החמישה לנובמבר

זה החמישי לנובמבר שוב. ואני קורא בבאז שזיו קיטארו חוגג את ‘יום חזרה לעתיד’. אני אומר את זה למעין. והיא שואלת אותי למה. אז כמובן, הציטוט (נא לקרוא באינטונציה המתאימה): “November five, nineteen fifty five!” שזה כמובן היום בו הומצא המסע בזמן. אבל בשבילי זה יום עם משמעות קצת אחרת. כשאני מסתכל אחורה אני רואה שלא עשיתי כלום בנושא ב-2009 אל רק ב-2008. אז הנה הזדמנות לעשות הכל מחדש. אז היום יום חזרה לעתיד? יותר חושב הוא שלפני יום ושנתיים נבחר ברק אובאמה לנשיאות ארצות הברית, כנראה הנשיא השפוי ביותר שהיה להם בהרבה זמן. אולי אפילו מנהיג, אולי אפילו מנהיג העולם החופשי. באמת. מי יודע? נאלץ לגלות. יותר חשוב הוא שאתר חופש חוגג עוד יום הולדת. עוד יותר חשוב הוא The Fifth of November. Remember, remember the fifth of november The gunpowder treason and plot I can think of no reason Why the gunpowder treason Should ever be forgot ולא הכוונה למה שקרה בפרלמנט הבריטי. זה היה ברביעי לנובמבר אבל עדיין חשוב לי לציין את זה ביום הנכון של השנה האזרחית ולא לפי התאריך העברי שכולם מתעקשים עליו. זה מרגיש לי יותר נכון ככה.


Posted in No Category by with comments disabled.

פירוט הקרב

אני חייב קודם לציין שאת הכוריאוגרפיה הזאת תכננתי בקצת פחות משעה וניסיתי לשלב קצת התלהבות אבל עדיין לשמור על כל המהלכים סוג של הגיוניים כי ככה אני. חוץ מזה, זה היה כבר לפני כמעט חודש ואני מנסה לשחזר את זה מהזיכרון.


Posted in Maayan, No Category by with 3 comments.

דוקטור חדש

אחד הדברים שמאוד הציקו לי לאורך הגלגול האחרון של דוקטור הו, בעיקר עם ההתחדשות שלו חזרה לעצמו, הוא איך הם יתמודדו עם הגבלת ההתחדשויות. חלק מהקאנון של הדוקטור הוא שכל אדון זמן יכול להתחדש עד 12 פעמים. מה שאומר, שאם ההתחדשות לעצמו של הדוקטור העשירי, הדוקטור האחד עשר אמור היה להיות האחרון. ומה שמעצבן הוא… שהם הולכים לבטל את זה בעונה הבאה. לא סתם לבטל אלא במשפט אגבי מסכן. הם העלו את הנושא לדיון ב-Blastr ואמרו בדיוק את מה שחשבתי. כאשר הדוקטור בן אלמוות לרמה של כמעט בלתי פגיעות מוחלטת אז, כמו סופרמן לדעתי, הוא הופך להיות פחות מעניין. כי, אם אין סכנה אין ריגוש. הדוקטור כבר לא אמיץ וסומך על האינטלקט האדיר שלו אלא פזיז ויכול לעשות דברים מטופשים. עכשיו אני תוהה, אם אחרי כל התהפוכות חשבתי שהדוקטור עדיין מגניב ומעניין, מה יקרה עם העונה החדשה? האם הדוקטור עדיין יהיה טוב כמו קודם או שייפול לי מהמכ”מ כלא מגניב מספיק.


Posted in Geekdom, Less Interesting News by with comments disabled.

