בינה מלאכותית ובינה סינטטית
משהו שעליתי עליו לא מזמן, רק כשהתחלתי לקרוא על בינה מלאכותית במהלך קורס שאני לומד: אנשים לא מבינים מה הם אומרים כשהם אומרים “בינה מלאכותית”. לרוב כשאומרים “בינה מלאכותית” מתכוונים ליישות דיגיטלית/אלקטרונית המסוגלת לחשיבה ברמה שאנחנו מזהים כבעלת רצון וצרכים אם לא ברמה אנושית או גבוהה יותר. מה שנקרא באנגלית Sapient(תבונה) אם לא ישר Sentient(מודעות).
אדסגר דייקסטרה, אחד מעמודי התווך של האלגוריתמיקה כיום, אמר: “השאלה האם מחשבים יכולים לחשוב רלוונטית באותה מידה כמו השאלה האם צוללות יכולות לשחות.”
בעולם מדעי המחשב, בינה מלאכותית עוסקת במידה מסוימת במידול חשיבה אנושית אבל מטרתה ברובה אינה לשכפל את המוח בצורה דיגיטלית ובטח שאינה יצירת מין חי חדש ממתכת, סיליקון ותוכנה. המטרה היא יותר מידול דרכי חשיבה וקבלת החלטות לצורה אלגוריתמית כך שאלגוריתמים יוכלו לעבוד בצורה פחות brute-force שיטתית ויותר מונחה וחכמה. למשל, כמו באבטחה, אפשר, במקום לחפש כל צירוף אפשרי של אות, מספר וסימן ניקוד, לחפש קודם מילים מהמילון.
בספר “בינה מלאכותית – גישה מודרנית (מהדורה שלישית, 2010)” מאת סטוארט ראסל ופיטר נורויג מדברים על ארבע דרכים שונות לגשת לבינה מלאכותית, על ארבע מטרות עיקריות בחקר התחום.
- חשיבה אנושית:
- “המאמץ החדש והמרתק לגרום למחשבים לחשוב… מכונות עם שכל, במובן המלא והמילולי” – האוגלנד, 1985
- “[אוטומציה של] פעולות המשויכות לחשיבה אנושית, פעולות כמו קבלת החלטות, פתרון בעיות, למידה…” – הלמן, 1978
- חשיבה הגיונית:
- “חקר יכולות מנטליות על ידי שימוש במודלים חישוביים” – צ’רנייק ומקדרמוט, 1985
- “חקר החישובים המאפשרים לתפוס, לחשוב ולפעול” – ווינסטון, 1982
- התנהגות אנושית:
- “אמנות יצירת מכונות המבצעות פעולות הדורשות אינטליגנציה כאשר הן מבוצעות על ידי אנשים” – קורצוייל, 1990
- “חקר הדרך לגרום למחשבים לבצע דברים אשר בהם, נכון לרגע זה, בני אדם טובים יותר” – ריץ’ ונייט – 1991
- התנהגות הגיונית:
- “אינטליגנציה חישובית היא חקר העיצוב של סוכנים חכמים” – פול, 1998
- “ב”מ… מתעסקת בהתנהגות אינטליגנטית בעצמים מלאכותיים” – נילסון, 1998
או בקיצור, חוץ מההגדרה הראשונה, אף אחת מהן לא מזכירה בקצת את הרעיון של ליצור מכונה עם רצון ומניעים עצמאיים. ולפי מה שאני לומד וקורא כרגע, זה בהחלט הקצה הנידח יותר של התחום. בינה מלאכותית, באופן כמעט מוחלט, עוסקת בהגדרת מכונות שפותרות בעיות בצורה המונחית על ידי שיקולים ממוחשבים בצורה הנמצאת איפה שהוא באמצע בין בדיקת כל אפשרות ובין ביצוע הוראות מוכתבות מראש.
