The Dos and Don’ts of Games
Rock, Paper, Shotgun העלו כתבה, או יותר נכון ‘רטינה’, על דברים שעושים ולא עושים (הכל לרעה) במשחקים. אני הייתי רוצה להוסיף את דעתי לנושא. הנה הכתבה במלואה, אני לא אפרט על כל אחד מהם אלא רק בקצרה.
“תן לי להוריד את המים” – בהחלט. אחד המשחקים שיותר אהבתי היה Orion Burger. זה היה משחק הרפתקאות ישן. במשחקי הרפתקאות היה איזה שהוא חוק לא כתוב שאומר שאם אתה יכול לתפעל את זה אז זה חשוב לעלילה. ב-Orion Burger זרקו את החוק הזה מהחלון. מה שהפך אותו ליותר קשה ויותר מעניין. כי כמעט כל דבר על המסך היה אפשר להפעיל, לאסוף או להסתכל. וזה נורא חסר במשחקים היום. כן, Duke Nukem איפשר לנו להוריד את המים בשירותים ולשחק ביליארד אבל אין הרבה משחקים היום שמאפשרים את זה. אני משחק ב-Human Revolution והדבר הכי טוב שאני יכול לעשות זה לשמוע רטינות מאנשים ברחוב ולהרים את העיתון. העולם צריך להיות אינטראקטיבי. כולו. קחו רמז.
“אל תגיד לי שאתה משחק” – זה קביל במעט מאוד מקומות. כשמקס פיין מסתובב לו בחלום בהזיית סמים וחושב על כך שהוא קומיקס ושהוא משחק, אז כן. זה מגניב ומודע לעצמו. אבל לא צריך לעשות את זה לעתים קרובות.
“תן לי לשמור” – זה אחד הדברים שיותר מעצבנים במשחקים היום. כן, אני רוצה לשמור לפני כל עלייה על גבעה, לפני כל פריצה למחשב ובסוף כל התקדמות חשובה. כי אני לא רוצה לפספס שום דבר, אני רוצה שזה יראה כמו סרט או לפעמים רק בגלל שאני צריך ללכת ממש עכשיו, אין לי זמן להגיע לנקודת השמירה הבאה וממש לא בא לי לאבד את השעה האחרונה בה תזמנתי תמרון בין כל החייזרים ששמרו על חתיכת האדמה המעופפת הספציפית הזאת. זה הכי עצבן אותי לאחרונה ב-Crysis 2 אבל הוא לא החוטא היחידי.
“אל תראה לי אנימציית מוות שאי אפשר לדלג עליה” – כן, זה מתואר כך: “מתתי, אני יודע. עכשיו תן לי להמשיך. כן, זה מגניב אבל ראיתי את זה עשרות פעמים. נמאס לי ואני רוצה לשחק עכשיו.” אנימציות מוות זה גם מגניב ואני כן רוצה לראות אותן אבל רק פעם אחת וזהו. על כל השאר אני בשמחה אדלג.
“תן לי לסחוב יותר משני נשקים” – פה אני חייב לחלוק. זה המקום שבו נכנס קצת הגיון ויש משחקים שזה מתאים להם. אין לי מושג, למשל, איך אדם ג’נסן מחזיק משגר טילים, שני רובי צלפים, אקדח ותותח הלם ועדיין נראה נקי לחלוטין ואפילו בלי תיק בכל האנימציות. אבל Deus Ex עובד עם inventory וזה חשוב מסיבה אחרת. אבל במשחק מהיר ויותר אקשני זה מקובל. כל עוד זה תקף גם לתחמושת.
“אל תשאיר יומן מפוזר” – אם זה יומן אחד אז כן, נכון, זה מטופש. אבל אחד הדברים המגניבים במשחקים כמו System Shock, ואפילו Doom III, הוא שמוצאים דיווחים שהשאירו מאחור. אפשר למצוא לזה סיבה הגיונית. זה מקובל. כל עוד זה לא טיפשי.
