אמת תמורת חיים

קראתי ראיון עם ‘מדען אימאם‘. אוסאמה חסן הוא מרצה בכיר למערכות מידע באוניברסיטת מידלסקס בבריטניה והוא גם אימאם, מנהיג תפילה, במסגד אל-תאוויד במזרח לונדון. הסיפור בקצרה: הוא ניסה להסביר לאנשים איך תורת האבולוציה מסתדרת עם פירוש של הקוראן ודיבר על כך שפירושים קיצוניים ופונדמנטליסטים של הקוראן אינם הדרך הנכונה. בדצמבר, הגיע לאוניברסיטה מבקר מסעודיה וכאשר נשאל האם זה ראוי שאדם שמאמין לאבולוציה ינהיג תפילות הוא ענה שלא. משם המשיכו מסע ההכפשות, הדרישה לסילוקו מהמסגד בו היה במשך 25 שנים וקבוצה קיצונית מטורפת אחת אפילו איימה עליו בחייו. הוא נאלץ להוסיף אבטחה על ביתו (סך הכל, יש לו ילד קטן), לשחרר הודעה כי הדברים לא נאמרו כפי שהתכוון אליהם והוא אפילו זנח את הנושא לעכשיו כי הוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל זה. אני חושב שזה מאוד לא בסדר. אני לא מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל האמת שלו. אני מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא צריך, שלכך זה הגיע. זה הופך את כל הנושא למאוד בעייתי. כי כשכך המצב, המאבק אינו הוגן. הצד המתנגד להארה מוכן להשתמש באלימות, יודע מול מי להשתמש בה ולרוב גם דיי מסוגל להוציא אותה אל הפועל. הצד המנסה ללמד לא רוצה להשתמש באלימות , לא יודע בדיוק אלו אנשים עומדים מולו ולכן גם הגופים העומדים לרשותו לא ממש עושים משהו באמצעים הלא-אלימים העומדים לרשותם. וזאת הבעיה שלנו במאבק. זאת בעיה מאוד חמורה כאשר צד אחד מסוגל כמעט חד משמעית להשתיק את הצד השני. ולמספרי האמת יש שתי אפשרויות: כמו האימאם, לפעול בגלוי ולהיות חשופים לאלימות, או כמו המשתמשים Continue Reading →


Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud by with comments disabled.

האם שיעורי בית רשות זה רעיון טוב?

אני נוטה לחשוב שכן. ומיד אסביר למה. הנה איך שאני רואה את זה. קורס קובע תרגילי בית חובה. יוצא תרגיל בית כל שבועיים בערך. ביחד עם עוד שלושה-ארבעה-חמישה קורסים יש עומס מטורף כל שבוע. סטודנט ממהר להגיש את כל שיעורי הבית. אם הוא באמת מנסה אז הוא יתחיל מוקדם וישקיע ואולי אפילו יצליח לסיים את כולם. אבל לפעמים זה קשה ונתקעים ולא כל כך מצליחים ולפעמים לקבל עזרה מצוות הקורס זה לא עניין פשוט. אבל, למזלו (או לרעתו) של הסטודנט, להשיג תרגיל בית פתור זה לא סיפור כזה גדול. אז הסטודנט מנסה את מה שיכול ומשלים מהפתרון הקיים איפה שהוא נתקע. כן, זה לא פתרון אידיאלי וזה משהו שכדאי להימנע ממנו בכל מצב אבל תרגילי בית הם ציון ואיזה סטודנט יוותר על ציון כשהוא לא חייב. לעומת זאת, אם קורס קובע תרגילי בית כרשות, סטודנט שלא אכפת לו פשוט יוותר עליהם (סטודנט שהיה מעתיק את הפתרון הקיים או לכל היותר מנסה נסיון שטחי לפתור את הבעיות לפני כן אם התרגיל היה חובה) אבל סטודנט שאכפת לו לתרגל וללמוד ינסה בכל מקרה. אבל אותו סטודנט שאכפת לו, אין לו באמת סיבה להעתיק תרגיל קיים. כי הוא לא עושה את זה בשביל הציון, הוא עושה את זה כדי לתרגל. הוא לא ימהר וילחץ שהכל יהיה מושלם אלא רק יעשה ככל יכולתו. כי אם הוא לא יגיש תרגיל מושלם, הוא לא יאבד ציון, הוא יקבל הערות, ילמד מה עשה נכון ומה עשה לא נכון וישתפר לפעם הבאה. ההבדל הוא שכשתרגיל בית הוא חובה, הסטודנט מגיש אותו בשביל הציון והוא יעשה מה שצריך כדי Continue Reading →


