פירנצה – מגדל, דואמו, גלידה וגלידה
קמנו בבוקר במטרה לראות שווקים. הגענו לאיפה שחשבנו שיש אחד ומצאנו כנס לא ברור כלשהו. אז המשכנו לטייל באזור של הגלידריה שפספסנו אתמול. אין לי מושג איך פספסנו כי היא הייתה בדיוק איפה שהיא הייתה צריכה להיות. מעין לקחה קרם שוקולד ואני לקחתי סניקרס. הקרם היה טוב מאוד והסניקרס היה דיי meh. לא נורא התלהבתי. למזלנו, לא רחוק משם הייתה החנות של דיסני. ומעין, הרי, בטוחה שאיילי צפון טובים יותר מאנשים. וגם לאולף מגיע חיבוק חם. ואז הגיעה תורה של הדואמו של פירנצה. לא גדולה ומרשימה כמו של מילאנו אבל לא הולכת ברגל. כי היא בניין גדול. התמונה כנראה נראית כמו ציור סוריאליסטי אבל הקתדרלה הזאת באמת נראית כמו ציור סוריאליסטי. דבר ראשון נכנסנו אל ה-baptistery. ככה זה נראה מבחוץ. מאוד בשיפוצים, אני יודע. אבל הדלתות מאוד מרשימות. וגם הבפנים. עשיתי photosphere בפנים אבל הוא כנראה נדפק. ואז נכנסנו לקתדרלה. מאוד גדול. מאוד יפה. בסוף הסיבוב בתוך הקתדרלה יש ירידה אל המרתף המכיל הריסות שעדיין מתגלות. לצערי הוא גם מכיל חנות מזכרות. לא, אני לא רוצה סרגל דואמו. תודה. וכשיצאנו מהקתדרלה, עמד מולנו המגדל. הוא לא כזה עקום במציאות אבל הוא כן כזה גבוה. 414 מדרגות ליתר דיוק. והנזירים שבנו אותו לא חשבו קדימה על האפשרות להרחיב אותו עם מעלית אז גם זה אין. וזה פחות או יותר ההפך ממה שמעין חשבה על זה. אבל הנוף היה מגניב. אחרי שעלינו וירדנו, רצינו לעלות על הכיפה אבל היה תור דיי רציני וגם כרגע ירדנו מהמגדל. אז הלכנו קצת ברחוב בחיפוש אחר חנות משחקים שסיפרו לנו עליה. מצאנו חנות של לינדט. לא לקחנו Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
פירנצה – גשם, רע לי אבל גלידה וסלפירנצה
קמנו ליום גשום. מעין אמרה שמטפטף קלות. אני קיוויתי לא להינמס. הלכנו, דבר ראשון, אל הכנסייה הגדולה מול תחנת הרכבת, להשיג מפה ממרכז התיירים. הפיאצה מול הכנסייה גם מאוד יפה. הסתובבנו לנו בפירנצה, אומרים “היי. ביי.” לטונה של כנסיות וארמונות (כי פירנצה מפוצצת בהם), עד שהגענו לחנות נייר שמעין רצתה לראות. מאוד מגניב מבחוץ אבל לא קנינו דבר. הגלידה הראשונה, מיני רבות, בפירנצה, הייתה בסנטה טריניטה והייתה נהדרת. מעין לקחה מסקרפונה עם נוטלה ופנה קוטה. אני לקחתי מסקרפונה, עוגת גבינה ושום-שום שחור. כל הגלידות היו נהדרות חוץ מהעוגת גבינה שהייתה נחמדה אבל לא הרבה יותר מזה והשום שום השחור שהוא קשה לאכילה אבל חייבים לנסות אותו לפחות. במורד הנהר המשכנו אל הגשר הישן. לא יודע למה ציפיתי אבל לא לאוסף חנויות תכשיטים פלצניות. בכל זאת, הגשר יפה ואני תוהה מי גר בבתים האלו. קצת אחרי הגשר מצאנו שוק לא מי יודע מה מרשים ואסם. כן. הדבר הזה הוא בניין אחסון/עיבוד חיטה ומשהו כזה. או בקיצור, אסם. עם ארבע פסלים בכל קיר, קשתות מעוטרות וכו’. אחרי זה הגענו לארמון הישן. היי