“תשכרו כותב מקצועי” – כן, מעצבי משחקים הם אנשים יצירתיים אבל לרוב צריך מישהו עם ידע ונסיון בכתיבה עצמה בשביל ליצור סיפור נורמלי. קחו את Half-Life למשל. למה אתם חושבים שהוא היה כל כך טוב?
“אל תמנעו מאיתנו משהו באנימציה אם היינו יכולים לעשות אותו במשחק” – זה גם עצבן אותי לאחרונה ב-Human Revolution. יש שם קטע שבו אדם מדבר עם מישהי והיא מתחילה להתבכיין. אני צועק עליו שהוא אדיוט והיא עובדת עליו ואני במקומו הייתי פשוט נותן לה אגרוף וסוגר עניין אבל הוא מסתבך בגלל זה. מעצבי משחקים צריכים לשחק יותר משחקי תפקידים.
“כן תנו לי לעשות את כל הדברים המגניבים שהדמות שלי כן עושה באנימציות” – וזאת אחת הסיבות למה אני אוהב משחקים שמאפשרים לך ללכת מכות עם אנשים, גם אם זה מסורבל. Oni ו-Urban Chaos במיוחד. כי אם הדמות שלי עוד סלטות באוויר ואז נכנסת לסיבוב שבירת מפרקת, גם אני רוצה.
“אל תשימו רעים מעופפים” – אני דווקא לא ממש מסכים. יש לזה מקום. לפעמים יש חייזרים מעופפים וה-Dark Trooper היה מפחיד בטירוף אבל ב-Duke Nukem זה היה מעצבן.
“אל תתנו לי תותח שמכוון אחורה, איפה שכבר הרגתי את כולם” – כן, זה מעצבן שהתותח לא מסתובב. אבל לפעמים זה רלוונטי. לסיכום, תותח שמכוון רק אחורה זה עיצוב גרוע בשביל רכב ולכן זה מוציא אותך מהמשחק. לא טוב.
“תארגנו הסכמה על איפה שמים משחקים שמורים” – אני אומר לא. משחקים שמורים צריכים להיות בתוך הספריה של המשחק. זה היה מספיק טוב כשרצנו ב-DOS, למה זה לא טוב עכשיו? לא, לא רוצים? בסדר, יש תחת ספריית המשתמש שלי בחלונות גם ספריית Saved Games. תשתמשו בה. (גילוי נאות: יש משחקים שמשתמשים בה – כל הכבוד Bastion – אבל בכלל לא מספיק). אבל בשום פנים ואופן על תחביאו אותם תחת הר של היררכיית ספריות ב-AppData/משהו/משהו ובטח שאל תשימו אותם ב-My Documents, זאת הספרייה של המסמכים שלי ואני מסדר אותה באופן מאוד מסוים. כן, Human Revolution ו-Puzzle Quest ו-Bulletstorm ו… אני מסתכל עליכם.
“אל תגבילו אותי לריצה של שלוש שניות” – אני לא בכושר אבל אני לא בטטה. ואני מבין שאדם ג’נסן הוא משודרג מכנית ולכן הריצה שלו לוקחת אנרגיה שאינה אורגנית פשוטה. אבל עדיין, לכל הרוחות, לפי הקצב שהוא זז בריצה, גם אם הוא עמוס בכלי נשק, אני מצפה שיצליח לרוץ יותר מהר מחצי מקצב הריצה הקלה שלי, במיוחד כשאני מסוגל לשמור על קצב מקסימלי ליותר מדקה.
“תנו לי לזוז בזמן האנימציות” – אני משחק משחק. אני מצפה שהוא יהיה אינטראקטיבי. כשלוקחים לי את השליטה, אלא אם כן זה מסיבה טובה כמו כרגע חטפתי אלה בראש או ששיתקו לי את החליפה שבלעדיה אני לא מסוגל לחיות, זה מעצבן. כן, יכולות להיות סיבות לזה שמתאימות לסיפור אבל זה באמת מעצבן. Half-Life, תודה רבה על הרענון בנושא, חבל שלא כולם הקשיבו לך.