Posted in Practice, Thinking Out Loud by with 6 comments.

אתמול ליל הסדר

קמנו בערך בתשע וחצי בבוקר. זה אחרי שהכנו עוגה וקניידלך אל תוך הלילה. טוב, מעין הכינה עוגה וקניידלך, אני ניסיתי לעזור כמה שיכולתי בשביל בן אדם שבקושי היה מסוגל לעמוד. נסענו לדואר לאסוף חבילה עם דברים שהזמנו מחו”ל, ביניהם גם עכברים מגניבים שמתחברים לאצבע שהבאנו לעודד וקרן במתנה. אחרי זה הלכנו לארומה לאכול ארוחת בוקר. כי לי התחשק שקשוקה ולפי הנוהל של המשפחה, לילד היום הולדת יש את השבוע של היום הולדת לבקש משאלה אחת ביום. ואני אחזור לדעתי המלאה על הנושא בהמשך. חזרנו לבית כשההורים של מעין כבר נסעו לארגן את סעודת הסדר ואנחנו רק ארגנו עוד כמה דברים לפני שעודד בא לאסוף אותנו. נסענו למודיעין לאסוף את קרן ואיתי ואחרי קצת התברברות על הסלט הצלחנו גם לצאת לכיוון דרום. זה היה סדר אלטרנטיבי במדבר ליד מקום שנקרא עידן ויותר מזה אני לא אפרט במקרה ויש לי את היכולת לגרום לאנשים להציף את המקום שהמשפחה מחבבת. התחלנו בסתם לשבת ולדבר ולנגן ולצוד זבובים. היו שבנו מלכודות זבובים קלאסיות אבל אני ואיתי העדפנו את השיטה הידנית הישנה והטובה. בסוף התוצאה נגמרה 100:66 לטובת איתי. אני מניח שזבובים פשוט נידחים ממני יותר. כשירד הערב התחלנו לערוך שולחן ולערוך סדר. החלטנו מראש שאנחנו רוצים סדר אלטרנטיבי, לא בדיוק כמו שצריך. אז מעין, הצעירה ביותר, ניהלה את הסדר ויוסי, הותיק ביותר הקריא את הקושיות. וגם ניסינו לשלב קטעים שונים ומעניינים. אמא של מעין הקריאה תוספת צמחונית ואני ניסיתי לשלב עובדות ידועות על ישראלים עבדים ויציאת מצרים. מעין החליטה שמה נשתנה זה מה עבר עלינו טוב בשנה האחרונה וכולנו חלקנו. האוכל עצמו היה נהדר Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by with 1 comment.

