הצפנה לא משנה
בשבוע האחרון, בקולורדו שבארצות הברית, קרה משהו מעניין. אני אומר מעניין כי קשה להחליט כרגע אם מדובר בהפלצה משפטית שתתנדף במהרה או בתקדים שיכול לשנות את מהות הפרטיות בארצות הברית ובעולם כולו. שופט פדרלי הורה לאישה, החשודה בהונאת משכנתה, לשחרר את המחשב הנייד שלה הנעול על ידי הצפנת שולחן עבודה PGP של סימנטק. ה-PGP, למרות שמו הלא מאיים הוא אחד מפרוטוקולי ההצפנה הטובים ביותר היום. בסיס הבלוג הזה מוגן על ידי סוג של PGP. אבל לא בהצפנה עסקינינו. הבעיה עם פסק הדין הנ”ל, פסק הדין שכרגע עומד באוויר בגלל מאמציהם של האישה ועורך דינה לעצור את ההוראה ולהגיש ערעור, הוא שהוא ספק חופף, ספק מרסק את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית שאומר שאדם רשאי שלא להפליל את עצמו. התיקון, במקור, תופס לגבי עדות, דיבור, הצהרה או ידע הנתון בידי המואשם שיכול להביא להפללתו. לכן, הנאשם רשאי לשמור על זכות השתיקה. אבל התיקון אינו תקף לגבי חפצים. נאשם חייב למסור לידי רשויות החוק מפתחות, כרטיסי כניסה וכן הלאה. השאלה שעומדת בבסיס ההחלטה היא האם משפט הצפנה נכנס תחת הגנת החוק או לא? האם הוא שווה ערך למפתח או שווה ערך לידע? בעבר, שופט פדרלי אחר אמר כי נאשם אינו מחויב לספק את משפט ההצפנה למידע שלו כי התיקון מגן עליו מכפייה להפללה עצמית. במקרה אחר, שוטר גבול טען כי נאשם לא רשאי לשמור על קבציו מוצפנים. הנאשם לבסוף הסכים ופתח את הקבצים. ופה, לדעתי, שורש הבעיה. מה אם הדבר הזה יעבור ופתאום כל שומר גבול יחשוב שהוא אלוהים וידרוש פתיחת כל מידע מוצפן? כי אני יודע כמה מהר הרשויות ממהרות לפעול Continue Reading →
Posted in High-Tech, Less Interesting News, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
נרדמים בשמירה
האח שי זקין צודק! ואנחנו חייבים להחזיר מלחמה! (רק שתבינו מאיפה הקריאות) היום חזרתי מהטכניון בגשם. הוא התחזק כשהגעתי לשער הראשי ולכן עצרתי בתקווה שהוא יפסק. הוא לא. במקרה היו לי עליי מדבקות של חופש וניסיתי להציע כמה מהן לשומרים לפני שאני ממשיך הלאה. השומרת חייכה עליי במבט של “איזה ילד תמים וחמוד” ולא לקחה אף אחד מהן. אז היא אמרה לי שהיא לא רוצה להרוס לי אבל היא מאמינה. אבל היא גם מאמינה בגיוס אחד לכולם. איך קרה שכל כך הרבה אנשים היום לא משרתים בצבא? איך קרה שחוק כמו חוק טל עדיין תקף? איך קרה שהשר הדתי עצמו אמר שלא יכולה להתקיים עיר חרדית כי לא יהיו לה הכנסות והדבר הזה עובר לסדר היום? אני לא מבין, האנשים בכנסת מנותקים לחלוטין מהמציאות היום-יומית? אולי זה החסרון הגדול בכך שרובם רמטכ”לים לשעבר. למיטב ידיעתי הנוכחית, יש לנו אחוז חרדים באוכלוסיה שמתקרב ל-25%. וכמות הילדים במערכת החינוך מתקרבת ל-50%. למען האמת, קשה לי להאמין לנתונים האלו גם כשמדובר במגזר עם ריבוי מטורף כמו המגזר החרדי אבל הטרנד עדיין קיים וקשה להתעלם ממנו. זוג חילונים ממוצע, במידה והוא רוצה משפחה גדולה, יגדל 4-5 ילדים. לעומת זאת, זוג חרדים ממוצע, במידה והם לא משתדלים, יגדלו 7-8. אי אפשר להתחרות עם זה. ואי אפשר גם לדבר על עירוב כאשר אותם ילדים מחונכים מגיל צעיר לשנוא את כל מה שלא בקבוצה הפרטית שלהם. אני גם חושב שההפגנה בקיץ האחרון החלה לעלות על הבעיה הגדולה לקראת הסוף אבל זה היה מעט מדי מאוחר מדי. ההפגנה הייתה על שוויון בדיור, שוויון בתעסוקה, הורדת הנטל והתייחסות לאנשים Continue Reading →