ביי נפטון. היי ביי עותק של פסל דוד. היי ביי עוד כמה פסלים. נחנו קצת והמשכנו הלאה. לאן? גלידה, כמובן. למה לא? למה לא, באמת? כי זאת שם החנות. Perché No. מעין לקחה חלב עם שום-שום ודבש. אני לקחתי ספוג שוקולד וספוג קצפת. כל הגלידות היו בסדר עד בסדר+ אם כי הייתי אומר שהשוקולד הייתה אפילו לא רעה. חיפשנו עוד גלידרייה שהייתה אמורה להיות שם אבל לא מצאנו אותה. המשכנו לטייל במטרה לחזור לנוח קצת ולחפש מה לעשות אחר כך עד Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מודנה – גלידה, בלסמיקו ולמברוסקו
התכנון היה לקום מוקדם, לתפוס ארוחת בוקר, לסוע לשדה התעופה, לאסוף אוטו בשמונה ולצאת לדרך. אבל, תכל’ס, הסיור שלנו במוזיאון הגלידה הוא רק בעשר וזה בערך 20 דקות נסיעה. אז התעוררנו מאוחר, זזנו לאט וברוגע, אספנו אוטו יותר לקראת תשע והגענו למוזיאון עשר דקות לפני הזמן והכל טוב. המוזיאון נמצא במרכז הפיקוד ובית הספר שלך קארפיג’יאני, החברה שסביר מאוד שתראו את השם שלה על מכונת גלידה אם פשוט תסתכלו. רצינו לעשות את הסיור המקיף – Gelatology – אבל הכל היה תפוס. כשהגענו, גילינו שגם ה-Master Class, שיותר מגניב, מלא לגמרי. אמרו לנו שהסיור הקטן יותר, Discovering Gelato, אפשרי אבל הוא ב-14:30 ואנחנו רצינו להיות ביקב ב-15:00. אז הסתפקנו בסיור הבסיסי. המידע מעניין אבל המוזיאון עצמו דיי קטן ומסכן. הוא עוד צעיר, בן שנתיים, אז יש לו לאן לגדול. יש המון תמונות שאני לא מתכוון לשים אבל… הנה מכונת גלידה עתיקה שעובדת לפי אותו עיקרון כמו כדור הגלידה שלנו רק יותר טוב. ואלו המכונות שסביר שתראו בחנויות גלידה פשוטות. ואחרי שסיימנו את הסיור, לפחות קיבלנו גלידה. מעין לקחה שוקולד חלב ותות. אני לקחתי שוקולד מריר ולימון. החווייה הכללית הייתה בסדר כזה. הטעמים הרגישו בעיקר בעלי פוטנציאל אבל לא לגמרי מלוטשים. לפחות ראינו פורשה ישנה במגרש חנייה. זאת ה-944 אם מישהו תוהה. והפסיקו לייצר אותן ב-1991. נסענו ליעד הבא. עוד ווילה שמכינה בלסמיקו, הפעם כזאת שמור המליצה עליה. לקחנו דרכים עקיפות כדי להגיע לסאן דונינו וכנראה שלא היינו צריכים. הגענו לשם ב-12:20. ובעל הבית אמר שהוא לוקח הפסקה ב-12:30, שיש לו פגישה והוא פותח שוב ב-14:30. אבל שוב, אנחנו, יקב, שלוש. אז ביקשנו Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מודנה – גבינה ובלסמיקו
תכננו לקחת רכב לחלק הזה של הטיול אבל חברות ההשכרה עשו לנו כל כך הרבה בעיות שכבר לא טרחנו. קמנו מאוד מוקדם בבוקר, עלינו על הרכבת למודנה ולקחנו מונית אל המגבנה שקבענו איתה. זה היה נהג מונית נחמד, מגניב ומקצועי שאמר לנו מחיר, הפעיל מונה ועמד בהבטחה שלו. לא תמצאו הרבה כאלו בארץ. וזאת מגבנת סציונה, המקום הנחמד שקיבל אותנו לסיור. כי, כמו שאמרו לנו, לא כל המגבנות אוהבות שמפריעים לגבנים לעבוד. אז התהליך של פארמז’נו ריז’אנו… שופכים בין אלף לאלף