יום ראשון – יום החתונה חלק א’
7:35, 11 שעות ו-25 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מתעוררים בבית המלון במטרה להתארגן עם כל מה שצריך לקחת איתנו, שזה יצא תיק המחשב של מעיין עמוס לעייפה, ולרדת לארוחת הבוקר בנינוחות כך שתהיה לנו שעה לאכול ולהירגע לפני ההסעה ב-9:00. אני מפעיל שעון עצר שמודיע על הספירה לאחור. 8:11, 10 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו יורדים לארוחת בוקר ומנסים לאכול בצורה שתחזיק אותנו אבל לא תפוצץ אותנו וגם תהיה בעיקר בריאה ואנרגטית. מצליחים בצורה מסוימת. 8:51, 10 שעות ו-9 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מסיימים עם ארוחת הבוקר ופוגשים את עדי, חברתה והעוזרת האישית שלה לאותו היום. אני מתקשר לעודד שוב לוודא שהוא בדרך ושהכל בסדר. כי עודד הוא בשבילי כמו שעדי למעין. סוג של סם הרגעה ו-Go To Guy. אני לא לחוץ. 9:05, 9 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – עודד מגיע ואנחנו מעמיסים את עצמנו על ה-i30 החביבה שלו. אני קצת לחוץ אבל לא יותר מדי. הכי חשוב לי זה שמעין תהיה רגועה. אני מסוגל להתמודד לא רע עם הלחץ שלי. למען האמת, בדרך כלל, ככל שאני נהיה יותר לחוץ כך אני נהיה יותר רגוע. אבל אני יודע, שהיום, אצל מעין זה הפוך לחלוטין. 10:05, 8 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – במהלך מפתיע של הקדמת הלו”ז, אנחנו מגיעים למניקוריסטית (או מה שזה לא היה) בהקדמה של חצי שעה. ואז נוסעים חזרה לרמת השרון שם תפקידי יהיה לנוח. בשלב הזה אני משאיר את השוקולד באוטו ושוכח ממנו. 10:30, 8 שעות ו-30 דקות לקבלת הפנים – אני עושה את המקלחת השנייה לאותו היום ומנסה בעיקר להירגע, Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת – יום וחצי לפני החתונה
אני מזהיר מראש שזה קצר. קמנו מאוחר וארזנו את עצמנו לנסיעה למלון. לקח לנו קצת יותר זמן ממה שחשבנו והגענו לשם רק לקראת שלוש, שלוש וחצי. מלונות הם מקומות מעניינים ואני כל פעם מחדש מגלה למה אני דיי סולד מהביצוע הזה של הרעיון. זאת אומרת, אני יודע שיש הרבה אנשים והמון שירות וארוחת בוקר ענקית אז מילא שלוש מאות ומשהו שקל ללילה לחדר לא כל כך גדול אבל זה לא מצדיק את השניצל שעולה שישים שקל (המנה הזולה ביותר בחלק ההוא של התפריט) או סניקרס שעולה עשרים שקל. לפחות אפשר לקבל כמה מוצרי אמבטיה מעניינים. אחרי שהתמקמנו וראינו פרק של בנות גילמור (כן, זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים למלון) ניגשנו לעיסוי רציני במלון. ירדנו למטה בחלוקים ושתי דודות התעללו לנו בגב. לא בדיוק טיפל לי בכאב בגב אבל כנראה הכין אותו טוב למה שעמד להתרחש בערך עשרים וארבע שעות מאוחר יותר. וגם, חמישים דקות על מיטה, בלי שום דבר לעשות ושום יכולת לישון, נתנו לי זמן לחשוב על כוריאוגרפיה בשביל הקרב על ליבה של מעין. אחרי העיסוי, רגועים, מפורקים ומשומנים היטב, יצאנו לכיוון קניון איילון בתקווה לתפוס את הצגת הערב של סקוט פילגרים. מה שלא ידענו הוא שהיה באצטדיון ליד משחק כדורגל כלשהו (ישראל-קרואטיה אאז”נ) ולכן כל מקום חניה למרחק של קילומטר היה תפוס. הייתי צריך לעשות סיבוב גדול כדי למצוא משהו סוג של חוקי במורד הכביש לכיוון המפעלים. במזל לא החמצתי את תחילת הסרט. ואחרי הסרט ואחרי הפיצה, כשכבר היינו עייפים מכדי לתפקד בשום צורה ראויה לציון וכשצריך לקום מוקדם למחרת, הלכנו לישון.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
קנדו ואמנות הכבוד
לא מזמן קיבלתי קישור לתוכנית על קנדו מהסנסיי שלי. קנדו הוא בעיקרון ספורט של לוחמה בחרב ואני דיי עמוס אז ויתרתי על זה אבל אז ים אמר לי שממש כדאי לי לצפות בזה. אז הורדתי וזה חיכה לי. רק עכשיו יצא לי סוף סוף לצפות בזה. הנה התוכנית, הערות אחר כך. [ובגלל שזה יוצא ארוך ועמוס, תאלצו ללחוץ על כפתור כדי להגיע לזה. אחרת זה יפוצץ לי את הדף הראשי.]
Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
שיחה בהפרעה
אני חושב שסוף סוף הצלחתי להגדיר למה אני מעדיף לכתוב מכתב או הודעה למישהו מאשר לדבר בטלפון אבל מעל לכל אני מעדיף שיחה פנים אל פנים. זה עניין ההפרעות. בשיחת טלפון, ברגע שיש את ההפוגה הקלה ביותר אז אנשים אחרים ינצלו אותה כדי להיכנס לדבריכם. זה למה, אני מניח, הרבה אנשים אומרים “אה…” כל הזמן. אני משתדל להימנע מזה ולכן, כנראה, חושף את עצמי לתופעה שזרם השיחה יחטף ממני. במכתב או הודעה, אני כותב את כל מה שאני רוצה להגיד בבת אחת והצד השני בשיחה (אם הוא מנומס) באמת יקרא את הכל לפני שהוא מחזיר לי תשובה. בשיחה פנים אל פנים, מי שאני מדבר איתו רואה שאני מדבר, רואה שאני חושב או מחפש את המילה או בונה את המשך המשפט שלי. שוב, אם הוא מנומס, הוא לא ינסה להיכנס לדברים שלי. אז זה ההסבר שלי.
Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
אייקון – סיכום יום שלישי
ביום השלישי השתנו לי שוב סידורי התחבורה על הבוקר והייתי צריך לעשות משהו שעיכב את הגעתי עד כאחת עשרה וחצי. בכל מקרה, כשהגעתי אז דבר ראשון עליתי למרפסת כדי לשים את המשחקים ולשחק משהו. התחלנו עם The Stars Are Right. משחק חביב ויחסית חדש בו כל אחד משחק איש כת שמנסה לזמן את ה-Old Ones לכדור הארץ על ידי כך שהוא מסדר את השמיים בדיוק כמו שצריך. אני מאוד אהבתי ואני באמת צריך להזמין אותו. עכשיו כשאני חושב על זה, תנו לי רגע אחד… … חזרתי. אחרי משחק קצר הלכתי לסדנה של רותם. הגימיק הנחמד הפעם הייתה סדנה לכתיבת תיאורים בהשתתפות שחקנים. השחקנים הציגו סצינה בצורה מסוימת ואנחנו היינו צריכים להפוך את הדרך שהם מציגים לתיאורים בטקסט. ואז לכתוב קטע אינטראקציה ששחקנים יכולים להציג. אני חושב שהיה מגניב ביותר וכדאי לחזור על זה בעתיד למרות שזה שימושי רק לדברים מאוד מסוימים. אהבתי את איך שהציגו את הקטע שלי ומאוד משעשע אותי לראות שחקנים עושים מהטקסט מה שבא להם. בכל זאת, אני חושב שהם הבינו את הסיטואציה קרוב מאוד למה שאני חשבתי שהיא. זה גורם לי קצת יותר לרצות לחזור לכתוב את זה. אני רק עדיין קצת תקוע. הסדנה התפרקה מוקדם, בעיקר מחוסר מתנדבים ואני יצאתי החוצה לדבר קצת עם ניהאו ואנשים אחרים, ולחלק קצת עוגיות, לפני שאני נכנס שוב לפאנל של הספקנים. זה היה סוג של ברוכים הבאים לקהילת הספקנים, הנה האנשים שדיי מחזיקים אותה על הכתפיים. היה מעניין לפגוש את האנשים פנים אל פנים ולהבהיר כמה נושאים חשובים. והיה גם משעשע אם כי חבל שהנושא התדרדר דיי מהר לדיון Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
אייקון – סיכום יום שני
מכיוון שביום שני מעין עבדה מאוחר יותר, אני התעוררתי ויצאתי מוקדם ממנה. לקחתי כמה מהעוגיות שהכנו לדרך ויצאתי. התכנון היה להגיע לסדנה לפיתוח רעיונות כי זאת בעיה משמעותית שיש לי (וגם מעין התלוננה עליה הרבה) וכדאי לטפל בה אם רוצים להמשיך לכתוב בצורה רצינית. אבל כשהגעתי הבנתי שלא רק שלא קיבלתי את הכרטיס שביקשתי (ולא שמתי לב לזה קודם), פשוט לא נשארו מקומות בסדנה הקטנה. אבל אני מניח שזה הגיוני שלא קיבלתי. במקרה וארצה, בטוח אוכל לשאול את יעל ואת רותם מאוחר יותר. אז במקום, הלכתי להריץ כמה משחקים. הראיתי את King’s Blood לכמה אנשים חדשים שלא היה להם הרבה זמן. ואחר כך, כשמצאתי קבוצה יותר רצינית, פתחתי את Nanuk שהוא משחק חביב ביותר ועדיין יחסית חדש. לפחות בארץ. ב-14:00 הלכתי לפגוש את הועד, בעיקר כדי לשמוע מה הפסדתי בפגישה הקודמת וכדי לברר כמה דברים. אז בתוכניה של TLV כתוב