Posted in Practice, Religion, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
תגים מול תארים
באוקטובר האחרון, אוניברסיטת סטנפורד החלה להציע את קורס המבוא לבינה מלאכותית שלה באינטרנט. זה היה מאוד נחמד לדעת חודש לפני כשנרשמתי לקורס מבוא לבינה מלאכותית בטכניון. אבל לא משנה. בסדר. כל הכבוד על היוזמה. מה שנראה עכשיו הוא שאוניברסיטת סטנפורד היא רק טיפה אחת במה שאולי יהיה גשם של אוניברסיטאות נחשבות יותר ונחשבות פחות שעולות לאינטרנט ובכך גם משנה את איך שציונים מוענקים כיום. מערכת התגים וההישגים מוכרת לכל משחקן כיום. אין כמעט משחק היום שלא מגיע עם מערכת של הישגים שניתן לזקוף לזכותכם. חלקם באנאלים וכוללים לאסוף עשרה דברים מסוימים או להרוג עשרים דברים אחרים. חלקם מעניינים יותר ושולחים אתכם לגלות דברים מעניינים בעולם או בסיפור שלא הייתם מגלים או מנסים לגלות אחרת (דוגמה טובה: Portal 2, Arkham Asylum). כתוצאה או במקביל לכך, מערכת התגים וההישגים הפכה להיות אחד מהמכניקות הפופלאריות יותר במשחוק (gamifacation), הפיכת פעולות יום-יומיות למשחק. והשאלה היא, האם זה טוב כשזה מגיע ללימודים אקדמאיים? לפי דעתי, שוב, זה תלוי באיך עושים את זה. הטענה נגד היא שיש מקומות, כמו ‘אקדמיית קאן‘, מין אוניברסיטה שמתבססת על הסברים קצרים על נושאים פופלאריים, שמחלקת תגים על הקשבה, תגים שאין להם ממש משמעות אקדמית. כמו כן, עומס של תגים שונים ומשונים בקורות החיים יכול בעיקר לבלבל ולא לשמש כמדד טוב. אבל יש תגים לא אקדמיים שכן יכולים להיות שווים משהו, כמו פעילות פורום בנושא ומענה על שאלות, משהו שמראה על ידע ועל יכולת הוראה מסוימת. ולעומת זאת, כשמוסדות ידועים כמו MIT עולי לאינטרנט עם אותו רעיון, אפשר לצפות שהתגים שהם יחלקו יהיו משמעותיים יותר וגם שווים יותר. הטענה בעד היא Continue Reading →
Posted in IT, Less Interesting News, Practice, School, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
מה הייתם מבקשים לשנה החדשה
אם הייתם יכולים לקבל דבר אחד שאתם רוצים, לא משנה כמה פנטסטי, מה הייתם רוצים? זאת השאלה ששאל דייב תומפסון, המנחה של PodCastle באחד השידורים האחרונים. המחשבה הראשונה שלי הייתה ‘כוח על’. כל דבר על-אנושי שגם שימושי ביום-יום: מהירות על, טלפורטציה, הקפאת זמן, דברים כאלו. ואז הוא אמר שמישהו הציע ‘אלמוות’. אז אני חושב, אלמוות זאת בחירה טובה. כן. לא בהכרח בלתי פגיעות אבל אורך חיים בלתי מוגבל וחסינות ממוות טבעי, זה נותן את ההזדמנות לנסות כל סוג חיים שרוצים, את הזמן להתנסות בהכל. ואז הגיעה ההערה: ‘אבל צריך לראות את כל מי שאוהבים מת’. ואני חושב, אבל אם אני מקבל אלמוות זה חייב לכלול את מעין. אם לא, זה לא שווה. אז אני משנה את התשובה שלי ל’כל דבר שיהפוך אותי ליחודי בין אנשים, שיעשה אותי יחיד במינו’. והמחשבה הבאה שלי הייתה על מה שמעין תגיד אם אני אספר לה על זה, וזה בדיוק מה שהיא אמרה כשסיפרתי לה על זה: ‘כבר יש לך. אתה כבר מיוחד’. ובמידה מסוימת זה נכון. כל אחד מאיתנו מיוחד בדרכו שלו, מביא את המוזרות שלו כדי להוסיף לכלל המוזרויות של כולם. ובמיוחד מבחינת האנשים שאוהבים אותי, אני מיוחד. ולמען האמת, רק מזה אכפת לי. כי המטרה שלי בחיים זה שאחרי שאני אלך מפה, האנשים שהכירו אותי יוכלו להגיד ששיניתי משהו, שהוספתי משהו, שבאמת השארתי חותם ועשיתי את העולם טוב יותר ושיהיו כמה שיותר אנשים שיגידו את זה. אבל אני גם לא אתנגד לאיזה שהוא כוח על.
Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
ססמאות בעידן החדש
כל מיני דברים לאחרונה על ססמאות (לדוגמה) ביחד עם כמה תקריות מצערות שקרו לאחרונה גרמו לי לחשוב מחדש על ססמאות. אני לא לגמרי מסכים עם הדעה של רנדל מונרו בהבחנה שלו אבל מסוגל להבין את הרעיון שסיסמה ארוכה וקצת לא שגרתית אבל עדיין קלה לזכירה עדיפה על סיסמה קצרה יותר עם אותיות משונות שקשה לזכור אותה. לכן, הססמאות שלי היו בהתאם: כמה מילים פשוטות עם הטייה לא שגרתית וכמה מספרים שקל לי לזכור בכל מקרה. יש לי סיסמה פשוטה של שתי מילים, אם כי נידחות ואף פעם לא בשילוב, לאתרים שפחות אכפת לי מהם, כאלו שאם מחזיקים מידע פרטי אז הוא מועט ולא קריטי. יש לי סיסמה מורכבת יותר עם מילה ממש נידחת, מוטה ועם מספר אקראי בה אני משתמש באתרים שאני קצת דואג למה שאני מאחסן שם אבל לא יותר מדי. יש לי סיסמה עם מילה שהמצאתי, בהגדלת אותיות אקראית ומספר אקראי בה אני משתמש בשביל הדברים היותר חשובים. ויש לי סיסמה עם שתי מילים, אחת נידחת ואחת אני המצאתי, בהגדלת אותיות אקראית ומספר אקראי בה אני משתמש בשביל הדברים הקריטיים (לצערי לא לבנקים או מרפאה כי אלו מגבילים אותי מאוד באורך). ואז יש את הסיסמה איתה אני מגן על שאר הסיסמאות. סך הכל, עם עוד כל מיני תוספות פה ושם, אני משתמש ב-6-8 סיסמאות שונות במהלך היום יום. אבל חלק מהן איתי שנים ואני תוהה אם הגיע הזמן להחליף אותן. הבעיה העיקרית היא שאני רוצה סיסמאות ארוכות, עם רווחים (סוג של משפטי מפתח), ורוב האתרים לא נותנים לי את האפשרות. בנוסף על זה אני גם אצטרך לשנן 6-8 Continue Reading →
Posted in IT, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.
מערכת החינוך הבאה: הספר הדיגיטלי
אחד הסודות הלא ממש שמורים של תחום החינוך הוא שהוראה במסגרת כיתה, של עשרות תלמידים היושבים מול מרצה אחד, לא ממש עובדת. לא כל כך בשביל המבחנים הסטנדרטיים ובטח שלא בשביל למידה אמיתית. העשירים, שיכולים להרשות לעצמם, יודעים את זה ולכן שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר פרטיים וקטנים או, אם הם ממש בקצה הפירמידה, שוכרים מורים פרטיים שמדריכים את הילדים שלהם אחד על אחד. כי זאת הדרך הכי טובה. אבל יש בעיה עם הדרך הזאת, צריך מורה לכל תלמיד, ואי אפשר להקצות מדריך אנושי לכל ילד. לעומת זאת, אין ממש בעיה להקצות מכשיר דיגיטלי שידריך את הילד. הוא רק צריך להיות טוב מספיק. ועל זה צריך לעבוד. על זה עובדים. ואפשר לראות את חלק מהטכנולוגיות בשימוש כבר היום. ניל סטיבנסון, עדיין אחד האנשים החכמים והמתקדמים ביותר שאני מכיר, הציג בספרו ‘תור היהלום’ את ה-Young Lady’s Illustrated Primer (סלחו לי אבל לא קראתי את זה בעברית). מדובר בספר נאנוטכנולוגי מתוחכם ביותר שהוא סוג של מחשב מקבילי מקושר בפני עצמו ומסוגל לתקשר עם המשתמש שלו, לשנות את עצמו בזמן אמת ולהציג סיפורים רלוונטיים על ידי שחקנים אנושיים. המטרה של הספר היא לחנך אנשים (בספר, ילדה אחת מסוימת) בצורה אישית ומתאימה לעולם בו הם נמצאים. ואני חושב, אם נזרוק את הצורך באנשים אז אפשר לבנות היום, או לפחות להתחיל לבנות, גרסה בסיסית של הספר. הוא לא חייב להראות כמו ספר אמיתי, הוא יכול להיות דיגיטלי וכך גם יותר פשוט. והיום יש קוראים דיגיטליים כמו ה-Kindle, ה-Nook או אפילו כל טלפון חכם חדשני, שיכולים לתפקד כמדיום נהדר לספר מסוג זה. למה? הנה סיפור Continue Reading →
Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
The Dos and Don’ts of Games
Rock, Paper, Shotgun העלו כתבה, או יותר נכון ‘רטינה’, על דברים שעושים ולא עושים (הכל לרעה) במשחקים. אני הייתי רוצה להוסיף את דעתי לנושא. הנה הכתבה במלואה, אני לא אפרט על כל אחד מהם אלא רק בקצרה.
Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
ללוות כסף מהעולם
המשבר הכלכלי העולמי הסתיים למרות שיש כאלו שינסו לטעון כי הוא עדיין מתקיים. הוא הסתיים בעיקרו לאחר ההבנה כי הבנקים בארצות הברית ניסו ליצור כסף יש מאין, כי הם הימרו כנגד הלקוחות שלהם, והשתמשו בלולאות בחוקי הכלכלה כדי לנסות להרוויח על גבם של אנשים ישרים. הבנקים קיבלו מענק של 700 מיליארד דולר מהממשל, מענק ששולם על ידי משלמי המסים, המנהלים יצאו עם בונוסים יפים ולאחר כמה שנים נולדה תנועת ה-Occupy, לחודית Occupy Wall Street. אז עכשיו כולם מאשימים את הבנקים בשחיתות, בהרחבת התהום בין העניים לעשירים ובדפיקת המערכת באופן כללי. אני חושב שאני מסוגל להבין את ההרגשה. אבל למה להסתבך עם הבנקים כשעכשיו יש אלטרנטיבות אחרות? עם עליית האינטרנט, העידן הדיגיטלי, רשת 2.0 ומיקור קהל יש גם אלטרנטיבה למוסדות הכלכליים העתיקים שמלווים אותנו מאז תקופת הטמפלרים והיא נקראת Peer to Peer Lending Service או בעברית, ‘שרות הלוואה מאחד לאחד’, סוג של ‘בנק האינטרנט’ או ‘בנק הקהל’. הרעיון הוא שירות שמקשר בין לווה אחד לבין מלווה או מלווים ברבים. כמו שברשתות הורדת הקבצים, התוכנה מתקשרת לשרת מרכזי שאומר לה מי מחזיק את הקבצים שהיא רוצה ואז ניגשת לכל מי ברשימה שזמין ומבקשת ממנו חבילות, כך אמור לעבוד גם שירות זהה. אדם הצריך כסף ירשם לשירות ויופנה אל מלווים פוטנציאלים שיכולים לבחון את הפרופיל שלו ולהלוות לו את כל או רק חלק מהסכום שביקש. כל זה, כשללווים צריך להיות הרבה יותר קל לקבל הלוואות ולמלווים צריכות להיות ריביות יותר טובות. שירותים כאלו קיימים כבר מאז שנת 2000. אז למה הם עדיין לא בכל מקום? ובכן, יש עם זה כמה בעיות. השירותים המוקדמים Continue Reading →
Posted in IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
בינה מלאכותית ובינה סינטטית
משהו שעליתי עליו לא מזמן, רק כשהתחלתי לקרוא על בינה מלאכותית במהלך קורס שאני לומד: אנשים לא מבינים מה הם אומרים כשהם אומרים “בינה מלאכותית”. לרוב כשאומרים “בינה מלאכותית” מתכוונים ליישות דיגיטלית/אלקטרונית המסוגלת לחשיבה ברמה שאנחנו מזהים כבעלת רצון וצרכים אם לא ברמה אנושית או גבוהה יותר. מה שנקרא באנגלית Sapient(תבונה) אם לא ישר Sentient(מודעות). אדסגר דייקסטרה, אחד מעמודי התווך של האלגוריתמיקה כיום, אמר: “השאלה האם מחשבים יכולים לחשוב רלוונטית באותה מידה כמו השאלה האם צוללות יכולות לשחות.” בעולם מדעי המחשב, בינה מלאכותית עוסקת במידה מסוימת במידול חשיבה אנושית אבל מטרתה ברובה אינה לשכפל את המוח בצורה דיגיטלית ובטח שאינה יצירת מין חי חדש ממתכת, סיליקון ותוכנה. המטרה היא יותר מידול דרכי חשיבה וקבלת החלטות לצורה אלגוריתמית כך שאלגוריתמים יוכלו לעבוד בצורה פחות