תודה לך, מעין, שהוכחת את הנקודה שלי
קורה לי עם הרבה אנשים, כשאני מעלה את נושא תחביב המשחקים לתחומיו, שהם מתחמקים, אומרים שמשחקים זה לא בשבילם, בדרך כלל מנסים להראות כמבוגרים גדולים ואחראיים ושמשחקים, מכל סוג, הם תחומו של הילד הקטן שאין לו דברים חשובים יותר לעשות. וכמו שאמרתי תמיד, האנשים שלא מפנים זמן בשביל הדברים שבאמת גורמים להם אושר, הם האנשים בלי חיים. מה שאני בדרך כלל אומר הוא שהעולם מתחלק לשני סוגים: מי שאוהב משחקים ומי שעדיין לא מצא את המשחק שהוא אוהב. מעין שחקה משחקי תפקידים כשהייתה צעירה יותר אבל בעוד אהבתה לג’אנר לא השתנתה, תחום המשחקים קצת נזנח אצלה. רק לאחרונה, כשהייתה הולכת איתי לערבי משחקים בטכניון או כשהצלחתי לשכנע אותה לנסות משחקי מחשב מסוימים, היא חזרה לשחק יותר. או לפחות, לשחק יותר משחקים שלא מוגבלים ללחיצות אקראיות על דף Facebook. וגם עם זה, היא דיי הגבילה את עצמה למשחקי פאזלים (אחרי ההתלהבות מ-Portal היו גם Q.U.B.E, Vessel, Antichamber ו-Shuggy). היא תמיד אמרה שכל משחקי האקשן הרציניים הם לא בשבילה. אתמול, עמית ציין בפניי שהוא הולך לשחק Towerfall: Ascension אצל חברים. שמעתי על המשחק הרבה. הבנתי שהוא ממש טוב. ממש רציתי לנסות. אבל ידעתי שהוא קיים רק על ה-PlayStation 4 ולנו אין. אז שאלתי אם אפשר להצטרף. נאמר לי שכן. עמית אמר שהוא גם יביא את RoboRally למקרה ונרצה הפסקה מהמכונה הדיגיטלית. במקרה, באותו הזמן, מעין הודיעה לי שהיא גם רוצה לשחק משהו היום. ביקשתי רשות והצעתי לה להצטרף, משתמש ב-RoboRally, משחק ששנינו מאוד אוהבים, כתירוץ שלא תשתעמם גם מול משחק כמו Towerfall. הגענו לשם והתנענו את המשחק. Towerfall הוא משחק פעולה פלטפורמה Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, Humanity, Maayan, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
Don’t be a Dick Day
Since today is Wil Wheaton’s birthday (Happy “Answer to the Question of Life, Universe and Everything” Birthday, by the way), let us all celebrate by not being dicks (also, longer explanation here) as today is Don’t Be a Dick Day (refer to the flowchart if you don’t know how celebrate).
Posted in Gaming, Geekdom by Eran with comments disabled.
Why Not Online Gaming
I don’t very much enjoy playing games online. To the point where I have a game that is designed to be at least half if not mostly online (Torchlight II) but I prefer to play solo because I don’t enjoy the interaction. However, playing games with friends (mostly board games but also computer games) is one of the most enjoyable things I can think of. And I’m not the only one with that mindset (Wil Wheaton, for example) and some take it to more of an extreme and some to less. Yesterday I watched this lecture by Jane McGonigal about making games that have meaning, purpose and impact other than escapism. And in the section about testosterone, she quoted a study that explains that biologically. It says that when we win over someone we don’t know, our testosterone spikes and we’re more likely to assert dominance – rub it in their faces. When win over someone we know, our testosterone drops and we’re more likely to be nice and comforting – trying to make them feel better about themselves. Maybe I caught on that subconsciously but I don’t like that feeling, when I have it but mostly when it’s directed at me. I enjoy the battle of wits, I enjoy the banter, I enjoy collaboration (which is why I always prefer cooperative to competitive) and players online tend to rush things, take a lot personally and mostly not be sportsmanlike and considering. And it’s very hard to talk to them Continue Reading →
Posted in Gaming, Humanity, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Selling Overhead
Is what this Gamasutra article called the recent trend in game development to sell “the things that usually end up on the game studio’s cutting room floor”. It’s talking about things like Early Access, selling the game while it’s being developed, and mostly about selling the “Prologue” to Metal Gear Solid V and selling access to Double Fine’s Amnesia Fortnight. First of all, I don’t think it’s really surprising in this age where Publishers are mostly going the way of the dinosaurs and more developers retaking control of their creations and trying to hit the audience directly, saving money while still trying to make hiqh-quality (i.e. expensive) titles. The money has to come from somewhere. The writer stresses the Double Fine and Metal Gear Solid V angle a lot, Double Fine selling access to their prototypes (things we usually couldn’t, and probably shouldn’t see) and Metal Gear Solid being split into (at least) two parts with the first one serving as “prologue” whose content might or might not later also appear in the full game, but I would like to point out two counter examples and say that, once again, when satisfaction is concerned, it’s all about expectations. The current customer expects that when she pays 60$ for a new game it will contain at least 10-20 hours of meaningful gameplay. Whether this is reasonable considering what we pay for movies, music, etc… is a different discussion – this is what we currently expect. In the days of the first StarCraft it Continue Reading →
Posted in Gaming, IT, Practice, Programming, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
משחקים אלימים הופכים אנשים למוסריים יותר
אלו הממצאים ממחקר שנערך באוניברסיטת באפלו. למען האמת, לא נורא מפתיע אותי. מה שהם מצאו הוא ששחקנים שמשחקים במשחקים אלימים, בין אם בצד “הטוב” או בצד “הרע”, כאשר סיימו לשחק, חשבו יותר על המוסריות של עצמם ושל מה שעשו. אני גם דוגמה לזה, כמו שציינתי בעבר. אז אני נשארתי בדעתי, כאשר לי תהייה ההחלטה האם לאסור או להתיר משחקים אלימים, אני אתיר כל עוד ההשלכות המוסריות עולות לדיון לאחר מכן.