למה לא להשתמש ב-GoTo

כל מתכנת צעיר שהולך ללמוד מהחכמים ממנו מגיע מתישהו לשלב בו אומרים לו שבשום פנים ואופן צריך להשתמש ב-GoTo, שפקודת ה-GoTo היא האויב הגדול של כל מתכנת, שאם תשתמש ב-GoTo כולם יצחקו עליך ואף אחד לא יקבל אותך לעבודה. בעוד שיכול מאוד להיות שההצהרות השלישית והרביעית נכונות, השנייה לא נכונה וזה תלוי איך אתה מסתכל על הראשונה. אז למה לא להשתמש ב-GoTo?, מתכנת צעיר בטח שואל את עצמו. זה נכון ש-GoTo היא פתרון פשוט וקל לבעיות מעצבנות אבל היא לרוב תגרום לבעיות גדולות יותר בהמשך מסיבה אותה אפרט מיד. מה הרי המתכנת רוצה מהתוכנה שלו? דבר ראשון שהוא צריך לרצות הוא שהיא תעבוד. אם היא לא עובדת מה שהיא שווה. הדבר השני והשלישי שהוא צריך לרצות, הסדר תלוי את מי שואלים, הם שהתוכנית שלו תהיה יעילה ואז אלגנטית ופשוטה. השאלה אם היא עובדת או לא לא קשורה לדיון הזה אבל צריך לשים לב לדרישות השנייה והשלישית. יכול להיות שהשימוש ב-GoTo תוביל לתוכנה יעילה אבל יכול להיות שלא. מה שכן בטוח הוא שהיא לא תהיה אלגנטית ופשוטה. ומה שמתכנת צעיר עוד לא כל כך מבין הוא שהתוכנה שהוא כותב לא תמיד תישאר מתחת לידיים שלו ולרוב הוא גם לא ירצה שהיא תישאר. ובמיוחד אם עובדים על פרויקט גדול בחברה רצינית עם עוד הרבה אנשים, התוכנה צריכה להיות קריאה מאוד וקלה להבנה, לפעמים מעבר להיותה יעילה ואופטימלית. והשימוש ב-GoTo דופק את העיקרון הזה. שימוש ב-GoTo גורם לקפיצות במבנה הבקרה של התוכנה. ולא, זה בכלל לא אותו הדבר כמו מבנים חוזרים (לולאות, while, וכו’…) כי הם בנויים בבלוקים פשוטים שחוזרים על עצמם. גם Continue Reading →


Posted in Practice, Programming, Thinking Out Loud by with 2 comments.

סדר פסח חילוני

בואו נעשה משהו לא פופלארי. בואו נתרעם על משהו שהוא הצהרה חילונית מאוד בכוונה. אז אריאנה מלמד רוצה להתרעם קצת על חילונים שחוגגים פסח ולא מתרחקים מהדת כמו שחילוני צריך. בסדר, אני לא מתכוון לקנות מוצרים כשרים לפסח בכוונה כי מהמאפיין הזה של החג לא ממש אכפת לי. אני חושב שהוא מוגזם ולא נחוץ. כן, טוב לעשות ניקוי יסודי מדי פעם ותחילת האביב הוא זמן טוב כמו כל זמן אחר אבל הטקסיות של זה מעצבנת אותי. אבל מעבר לזה, למה לא לעשות סדר פסח? למה אי אפשר לעשות סדר פסח כמסורת נחמדה ונוסטלגיה אל הזמן בו אנשים באמת האמינו שכל הסיפורים האלו אמת לאמיתה? אני, אישית, לא ממש מתעניין בסיפורים, אני לא יכול לקחת אותם ברצינות. ואני גם לא כל כך אוהב את השירים. אבל אם לוקחים את ההגדה עם קורטוב של מלח, אם עושים את זה בצורה קלילה ונחמדה, אם מסביב לשולחן יושבים האנשים שאתם אוהבים, למה אי אפשר לעשות סדר פסח טוב ונחמד? וזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות כשאני אהיה אב הבית. אולי אני לא שותה את התירוש הדתי ומאמין שכל מה שכתוב שם זאת היסטוריה מוכחת אבל אני יכול להתייחס לסדר פסח בתור חלק מהתרבות היהודית, ותכל’ס, בשבילי סדר פסח הוא הסיבה לכינוס כל המשפחה, איזו משפחה שזאת תהיה באותה שנה. ולילדים שלי אני מתכוון להסביר המסורת, ההיסטוריה, העובדות הידועות והמקור לסיפורים כמיטב יכולתי ואני אתן גם להם להחליט בעצמם מה שהם חושבים. גם אם בסוף הם לא יסכימו איתי שאפשר לערוך סדר פסח בלי השלשלאות שכובלות אותו לפולחנים דתיים ישנים. ותירוש זה טעים. :)


Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

קומיקסים בבוקר

ב-1997 יצא סרט בשם “Murder at 1600“. זה היה סרט פעולה חביב אם כי מעט צפוי שראיתי כבר לפחות פעמיים או שלוש. טוב, זה היה סרט עם ווסלי סנייפס וגם לא כל כך מגניב כמו ‘אמנות המלחמה’ או ‘בלייד’ או ‘איש ההרס’. אבל כן היה שם קטע נהדר שאני עדיין זוכר ומיישם עד היום. ובגלל זה אני מזכיר אותו. בקטע, הבלש ריג’ס יוצא לריצה כדי לתפוס את אלווין, אחד מהאנשים הבולטים בפרשה, בריצת הבוקר שלו תחת חיפוי השירות החשאי. הם מדברים קצת על מה קורה ומתנגשים על ענייני מדיניות וכמה רחוק אפשר לקחת מקרה רצח שהתרחש בבית הלבן. אבל זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא מה שאלווין אומר לו לפני שהוא הולך. Alvin: “A study at Harvard determined a person’s longevity by the first thing they read in the paper.” Regis: “I’m an obituary man.” Alvin: “Start with the comics, you’ll live longer.” ולכן, כל בוקר אני מתחיל עם הקומיקסים שאני אוהב מהרשת שהתאספו מאז אותו הזמן אתמול. ואני חושב שזאת אחת הרוטינות היותר טובות שאני יכול לחשוב עליהן בשביל הבוקר: לקום, שירותים, לצחצח שיניים, להכין קפה ואולי משהו לאכול ואז לשבת ולקרוא קומיקסים.


Posted in Life Lessons, No Category, Practice, Stories of My Life, Thinking Out Loud by with comments disabled.

קייסי “המעניש” היינס

שמעתי על זה דרך Penny Arcade. אפשר להגיד שהם לפעמים חסרי רגישות ולא יודעים להתנצל בזמן אבל לפחות הם בעד הילדים. ועל זה אני מעריך אותם. קייסי היינס, תלמיד בית ספר אוסטרלי הוטרד על ידי ילדים בבית ספרו במשך שנים. כן, הוא היה מבוגר יותר. כן, הוא היה גדול יותר. כן, כנראה שהמקרה הזה נופח לרמה קטסטרופלית. אבל הוא כן מעלה לתודעה הקולקטיבית בעיה רצינית שיש בבתי ספר בכל העולם. וכן, גם אני מכיר אותה ברמה האישית. ולכן, אני מסוגל להבין את מה שהוא עשה. כמו כל גיק מבוגר, אני בטוח, גם אני סבלתי קצת התעללות בית ספרית סטנדרטית. וזאת גם הייתה אחת הסיבות למה התחלתי להתעניין באמנויות לחימה. זה התחיל עם דברים קטנים בבית הספר היסודי, עבר דרך תקרית רצינית עם מישהו בכיתה מעליי, ושוב לעוד התעללויות קטנות של שותפי לכיתה ותלמידים שנה מעליי בבית הספר התיכון. לא סבלתי מיותר מדי אלימות פיזית, רק פעם או פעמיים ולא הרבה יותר מדחיפה. רק התקרית בבית הספר עירבה מקל של מטאטא אבל נגמרה מאוד מהר. אני לא זוכר מה בדיוק עשיתי כדי לפתור את המצבים האלו בצורה מתורבתת אבל אני כן חושב שדיווחתי על זה לפחות פעם או פעמיים למבוגרים האחראים עליי. אני בטוח בכמעט מאה אחוז שעל המצב בבית ספר היסודי, מבוגרים ידעו ואני בטוח בכמעט מאה אחוז שהם גם ידעו פחות או יותר את המצב בבית הספר התיכון. אז מהנקודה הזאת אני רוצה להוסיף שאני כן חושב שעיקר האשמה היא על המבוגרים. גם אם קייסי לא דיווח, אני בספק כמה זה היה עוזר אם הוא כן. וגם לי, באיזה Continue Reading →


Posted in Geekdom, Humanity, Less Interesting News, Life Lessons, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.

