תודה לך, מעין, שהוכחת את הנקודה שלי
קורה לי עם הרבה אנשים, כשאני מעלה את נושא תחביב המשחקים לתחומיו, שהם מתחמקים, אומרים שמשחקים זה לא בשבילם, בדרך כלל מנסים להראות כמבוגרים גדולים ואחראיים ושמשחקים, מכל סוג, הם תחומו של הילד הקטן שאין לו דברים חשובים יותר לעשות. וכמו שאמרתי תמיד, האנשים שלא מפנים זמן בשביל הדברים שבאמת גורמים להם אושר, הם האנשים בלי חיים. מה שאני בדרך כלל אומר הוא שהעולם מתחלק לשני סוגים: מי שאוהב משחקים ומי שעדיין לא מצא את המשחק שהוא אוהב. מעין שחקה משחקי תפקידים כשהייתה צעירה יותר אבל בעוד אהבתה לג’אנר לא השתנתה, תחום המשחקים קצת נזנח אצלה. רק לאחרונה, כשהייתה הולכת איתי לערבי משחקים בטכניון או כשהצלחתי לשכנע אותה לנסות משחקי מחשב מסוימים, היא חזרה לשחק יותר. או לפחות, לשחק יותר משחקים שלא מוגבלים ללחיצות אקראיות על דף Facebook. וגם עם זה, היא דיי הגבילה את עצמה למשחקי פאזלים (אחרי ההתלהבות מ-Portal היו גם Q.U.B.E, Vessel, Antichamber ו-Shuggy). היא תמיד אמרה שכל משחקי האקשן הרציניים הם לא בשבילה. אתמול, עמית ציין בפניי שהוא הולך לשחק Towerfall: Ascension אצל חברים. שמעתי על המשחק הרבה. הבנתי שהוא ממש טוב. ממש רציתי לנסות. אבל ידעתי שהוא קיים רק על ה-PlayStation 4 ולנו אין. אז שאלתי אם אפשר להצטרף. נאמר לי שכן. עמית אמר שהוא גם יביא את RoboRally למקרה ונרצה הפסקה מהמכונה הדיגיטלית. במקרה, באותו הזמן, מעין הודיעה לי שהיא גם רוצה לשחק משהו היום. ביקשתי רשות והצעתי לה להצטרף, משתמש ב-RoboRally, משחק ששנינו מאוד אוהבים, כתירוץ שלא תשתעמם גם מול משחק כמו Towerfall. הגענו לשם והתנענו את המשחק. Towerfall הוא משחק פעולה פלטפורמה Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, Humanity, Maayan, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
רק יום אחד
לא תכננו משהו מיוחד לעשות ביום ההולדת שלי. שזה טוב. כי לא הרגשתי יותר מדי טוב ורציתי בעיקר לנוח. אז נחתי. ראיתי תוכניות שחיכו לי, קראתי חדשות שרציתי ושיחקתי משחקים כשהתחשק לי. מה שמעין רצתה להכין לי אתמול אבל הכינה שלשום הוא מעדן מסקרפונה מוקצפת עם שוקולד וצימוקים. וואו! ובאותו הערב ראינו Frozen עם עמית ואמלי. בשישי בערב הכנו פיצה וראינו עוד כמה פרקים. אני אוהב דברים פשוטים. ואת מעין. :) עדכון: והנה המתנות שקיבלתי ליום ההולדת. זה ממש מגניב!
