אייקון – סיכום יום שלישי
ביום השלישי השתנו לי שוב סידורי התחבורה על הבוקר והייתי צריך לעשות משהו שעיכב את הגעתי עד כאחת עשרה וחצי. בכל מקרה, כשהגעתי אז דבר ראשון עליתי למרפסת כדי לשים את המשחקים ולשחק משהו. התחלנו עם The Stars Are Right. משחק חביב ויחסית חדש בו כל אחד משחק איש כת שמנסה לזמן את ה-Old Ones לכדור הארץ על ידי כך שהוא מסדר את השמיים בדיוק כמו שצריך. אני מאוד אהבתי ואני באמת צריך להזמין אותו. עכשיו כשאני חושב על זה, תנו לי רגע אחד…
…
חזרתי. אחרי משחק קצר הלכתי לסדנה של רותם. הגימיק הנחמד הפעם הייתה סדנה לכתיבת תיאורים בהשתתפות שחקנים. השחקנים הציגו סצינה בצורה מסוימת ואנחנו היינו צריכים להפוך את הדרך שהם מציגים לתיאורים בטקסט. ואז לכתוב קטע אינטראקציה ששחקנים יכולים להציג. אני חושב שהיה מגניב ביותר וכדאי לחזור על זה בעתיד למרות שזה שימושי רק לדברים מאוד מסוימים.
אהבתי את איך שהציגו את הקטע שלי ומאוד משעשע אותי לראות שחקנים עושים מהטקסט מה שבא להם. בכל זאת, אני חושב שהם הבינו את הסיטואציה קרוב מאוד למה שאני חשבתי שהיא. זה גורם לי קצת יותר לרצות לחזור לכתוב את זה. אני רק עדיין קצת תקוע.
הסדנה התפרקה מוקדם, בעיקר מחוסר מתנדבים ואני יצאתי החוצה לדבר קצת עם ניהאו ואנשים אחרים, ולחלק קצת עוגיות, לפני שאני נכנס שוב לפאנל של הספקנים. זה היה סוג של ברוכים הבאים לקהילת הספקנים, הנה האנשים שדיי מחזיקים אותה על הכתפיים. היה מעניין לפגוש את האנשים פנים אל פנים ולהבהיר כמה נושאים חשובים. והיה גם משעשע אם כי חבל שהנושא התדרדר דיי מהר לדיון על מדע ורפואה. ציפיתי למשהו יותר כללי.
אותי, אישית, זה מצער שכשהנושא עלה, כולם רצו רק כמה שיותר להתנער מנושאים דתיים. כי הם רוצים לכלול ולא להרחיק אנשים מאמינים שרוצים להיות ספקנים. אני לא טוען שלא צריך אבל מבחינתי, דת לא מקבלת שום הנחות בדיון הזה. ובטח שאם צריכים להיות ספקנים גם מול הרפואה המודרנית אז צריך להיות ספקנים מול הדת.
אחרי הפאנל הייתי צריך למהר לפאנל נוסף, הפאנל האין סופי שניהול עמנואל לוטם. הפעם על מציאות מלאכותית ועולמות וירטואליים. תמיד אפשר לשלוף מהאנשים האלו כמה רעיונות מעניינים ותמיד אפשר לסמוך על קרן שתיתן דוגמאות נהדרות ממשחקי מחשב. כרגיל, מאוד מהנה.
מופע הסיום היה לא ממש מופע אלא טקס נעילה בו חילקו פרסים והוקרות. אישית, חבל שפיטר וואטס לא זכה. היה מאוד מגיע לו. זה פשוט כי כולם מכירים וקוראים אסימוב. וכנראה גם פראצ’ט. ואני גם חושב שרז גרינברג היה צריך לזכות בסיפור הקצר כי הוא היה נהדר ומגיע לו. וגם כי לא ממש אהבתי את הסיפור של ורד. היא כתבה הרבה יותר טובים מזה.
לאחר מכן בעיקר ישבתי וניסיתי למשוך קצת זמן, שיחקתי כמה משחקים וחיכיתי למעין שתבוא. כי רצינו להגיע לפאוורפוינט קריוקי שהיה משעשע ביותר. היו כמובן טובים יותר וטובים פחות אבל אי אפשר לעשות סינון של ממש לפני. וזיו קיטארו מצחיק יותר מהרגיל כשהוא קצת שיכור. ולי נתנו מצגת ממש מעפנה אבל אני עדיין חושב שהצלחתי קצת. סוג של.
לסיכום, היה כנס מצוין. ובהחלט מצוין יחסית לזמן שהיה להשקיע בו, לרוחות שקצת נפלו וללחץ הכולל בנוסף למאבק המשפטי המעצבן במקביל. כל הכבוד לכל המעורבים ואני רק מקווה שמה שאני ראיתי ומה שאמרו לי לגבי מצב הקהל והכיף בין שני הכנסים (שלנו עמוס ושמח, של הסינמטק נטוש ומעפן) הוא באמת המצב האמיתי ושאורי ייפול בין הכסאות ושבשנה הבאה נחזור לתל אביב השלמה.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
ראשית, באמת היה כנס מצויין!
אבל אני רוצה להתייחס לעניין הדת והתנועה הספקנית בישראל. התנועה בארץ בקושי הספיקה להתגבש, ובתהליך איסוף פעילים חייבים לבנות על הנושאים המשותפים ולא על אלה שעלולים להכניס חילוקי דעות בין המקימים. זה נושא מתבקש וחשוב ואנחנו לא פוסלים דיון בנושא אלא רק משהים אותו עד שיהיה בסיס איתן עם פעילים וקהל (וכנראה גם עמותה רשומה).
העניין הוא שספקנות אינה שווה אתאיזם וכלל לא שוללת דת, אבל התבטאויות מסויימות עלולות להרתיע אנשים מלהצטרף.
אגב, פגשתי במהלך הכנס כמה דתיים שהיו מאד נלהבים מהפעילות שלנו, ובאמת חבל להרוס את זה.
ובנוסף, אפשר לדון בנושאים האלה שלא על הבמה במפגשים של “ספקנים בפאב” בתל אביב או בחיפה. כדאי לך לבוא לשמוע ולדבר.
אני מסכים שהתבטאויות מסוימות עלולות להרתיע אנשים אבל אני לא מסכים שספקנות אינה שוללת דת. אני חושב שעם מספיק ספקנות במקום הנכון, תוכל לשלול דת לגמרי.
אני כן, לעומת זאת, מסכים עם מה שאח שלי אמר וזה שמה שיותר חשוב להתרכז בו כרגע הוא ספקנות מדעית בשלטון. שהשליטים שלנו יפעילו הגיון ומחשבה ולא יפלו מול כל מילה של מפלגה דתית.
אני מאוד מקווה שאוכל להגיע למפגש הבא בחיפה אבל יש כל כך הרבה דברים עד אז שאני לא יכול להבטיח.