לזה, למה לא לעשות סדר פסח? למה אי אפשר לעשות סדר פסח כמסורת נחמדה ונוסטלגיה אל הזמן בו אנשים באמת האמינו שכל הסיפורים האלו אמת לאמיתה? אני, אישית, לא ממש מתעניין בסיפורים, אני לא יכול לקחת אותם ברצינות. ואני גם לא כל כך אוהב את השירים. אבל אם לוקחים את ההגדה עם קורטוב של מלח, אם עושים את זה בצורה קלילה ונחמדה, אם מסביב לשולחן יושבים האנשים שאתם אוהבים, למה אי אפשר לעשות סדר פסח טוב ונחמד? וזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות כשאני אהיה אב הבית. אולי אני לא שותה את התירוש הדתי ומאמין שכל מה שכתוב שם זאת היסטוריה מוכחת אבל אני יכול להתייחס לסדר פסח בתור חלק מהתרבות היהודית, ותכל’ס, בשבילי סדר פסח הוא הסיבה לכינוס כל המשפחה, איזו משפחה שזאת תהיה באותה שנה. ולילדים שלי אני מתכוון להסביר המסורת, ההיסטוריה, העובדות הידועות והמקור לסיפורים כמיטב יכולתי ואני אתן גם להם להחליט בעצמם מה שהם חושבים. גם אם בסוף הם לא יסכימו איתי שאפשר לערוך סדר פסח בלי השלשלאות שכובלות אותו לפולחנים דתיים ישנים. ותירוש זה טעים. :)
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
אירוע של אוגוסט, אה… אוקטובר, אה… יולי
כבר הספקתי לראות את זה בכל מיני מקומות. וחשוב לי להבהיר שאני לא עושה את זה כי אני רוצה להרוס לאנשים את הכיף. אני עושה את זה כי חשובה לי האמת, חשוב לי מה נכון ומה לא נכון ואני לא רוצה שאנשים יעשו דברים או יאמינו בדברים בהתבסס על מידע לא נכון. ההודעה הולכת בערך ככה: שימו לב!! לא רוצה להרוס לכם את הפנג שוואי, השנה, בחודש יולי, יש 5 ימי שישי, 5 שבתות, 5 ימי ראשון. זה קורה אחת ל 823 שנה, חודש שקי הכסף, לפי האמונה הסינית, שלח לחבריך ותוך 4 ימים יגיע לך כסף, מי שלא ישלח לחבריו ישאר ללא כסף !! אני לא לוקח צאנסים,, מה שמשעשע הוא, שלפי אתר snopes.com, כל העסק הזה התחיל באוגוסט 2010. וחזר שוב באוקטובר 2010. ועזבו לרגע את העובדה שההודעה הזאת נראית כמו כל מכתב שרשרת סטנדרטי, שלפנג שוואי אין קשר לחודשי השנה, שלוח השנה הסינית לא מסתנכרן בכלל עם החודשים הגרגוריאנים ולמה דווקא שישי, שבת וראשון (סוף השבוע הנוצרי)?. תסתכלו רק על הטענה היותר קלה לבדיקה: חודש שמכיל חמישה ימי שישי, חמישה ימי שבת וחמישה ימי ראשון זה משהו שלא קורה לעתים קרובות. אז כמו שמסבירים ב-snopes, כל חודש של 31 יום יכיל חמישה חזרות של שלושה ימי שבוע באיזה שהוא רצף שמשתנה משנה לשנה וחוזר במחזור דווקא דיי סדיר. עכשיו תפתחו לוח שנה ותעקבו איתי: אוקטובר 2010, ינואר 2010, מאי 2009, אוגוסט 2008, דצמבר 2006, יולי 2005, אוקטובר 2004, אוגוסט 2003. ונסתכל רגע קדימה: מרץ 2013, אוגוסט 2014, מאי 2015, ינואר 2016, יולי 2016, דצמבר 2017, מרץ 2019, Continue Reading →
Posted in Less Interesting News, Weird by Eran with 2 comments.
סיבות לא לחבב את אפל #365…
קראתי רשומה ב’חורים ברשת’ על ה-iPad2 שגם מנתחת קצת את מה שאפל עושים עם המוצרים שלהם. אני נאלץ להסכים לחלוטין שמה שאפל עושים, וזה גם מה שהרבה אנשים חשבו כשרק יצא ה-iPad הראשון, הוא למנוע רכיבים ואפשרויות שקיימות במכשירים בזמן הפיתוח רק כדי להוסיף אותם למכשיר ההמשך ולדרוש עבורו עוד כסף. אני נאלץ גם להסכים שאפל יודעת טוב מאוד איך לשווק אבל במקרה הזה אני חייב להשוות אותם לחברות היותר מרשעות שבונות משחקים לשוק החברתי. מדובר בחברות שכביכול מוצאות פרצות במרקם הפסיכולוגי של הלקוחות שלהם, של הציבור בכלל, ומנצלות את זה לטובת עצמם. במקום לתת ללקוח את החווייה הכי טובה שהן יכולות, הן מנצלות את תבניות ההתנהגות הצפויות בשביל להרוויח יותר כסף או לבנות מעריצים שזה פחות או יותר אותו הדבר. דיברתי על זה עם ידיד שלי שמחזיק iPad וביחד הגענו למסקנה הידידותית שאנשים שמחזיקים אנדרואיד (ואני מרחיב את זה למחשב באופן כללי) הם אנשים שרוצים את האפשרות להגדיר כל דבר ולשנות מה שהם רוצים ואנשים שמחזיקים מוצרים של אפל (ואני ארחיב את זה לקונסולות) הם אנשים שרוצים בכוונה למנוע מעצמם את ה’סיבוך’ הזה. מה שהוא אמר זה שהוא קנה iPad כי הוא רוצה מכשיר שפשוט יעשה. הוא בכוונה רצה למנוע מעצמו את היכולת איך שהוא לפגוע במכשיר הנייד שלו. ובשביל זה הוא היה מוכן, בידיעה מראש, לוותר על כמה דברים כמו חיבוריות סלולרית או שוק פתוח. אני לא חושב שאנשים שבוחרים באפל הם אנשים טיפשים ואני לא חושב שזה שאני רוצה אנדרואיד ומכשירים פתוחים שנותנים לי לשחק עם כל אפשרות עושה אותי חכם יותר מאחרים. אבל אני כן חושב Continue Reading →
Posted in Humanity, IT, Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
אז מה באמת ההכנסה הממוצעת?
