איך לא ללכת לראות סרט
התכנון לאתמול היה לצאת בבוקר מהבית, ללכת לסדנת סיידרים בתל אביב ואז ללכת לראות סרט. החלק הראשון הצליח. החלק השני נכשל. למרות שקצת קשה לקרוא לזה כשלון.
לפני שיצאנו מהבית מעין הייתה מוטרדת מכך ששכחנו משהו. אני יודע שתמיד שוכחים משהו ולכן זה לא כל כך מטריד אותי. יש לי טריק איך לא לשכוח דברים אבל לא הצלחתי להשתמש בו עד הסוף. אני מאשים אותה. P-:
הגענו אל ההורים של מעין כדי לאכסן את מוצארט בזמן שאנחנו נוסעים לתל אביב והוא כמובן יילל כאילו הבית בוער. אבל הצלחנו לצאת משם ולהגיע לתל אביב. למרות הסופה שלא רצת להפסיק.
מצאנו את הפאב בלי בעיות והספקנו להיכנס לפני שהעסק הרציני התחיל ולהציג את כולם. לא ידעתי למה בדיוק לצפות במקרה כזה. כל מה שידעתי הוא שאנחנו הולכים לטעום בירות וסיידרים שונים ומשונים. ההתחלה הייתה קצת משונה: בירות מתסיסה טבעית. אני לא מנסה להעליב ואני מבין שיש מי שאוהב את זה אבל שאלו על אסוציאציות מידיות אז זה מריח כמו שתן ויש לזה טעם של בירה עם מיץ לימון מרוכז. פחות אהבתי את הסגנון הזה אבל הסיידרים שבאו אחר כך, תפוחים, אגסים וקסיס, היו פשוט מדהימים. חלקם נוספו לרשימת הקניות של “מתי שאנחנו באנגליה”.
לאחר שנרגענו קצת מהאלכוהול שזרם בו קצת דם, יצאנו משם והגענו אל ירון הביתה כדי להתחמם ולחשוב על ארוחת ערב. ארוחת ערב נערכה במקום שנקרא The Diner בו אכלנו המבורגרים טובים. הקינוח הומר לשאלה חדשה אך מאוד לגיטימית: בהתחשב בכך שזה המחיר, האם אנחנו מוכנים לשלם את או שעדיף לקנות פיינט של בן וג’רי שאנחנו אוהבים ויספיק לשנינו? הפעם בחרנו בפיינט.
משם נסענו לפגוש את עמית ואמילי שוב, פגשנו את לקי, ושיחקנו Dixit ו-A la Carte. היה מאוד כיף.
מאוחר מאוד בלילה, פנינו חזרה אל הבית של ההורים, דרך סופת ברד, לנוח.
Posted in Gaming, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.