“אל תשפריצו לי על המסך” – גם פה יש מקומות שבהם זה מתאים: המשקפיים המובנים של אדם ג’נסון או הקסדה של Master Chief או ה-Nanosuit. אבל, באמת, אם גשם משפריץ לי לעיניים אני אנגב אותו ואמשיך ואם דם משפריץ לי לעיניים אז אני אעצור כל מה שאני עושה וארוקן בקבוק על הפרצוף עד שאני אצליח לשטוף את זה. ומאותה סיבה, תפסיקו עם ההבהוב עדשה. אני לא מצלמה וגם אם אני כן אז אני מצלמה דיגיטלית.
“תנו לי להרוג את החברים שלי” – גם אם זה רק בשביל ללמד אותי מה זה אש ידידותית (אין דבר כזה, דרך אגב). אם אני בעתיד המתקדם של Judge Dredd או משהו אז זה הגיוני שהאקדח שלי ינעל אבל לא במלחמת העולם השנייה.
“תנו לי לכוון הגדרות למשחק מבחוץ” – כן, בבקשה, בבקשה, בבקשה. נמאס לי להיכנס למשחק, לכוון הגדרות ואז לקבל את ההודעה “צא מהמשחק כדי להחיל הגדרות”. ואני גם לא רוצה להיכנס למשחק ולחכות שעה רק כדי להגיע למקום בו אני אוכל להוריד את האיכות לרמה שהמחשב שלי מסוגל להתמודד איתה. תנו לי את האפשרות, god damn it. אני שונא שלוקחים לי אפשרויות.
“אל תתחילו את המשחק עם אנימציה שאי אפשר לדלג עליה” – וגם לא עם לוגו שאי אפשר לדלג עליו. ולמען האמת, תאפשרו לי, מההגדרות שמחוץ למשחק, להגדיר לו לעלות בלי שום אנימציות. ואם לא, אז תנו לי command parameter, גם אם אצטרך לחפש אותו בפורומי עזרה, שעושה את זה. כרגע, אני מפעיל את Human Revolution והולך להכין קפה. כי לוקח לו דקה עד שהוא מגיע לתפריט.
“תנו לי לעצור אנימציות” – פה אני כן חייב לתת ל-Human Revolution קרדיט. הוא עושה משהו שהרבה משחקים לא ונותן לי כפתור pause לאנימציות. כמה פעמים כבר קרה לי שראיתי אנימציה ואז מישהו רוצה לדבר איתי או שאני צריך להגיב לגירוי חיצוני כלשהו אחר. בדרך כלל אני מקווה ש-ALT+TAB יעצור את זה אבל זה לעיתים רחוקות קורה.
“תבדקו לפני שאתם מתקינים דברים לא נחוצים” – באמת, אין API כלשהו שאומר למשחק איזה גרסת DirectX או C++ Runtimes אני מריץ? מקסימום, זה תמיד מותקן באותו מקום, לכו תבדקו את הקבצים לפני שאתם דורשים ממני להתקין את אותה סביבה בפעם החמש עשרה.
“שימו כווני עוצמה שעובדים” – אני לא ממש נתקלתי בבעיה הזאת אבל אני כן רוצה לציין לחיוב משחקים שמשמיעים לי את השינוי כבר בתפריט.
“אל תמנעו ממני לצאת” – אני מסכים לחלוטין. לפעמים אני רוצה לצאת מהר. לא לבחור שלב אחר, לא לעבור משתמש, אני רוצה לצאת. מה קרה לנו מאז Doom? ב-Doom הוא שאל אותי שאלה משעשעת ולפעמים ירד עליי כשרציתי לצאת אבל יכולתי להגיד לו, באמצע ה-Imp, ‘תודה, ביי, אני חוזר למערכת הפעלה’.