אז אני רשום לכל מיני שירותי סקרים. (למה? כי זה נחמד להשמיע את הקול שלי… והם משלמים על זה). בסוף הם שואלים כל מיני שאלות על השכלה ומשפחה שעל חלקם אין לי בעיה לענות. לא באמת מתחשק לי לענות על השאלה על ההכנסה. אבל זאת לא הבעיה העיקרית שלי עם השאלה הזאת. הבעיה העיקרית שלי היא שכשהם שואלים אם אני מרוויח יותר או פחות מההכנסה הממוצעת, הם תמיד נותנים מספר אחר. WTF?
Posted in Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
עוד סיבה למה מיסיונרים מעצבנים אותי
עכשיו בחופש, תגובה שנייה מלמעלה.
Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud by Eran with 9 comments.
לחשוב עלייך
“אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייך.” הבנתי מה המשפט הזה אומר. זה לא אומר שכל הזמן יש לי תמונה שלך בראש וזה לא אומר שאני כל הזמן שואל את עצמי איפה את, מה את עושה ומה את חושבת. מה שזה אומר, במישור הנורא מציאותי ופרגמטי שבו אני חי, זה שאולי אני לא מהרהר במהותך כל רגע וכל שנייה, אבל אני כן יודע איפה את נמצאת, מה את עושה ומה שלומך. אכפת לי מזה ואני דואג להתעדכן ככל שאני יכול בצורה הגיונית ולא מלחיצה. זה אומר שחשוב לי שתרגישי טוב ותהיי שמחה ואני דואג במקרה ואת לא. זה אומר שאם אני יודע שאת סובלת אז אני מנסה לעשות ככל שביכולתי לתקן את המצב. מה שזה אומר זה שכל פעם שצצה המחשבה הרגילה שלי על ‘מה אני רוצה ומה יהיה טוב לי עכשיו?’ יש לידה גם מחשבה נוספת על ‘מה את רוצה ומה יהיה טוב לך עכשיו?’. זה אומר שאני כבר לא חושב על איך לשפר את החיים שלי אלא על איך לשפר את החיים שלנו. כי המשפט הזה אומר שאני כבר לא חושב ‘אני’ אלא חושב ‘אנחנו’.
Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
עימות כל הדרך
[רשומה זו היא תרגום של רשומה של P.Z. Myers מהבלוג שלו Pharyngula. תורגם באישור המחבר.] הייתי בפאנל על “עימות או פיוס” אתמול בכנס “הומניזם חילוני”. זה לא היה סידור מספק במיוחד; היינו ארבעתנו (כריס מוני, יוג’יני סקוט, ויקטור סטגנר ואני) וכל אחד מאיתנו נתן הרצאה קצרה ואז ענה לשאלות. לא הייתה הזדמנות לשיחה ארוכה אחד עם השני; השאלות ותשובות הגיעו, כרגע שמעתי את מוני וסקוט מדברים במשך 40 דקות, ואני הייתי צריך להגיד לא יותר מ-2 או 3 משפטים בתשובה לשאלה. אפילו לא גירדנו את השטח של חילוקי הדעות בינינו! בכל מקרה, הנה פריקה של הצהרתי לקהל. אני הולך להתחיל באיפה שנכנסתי לעימות הזה — ואל תטעו, זה קרב אמיתי — עם הנסיון שלי בחינוך מדעי, ולחודית עם לימוד אבולוציה. ביולוגיה היא להט שליווה אותי כל חיי, וכשהתחלתי ללמד לראשונה בשנות השמונים, נדהמתי לגלות סטודנטים שהדיפו רק זלזול כלפי העיקרון המאחד של תורתי, שהיו שמחים להתבוסס בבורות שכפו על עצמם ושדחו עובדות מדעיות פשוטות וברורות בצורה מוחלטת. וכשגיליתי כי יש כמרים שהגיעו לקמפוס שלנו ושיקרו לסטודנטים שלנו, מציגים חצאי אמיתות ופנטזיות מוזרות כתחליף לעדויות, ממש התקוממתי. אנחנו, הגנו (GNU) אתאיסטים מחזיקים במוניטין מלחמתי מאיים, אבל שלא תטעו: אנחנו לא התחלנו את המלחמה הזאת. אם אתם רוצים להטיל אשמה, זרקו אותה על גביהם של קנאים דתיים שמרעילים את מוחותיהם של הצעירים כבר זמן רב מאוד. זאת עוד תימה חוזרת בעימות: גנו אתאיסטים מאוד כועסים. בטח שאנחנו כועסים. השאלה האמיתית היא למה כל השאר לא. אם אתם לא כועסים על מה שנעשה כדי לערער את החינוך בארץ, כנראה שאתם לא עוקבים אחר Continue Reading →
Posted in Humanity, Life Lessons, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.