The Less Interesting TimesWhen Knowledge and Technology Invade

2014/04/15 I’ve Reached a Limit

מכיוון שיום ההולדת שלי הוא ביום שישי, מכיוון שכבר עשינו פסח-יום-הולדת עם המשפחה של מעין ופסח האחרון שלנו בילינו איתם, מעין אמרה לי שהפעם ההחלטה המלאה של מה עושים בפסה נופלת אצלי. לא הייתי בטוח מה אני רוצה. לא הייתי בטוח מה אני מעדיף. לא התחשק לי לרדת למדבר השנה ואז אבא שלי הודיע שהם כבר הזמינו אנשים לפסח בקיבוץ. ופתאום ההחלטה שלי נהייתה יותר קלה: פסח חברים.

זוג החברים שאנחנו מאוד אוהבים, קרן ויואב, מארגנים פסח חברים שנתי אצלם בבית והתחשק לי להצטרף כבר הרבה זמן. אז אמרנו שאנחנו רוצים, סיכמנו שאנחנו נביא סלטים ובזה נסגר הנושא. אחרי שסיימתי את מה שרציתי לעשות בשביל העבודה, התארגנו מהר על כל מה שצריך, הכנו כמה סלטים ויצאנו לדרך. הגענו קצת באיחור, אבל לא באיחור כמו כולם P: והצטרפנו לסדר.

אחד הדברים היותר טובים בסדר חברים הוא שעושים מה שרוצים ולכן, מתחילים מתי שרוצים, באיזה סדר שרוצים ובאיזה אורך שרוצים. וכמובן שאין הגבלה על מה שמביאים לארוחה, למשל: מרק כתום, מגוון סלטים (שלנו ואחרים), עדשים ובטטה, עוף בבירה, כרובית אפויה עם שמנת צמחית ופרורי לחם, פירה תפודים ובטטה, סלמון, אורז עם תפודים ועוף וזה בלי לדבר על הקינוחים: עוגיות שוקולד וחמאת בוטנים, סלט פירות, עוגת שוקולד ובננה, עוגת שוקולד נוטלה ואז גם פאי לימון.

ופה נתקלתי בבעיה.

החברה הייתה נהדרת, המיקרו-הגדה שקראנו היא כנראה הטובה שראיתי, והיה מאוד כיף לפגוש את כל האנשים הנחמדים שאנחנו מכירים בנסיבות כאלו, שמאפשרות לנו פשוט לדבר על מה שבא ליד, להריץ בדיחות ולספר סיפורים רק בשביל הכיף. ואיפה הבעיה? האוכל.

הסתכלו שוב על הפסקה לפני הקודמת וספרו כמה מנות יש שם. עכשיו דמיינו כף או שתיים או פרוסה מכל אחת מהן. כמה זה יוצא? כנראה יותר אוכל מכל ארוחה אחת שאי פעם אכלתי. ובאתי רעב. מאוד. מצד שני, אולי זאת הייתה הבעיה. כי בסוף, אחרי שסיימנו, הרגשתי מלא באמת עד אפס מקום, כאילו לא נשאר מקום לפירור בקיבה שלי, כאילו הקיבה שלי עכשיו היא גוש בטון וזה לא היה נעים.

אני רגיל להיות מסוגל לאכול יותר מרוב האנשים ולדעת שגם כשאני מרגיש מלא, יש עוד מקום. אבל הפעם כבר לא יכולתי לעמוד יותר. מצאתי את הגבול שלי. ובזאת נגמר הערב שלי.

אבל אם אני חייב להגיע למצב שבו אכלתי עד שהרגשתי רע, אני שמח שזה היה בחברה הזאת.

Posted in Geekdom, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.