שיש הנחות לחברי אגודה. התשובה לזה היא, “אם הם רוצים, אנחנו לא ננסה לעצור אותם. זה לא אומר שמשתפים איתם פעולה”. כמו כן, ברשימת הארגונים רשום אמא”י, ארגון בת של האגודה. התשובה לזה היא, “אנחנו בקשר צמוד עם אמא”י ואין להם שום קשר וגם הם לא משתפים פעולה. הם כנראה פשוט שכחו להגיד להם להוריד את הלוגו.” לאחר מכן, הקשבתי קצת במפגש הפעילים אבל לצערי, הוא עמד מול אירוע שמאוד רציתי ללכת אליו, למטה בסדרת הרצאות על מדע. יואב, כרגיל, מביא נושא מעניין. מרינה גם הביאה נושא מעניין עם כמה דוגמאות מאוד… משונות. וגם הנושא השלישי של המרצה ששכחתי את שמה היה מעניין אבל המצגת הייתה קצת עמוסה ולא אכילה. Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
אייקון – סיכום יום ראשון
יצאתי, בלי יותר מדי לחץ, בסביבות עשר. עצרתי בסופר וקניתי לעצמי אוכל חרום למקרה ואצטרך. ואז ישירות לכנס. זה סידור מעניין שעכשיו הכנס כולו מתחיל רק ב-12:00. נתן לי קצת זמן להתארגן, למצוא את בית התה בו אמורים להיות המשחקים, לוודא שהכל מסודר ואני יודע מה קורה ומי נגד מי. אחרי שהתרוצצתי קצת ואחרי שאני ויעל פחות או יותר סדרנו את המשחקים של פריק מההתחלה, החלטתי שאני רוצה להיכנס לאירוע. הצלחתי, לא יותר מדי בקושי להיכנס להרצאה של יעל, על ביקורת ואיך להתמודד עם החלק של אחרי הכתיבה של הסיפור, לחלק האחרון שלה כי התורות היו עמוסים לעייפה וקשה היה להשיג כרטיסים. בהחלט משהו שמעניין אותי רק חבל שלא הספקתי להגיע יותר מוקדם. אחרי עוד קצת התרוצצויות והתחלת משחק מגה-פיצוץ בשביל לבדר את הילדים של דורית, נכנסתי קצת באיחור לפאנל של מתרגמים נגד סופרים. חשבתי אולי זה יעניין אותי אבל מתברר שלא יותר מדי. אני לא מתרגם ברמה גבוהה כמו שלהם וכנראה שלעולם לא אהיה. אני בדרך כלל מגביל את המחקר שלי לחפש באינטרנט ולשאול חברים. הדבר הכי מורכב שתרגמתי עד עכשיו היה כנראה Sukyaki Western Django עם המוטיבים השיקספיריים שלו והמון התייחסויות להנרי השמיני. אבל בשביל זה יש חברים. :) יצאתי באמצע והסתובבתי עוד קצת לבדוק מה קורה ושכל מה שאני צריך להיות אחראי עליו מתפקד ולקראת 15:00 ניסיתי לתפוס את ניהאו שראיתי שאמורה לצאת מסדנה. כנראה שפספסתי אז ירדתי לקופות שוב בתקווה לקבל עוד מידע מפליל. שם הזכירו לי שיש הרצאה שלא הייתה בתוכניה באולם 2. אז נכנסתי אליה להקשיב מה יש להגיד על משחקים כאמצעי להעביר רעיונות Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
למה העיתונות מפגרת?
בטח כבר כולם יודעים על הספר החדש של סטיבן הוקינג בו הוא טוען שאין צורך באלוהים ביצירת היקום והכל היה דיי מתבקש. בסדר, מובן. הפיזיקאים אומרים את זה מדי פעם, בין אם הם מפורסמים מספיק כדי שלא יהיה אכפת להם או כי הם מנסים להיות. מה שמציק לי זאת העמדה העיתונאית (ואני לא צריך שתסלחו לי) המפגרת והטענה ש”הוקינג משנה את עמדותיו לגבי אלוהים” רק בגלל שבקיצור תולדות הזמן הוא כתב ש”אם תהיה לנו תאוריה מושלמת אז נדע את מוחו של אלוהים”. על מטפורות שמעתם? על שפינוזה שמעתם? לחודית, על האלוהים של שפינוזה? הנה ההסבר הקצר: ‘האלוהים של שפינוזה’ הוא מונח שמדענים בכלל ופיזיקאים בכלל מעדיפים כדי לדבר על היקום. המשתמשים המוכרים יותר במונח הם, כמתבקש, שפינוזה, הוקינג ואיינשטיין. האל של שפינוזה הוא הטבע, החוקים והכוחות שמאחורי מה שאנחנו רואים וסוג של הקוד מקור של היקום. ולזה בדיוק הם מתכוונים כשהם אומרים אלוהים. לא שפינוזה, לא איינשטיין ובטח שלא הוקינג מאמין באל, ובטח שלא אל אישי. כמה קשה זה להבין?
Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 2 comments.
גמר מה טובה?
אז איחלו לי גמר חתימה טובה. באותו זמן לא ידעתי בדיוק מה זה אבל החלטתי לחקור קצת. כי זה העלה לי את השאלה הזאת שוב: איך להיות בן אדם חושב, סקפטי, אתאיסט… בלי להיות חמור. הנה רצף מחשבות בנושא… אז, לפי וויקיפדיה כמובן: “כתיבה וחתימה טובה – איחול הניתן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בהלכה מובא שיש לסיים מכתבים ואגרות וכדומה, הנשלחים בימים אלה, בברכה זו. הברכה היא על פי דברי חז”ל שבימי עשרת ימי תשובה דנים את האדם בשמיים בדיוק מה יקרה איתו ולו למשך השנה הקרובה. חז”ל מוסיפים שפסקי הדין בשמיים נכתבים ונחתמים בימים אלה; ועל פי זה מאחלים בימים אלה ובחודש אלול, שהוא חודש הכנה לימי הדין האלה, “כתיבה וחתימה טוב”, – שיזכה המתברך לפסק-דין טוב כתוב וחתום. ביום הכיפורים עצמו, ובמיוחד לקראת סוף היום, האיחול הוא גְמַר חתימה טובה, – שהסוף ייגמר בחתימה טובה, זאת על פי דברי חז”ל שאז הוא זמן החתימה.” זאת אומרת, כמובן שידעתי שיש לזה משמעות דתית כלשהי שקשורה ליום כיפור, ראש השנה וכל הימים הנוראים האלו. אבל מעולם לא טרחתי לחקור לעומק. כי זה לא ממש עניין אותי. הפעם זה קצת עצבן אותי כי זאת באמת הדחיפה של המשמעויות הדתיות למי שלא רוצה את זה. לא, אני לא אומר לא להיות נחמד ומנומס לאנשים אחרים אבל הברכה הזאת מהווה סוג של הנחת יסוד שגויה וקצת מעליבה. זה לא שנה טובה או חג שמח שמשמעותם היא שיהיה לך טוב ושמח ושהכל ילך לך בסבבה. שזה נהדר. גמר חתימה טובה מניח סוג של אמונה וסוג של עקיבה אחר המצוות. זה היה אחד מהמנחים Continue Reading →
Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
יום כיפור הפוך
חשבתי על משהו היום, על כך שדתיים וחילוניים כנראה רואים את יום כיפור הפוך לחלוטין. דתיים כנראה מעייפים את עצמם מוקדם כדי שיוכלו לישון את רוב הצום. חילוניים כנראה הולכים לישון בצהריים כי הם מתכוונים להישאר ער כל הלילה. דתיים כנראה דואגים להרחיק מעצמם כל פיתוי לאוכל כדי לא להקשות. חילוניים כנראה יקנו כמה אריזות בשר, פחם וקוביות הצתה כי הם מתכוונים לעשות מנגל גדול. דתיים יזיזו לכם את השעון אחורה חודש לפני שאר העולם כדי לחסוך שעה של צום בעירות והחילוניים לא יעשו כלום כי אין להם כוח. בכל מקרה, אני רוצה להמליץ על שני סיפורים קצרים וטובים שתפסו אותי השבוע. הראשון הוא Billion Dollar View, של ריי טבלר. אני חושב שהוא סוג של The Cold Equations רק בצורה יותר נחמדה וטובה. זה עוד סיפור על כורים בחגורת האסטרואידים שחיים חיים קשים מסוכנים ונהדרים. וכמו שנאמר בפתיחה, Rated PG for Courage in a Vacuum. ואם את תוהים מי שיחק עוגה ומתי אז אתם צריכים גם לשמוע את The Love Quest of Smidgeon The Snack Cake, של רוברט ג’שונק. השני הוא Eugene של ג’ייקוב סייגר וויינשטיין. סיפור על שני שוטרים שלאחד מהם יש גישה מאוד מעניינת לפתירת פשעים. לחובבי הכלבים מביניכם או אם לא כלבים באופן כללי אז Bowman’s Wolves באופן פרטי.
Posted in Art, Humanity, Reviews, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.