“תנו לי יותר מקומות לשמור” – אולי אני רוצה לשמור בתחילת, אמצע וסוף כל משימה. עשיתי את זה ב-Tiberium Dawn. מגבלת השמירות שלו היא 100, דרך אגב. אבל היום אנחנו חכמים יותר, יש לנו מחשבים חזקים וגדולים יותר. יש לנו משתני 64 ביט ורשימות מקושרות. איזו סיבה יש לתת פחות מאין-סוף מקומות לשמור?
“אל תתנו לי קרב שאני לא יכול לנצח” – אני גם שונא להביס את הבוס ושאז הוא יברח אבל מבחינתי זה הגיוני לחלוטין שכשאני מוריד אותו לחצי או רבע בריאות אז הוא ינסה לברוח או יתחיל להתחנן על חייו. אבל אני שונא שהוא בורח כשהוא אמור להיות מת. זה לשקר לי ואת זה אני לא סובל.
“תנו לי מפות” – ואני אוסיף. תנו לי overlay. להרבה מאוד משחקים היום אין מפות. אפילו ב-RAGE, המשחק החדש של id, למיטב הבנתי, אין מפה. למה? אני רוצה לדעת איפה אני ומה הדרך הכי טובה. ולא רק במקומות המורכבים יותר. ואני רוצה, במיוחד אם כבר יש לי תצוגה של תחמושת וחפצים, שאני אוכל גם להציג את המפה תוך כדי משחק. לכל הרוחות, Human Revolution, אתה מציג לי נשקים, תחמושת, בריאות, שדרוגים, אנרגיה ואפילו תמונה ותרגום של מי שמדבר איתי. אתה לא יכול לתת לי תצוגה של המפה תוך כדי?
“אל תכריחו אותי להסיר קיצור תפריט התחלה ולסמן קיצור שולחן עבודה” – אם זה אני ממש לא מסכים. דבר ראשון, מבחינתי שולחן עבודה נקי הוא יפה וכשאני רואה דברים כאלו אני נכנס להלם. דבר שני, תפריט ההתחלה של חלונות השתפר מאוד. אז כרגע, למצוא ולהפעיל קיצור על שולחן העבודה כולל לחפש איפה הנחתי אותו (בהנחה וזה ממוין), להזיז אליו את העכבר וללחוץ פעמיים. ולהפעיל קיצור בתפריט התחלה זה ללחוץ על כפתור בזמן שאני מזיז את העכבר למקום ידוע מראש וללחוץ פעם אחת. אצלי משחקים נמצאים למעלה ואם לא אז שלוש-ארבע אותיות שאני מקליד תוך כדי התנועה כבר יביאו אותם למעלה. אני אומר, שימוש קיצור בתפריט ותנו לבחור קיצור שולחן עבודה.
“שימו כפתור ‘חזרה למשחק’ בכל תפריט” – אם זה אני מסכים. כשאנחנו משחקים Trine עם שלושה אנשים ורבים איתו על מי משתמש באיזה מתקן שליטה ואילו כפתורים הוא הכי אוהב, אני לא רוצה ללחוץ על עוד חמישה כפתורים כדי לחזור למשחק.
“אל תראו לי רמזים שאני כבר יודע” – המשחקים היום כבדים. יש מסכי טעינה. אז בדרך כלל שמים בהם כל מיני טיפים. לא יזיק אם הם יהיו רגישים לחלק של המשחק שטוענים או שיהיו סתם משעשעים. כי אני יודע איך עובדים השדרוגים, עברתי על כל הרשימה כשגיליתי אותם, אבל היה נחמד לדעת שאפשר לנטרל מוקשים קודם. וחוץ מזה, יהיו הרבה טעינות במהלך המשחק הזה, צריך יותר מעשרה טיפים.