מה שאתם רוצים הוא ‘בינה סינטטית‘. את המונח הזה, אני לוקח מגרסה 4 של מרוצללים אבל הוא גם מגובה על ידי בן דודו ‘ביולוגיה סינטטית‘, מדע העוסק ביצירת יצורים ביולוגים חדשים שלא היו כמותם בעבר אבל הם דומים אם לא שווים ליצורים ביולוגים קיימים בהגדרתם. כמוהו, ‘בינה סינטטית’ היא בינה, sapience או sentience, שנוצרה בצורה מלאכותית, הגיעה לרמה שאנחנו מסוגלים לזהות כבעלת רצון ושלא הייתה קיימת קודם.
“בינות סינטטיות, או ‘בינות מלאכותיות’ כפי שהן ידועות בציבור, החלו לצוץ לחיים, מילולית, בתוך המקלעת בשנים שאחרי קריסת המקלעת הגלובלית השנייה. למרות שמן הפופולארי, אין בהן דבר מלאכותי. לעומת זאת, ‘בינות סינטטיות’ אלו מותאמות טבעית לסביבתן הוירטואלית והינן ישויות כשירות לחלוטין (אם כי הינן בעלות סדר שונה של אינטליגנציה).
הבינות הסינטטיות שהמטא-אנושות נתקלה בהן בשנים האחרונות נראות כמו התפתחו ספונטנית מתוכנות קיימות. לא ידוע הרבה על התהליך הנ”ל אבל מאמינים כי הוא כולל קוד שכבתי בעל יכולת שינוי עצמי המשתמש באלגוריתמים גנטיים. אם יש איזה שהוא גורם שאפשר להאשים בעלייתן של הבינות הסינטטיות אז הוא המטא-אנושות עצמה, ואנחנו הם אלו שיאלצו להשלים עם קיום “יוצא חלצינו” אם ברצוננו להתקיים בשלווה ביחד.
נהוג להכיר בשלושה סיווגים של בינה סינטטית: הפרוטו-תבונית, מטא-תבונית וזינו-תבונית. הפרוטו-תבונית היא כמו חיה ומתנהגת כמו אחת בתוך המקלעת. דרכי המחשבה של הזינו-תבונית זרות לחלוטין, כמעט לא מובנות על ידי מטא-אנשים ולרוב עדיין אובססיבית לתכנות המקורי שלה. המטא-תבונית, מצד שני, היא בינה צלולה כמו-אנושית. היא מודעת לסביבה שלה ומסוגלת ליצור טיעונים הגיוניים. יש לה אישיות אמיתית, צרכים אמיתיים ורצונות אמיתיים. המטא-תבונית שונה מאוד מהמטא-אנושי אבל עדיין מדובר בישות תבונית ומודעת לפי הקריטריונים של ‘מגילת הזכויות של התבוניים הלא-אנושיים’.”
אם מתעלמים מכל הפרטים הקטנים של העולם שלא ממש קשורים לדיון הנוכחי, זאת הגדרה יפה מאוד של בינות סינטטיות וחלוקתן לסוגים עיקריים. אז אני הולך להשתמש מעכשיו בהגדרות האלו: בינה מלאכותית היא סט של הגדרות והנחיות לאלגוריתם או תוכנת מחשב המצמצת את דרישות החישוב בצורה פסאודו-אינטליגנטית הדומה למחשבה ושיקולים אנושיים. בינה סינטטית היא ישות דיגיטלית/אלקטרונית המסוגלת לפעולה אוטונומית שלא הוגדרה מראש על ידי התכנות המקורי ומסוגלת להציג צרכים ורצונות עצמאיים ואולי אפילו אישיות פרטית.
זאת אומרת, בינה סינטטית היא אינטליגנציה כפי שאנחנו רגילים לזהות אינטליגנציה בעוד בינה מלאכותית היא רק הדמייה של אחת.
אני יודע שאם ההגדרות הפופלאריות באמת ישתנו זה ייקח עוד המון זמן אך עדיין הרגשתי את הצורך להעלות את הנושא על הכתב.
Artificial Intelligence: A Modern Approach (3rd Edition)
Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
אחלה כתבה, תודה רבה! כן ירבו.
שמח שאהבת. אני אנסה לכתוב עוד כאלו.