תגים מול תארים

באוקטובר האחרון, אוניברסיטת סטנפורד החלה להציע את קורס המבוא לבינה מלאכותית שלה באינטרנט. זה היה מאוד נחמד לדעת חודש לפני כשנרשמתי לקורס מבוא לבינה מלאכותית בטכניון. אבל לא משנה. בסדר. כל הכבוד על היוזמה. מה שנראה עכשיו הוא שאוניברסיטת סטנפורד היא רק טיפה אחת במה שאולי יהיה גשם של אוניברסיטאות נחשבות יותר ונחשבות פחות שעולות לאינטרנט ובכך גם משנה את איך שציונים מוענקים כיום.

מערכת התגים וההישגים מוכרת לכל משחקן כיום. אין כמעט משחק היום שלא מגיע עם מערכת של הישגים שניתן לזקוף לזכותכם. חלקם באנאלים וכוללים לאסוף עשרה דברים מסוימים או להרוג עשרים דברים אחרים. חלקם מעניינים יותר ושולחים אתכם לגלות דברים מעניינים בעולם או בסיפור שלא הייתם מגלים או מנסים לגלות אחרת (דוגמה טובה: Portal 2, Arkham Asylum). כתוצאה או במקביל לכך, מערכת התגים וההישגים הפכה להיות אחד מהמכניקות הפופלאריות יותר במשחוק (gamifacation), הפיכת פעולות יום-יומיות למשחק.
והשאלה היא, האם זה טוב כשזה מגיע ללימודים אקדמאיים?

לפי דעתי, שוב, זה תלוי באיך עושים את זה.

הטענה נגד היא שיש מקומות, כמו ‘אקדמיית קאן‘, מין אוניברסיטה שמתבססת על הסברים קצרים על נושאים פופלאריים, שמחלקת תגים על הקשבה, תגים שאין להם ממש משמעות אקדמית. כמו כן, עומס של תגים שונים ומשונים בקורות החיים יכול בעיקר לבלבל ולא לשמש כמדד טוב. אבל יש תגים לא אקדמיים שכן יכולים להיות שווים משהו, כמו פעילות פורום בנושא ומענה על שאלות, משהו שמראה על ידע ועל יכולת הוראה מסוימת. ולעומת זאת, כשמוסדות ידועים כמו MIT עולי לאינטרנט עם אותו רעיון, אפשר לצפות שהתגים שהם יחלקו יהיו משמעותיים יותר וגם שווים יותר.

הטענה בעד היא שמקומות עבודה אולי יעדיפו דירוג המבוסס על תגים מאשר על תארים. כי גם כשלתואר יש מערכת קורסים מוגדרת וקשיחה, היא עדיין יכולה להשתנות מסמסטר לסמסטר ובוגר הנדסת תוכנה של היום אולי למד דברים שונים לחלוטין מאשר בוגר הנדסת תוכנה של לפני שנתיים. ואיך מעסיק יכול לדעת מה עומד מאחורי ‘תואר בוגר מדעי המחשב כללי’ (התואר שלי, דרך אגב). וגם, תגים אפשר להציג תוך כדי הלמידה ולא לחכות לטקס הסיום בעוד מספר שנים.

מה שאנשים מפחדים ממנו הוא התיישנות המוסד האקדמי באשר הוא. כי אם אפשר ללמוד באינטרנט ולקבל תגים מגניבים שאומרים שאתה מומחה לבניית אתרים ב-HTML5 ויודע לפתח אפליקציות ניידות, למה לך להיכנס לקמפוס? או שאולי הלמידה והמחקר יעלמו בתוך המירוץ הלא נגמר להשיג עוד תגים ועוד הישגים וההישגים עצמם יהפכו להיות ריקים מתוכן?

