למה אני לא משחק רב משתתפים
הבעיה העיקרית נובעת מחזרה עצמית, לעשות שוב ושוב את אותו הדבר כשאני יכול לעשות דברים שעוד לא עשיתי.
מבחינתי, משחקי מחשב הם כמו ספרים, סרטים, קומיקס וכו’… אני יכול לצרוך כאלו סתם בשביל הכיף אבל בדרך כלל אני מצפה לערך מוסף, לסיפור טוב, למשהו שיפתיע ויחדש.
וזה מה שנותן לי המשחק ביחיד. לא רק מכניקה מעניינת ותצוגה מרשימה אלא גם סיפור שמתאים לזה ובונה על זה. במשחק מרובה משתתפים בדרך כלל אין את זה.
משחק מרובה משתתפים בדרך כלל ינפנף מולכם את האפשרות להתחרות באנשים מכל העולם. ואני מודה, זה כיף בהתחלה. אבל מהר מאוד משעמם אותי. כי בשביל להיות ממש טוב צריך להשקיע הרבה זמן אבל אני צריך את הזמן גם בשביל דברים אחרים. ואחרי שהשמדתי את הבסיס של היריב או גנבתי לו את הדגל בפעם המאה, כמה כיף זה כבר לעשות את זה שוב?
ואם במקרה, יש משחק מרובה משתתפים ששווה להשקיע בו, בין אם זה כי אין לו את הבעיות הנ”ל או שהוא מתעלה מעליהם, אז מה שיקרה זה שיהיו חארות באינטרנט שינסו להרוס לך בכל מקרה.
אבל עיקר הבעיה היא חוסר עניין.
עכשיו, משום מה, יוצאים כל מיני משחקים שמתבססים רק על רב משתתפים חוץ מ-Team Fortress ומירב ה-MMO שכבר קיימים יש גם את Brink ובקרוב ייצא APB: Reloaded. אבל אני אקח לדוגמה את Section 8, משחק שמכיל סיפור קצרצר אבל מיועד לרב משתתפים ונראה שנעשה דווקא טוב בהתחשב בזה. כי הוא מרחיב על הדברים הרגילים. יש קבוצות יריבות אבל במקום סתם מקצועות לבחור, אפשר לערבב ולהרכיב את היתרונות והחסרונות של הדמות לבחירתך ובמקום סתם לכבוש בסיס, לשמור על מקום או לגנוב דגל, יש מגוון רב יותר של משימות. וכן, נהניתי גם מהמשחק הזה אבל שוב, זה נהיה משעמם מהר מדי ומשחק שמתבסס בעיקר על זה, לא שווה את הזמן לדעתי.
בניגוד לכל אלו אני כן חייב לציין לטובה משחקים כמו Magica, Trine ו-Portal 2. ב-Magica, משחק עם עוד אנשים הוא אותו משחק רק שיש יותר קוסמים ולכן יש יותר מקום לצרות ושטויות. ב-Trine המשחק הוא אותו משחק רק כשצריך לפתור פאזלים פיזיקליים, קיום שלושת הדמויות על המסך בו זמנית הופך את ההתקדמות להרבה יותר מעניינת. ו-Portal 2 כנראה שעושה את זה הכי טוב כי בנוסף לסיפור ליחיד, יש סיפור אחר לחלוטין (עד כמה שבאמת אפשר לקרוא לו כזה) לשני משתתפים.
מה שאני חושב שצריך זה עוד Magica (עובדים על זה), עוד Trine (ההמשך כבר הוכרז) ועוד Portal (אני מקווה שכבר עובדים על זה). וגם חבל שמשחקים כמו Torchlight צריכים mod בשביל לאפשר רב משתתפים כי אני דווקא נהניתי מ-Diablo II מהבחינה הזאת.
וזה גם מביא אותי לבעיה עם Diablo III – שבגלל החיבור בין משחק יחיד לרב משתתפים ומסחר החפצים שבליזארד רוצים לבנות, חייבים להיות מחוברים כל הזמן – ושאני כבר לא כל כך בטוח מה אני חושב על זה.
Posted in Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 10 comments.
I fully support every point you made here.
MMO are all about maximum milking of customers
eg keeping you in the game for the longest time possible with the minimum of content, or rather with the widest spread of content you can get between grinding boredom.
the more grinding you end up doing the more money you pay
tidbits of content keep you going in eternal hope.
single player games have learned not to do that to players
and have learned to keep their more massive grinding optional for the dedicated player.
ואני מחזיק בדעה שונה:
שיחקתי במספר משחקים מרובי שחקנים: CONAN, Final fantasy 14, וכמובן WOW עם 2 הרחבות שלו.
מה שקוסם לי במשחקים מרובי שחקנים, זה פחות התחרות מול אנשים אחרים, אלא היכולת לשחק עם עוד אנשים ולעבוד בקבוצה בשביל לפתור דברים יחד.