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
להסתכל לאחור
יש אנשים שמסתכלים אחורה בגילאים כאלו, גילאים של החלפת קידומת, ומנתחים את החיים שלהם, מתלוננים על איך החיים ברחו מהם, על כמה רחוק גיל 18 מאחוריהם וכמה הם לא מרוצים מכל הדברים שהם אמרו שהם יעשו לטובת עצמם כשיהיה להם זמן אבל לא עשו. אבל אני חושב, במבט לאחור, שאני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצא כרגע. מחר אני אהיה בן 30 רשמית. המצב הבריאותי שלי, פחות כמה דברים שאני צריך בשביל לשפר את ההתעמלות שלי, הוא בסדר גמור. ה-BMI שלי עדיין בצד הנמוך של האזור הבריא. ואם אני מתגלח אז רוב האנשים יניחו שאני איפה שהוא בין 5 ל-10 שנים צעיר יותר ממה שאני באמת (תלוי כמה נדיבים הם מרגישים באותו הרגע). יש לי אישה מדהימה בחיים שלי שעושה לי המון טוב. מישהי שכשאנחנו בנפרד אני חושב על איך אפשר שכן וכמה טוב יהיה לנו להיות ביחד, שלדבר איתה תמיד גורם לי לחייך. יש לי כלב חמוד ומקסים שתמיד שמח לראות אותי כשאני חוזר הביתה, אוהב שמחבקים אותו ולא מהסס ללקק לי את האוזן אם ניתנת לו ההזדמנות. יש לי חברים נהדרים שתמיד כיף לי לבלות איתם או לדבר איתם או לשחק משחקים ביחד. יש לי עבודה שאני אוהב עם אנשים טובים ואני שש לצאת לעבודה כל יום, לעשות את מה שהוא, פחות או יותר, עבודת החלומות שלי, עד כדי כך שאני שוקל ללכת לעבודה גם בימים שבהם אמרתי לעצמי שאני חולה וכדאי שאשאר בבית לנוח. סך הכל, להיות בן 30 זה לא כזה נורא. אני שמח בחלקי ואוהב את איפה שאני נמצא. ואני משוכנע שיהיה אפילו יותר טוב בעתיד. Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
I’ve Reached a Limit
מכיוון שיום ההולדת שלי הוא ביום שישי, מכיוון שכבר עשינו פסח-יום-הולדת עם המשפחה של מעין ופסח האחרון שלנו בילינו איתם, מעין אמרה לי שהפעם ההחלטה המלאה של מה עושים בפסה נופלת אצלי. לא הייתי בטוח מה אני רוצה. לא הייתי בטוח מה אני מעדיף. לא התחשק לי לרדת למדבר השנה ואז אבא שלי הודיע שהם כבר הזמינו אנשים לפסח בקיבוץ. ופתאום ההחלטה שלי נהייתה יותר קלה: פסח חברים. זוג החברים שאנחנו מאוד אוהבים, קרן ויואב, מארגנים פסח חברים שנתי אצלם בבית והתחשק לי להצטרף כבר הרבה זמן. אז אמרנו שאנחנו רוצים, סיכמנו שאנחנו נביא סלטים ובזה נסגר הנושא. אחרי שסיימתי את מה שרציתי לעשות בשביל העבודה, התארגנו מהר על כל מה שצריך, הכנו כמה סלטים ויצאנו לדרך. הגענו קצת באיחור, אבל לא באיחור כמו כולם P: והצטרפנו לסדר. אחד הדברים היותר טובים בסדר חברים הוא שעושים מה שרוצים ולכן, מתחילים מתי שרוצים, באיזה סדר שרוצים ובאיזה אורך שרוצים. וכמובן שאין הגבלה על מה שמביאים לארוחה, למשל: מרק כתום, מגוון סלטים (שלנו ואחרים), עדשים ובטטה, עוף בבירה, כרובית אפויה עם שמנת צמחית ופרורי לחם, פירה תפודים ובטטה, סלמון, אורז עם תפודים ועוף וזה בלי לדבר על הקינוחים: עוגיות שוקולד וחמאת בוטנים, סלט פירות, עוגת שוקולד ובננה, עוגת שוקולד נוטלה ואז גם פאי לימון. ופה נתקלתי בבעיה. החברה הייתה נהדרת, המיקרו-הגדה שקראנו היא כנראה הטובה שראיתי, והיה מאוד כיף לפגוש את כל האנשים הנחמדים שאנחנו מכירים בנסיבות כאלו, שמאפשרות לנו פשוט לדבר על מה שבא ליד, להריץ בדיחות ולספר סיפורים רק בשביל הכיף. ואיפה הבעיה? האוכל. הסתכלו שוב על הפסקה לפני הקודמת וספרו Continue Reading →
Posted in Geekdom, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
אתמול יום הולדת (למעין)
התחלתי את התהליך לפני בערך שבוע. שלחתי הזמנה שקטה לכל האנשים שחשבתי שמעין תרצה לראות ביום ההולדת שלה ויש איזה שהוא סיכוי שיוכלו להגיע. לא רציתי לעשות משהו נורא גרנדיוזי. התכנון כלל חברים, משפחה, קצת כיבוד, מתנות מטעמי, ובתקווה, מעין שמחה. המקום זז במהלך השבוע מהדירה שלנו אל הדירה של ההורים שלה (כי אני אדיוט ולא חשבתי על כך שאם זה בדירה שלנו אז אבא שלה יצטרך לעלות שלוש קומות) אבל לא נראה שזה הפריע לתהליך. תכננתי לצאת מוקדם מהעבודה, לאסוף את הספר שהיא רצתה, להכין עוגה אצל ההורים שלה ואז לאסוף את החברים, לעשות הפתעה קטנה כשאני אוסף אותה מהאוניברסיטה ואז הפתעה יותר גדולה אצל ההורים. את הספר קניתי בבוקר (אצל יואב, בערך עשר דקות הליכה מהעבודה ומחיר מצוין). מעין התקשרה אליי פעמיים אחרי שיצאתי מוקדם ולמזלי לא שמה לב לאנשים שניסו לדבר איתי או לאוטובוסים שעברו לידי. חזרתי הביתה, הוצאתי כלבלב, הכנתי את הבלילה של העוגה, שטפתי קצת כלים, נסעתי להורים להתחיל את האפייה ולוודא שהכל בסדר שם (לא נחוץ, אמא של מעין כבר טיפלה בהכל, הכינה עוד כיבוד לטבעונים וקטפה חרציות) ואז חזרתי לתל אביב לאסוף חברים ואת מעין. קצת התעכבנו בגלל הפגנה באמצע נמיר אבל זה לא העיב על הערב. תודה לכל החברים שהגיעו בשביל לשמוח בשמחתנו. נ.ב. כשמעין התקשרה אליי באמצע הנסיעה, הייתי צריך לתת לה לדבר עם אמילי. זה כנראה היה פחות חשוד מאשר לבקש ממנה לחכות.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