יום שבת האחרון

אני רוצה לקחת רגע הפסקה מסיכום החתונה בשביל לתעד את מה שקרה ביום שבת האחרון. זה התחיל עוד שבוע או יותר קודם כשקרן ביקשה מאיתנו את יום שבת. היא קודם ביקשה את המפתחות לדירה כנראה כדי לסדר מחדש ולהביא לנו הפתעות אבל לא יכולנו לוותר עליהם ולוותר על הדירה כל כך בקלות. בסוף היא ביקשה את יום שבת. כל זה בלי להגיד לנו כלום. אני שונא שעושים דברים כאלו. בדרך כלל כל כך קשה לתאם מה שאנשים אוהבים.


Posted in Maayan, No Category by with 2 comments.

סיכום ספקים

ואחרי שהרמנו כזה אירוע, אי אפשר שלא לדבר על האנשים שעשו אותו. ניסינו והשתדלנו אבל אין ברירה, לא כולם היו מושלמים.


Posted in Maayan, No Category, Reviews by with comments disabled.

יום שני – היום שאחרי

כמו כל זוג שהתחתן יום קודם, עשינו מה שאני מניח הוא הדבר הרגיל והמתבקש. למרות שהלכנו לישון בסביבות 2:30 בלילה, כיוונו את השעון לתשע בבוקר כדי שנוכל לקום לארוחת בוקר. אותה, כמובן, פספסנו. קמנו יותר לקראת 11:30. אחרי שהצלחנו לגרד את עצמו מהמיטה, נשטפנו קצת והתיישבנו להתחרדן קצת. כשבלהתחרדן אני מתכוון לשכב במיטה, לכרסם פירות ועוגיות שהביאו לנו כי דפקו לנו את ההשכמה ולראות בולט, סרט שמעין ביקשה כבר הרבה זמן. אחרי יציאה מהמלון, נסענו אל ההורים של מעין כדי לעבור על השלל של היום הקודם: המון מתנות מגניבות וברכות יותר מגניבות. ישבנו על התחת כמה שעות, לפתוח, ללכלך ולהתלהב. ועכשיו, כצפוי, הגיע שלב התודות. תודה להורים של מעין ולהורים שלי על התרומה למאמץ המלחמתי. בעיקר ליפה, אמא של מעין, על כל העזרה שהיא נתנה במהלך ההכנות. תודה לנמרוד ויערה, אחיה של מעין, על המתנה הסופר מגניבה. וליערה ועודד על קישוט הרכב. ולעודד ועדי על הרכב וההסעה והתמיכה המתמדת לכל אורך היום. תודה לגורודין שהסכים לעשות את הטקס והפך את החתונה שלנו ללא סטנדרטית שרצינו שתהיה. וכמובן תודה לכל מי שהייתי צריך להודות לו ושכחתי ולכל מי שהגיע ונהנה. כי זה הכי חשוב.


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.

יום ראשון – יום החתונה חלק ג’

19:30, 30 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מתמזגים בהמון האנשים, אומרים שלום לכל מי שהגיע ולכל מי שמגיע. 20:30, שעה ו-30 דקות אל תוך האירוע – אנחנו עדיין אומרים שלום, מצטלמים, עושים פדיחות עתידיות ומעין מתעקשת על לא לשבת ולא לנוח לרגע אבל לפחות אנחנו מספיקים לשתות משהו. משתדל לא להשתכר על תחילת הערב. אנחנו מחכים שגורודין יגיע כי הטקס כבר אמור להתחיל. 20:40, שעה ו-40 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מקבלים את ההודעה כי גורודין הגיע והוא מוכן. עכשיו רק צריך להחליט על איך ומתי. אנחנו מחליטים שנחכה עד תשע ואז נעשה כניסה רצינית כמו שצריך. עדיף לחכות שאולי עוד כמה אנשים יגיעו. הדברים האלו מתאחרים בכל מקרה. 20:56, שעה ו-56 דקות אל תוך האירוע – אנחנו אוספים את גורודין בדרך החוצה כדי להיכנס דרך השדרה. מחכים בשדרה עד שהתקליטן יהיה מוכן וכולם יהיו מסודרים. 20:59, שעה ו-59 דקות אל תוך האירוע – מתחילים לנוע לכיוון החופה וקצת נתקעים באמצע. כולנו נורא לחוצים אבל החיוך לא יורד. 21:05, שעתיים ו-5 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מצליחים, איך שהוא, לעלות על הבמה בלי ליפול. גורודין מתחיל לדבר ואני מתחיל לרעוד. 21:15, שעתיים ו-15 דקות אל תוך האירוע – כן, גם אני לא ממש אוהב את ה’נשבעים לעולמים’ שבדרך כלל משתמשים בו אבל זה מה שהתחלנו לעשות. זה היה בערך הזמן שבו התחיל ‘הנאום המפורסם’ שתפס את רוב הזמן של הטקס. אני מתנצל על כך אבל כמו שמעין אמרה יום-יומיים קודם: “כשאני עצוב מאוד או שמח מאוד אז אני כותב שירים.” 21:35, שעתיים ו-35 דקות אל תוך האירוע Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with 3 comments.