מאה ליטר חלב למיכל מתכת גדול בעל צורה ייחודית. מערבבים היטב. והחלב צריך לבוא ממחלבות שבהן הפרות מקבלות טיפול מאוד יפה. והחלבנים עצמם הם אלו שבעלי התאגיד של הגבינה. כשהחלב מעורבב מספיק הגבן הראשי יודע זאת כי הכלי שלו עומד במיכל בלי עזרה. הוא מערבב את זה ידנית ומפרק את זה עד שזה מקבל מרקם דמוי קוטג’ נוזלי. ואז נותנים לזה לעמוד, להתחמם ולשקוע. כשכל החומר הטוב שקע, צריך לשלוף אותו מתחתית המיכל. בשביל זה צריך שני גבנים חזקים כי מדובר בגוש של כחמישים קילו. וגם צף בנוזלים הוא עדיין מאוד מסיבי. מכיוון שאנחנו יודעים מה הטעם של פארמז’נו מוכן, עניין אותנו מה הטעם שלה בשלב הזה. המדריכה אמרה שיש לזה טעם של מסטיק בטעם חלב. היינו חייבים לבדוק בעצמנו. המדריכה דוברת אמת אבל זה נחמד. אולי אכלנו יותר מדי מזה. אז, הגבנים החזקים דוחפים את הגוש השמנמן אל חובק פלסטיק כדי שיתחיל לקבל צורה. אחרי זה הוא מועבר לחובק מתכת ומושאר ליום-יומיים בחדר הזה. כל גוש נעטף בחובק פלסטיק מיוחד שמטביע עליו את השם, התאריך ועוד כמה פרטים Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
בולוניה – ופסטיבל תפודי הרחוב
את הלילה הראשון שלנו בבולוניה בילינו בתוך פנדה שחורה, במגרש החנייה של בניין דירות כחצי קילומטר מחוץ לאזור ההדרה של בולוניה. כי לא ידענו שכן מותר להיכנס עם אוטו כל עוד יוצאים בשש בבוקר. אז רק בסביבות שמונה יצאנו משם ברגל, אחרי שהאכלנו את המונה. היינו צריכים ללכת כשני קילומטר עד למרכז העיר, לחוצים כמו שני אנשים שלא עשו סידורי לפני השינה או אחרי השינה, עד שהגענו לבית קפה באותו הרחוב בו יכולנו קצת להשתחרר, לנוח ולטעון טלפונים. הצלחנו, סוף סוף, ליצור קשר עם המארח שלנו, להיכנס לדירה ולנוח בערך חצי יום. קמנו קצת אחרי הצהריים, התארגנו, התאווררנו ויצאנו אל העיר. וזה הדבר הראשון שרואים וסוג של מאפיין של בולוניה. הם מאוד גבוהים אבל קשה לנווט לפי הם בגלל הרחובות הצרים והבניינים הגבוהים. המשכנו לטייל, עוקבים אחרי האנשים והמנגינות. מצאנו את הכנסייה הראשונה והגדולה של בולוניה. היי. ביי. מצאנו את הקירות הלוחשים. זה ממש מגניב. יש הצטלבות מסדרונות עתיקים בבניין מול הכנסייה ואם לוחשים אל פינה אחת, אפשר לשמוע בפינה הנגדית. כמו שאחד הילדים שם אמר, “זה כמו טלפון!” צעד משם יש את המזרקה של נפטון. אז לקחנו תפוד על מקל והתיישבנו לתכנן את שאר הטיול כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמנו. וכשסיימנו, חזרנו שוב אל הבניין עם הקירות ואז הבנו שאנחנו באמצע פסטיבל תפודי הרחוב של בולוניה. אז מעין לקחה ניוקי ואני לקחתי פירה עם בשר לארוחת צהריים. הסתובבנו בבולוניה, מחפשים את הדברים היפים וחנות גלידה מסוימת. לא מצאנו אותה, מצאנו חנות אחרת. חנות קטנה ברחוב צדדי בשם “פרטו” ויש להם כמה מהטעמים הכי טעימים שיצא לנו לפגוש Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