Our Game is the First of the Unity Blog 2014 Global Game Jam Selection
See the post here. Interesting Tidbits: There were 2292 Unity games in the 2014 Global Game Jam out of 4291 total (That’s more than 50%). The Unity blog decided to feature 4 games they found to be interesting (That’s less than 0.2%, of only the Unity games). Our game was number one on that list. Dropbox, where I hosted the web version of the game, is probably getting Slashdotted right now. If isn’t, it should be. I’ll go help with that. By posting to Slashdot. This game took ten people about 30 hours to make. From scratch. Including a few hours of sleep. At one point, seven of them occupied a table meant for one. This was me and Maayan’s first GGJ. I knew one and a half of the other people on the team. Maayan knew one. I would like to think that we had two major factors playing in our favour for recognition: We had a good strong team, covering well all the majour requirements, and each one contributed to the vision. We hit on a very good combination of interesting, challenging, good looking, well sounding, cute, competitive and overall fun gameplay. This was and is incredibly awesome.
Posted in Gaming, Less Interesting News, Maayan, Programming by Eran with comments disabled.
Protected: Until the Blood Runs Clear
There is no excerpt because this is a protected post.
Posted in Maayan, No Category, Work by Eran with comments disabled.
The Results Are In!
And you can see the awesome game we made at the Global Game Jam on my Projects page. The Global Game Jam Game page is right here. And thanks to everyone for a great time and great work. And our Music and Sound Designer is Alon Kaplan, starring as Sir Not-Appearing-in-this-Picture.
Posted in Gaming, IT, Maayan, No Category, Programming by Eran with comments disabled.
איך לא ללכת לראות סרט
התכנון לאתמול היה לצאת בבוקר מהבית, ללכת לסדנת סיידרים בתל אביב ואז ללכת לראות סרט. החלק הראשון הצליח. החלק השני נכשל. למרות שקצת קשה לקרוא לזה כשלון. לפני שיצאנו מהבית מעין הייתה מוטרדת מכך ששכחנו משהו. אני יודע שתמיד שוכחים משהו ולכן זה לא כל כך מטריד אותי. יש לי טריק איך לא לשכוח דברים אבל לא הצלחתי להשתמש בו עד הסוף. אני מאשים אותה. P-: הגענו אל ההורים של מעין כדי לאכסן את מוצארט בזמן שאנחנו נוסעים לתל אביב והוא כמובן יילל כאילו הבית בוער. אבל הצלחנו לצאת משם ולהגיע לתל אביב. למרות הסופה שלא רצת להפסיק. מצאנו את הפאב בלי בעיות והספקנו להיכנס לפני שהעסק הרציני התחיל ולהציג את כולם. לא ידעתי למה בדיוק לצפות במקרה כזה. כל מה שידעתי הוא שאנחנו הולכים לטעום בירות וסיידרים שונים ומשונים. ההתחלה הייתה קצת משונה: בירות מתסיסה טבעית. אני לא מנסה להעליב ואני מבין שיש מי שאוהב את זה אבל שאלו על אסוציאציות מידיות אז זה מריח כמו שתן ויש לזה טעם של בירה עם מיץ לימון מרוכז. פחות אהבתי את הסגנון הזה אבל הסיידרים שבאו אחר כך, תפוחים, אגסים וקסיס, היו פשוט מדהימים. חלקם נוספו לרשימת הקניות של “מתי שאנחנו באנגליה”. לאחר שנרגענו קצת מהאלכוהול שזרם בו קצת דם, יצאנו משם והגענו אל ירון הביתה כדי להתחמם ולחשוב על ארוחת ערב. ארוחת ערב נערכה במקום שנקרא The Diner בו אכלנו המבורגרים טובים. הקינוח הומר לשאלה חדשה אך מאוד לגיטימית: בהתחשב בכך שזה המחיר, האם אנחנו מוכנים לשלם את או שעדיף לקנות פיינט של בן וג’רי שאנחנו אוהבים ויספיק לשנינו? הפעם Continue Reading →
Posted in Gaming, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.