סיבות לא לחבב את אפל #365…

קראתי רשומה ב’חורים ברשת’ על ה-iPad2 שגם מנתחת קצת את מה שאפל עושים עם המוצרים שלהם. אני נאלץ להסכים לחלוטין שמה שאפל עושים, וזה גם מה שהרבה אנשים חשבו כשרק יצא ה-iPad הראשון, הוא למנוע רכיבים ואפשרויות שקיימות במכשירים בזמן הפיתוח רק כדי להוסיף אותם למכשיר ההמשך ולדרוש עבורו עוד כסף. אני נאלץ גם להסכים שאפל יודעת טוב מאוד איך לשווק אבל במקרה הזה אני חייב להשוות אותם לחברות היותר מרשעות שבונות משחקים לשוק החברתי. מדובר בחברות שכביכול מוצאות פרצות במרקם הפסיכולוגי של הלקוחות שלהם, של הציבור בכלל, ומנצלות את זה לטובת עצמם. במקום לתת ללקוח את החווייה הכי טובה שהן יכולות, הן מנצלות את תבניות ההתנהגות הצפויות בשביל להרוויח יותר כסף או לבנות מעריצים שזה פחות או יותר אותו הדבר. דיברתי על זה עם ידיד שלי שמחזיק iPad וביחד הגענו למסקנה הידידותית שאנשים שמחזיקים אנדרואיד (ואני מרחיב את זה למחשב באופן כללי) הם אנשים שרוצים את האפשרות להגדיר כל דבר ולשנות מה שהם רוצים ואנשים שמחזיקים מוצרים של אפל (ואני ארחיב את זה לקונסולות) הם אנשים שרוצים בכוונה למנוע מעצמם את ה’סיבוך’ הזה. מה שהוא אמר זה שהוא קנה iPad כי הוא רוצה מכשיר שפשוט יעשה. הוא בכוונה רצה למנוע מעצמו את היכולת איך שהוא לפגוע במכשיר הנייד שלו. ובשביל זה הוא היה מוכן, בידיעה מראש, לוותר על כמה דברים כמו חיבוריות סלולרית או שוק פתוח. אני לא חושב שאנשים שבוחרים באפל הם אנשים טיפשים ואני לא חושב שזה שאני רוצה אנדרואיד ומכשירים פתוחים שנותנים לי לשחק עם כל אפשרות עושה אותי חכם יותר מאחרים. אבל אני כן חושב Continue Reading →


Posted in Humanity, IT, Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud by with comments disabled.

כמה משחקים חשובים

Rock, Paper, Shotgun שחררו רשימה מאוד שרירותית של 122 המשחקים החשובים ביותר של 22 השנים האחרונות לפי גחמות הכתבים שלהם. במשחקיה, הרימו רשימה מקבילה לפי גחמותיו של איתמר. אני אגביל את עצמי למשחקים שבאמת יש לי משהו להגיד עליהם, משחקים ששיחקתי או לפחות נתקלתי בהם.


Posted in Gaming, Philosophy, Reviews, Thinking Out Loud by with 6 comments.

אז מה באמת ההכנסה הממוצעת?

אז אני רשום לכל מיני שירותי סקרים. (למה? כי זה נחמד להשמיע את הקול שלי… והם משלמים על זה). בסוף הם שואלים כל מיני שאלות על השכלה ומשפחה שעל חלקם אין לי בעיה לענות. לא באמת מתחשק לי לענות על השאלה על ההכנסה. אבל זאת לא הבעיה העיקרית שלי עם השאלה הזאת. הבעיה העיקרית שלי היא שכשהם שואלים אם אני מרוויח יותר או פחות מההכנסה הממוצעת, הם תמיד נותנים מספר אחר. WTF?


Posted in Humanity, Thinking Out Loud by with 4 comments.