יום ראשון – יום החתונה חלק ב’

14:43, 4 שעות ו-17 דקות לקבלת הפנים – אוספים את מעין ועדי מהספר. אני רואה בפעם הראשונה את הציפורניים החדשות וזה חביב. התסרוקת מורכבת בטירוף והשיער קשה כמו אבן. זאת גם הנקודה שבה עדי מגניבה לי את הגרביים שיפה קנתה לי אחרי ששכחתי את שלי במלון. נוסעים חזרה לבית של ההורים. 15:00, 4 שעות לקבלת הפנים – מעין נכנסת פנימה לכרסם משהו בזמן שמכבדים גם את הצלמים והמאפרת. אני חשבתי, לפי הלו”ז, שכבר יתחילו את שלב האיפור אבל הם מדברים באותו הזמן שאני ודותן מנסים להבין את הרעיונות שהעליתי בזמן שהייתי עם הפנים בתוך מיטת עיסוי. 15:19, 3 שעות ו-41 דקות לקבלת הפנים – תקלה בהבנת המהלכים גורמת לכך שאני ודותן מחברים ראשים בצורה דיי אלימה. לכמה שעות הבאות אני הולך עם שקית סנפרוסט על המצח בתקווה ולא יראו את הקרן שצומחת. 16:05, שעתיים ו-55 דקות לקבלת הפנים – אחרי שהתרחצתי שוב ומעין התאפרה, אנחנו יוצאים לצילומים. בגלל האיחור ולאחר המלצה, אנחנו הולכים לחפש גן שעשועים קרוב באזור ומבלים בו בערך שעה, מספרים את הסיפור של הקשר ולמה בובות ה-Cthulhu חשובות לנו כל כך. 17:45, שעה ו-15 דקות לקבלת הפנים – אחרי מנוחה קצרה והרגעות, אנחנו יוצאים לכיוון האולם. 18:05, 55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מגיעים לאולם, מסתכלים מסביב ומעריכים ואז עולים לחדר חתן/כלה כדי לנוח קצת, להירגע סופית וגם לאכול קצת. מנסים להתאמן על השיר שרצינו לשיר, השיר שבסוף לא יצא אל הפועל. אכלתי אבל עדיין תכננתי לאכול תוך כדי. אז עוד לא באמת הבנתי את זה. 19:00, קבלת הפנים מתחילה – אנחנו עדיין למעלה, מנסים לסנן טלפונים Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with 4 comments.

יום ראשון – יום החתונה חלק א’