ונציה – והאיים השכנים
קמתי בבוקר מוקדם כמנהגי. וכי הייתי רעב. הכנתי לעצמי כמה פרוסות של הפיצה של אתמול עד שמעין הצטרפה אליי לטוסט ולמאפה מעניין. אני אכלתי את מאפה הקרם הענק מקדימה ומעין לקחה את הסופגנייה עם החור והסוכר. אחרי תקופת התארגנות קצרה, החזרנו לאלסנדרו את המפתחות ויצאנו לונציה. הוא היה כל כך נחמד שהוא אפילו הביא לנו שקית של הפסטה המועדפת עליו שהיא נדירה יחסית. אני בהחלט לא ראיתי כזאת. אז את זה עוד צריך לנסות. האוטובוס היה עמוס ואני לא ממש נחתי בבוקר. אז נמנמתי קצת במהלך נסיעה. עד שקפיצה של האוטובוס הפילה עליי את מי שעמד לידי. וכך יום שבת, ה-27 בספטמבר, נודע בתור היום בו גבר איטלקי התיישב עליי. אני חושב שהוא אפילו אמר “מי סקוזי”. וזאת הייתה חווית ה-Eurotrip המתבקשת. הלכנו אל תחנת הרכבת המרכזית של ונציה במטרה לאכסן תיקים גדולים לאותו היום אבל נראה שכל העולם ואשתו ובת הדודה שלו הגיעו לתחנת הרכבת באותו הזמן והתור לשמירת חפצים היה באורך של גלות וקצת. אז החלטנו לוותר ולקחת איתנו את התיקים. סך הכל לא תוכננה הרבה הליכה אלא בעיקר שייט בסירוטובוס אל האיים הקרובים. לקחנו את הסירוטובוס הקרוב אל הקצה הצפוני של העיר ומשם את הסירוטובוס הגדול אל האיים. התחלנו עם טורצ’לו, הרחוק והקטן יותר. השייט היה כחצי שעה ומלא באנשים שרצו להגיע אל אי התחרה (בסוף אנחנו ויתרנו) אבל הצלחנו להגיע לטורצ’לו בשלום. מדובר באי קטן באורך של פחות מקילומטר בו יש אחד גשר שטן. משהו שקשור לכך שהוא נראה רופף וכנראה שהשטן מחזיק אותו (או שהשטן שיפץ אותו ב-2006, אני לא בטוח. אל תבקשו ממני להסביר) Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
?ונציה – אנחנו מהירים או שהיא עיר מאוד קטנה
הגענו לונציה בערב של יום חמישי. היינו עייפים אחרי ורונה אז אכלנו מקדונלד’ס כי הוא שם. לא נרשם הבדל משמעותי. אלסנדרו, מי שהשכיר לנו את הדירה בונציה, אסף אותנו משדה התעופה וטוב שכך כי בספק אם היינו שורדים את ההליכה. הדירה הייתה יפה ואיכותית וכולה בשבילנו. אבל רק הלכנו להתרחץ ולישון. בבוקר יצאנו לונציה ומעין העירה שבונציה אפילו השמיים יפים יותר. לקחנו אוטובוס אל תוך ונציה המרכזית והתחלנו ללכת. לא הלכנו הרבה כי כבר קנינו כרטיס משולב על הבוקר. אז מהר עלינו על הסירוטובוס (כבוד על ההמצאה למעין). להלן הסירוטובוס העוזב. התחלנו הכי רחוק, המוזיאון הימי של ונציה. מקום יחסית גדול ועמוס בדגמים, תבליטים וחלקי ספינות אמיתיים. משם הלכנו חזרה לאורך הקצה הדרומי של האי, מנסים להתחמק מהתיירים ואלו שמציקים לתיירים. ניסינו את המוזיאון של ויואלדי אבל הוא היה בשיפוצים אז ויתרנו. מהר מאוד הגענו אל גשר האנחות. היי. ביי. משם המשכנו אל החצר המלכותית ומגדל השעון. היי. ביי. ניסינו למצוא מקום לארוחת בוקר אבל מה שרצינו היה סגור. לקחנו כמה מאפים והמשכנו. חנות שלושת הסוחרים