לפי דעתי, אין ממש הבדל בין השיטות. מה הוא תואר אם לא שם כולל לאוסף של מיומנויות ובלוקים של ידע שצברתי במהלך מספר שנים? ומה הוא גליון ציונים אם לא רשימת ההישגים שלי בתחומים שונים שאותם למדתי? אני לא חושב שלאוניברסיטאות יש הרבה ממה לפחד. אולי הקמפוס כן יהפוך להיות מיושן והמוסד האקדמי ישים עוד כמה רגליים בעולם הוירטואלי אבל זה יכול להיות רק לטובה. העיקרון עצמו, לימוד לתואר, לא יפגע בהרבה. זה יקרא בשמות שונים אבל השלמת קורס באלגברה עדיין תהיה השלמת קורס באלגברה גם אם קוראים לזה ‘מאסטר’ או ‘ציון 92’.
אני כן חושב שיש מקום לציין פעילויות שאינן לפי הסכימה המוגדרת, פעילויות כמו עזרה בשיעורים, ייעוץ או פעילויות חברתיות והתנדבויות אחרות.


Posted in IT, Less Interesting News, Practice, School, Thinking Out Loud by with 6 comments.

Comments

  • Nihau says:

    בנתיים תארים אוניברסיטאיים מספקים אישור למאמץ מרוכז, יכולת למידה מגוונת תחת לחץ, התמקצעות והתמחות בתחום ועמידה בסטנדרטים אוניברסיטאיים.
    תואר הוא ציון דרך, אתה יכול להרוויח אותו על פני זמן רב או מועט, בכמה דרכים.
    האוניברסיטה לא מפריעה לך ללמוד, אבל אתה משלם על הזכות להבחן ולקבל את האישור הרשמי של הישיגיך מטעם הגוף המוכר “אוניברסיטה”.
    לא ברור לי איפה תגיות נכנסות לסיפור.

  • Eran says:

    מה אם במקום תואר שכולל בתוכו ככה וככה קורסים בציונים כאלו וכאלו, תקבלי תגים שאומרים ‘מומחית בהסתברות’ או ‘פותרת משוואות דיפרנציאליות בסדר+’ או אפילו ’92 בפיזיקה גרעינית’? ואם כל זה יינתן מהאוניברסיטה המוכרת, האם זה משנה אם בסוף אורזים את זה בעטיפה של תואר או לא?

  • Nihau says:

    מה ההבדל בין התגים הללו לבין תעודת סיום קורס שאתה גם ככה יכול לקבל על כל קורס ג’ון ברייס שאתה לומד? או גליון ציונים אוניברסיטאי שאתה יכול לקבל כסטודנט שלא לומד תואר אלא רק קורסים לבחירתך?
    תגית של “מומחה להסתברות” זו הגדרה רחבה ומעורפלת של טווח יכולות.
    “תואר” מספק את הבטחון בידע הכללי של מי שמחזיק בו. כשבונים תואר הוא מורכב מ60% קורסי ליבה, 30% קורסי התמחות ו10% קורסי בחירה. השיטה הזו מבטיחה שלא יהיה לך ביולוג שלא יודע עקרונות אבולוציה, או כימאי שלא יודע פיסיקה אטומית.
    “הכשרה מקצועית” גם נותנת בטחון שהאוחז בתעודה הוא בעל מגוון כישורים מסויים הנחוץ לתפקיד.
    “תגית” נשמע לי כמו חצי עבודה, ולא בצורה אחראית במיוחד.

  • Eran says:

    ומה אם ההגדות של ‘מומחה’ יהיו מוסדרות על פני כל הטווח האקדמי? וכל התעודות האלו יהיו זמינים למעביד שיוכל לראות מה העובד הפוטנציאלי שלו למד, במדויק. הוא יוכל לדעת אם הביולוג שלו למד על אבולוציה.

    אני חושב שכל הההמולה היא על הבדל סמנטי בלבד. הבעיה היחידה, לדעתי, היא הסדר של מה כל קורס ומה כל תגית אומרת.

  • Nihau says:

    בשביל זה יש גליון ציונים, וכבר נתבקשתי להגיש אותו בראיונות עבודה.

  • Eran says:

    נכון. בגלל זה אני חושב שההבדל הוא סמנטי בלבד.