7:35, 11 שעות ו-25 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מתעוררים בבית המלון במטרה להתארגן עם כל מה שצריך לקחת איתנו, שזה יצא תיק המחשב של מעיין עמוס לעייפה, ולרדת לארוחת הבוקר בנינוחות כך שתהיה לנו שעה לאכול ולהירגע לפני ההסעה ב-9:00. אני מפעיל שעון עצר שמודיע על הספירה לאחור. 8:11, 10 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו יורדים לארוחת בוקר ומנסים לאכול בצורה שתחזיק אותנו אבל לא תפוצץ אותנו וגם תהיה בעיקר בריאה ואנרגטית. מצליחים בצורה מסוימת. 8:51, 10 שעות ו-9 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מסיימים עם ארוחת הבוקר ופוגשים את עדי, חברתה והעוזרת האישית שלה לאותו היום. אני מתקשר לעודד שוב לוודא שהוא בדרך ושהכל בסדר. כי עודד הוא בשבילי כמו שעדי למעין. סוג של סם הרגעה ו-Go To Guy. אני לא לחוץ. 9:05, 9 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – עודד מגיע ואנחנו מעמיסים את עצמנו על ה-i30 החביבה שלו. אני קצת לחוץ אבל לא יותר מדי. הכי חשוב לי זה שמעין תהיה רגועה. אני מסוגל להתמודד לא רע עם הלחץ שלי. למען האמת, בדרך כלל, ככל שאני נהיה יותר לחוץ כך אני נהיה יותר רגוע. אבל אני יודע, שהיום, אצל מעין זה הפוך לחלוטין. 10:05, 8 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – במהלך מפתיע של הקדמת הלו”ז, אנחנו מגיעים למניקוריסטית (או מה שזה לא היה) בהקדמה של חצי שעה. ואז נוסעים חזרה לרמת השרון שם תפקידי יהיה לנוח. בשלב הזה אני משאיר את השוקולד באוטו ושוכח ממנו. 10:30, 8 שעות ו-30 דקות לקבלת הפנים – אני עושה את המקלחת השנייה לאותו היום ומנסה בעיקר להירגע, Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.

יום שבת – יום וחצי לפני החתונה

אני מזהיר מראש שזה קצר. קמנו מאוחר וארזנו את עצמנו לנסיעה למלון. לקח לנו קצת יותר זמן ממה שחשבנו והגענו לשם רק לקראת שלוש, שלוש וחצי. מלונות הם מקומות מעניינים ואני כל פעם מחדש מגלה למה אני דיי סולד מהביצוע הזה של הרעיון. זאת אומרת, אני יודע שיש הרבה אנשים והמון שירות וארוחת בוקר ענקית אז מילא שלוש מאות ומשהו שקל ללילה לחדר לא כל כך גדול אבל זה לא מצדיק את השניצל שעולה שישים שקל (המנה הזולה ביותר בחלק ההוא של התפריט) או סניקרס שעולה עשרים שקל. לפחות אפשר לקבל כמה מוצרי אמבטיה מעניינים. אחרי שהתמקמנו וראינו פרק של בנות גילמור (כן, זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים למלון) ניגשנו לעיסוי רציני במלון. ירדנו למטה בחלוקים ושתי דודות התעללו לנו בגב. לא בדיוק טיפל לי בכאב בגב אבל כנראה הכין אותו טוב למה שעמד להתרחש בערך עשרים וארבע שעות מאוחר יותר. וגם, חמישים דקות על מיטה, בלי שום דבר לעשות ושום יכולת לישון, נתנו לי זמן לחשוב על כוריאוגרפיה בשביל הקרב על ליבה של מעין. אחרי העיסוי, רגועים, מפורקים ומשומנים היטב, יצאנו לכיוון קניון איילון בתקווה לתפוס את הצגת הערב של סקוט פילגרים. מה שלא ידענו הוא שהיה באצטדיון ליד משחק כדורגל כלשהו (ישראל-קרואטיה אאז”נ) ולכן כל מקום חניה למרחק של קילומטר היה תפוס. הייתי צריך לעשות סיבוב גדול כדי למצוא משהו סוג של חוקי במורד הכביש לכיוון המפעלים. במזל לא החמצתי את תחילת הסרט. ואחרי הסרט ואחרי הפיצה, כשכבר היינו עייפים מכדי לתפקד בשום צורה ראויה לציון וכשצריך לקום מוקדם למחרת, הלכנו לישון.


Posted in Maayan, No Category by with 2 comments.