הייתה גדולה מספיק לסוחר וחצי, אולי, וגם הייתה לא מרשימה בעליל. בסוף מצאנו מקום נחמד לארוחה שלא תכננו עליו. המשכנו לטייל. מטיילים מטיילים. ממש כיף כוף של טיול. כי ונציה היא עיר שכיף גם אם רק מטיילים בה. אבל אז מעין אומרת לי שרגע… זה פה? כן. לא. כן. זה פה. ואנחנו נכנסים לחנות ספרים. זאת אומרת, חנות המכילה ספרים. היא הכילה גם תקליטים, תמונות, אשליות, אמבטיות וכמה גונדולות אבל בעיקר ספרים. והייתה בה דלת ישירות אל התעלה. מה זה ישירות? ארבע מדרגות, מתוכן Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
ורונה – ביום אחד
מכיוון שהרשומה הזאת כבר נמחקה לי כמה פעמים, אני עכשיו כותב אותה מוקדם בבוקר לפני שאנחנו עוזבים את ונציה. אז לעניין… אני רואה את ורונה כסוג של דוגמה מייצגת של איך אנחנו עושים את הטיול הזה. בשיטת ה”היי ביי”. אנחנו לא צריכים להתעכב יותר מדי ובשבילנו, סיורים מודרכים הם סוג של כלא כי אנחנו מעדיפים, אם כבר, לקרוא את ההסברים מהר ולהמשיך הלאה. ואחרי שראינו, במיוחד עם צילמנו, משהו שאין לנו כוונה להיכנס אליו (כי אחרי הדואמו, אין טעם להיכנס לכל כנסייה), אנחנו פשוט ממשיכים. אז הגענו לורונה בבוקר. שמנו תיקים בשמירת חפצים והלכנו לתפוס אוטובוס. היה קשה להתאפס על איזה אוטובוס כי גוגל לא הסכים עם הנהגים אבל גם המציאות לא הסכימה איתו אז הלכנו על מה שאמרו לנו. לא בטוח שזאת הייתה ההחלטה הנכונה כי האוטובוס שם אותנו מוקדם מדי וקצת הצידה מאיפה שרצינו להיות. אז ירדנו בצד החיצוני של הנהר והלכנו לאורכו לכיוון הגשר. התחנה הראשונה הייתה בית קפה בשם טוסקה קפה ורונה. הוא בפונטה נואבו 8 (צד ימין של מרכז העיר ליד הנהר והגשר) וכדאי לכם להגיע לשם. הקפה נחמד והאוכל לא רע אבל בעל הבית הוא איש העולם הגדול. כשהגענו ושאלנו אם מדברים אנגלית, הוא ענה לנו באנגלית הכי טובה ששמענו עד אותו הרגע באיטליה. הוא סידר לנו את האוכל בזריזות ובאדיבות והתיישבנו לאכול. ואז הגיעו זוג יפניות ובלי לפספס הוא פנה אליהן ב”אוהיו גוזאיימס”. זה היה מגניב. אז מעין לימדה אותו “בוקר טוב”. לצערי, אין לי תמונה של בית הקפה אז הנה מעין נהנית מפאניני. משם הלכנו לבית של רומיאו. היי. ביי. ראינו קברים Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מילאנו – דואמו, דואמו, אוכל ודואמו
13:30. פיאצה דלה סקאלה, מאחורי פסל מכוסה של לאונרדו דה-וינצ’י. יצאנו מאוחר יחסית למה שתכננו אבל עדיין הגענו מוקדם. כמה דקות לפני הפתיחה כבר עמדנו מחוץ לדלתות של פק, חנות אוכל תלת קומתית מסיבית. בעיקר הסתכלנו על כל מיני מוצרים מעניינים ויקרים וקנינו לחם לפיקניק שלנו. לא קנינו את בקבוק היין של תשע ליטר. מצאנו סתם בית קפה וקנינו סתם קפוצ’ינו שהיה ממש טעים וממש זול. ואז הלכנו באזור הדואמו. מצאנו את כיכר הסוחרים, אכלנו כריך קטן ומאולתר, צילמנו את הכנסייה השנייה בגודלה בעולם מבחוץ (לא