מצב הבלוג

אז מי שבאמת אכפת לו מה קורה פה בטח שם לב שלא היו הרבה עדכונים מאז ספטמבר. זה נגרם בגלל שהייתי מאוד לחוץ בעבודה ולימודים אבל גם בגלל שכל זמן שהקדשתי לבלוג הלך לטובת כתיבת הרשומות מהטיול באיטליה. זה יותר מסובך ממה שחושבים. אבל סיימתי את הטיוטות הראשונות. עכשיו אני רק צריך לערוך ולוודא שזה נראה כמו שצריך ואני אתחיל לשחרר אותם בקרוב. עוד משהו מעניין שגיליתי: בממשק הרשת של WordPress הוא לא נותן לי להעלות קובץ שגדול מ-2mb אבל דרך הטלפון הוא מתלונן רק על קבצים שמתקרבים ל-20. בכל מקרה, בקרוב יהיה שצף של עדכונים. להגדרות מסוימות של “שצף”.


Posted in No Category by with 1 comment.

מספ”ר

“תגיד את זה שוב,” אמר רועי וניסה לא להישמע כאילו הוא בהלם. “מה שאמרתי,” חזר האיש בחליפה שנהג ברכב במהירות שהייתה רק קצת מעל ההגיוני במעלה דרך השלום, “הוא שאני אגרום לכך שהמקרה שלך יחמיר, אתה תפוטר מהמשטרה, ארגון ביטחון עצמאי ישכור את שרותיך אבל אתה בעצם תעבוד בשביל יחידת סודית שממומנת על ידי תקציב שחור של השב”כ.” “את כל זה הבנתי,” אמר רועי. “אבל איך אמרת שקוראים ליחידה הזאת?” “האיש בחליפה נאנח ושפשף קלות את עיניו. “טכנית, ליחידה אין שם. אבל בגלל שאנחנו ‘מחוץ לספר’,” הוא החווה את סימני הציטוט ביד אחת. “החבר’ה פשוט קוראים לה מספ”ר.” “ואיזה מספר אתה?” רועי חייך. האיש בחליפה תקע בו מבט עייף. “עכשיו זאת בדיחה שלא שמעתי כבר עשרות אלפי פעם.” “בסדר. בסדר,” רועי התרצה, שילב את ידיו שוב והביט קדימה. “למה דווקא אני?” “כי אנחנו צריכים בשר תותחים,” פלט האיש בחליפה ומיד המשיך, “וכי אתה בחור צעיר ונחוש, אינטליגנטי ומהיר תגובה, בעל כושר גופני טוב והמוכנות לעשות מה שצריך כשזה לטובת הכלל. אז רק לידיעתך הכללית…” הוא העיף ברועי מבט ארוך, “אין הרבה כמוך.” “ומה אם אגיד ‘לא’?” האיש בחליפה החזיר את עיניו אל הכביש. “אז אני אגיד שהפסד שלך ובהצלחה עם מבחן הבלש הרביעי.” “אתה לא חושש שאני אספר למישהו על היחידה הסודית שלך?” “לא ממש. תקליט את עצמך מספר למפקד שלך על יחידה סודית של משטרת ישראל והשב”כ שפועלת מחוץ לספר, מגייסת אנשים מתחת לאף של מודיעין ועושה דברים שהחוק לא מכסה והממשלה מעדיפה להתעלם מהם. שלח לי את זה. לא צחקתי טוב כבר הרבה זמן.” רועי ניסה להסתיר חיוך. הוא Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