brute-force שיטתית ויותר מונחה וחכמה. למשל, כמו באבטחה, אפשר, במקום לחפש כל צירוף אפשרי של אות, מספר וסימן ניקוד, לחפש קודם מילים מהמילון. בספר “בינה מלאכותית – גישה מודרנית (מהדורה שלישית, 2010)” מאת סטוארט ראסל ופיטר נורויג מדברים על ארבע דרכים שונות לגשת לבינה מלאכותית, על ארבע מטרות עיקריות בחקר התחום. חשיבה אנושית: “המאמץ החדש והמרתק לגרום למחשבים לחשוב… מכונות עם שכל, במובן המלא והמילולי” – האוגלנד, 1985 “[אוטומציה של] פעולות המשויכות לחשיבה אנושית, פעולות כמו קבלת החלטות, פתרון בעיות, למידה…” – הלמן, 1978 חשיבה הגיונית: “חקר יכולות מנטליות על ידי שימוש במודלים חישוביים” – צ’רנייק ומקדרמוט, 1985 “חקר החישובים המאפשרים לתפוס, לחשוב ולפעול” – ווינסטון, 1982 התנהגות אנושית: “אמנות יצירת מכונות המבצעות פעולות הדורשות אינטליגנציה כאשר הן מבוצעות על ידי אנשים” – קורצוייל, 1990 “חקר הדרך Continue Reading →
Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
אנטי-וירוס מובנה בחלונות 8
אלו החדשות ממיקרוסופט. זה גורם לי לחשוב קצת. כמובן שיש פה דברים טובים ודברים רעים. לא הכל שחור ולבן. המחשבות העיקריות מכל צד, ואני ארחיב עליהן עוד מעט, הן “סוף סוף מיקרוסופט לוקחים אבטחה ברצינות!” מול “זאת מלחמת הדפדנים שוב!”. מצד אחד, איזה יופי. אם לחלונות יהיה אנטי וירוס מובנה אז לא יהיו כל כך הרבה מחשבים לא מוגנים בעולם. הרי אחוזי השליטה של חלונות בשוק עדיין עומדים על יותר מ-80%. רוב המחשבים בעולם מריצים חלונות. ואם חלונות תהיה יותר מוגנת אז יהיו פחות התקפות וירוסים, רשתות הבוטים יחלשו וכן הלאה. אבל על זה צריך להסתכל טיפה יותר מקרוב. מה שנעשה פה הוא שילוב של Windows Defender, התוכנה שרצה בכל מערכת מאז XP, עם Windows Security Essentials, מערכת ההגנה הנרחבת יותר שמיקרוסופט מציעה חינם, שידרוג והפעלה של שניהם, מובנית, straight out of the box, בכל מערכת חלונות 8 חדשה. לא מדובר בשינוי גדול מעבר למצב הקיים היום. ואז אפשר לחשוב על שאר חברות האבטחה. זה בטח יפריע להן. הרי, כשמיקרוסופט מציעים את Internet Explorer ישר במערכת הפעלה בלי עבודה נוספת, מי ירצה להוריד דפדפן אחר. ואם מיקרוסופט תציע חבילת הגנה בתוך מערכת הפעלה, מי צריך תוכנה נוספת? וזה גם לא משנה אם הם יציעו את האפשרות לבחור כמו שרצו עם הדפדפנים (למרות שאני אישית עוד לא באמת ראיתי הצעה כזאת). מעט מאוד יטרחו. ואם מעט מאוד יטרחו, ורוב האנשים יריצו מיקרוסופט אנטיוירוס, כמה זמן ייקח עד שהחזית הזאת תיפרץ. כי כשיש קהל יעד גדול, המאמצים יופנו לכיוון שלו, לפריצות מסוימות של קיר האש של מיקרוסופט. ואם כבר כן מציעים מסך Continue Reading →
Posted in Geekdom, IT, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.