רצינו לשלם 2 אירו כדי לצלם מבפנים), ראינו קרדינל משומר ועלינו על הגג. הדואמו הייתה מאוד בשיפוצים אבל עדיין יפהפייה ומדהימה בעצימותה. אחרי זה הלכנו לגלרייה ליד, איפה שמוכרים המבורגר בפחות מאירו ואת המותגים הכי יקרים בעולם. מחוץ לגלרייה וקצת ימינה יש מסעדת “אוכל איטלקי מהיר” שנקראת לואיני. הם מוכרים מין בורקס גדול ומלא בדברים טובים בשם פאנזרוטו. אכלנו כמה כאלו ואז לפיאצה. אני ממש רציתי לראות את הפסל של דה-וינצ’י אבל הוא כרגע בשיפוצים. אז הסתפקתי בגלידה. גרום היא גלידרייה מפורסמת והיה תור בכניסה – אם כי לא ארוך כמו בכניסה ללואיני. לקחתי קרם של פעם וקרם של גרום. מעין לקחה וניל וקרמל מלוח. יצאנו עם חוסר הסכמה מוחלט בנושא. 6:15. רגע לפני היציאה לרכבת. אחרי מנוחה קלה בפיאצה, נכנסנו אל המוזיאון של תיאטרון דה סקאלה. הוא מלא בכלי נגינה, ציורים של אנשי תיאטרון, תחפושות ופסלים. נחמד אבל לא יותר מזה. התיאטרון עצמו, שרואים בהתחלה, מרהיב. ויתרנו בסוף על חנות ספרים שחשבנו ללכת אליה. אבל כן הלכנו לחנות Cargo & High Tech שזה Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מילאנו – שווקים ופיקניק
18:00. נחים בדירה אחרי רוב היום. אתמול הגענו ברכבת למילאנו. אחרי כמה החלפות מצאנו את הדירה בה נהיה במילאנו. זה מין דופלקס מינימלי שגרם לי לחשוב שבעלת הבית ממש צריכה השלמת הכנסה אם היא נותנת לנו את המיטה הגדולה והטובה בדירה כזאת. התארגנו קצת ויצאנו לחפש קצת זבל למלא את הבטן לפני השינה. תכננו קצת את מחר והלכנו לישון. התכנון היה לקום מוקדם אבל השכמה לחמש התאחרה לשש ובסוף יצאנו רק אחרי שבע. רצינו לבקר בשני שווקים והמרחק ביניהם, ובינינו לראשון היה דיי גדול. חשבנו על כמה התעללנו ברגליים שלנו אתמול ועל זה שלמילאנו יש מערכת מטרו לא רעה ועשינו כרטיס משולב דו יומי. הסתובבנו בשוק הראשון, קצת ללא מטרה, לא מחפשים משהו מיוחד. ואז אני מצאתי שזיף. שזיף שגרם לי לשחזר בראשי את הסצינה המפורסמת מקרוקודיל דנדי הראשון. ואז מעין מצאה בננות שעוררו בה את התחושה ההפוכה. אז התחלנו לחפש מרכיבים לפיקניק. קנינו יין מקומי תוסס ומתקתק. קנינו גבינת עיזים יפה. מצאנו דוכן דבש מעניין וקנינו דבש שוקולד. כן, מתברר שיש דבר כזה. קנינו ירקות ולחם (מתישהו גם עברנו לשוק השני) ונקניק. הלכנו קצת הרבה אל שער הניצחון והפארק שמאחוריו שם התמקמנו לפיקניק. אכלנו, נהנינו ואז הסתובבנו קצת בטירה ויצאנו לחפש את הגלידריה הראשונה המומלצת של מילאנו. מפעל הגלידה של מילאנו נמצא קצת רחוק וקצת בצד אבל הגלידת שוקולד אקסטרה מריר וגלידת הבית שלהם היו נהדרות. בהחלט מומלץ. משם חזרנו לנוח קצת כי עדיין היה לנו תיק מלא דברי פיקניק כבדים ורצינו לנוח. 5:50. אני כותב בזמן שכולם ישנים. נחנו כשעתיים שעשו רק טוב לגב ולרגליים שלנו. ישבנו שנינו לכתוב Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.