מספ”ר

“סמל רועי דנין,” הפסיכולוג של המחלק חצי קרא, חצי הקריא את התיק שמולו. “ארבע שנים במשטרה,  דעות משבחות…” הוא דפדף קצת בתיק, “ברובן מהמפקדים שלך ומהשותפים שלך. ניגשת שלוש פעמים למבחן הבלש.” הפסיכולוג הרים את עיניו אל רועי שזז באי נוחות על הספה ממול. הוא לא היה צריך שיגידו לו כמה פעמים הוא נכשל. “סך הכל, היסטוריית שירות קצרה אך לא רעה. לא מעיד על משהו יוצא דופן.” הוא סגר את התיק והניח אותו בצד. “אז למה אני פה?” רועי נשען קדימה. “זאת שאלה מצוינת. למה אתה פה? כי זו המדיניות אחרי כל שימוש בנשק. במיוחד בנסיבות כמו שלך.” “אילו נסיבות? יריתי לו ברגל. הוא לא מת. לפי מה ששמעתי הוא אפילו שוחרר מבית החולים באותו הערב.” “אבל השאלה היותר חשובה היא למה ירית בו? הוא לא איים על אף אחד. הוא ברח ממך. היית יכול לרדוף אחריו, לתפוס אותו ללא אלימות מוגזמת.” רועי פכר את אצבעותיו. “אלימות מוגזמת? זה רק כדור אחד בירך. והוא עבר נקי לחלוטין. הוא לעומת זאת עדיין החזיק סכין מטבח שהוא לקח מהדירה. אם הוא היה תופס מישהו, זאת הייתה אלימות מוגזמת.” “את מי הוא היה תופס בארבע אחר הצהריים ברחוב מגורים נידח בגבעתיים? הרחובות היו ריקים.” “היו ריקים, כן. אבל ימינה מסוף הסימטה היה גן אורים שמשחרר את הילדים פחות או יותר באותו הזמן. אם הוא היה מגיע לשם, היה לנו מצב בני ערובה במקרה הטוב.” “אבל לא יכולת לדעת שהוא ירוץ לשם.” “כן יכולתי. הוא החזיק את הסכין ביד ימין. מה שאומר שהוא ימני. הבחירה השרירותית של ימניים נוטה ימינה. כמו כן, הוא Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

GameISCon לראשונה

כמו שבינואר שעבר הלכתי ל-Global Game Jam בפעם הראשונה, והתוצאות היו לא רעות אם יורשה לי, הפעם הלכתי לכנס המקצועי של התעשיה בפעם הראשונה. לא יודע למה ציפיתי. לא ל-E3, אפילו לא ל-GDC, אבל היה מעניין. היו הרצאות מעניינות וחלקם קצת פחות. לצערי, נראה לי, שעדיין יש הרבה מרצים שאני מצפה שידעו לעשות את זה כמו שצריך אבל עוד לא התאפסו על זה. וחלק מההרצאות התגלו כלא מעניינות כמו שחשבתי. אני לא אומר שאני גאון גדול אבל אני כל הזמן לומד וקורא כך שלרוב קשה לחדש לי. בכניסה הציגו משחקים חדשים ומגניבים וגם לנו הייתה שם נציגות עם הגרסה הראשונה שהראינו לאנשים מחוץ למעגל הקטן של אנשי חברה ובריכת הבדיקות. חבל רק שהביאו מכשיר שאנחנו לא ממש תומכים בו. בגלל זה המשחק קרטע, לא שום סיבה אחרת. סך הכל היה כיף אבל אני חושב שכדאי שאני אשקיע יותר זמן ביצירת קשרים בפעם הבאה.


Posted in No Category, Work by with comments disabled.

רומא – הוותיקן

התכנון היה לקום מוקדם, לקחת רכבת לכמעט קצה הקו וללכת מהר אל התור של הוותיקן. אז קמנו, לקחנו רכבת והלכנו אל התור לוותיקן. לא התחלנו במקום אידיאלי. הלכנו אל תוך קהל תיירים. ובדרך עצר אותנו מישהו שנראה כמו נציג רשמי בהתחלה אבל התברר שהוא סתם מנסה למכור למעט כרטיסים מהירים. אז לקח קצת זמן אבל בסוף הגענו אל התור של השעתיים. אחרי זמן ניכר גם הצלחנו לראות את זה. אחרי החיפוש הגופני הצפוי, קצת בלבול והרבה התייעצות במפה, יצאנו לדרכנו. אני חושב שלא אתאר את הטיול הזה בפרטים כי זה הולך בערך ככה: “ראינו דברים מגניבים, ניווטנו בין טונה של אנשים, אכלנו מתישהו ויצאנו החוצה.” ואולי עוד משהו על זה שאנשים לא מסתכלים למעלה במקום שמקושט מכף רגל ועד ראש (במיוחד במקום שבו הציור הכי מפורסם נמצא על התקרה). ומעכשיו, תמונות. מכיוון שאסור לצלם בקאפלה, אין לי את התמונה המפורסמת, לא משנה כמה אחרים ניסו לצלם בחשאי. ואחרי זה יצאנו לאותה רחבה ממנה נכנסנו, בהינו באנשים שרק עכשיו עומדים בתור, והמשכנו אל הבסיליקה. להלן, בסיליקה. אחרי זה, החלטנו לחזור לדירה לנוח… ולשחק טאקנוקו. אחרי שנחנו, יצאנו אל הפאב שעמית ואמלי המליצו לנו. בעסה שהמטבח היה חצי סגור אז אכלנו כריך קטן. הקולה הביתית, לעומת זאת… מדהימה. טעמנו גם בירות אבל, שוב, אנחנו לא שתיינים גדולים. אז נהנינו אבל… בסדר. יצאנו משם שוב לכיוון פריג’ידריום. קנינו קופסה גדולה. אכלנו ממנה רק קצת בלילה והשארנו הרבה חלק מספיק גם למארח שלנו. בבוקר, לא מיהרנו. התארגנו, יצאנו לארוחת צהריים גדולה ומושקעת אחרונה וחזרנו לקחת את עצמנו לשדה התעופה. היו לנו קצת בעיות ולחצים בדרך לשדה התעופה, טיסה חזרה Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.