חלק מהרגעים הטובים ביותר שחוויתי במשחקים היו כאשר אני ועוד 9 אנשים מרחבי העולם הצלחנו לעבור משימה או להוריד בוס קשה במיוחד – למה? כי עבדנו כצוות, וכל אחד תרם את מה שהוא יכל בשביל להוריד את הבוס
כשאתה משחק לבד יש לך X אפשריות, אבל עם עוד אנשים האפשרויות שלך גוברות פלאים – ממשחקי אסטרטגיה:
אחד השחקנים יכול להיות אחראי על הגנה, והשני בונה כוח התקפה
או אחד מתקיף אויר והשני קרקע
או ב-C&C3 ל-GDI יש מסוקים, ול-NOD יחידות חיר חזקות – כשמחברים אותם ביחד זה הרבה יותר חזק
או משחקי עיצוב עולם כמו Terrarira – בשניים הרבה יותר כייף
ועוד
זה נכון שיש שחקנים שמנסים להרוס את חווית המשחק, ונכון שיש משחקים שבהם אתה יותר חוזר על אותם הדברים כל הזמן – אבל זאת לא סיבה לוותר על חוויות משחק מדהימות.
מציע לך לחפש משחק מתאים, ולהכנס אליו עם חברים – אני בטוח שהדעה שלך תהיה שונה
אם אתה רוצה להמליץ על משחקים טובים, בבקשה.
אני יודע שלשחק עם עוד אנשים, רק בשביל זה, זה כיף. אבל זה עדיין נמאס מאוד מהר.
אני זוכר את ההכי כיף שהיה לי במשחקים מרובי משתתפים כשהיינו משתמשים ברשת של בית הספר לשחק Doom, Quake ו-Master of Orion. זה היה מאוד כיף. אבל אחרי שפוצצתי את החבר שלי בפעם המאה, מה עוד אני כבר יכול לעשות? צריך משהו אחר.
משחק רב משתתפים כמו ששיחקת בבי”ס הוא לא כמו משחקים רבי משתתפים מודרניים.
בבי”ס שיחקת עם קבוצה מצומצמת ומוגבלת של חברים שלך- יותר כמו מסיבת LAN מאשר MMO
במשחקים רבי משתתפים כיום יש אלפי אנשים שאתה לא מכיר ביחד עם קבוצה קטנה ומוגבלת של חברים שלך שבאו איתך למשחק. תחושת החברותא מדוללת בים של ידידויות שטחיות והמשחק פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר ומשעמם הרבה יותר מהר.
במיוחד כשכל עדכון משחק שעולה מוריד את רמת הקושי.
יש משחקים שהם יותר מעניינים מאפשר לעשות שוב ושוב אותו הדבר. אני ממליץ לדוגמה על Guild Wars שיש לו סיפור עלילה קוהרנטי ארוך שמי שרוצה יכול לשחק אותו – לבד או אם עם שחקנים אחרים – או שאפשר לעשות את אותה משימה שוב ושוב עד שאתה מתמחה בה, אם זה הקטע שלך, או שאפשר לצוד ולסחור במה שאתה מוצא, או שאפשר לנסות למצוא את כל הצירופים האפשריים של יכולות של דמויות, או אפשר לשחק שחקן מול שחקן (לבד או בקבוצה), או לעשות פעם את זה ופעם את זה. המשחק הזה גם לא עולה תשלום חודשי, כך שבכלל טוב.
כשהוא רק יצא חשבתי שאם יהיה MMO שאני אשחק זה יהיה זה. הבעיה שלי עם MMOs היא שהם גם גוזלי זמן מטורפים. אולי מתישהו כשאני פחות אפחד על זה.
nope, they will always take more time, they are designed to take as much time as possible.
some are designed to also let you set a reasonable pace to achieve things in the game and others require a lot more dedication and investment for the end game gains but all of them need you to spend time cause time=money
כן. אז משחקים מסוימים נותנים לך לקנות זמן.
time consuming is the name of the game. any ploy will do.
a short list:
slow increase on effort to gain ratio
no saving points to avoid marking stopping places
global communities means the social side never goes to sleep completely
repetitive actions becomes habits (e.g. daily quests)
big promises for a better content always slightly beyond the horizon
all of these are fun that can easily become a part of your normal life, regardless of enjoyment. its simply something you do.
wake up in the morning, open the game to check what was sold on auction house and do some daily quests, chat with some friends, go on a dungeon run with them, do some gathering rounds for materials for crafting things until some more friends show up from lunch or dinner (depending where they are in the world) and so on. and the day is gone.
at the stage where you have been doing it like this for a few weeks you forget to ask yourself if you are enjoying it enough for the pay and anyway its nice to meet friends online…
Dragoran says I am only seeing the negative side to it so I will give a good try to show the positive too:
its fun to have a whole world to explore
the expansions and patches add content and allow for a dynamically changing world that is not possible in single player games
the friends from around the world are people you would never have met
otherwise and they are cool people indeed
the experience of working in a team for an epic goal is something very hard to find outside of online games because most people are not dealing with challenges that are tailored for difficulty levels and in real life most challenges are faced only once. you cannot practice doing it till you get it just right.
playing a character can be a bit like role-playing, you get to live a different life through your character. for a while I deeply enjoyed playing a hunter class in wow because it was simply joyful to shoot arrows out of a bow and have a magnificent beast as a constant partner.
there, I have been positive enough, I think. now go and read my criticism above the sugary stuff again.
:)