“תזהו את הכפתורים של העכבר שלי” – יש לו יותר משלושה. לכל הרוחות, אני יכול לכתוב בעצמי תוכנה שמזהה כל לחיצת כפתור על המקלדת והעכבר. זאת סך הכל עוד פיסת מידע שמגיעה אל מערכת ההפעלה. למה אי אפשר להגדיר לה פעולה במשחק?
ועל זה אני צריך להוסיף, זה מאוד נחמד שהמשחק הנהדר שאני משחק הוא הסבה מחורבנת מקונסולה שהיה יכול להיות עוד יותר טוב אם היה נכתב גם עם מחשבה על מחשב (כן, באטמן, אני מסתכל עליך) אבל הייתי שמח אם לא הייתם מנפנפים לי את זה בפרצוף, במיוחד כשאין לי שלט קונסולה, לא בבית ובטח שלא מחובר.
“אל תשימו את הדף הראשי של המשחק שלכם ב-Facebook” – למען האמת, לא אכפת לי.
“תאיצו את הכתוביות” – לפעמים כתוביות זה מגניב. לרוב לא. והן איטיות מאוד ברוב המשחקים. ואני מחכה לסוף כי יש משהו מגניב. כי יש קטע נוסף, כי יש פספוסים מחדר הפיתוח או כל דבר אחר. אבל באמת לא מעניין אותי מי עשה את הדיבוב לגרסה הצרפתית, הגרמנית והרוסית שלא שיחקתי. ואתם יודעים איך זה יהיה עוד יותר נוח? אם גם לכתוביות יהיה כפתור עצירה.
“אל תשימו משימות ליווי” – אף אחד לא אוהב אותן. אולי יש כאלו שכן נהנים מלרדוף אחרי דמות עם בינה מלאכותית שגורמת לה לרוץ היישר אל תוך אש האויב. בשבילם, שימו משימות כאלו כאפשרות אבל אף פעם בתור חובה במשחק.
“אל תשימו קירות בלתי נראים” – במיוחד לא במשחקים פתוחים. שימו גבעות בלתי עבירות אבל קירות בלתי נראים זה מעצבן. אם מצאתי דרך להגיע לשם, קיר בלתי נראה אומר לי רק שאתם עצלנים שם במחלקת בניית השלבים.
“תנו לי את האפשרות לטפס” – ולא רק במשחקי פארקור. החוטא העיקרי בזה, מבחינתי, הוא Deus Ex. וזאת אחת הסיבות למה אני עדיין שונא את המנוע של Unreal. אנשים מסוגלים לטפס, במיוחד גיבור משחק חסון ומשודרג. זה יכול לקחת קצת זמן אבל גדר היא לא מכשול. ובטח שלא מדרגה של מטר.
“תנו לי להשמיד דברים” – כשעשו את זה ב-Red Faction זה היה מגניב. Red Faction הוא מ-2001. למה אין את זה בכל משחק אקשן מאז? זאת שאלה שאין עליה תשובה מספקת של ממש.
Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מעולה!
הסכמתי עם רובם, מעומק הלב הגיימרי שלי.
עם חלק קטן לא התחברתי, אולי כי אין לי חיבה לFPS.
עם אחד או שניים פשוט לא הסכמתי- כמו ההערה על היכולת להסתובב בחדר במהלך סרטון עלילה, זה מסב את תשומת הלב של השחקן מהעלילה הנפרשת לנטייה הכפייתית לעשות אינטראקציה עם דברים בסביבה.
לא כל הדברים פה לחודית ל-FPS. ואני גם אשמח לשמוע אם לך יש דברים להגיד על RPGs או אחרים.
אבל אני כן חייב לציין שזה אחד הדברים הראשונים שהגניבו אותי ב-Half-Life זה שהכל היה בתוך המשחק ואפילו האפשרות לבחור איפה לעמוד ועל מי להסתכל הייתה מאוד משחררת. וזה יכול להיות דבר פשוט כמו תנועה חופשית אבל רק בתוך הקרון שמוריד אותך עמוק לתוך Black Mesa.