רומא – הפורום והקולוסיאום והטירה של

ביום השני שלנו ברומא, הלכנו אל הפורום והקולוסיאום. אחד הטיפים החשובים שקיבלנו היה ללכת לקנות כרטיסים על הגבעה, לא בקולוסיאום. אז זה מה שעשינו. ואז גילינו כי הכניסה באותו היום הייתה חינם. שזה מגניב! אז סיור בפורום… (חלק מהתמונות הן פנורמות אז שווה לפתוח את הגרסה הגדולה) ואז קולוסיאום… אחרי זה חשבנו ללכת לגנים ליד אבל ויתרנו וחזרנו חזרה דרך הכביש הסגור ליד הפורום. הוא היה מלא באנשים, מוזיקאיי רחוב, ומוכרי אוכל זבל. אבל לנו היו עוד תוכניות. בקצה הרחוב מצאנו עוד בנין מרשים אבל היינו בעיקר רעבים. אז הלכנו לסאבוויי. יאי! ואחרי זה מצאנו את (למרות שעוד לא ידענו את זה) הגלידה הכי טובה ברומא. ברוכים הבאים לפריג’ידריום. עם שוקולד אבל זה פחות חשוב. קשה לתאר מה זה פריג’ידריום. זה שם הגלידריה, כפי שקל לראות אבל זה גם השם של גלידת הבית שלהם. והגלידה הזאת היא משהו אחר. מדובר בגלידת קרמל עם טפטוף שוקולד ועוגיית סוכר למעלה ואיך שהוא זה הרבה יותר מדהים ממה שזה נשמע. ובגלל שזה היה הדבר הנכון לעשות, בדרך למקום הגדול הבא עצרנו בעוד גלידרייה, גלידריית התיאטרון. שוקולד לבן עם בזיליקום בשביל מעין וארבעה שוקולדים ביחד עם מרווה ופטל בשבילי. זה היה מעט מוזר בשבילה אז אני בסוף סיימתי את שניהם. המרווה והבזיליקום היו תוספות מעניינות אבל סך הכל היה מאוד טעים. משם הלכנו לכיוון הטירה, פגשנו כלב מגניב, שמנו לב שלמעין התחילה פריחה מוזרה, חזרנו לגלידרייה, גילינו שלא היה בגלידה משהו מוזר אז חזרנו לטירה. הטירה היא סוג של מבצר ישן ואנדרטת מלחמה עכשיו. כפי שאפשר לראות מהתמונות, יש שם כמה דברים מגניבים. ומכיוון שהיא גם Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.

Fix All the Crash Reports!

אתמול היה יום משמח כי, אחרי יומיים שאני וירון חורשים על כל דו”ח קריסה של המשחק, טיפלנו וענינו על כל בעיה ותקלה שהייתה שם. מ-50 ומשהו דו”חות ירדנו לאפס. זה אולי לא היה היום הכי יעיל שלנו אבל הוא בהחלט היה אחד המספקים. כזה שהיה ראוי ל-Epic High Five ול-Money Dance. ואז חזרתי הביתה ומעין קישרה אותי למציאות של הפיגוע בירושלים. אז לא יום כל כך שמח. אני לא כל כך מתרגש מדברים כאלו יותר, במיוחד כשלא מדובר באנשים או במקום שאני מכיר. אבל הסיקור החדשותי בעולם היה מה שהרתיח אותי. CNN אמורים להיות ארגון חדשות מנוסה ומקצועי. אין להם בודקי עובדות במשכורת? כי מה שקרה אתמול גורם להם להיראות כמו ילדה בת 12 בטוויטר. וגם ה-BBC לא ממש חיכו לפני שפרסמו כתבה שגורמת לאירוע להישמע כאילו שוטרים ישראלים התנקשו בשני פלסטינים… שבמקרה נכנסו לבית כנסת עם אקדח וסכין. ובסוף אנחנו לא בסדר והתקשורת העולמית היא טלית שכולה תכלת (וקצת ספוגה בדם).


Posted in Less Interesting News, No Category, Practice, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

Remember, Remember the Fifth of November

I’m not going to reiterate past posts, they’re available under each November in the right menu. There are only two “new” things I have to say. One, as Israel “officially” marks this event on the Hebrew calendar and this is the 19th anniversary, it finally falls on the correct, Gregorian, date. I will reserve further comment on this because I’m in a bad mood. Second, besides her birthday, which is in my calendar for years now, this will be another date that will remind me of Keren. The Fifth of November was something we talked about every year. Because of Yitzhak Rabin. Because of V for Vendetta. Because of Guy Fawkes especially. So I’ll also remember the Fifth of November because of that


Posted in Humanity, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

רומא – המון תיירים של רומא

את רומא שלנו התחלנו בערב. הגענו אל הדירה בה שהינו, הכרנו את מארקו ויצאנו לחפש אוכל. מעין שאלה את Trip Advisor, אני שאלתי את המפה של גוגל ובסוף הלכנו לאן שאני מצאתי. כנראה כי זה היה שני בלוקים ליד. בסוף גם היה מאוד טעים אם כי הצוות לא היה כל כך אדיב וכנראה הסתכלו עלינו כאילו אנחנו מוזרים. אחרי זה יצאנו לפאב עם אמלי ועמית, בלילה האחרון שלהם בעיר, ודיברנו על כל הדברים המגניבים שכבר מצאנו באיטליה. היה כיף. את היום הבא פתחנו בנסיעה למדרגות הספרדיות וניסיון למצוא שוק. אבל אחרי חיטוט מפרך ברחובות הצדדיים גילינו שהשוק נמצא בכלל בחלק אחר של העיר. אז המשכנו ללכת, מצאנו “קנוליה” קטנה ומעניינת שטוענת למורשת סיציליאנית. לא יודע כמה זה משנה אבל היה טעים. ומשם כבר מצאנו את עצמנו בפיאצה נבונה. ואז לפנתאון. יש כדורתמונה מגניב של הבפנים של הפנתאון, אם בא לכם. המקום מאוד מגניב. משם המשכנו לטייל לכיוון המזרקה, דרך השוק, ומצאנו את הגלידה הראשונה שלנו. לקחנו מנגו בשביל מעין על גבי גלידת היער השחור בשבילי. שניהם היו טעימים. אבל שם למדנו את ההבדל בין גלידריות ברומא לבכל מקום אחר. בעוד גלידריות בערים הקודמות בהן היינו המון מקומות קטנים וחמודים עם קהל שכלל עוד ארבעה חוץ מאיתנו, במקרה הגרוע, פה היה מקום עצום ועמוס באנשים. וכך גם שני הגלידריות הבאות שביקרנו. היה כל כך עמוס שהחלטנו לוותר ולכן ביום הראשון הלכנו רק לגלידרייה אחת. :-( אבל כסוג של פיצוי, עצרנו לאכול ב”אילי”. סוג של בר-מסעדה-בית קפה מאוד מעוצב ויוקרתי. התחשק לי המבורגר אז זה מה שאכלתי (היה מאוד טעים). אבל הדבר Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.

פירנצה – ארמון, שווקים, גלידה, גלידה וגלידה

בבוקר הלכנו לראות את ארמון פיטי והתיישבנו לאכול ארוחת בוקר במקום תיירותי ויקר אבל נחמד. משם הלכנו מהר אל השווקים שרצינו לראות וקצת התבלבלנו (באשמתי) ואולי גם דיי מיצינו את הרעיון כי לא מצאנו הרבה דברים מעניינים. רק ענן. ואז הלכנו לחפש עוד גלידות. כן, היו הרבה תוכניות לגלידות בפירנצה. בויוולי, מעין לקחה מרנג וזביונה. אני לקחתי שוקולד צ’ילי ומוס שוקולד. ההתרשמות, בהתאם, הן נחמד, נחמד, צריך לנסות אבל – וואו, רק פעם בכמה זמן – וממש טוב. במרקו אוטאויאנו לקחנו ביחד אגוז לוז ונוגט. הטעמים היו ממש דומים ולא רעים אבל לא מרשימים. בוסטרי מעין לקחה מנגו ואני לקחתי שוקולד ארל גריי וצנוברים. המנגו היה טוב והאחרים גם ומאוד מעניינים. בהחלט יותר טוב ממה שציפיתי. כן, אלו היו שלוש גלידריות ברצף. משם הלכנו כל הדרך לתחנת הרכבת לראות את המבצר… שאי אפשר היה להיכנס אליו. ואז חזרנו, אמרנו שלום לחתול, לקחנו על עצמינו את כל הציוד ואמרנו שלום לפירנצה.


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.