Posted in Gaming, Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
Dice Hunter – A Game
In an article I read about game designers, one tip was to start with tabletop games: Design one dice game, one card game and one board game and show those off. The guy who gave that tip said that that is immediately impressive. And if the games are good, that’s a guaranteed instant hire. So, right after finishing that paragraph the following game popped into my head. Dice Hunter! (Revision 3) This is a strategic guessing, press your luck dice game in which you try to get other player’s dice before they can get yours. Requirements: 2-whatever players and enough six-sided dice to give 3 to each. Setup: Give each player 3 dice and have every one roll them. Highest sum has first Turn. Reroll ties between those players. Game proceeds clockwise. Turn: Everyone rolls their dice in secret. The current player picks a target from the other players and Attacks that target. Attack: Current player selects one of his dice and shows it. If the target has a die with that number, they give it to the current player and game proceeds. If they don’t, the current player could give up and let the game proceed with no penalty (the target reveals their dice to deter cheating) or Press the Attack. Press the Attack: The current player may sacrifice one of his dice to change the number of the first die by +1 or -1. Place it near the first die. The current player may continue doing this until Continue Reading →
Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.
And the correct answer is… Logitech!
ביום חמישי שלחתי את הדואל הראשון ל-Logitech. ה-G700 שלי עשה לי בעיות כבר חודש, בערך מאז שהחלפתי את הסוללה הישנה והמתה שהגיעה איתו. הוא היה עובד כשהיה טעון לחלוטין אבל מהר אחרי זה הוא היה מאבד את הקשר האלחוטי. הייתי יכול לעבוד איתו מחובר, אלחוטי לשעה-שעתיים ואז הייתי חייב לחבר אותו שוב. אז ביקשתי תמיכה. קיוויתי שהם ייעצו לי לגבי המצב, אולי להחליף לסוללה אחרת. התכתבתי איתם בחמישי ושישי. דבר ראשון, התשובות היו נהדרות. אדיבות, מקצועיות, לעניין וממש מהירות. הם ביקשו יותר מידע, סיפקתי יותר מידע. הם רצו תמונות של העכבר לווידוא, סיפקתי תמונות של העכבר, מספר דגם, מספר סידורי. ואז ביום שישי הם הודיעו לי שהעכבר שלי עדיין תחת אחריות והבקשה שלי התקבלה והמכשיר החלופי בדרך. מה?! לזה לא ציפיתי. אבל מתברר שזה מה שהם חשבו שצריך לעשות. הם אמרו לי שהמוצר יגיע אליי עד יום ראשון, סוף היום. יום ראשון! הוא היה פה ביום ראשון בבוקר. אבל זה לא היה ה-G700. זה היה ה-G700s, האח הצעיר והמגניב יותר של ה-G700. ועכשיו יש לי עכבר חדש. לסיכום: אחרי יום וחצי של שיחת דואר אלקטרוני עם Logitech, במהלך סוף השבוע, הם שלחו לי עכבר יותר טוב כדי להחליף את העכבר הישן שלי שעדיין, סוג של, עובד. אז בפעם הבאה שאתם חושבים על לקנות עכבר או מקלדת (או ג’ויסטיק או אוזניות או…) תחשבו על Logitech ותחשבו על שרות הלקוחות המדהים הזה. אחרי ה-G7, ה-G700, עכשיו ה-G700s וגם ה-G510s (או ה-G19s, עוד לא בטוח) שאני רוצה לקנות מהם, אני כנראה אקנה ציוד של Logitech כל החיים שלי. אולי כדאי גם לכם.
Posted in Gaming, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
זכויות יוצרים על משחקים ולמה הם צריכות להיפסק
לפני כחודשיים היה דיון ארוך, גדול ורועש בקהילת מפתחי המשחקים על זכויות יוצרים על משחקים ומה הן עושות לתעשייה ולהיסטוריה שלה. הכל התחיל עם ה-GOG Time Machine Sale, מבצע שהחזיר משחקים ישנים (עד 30 שנה!) אל אור הזרקורים, וכתבה ב-Rock, Paper Shotgun על כמה זה רע לתעשיית המשחקים עצמה ולשימור ההיסטוריה שלה שלמשחקים יש זכויות יוצרים כל כך ארוכות. זה המשיך עם סטיב גיינור, ראש הצוות שפיתח את Gone Home, שמעיר על כמה זה חשוב למימון פיתוח משחקים ולעתיד התעשייה שכן יהיו זכויות יוצרים ופול טיילור מ-Mode 7 Games שאמר שזה טוב ליוצרים שהיצירות שלהם הופכות לחופשיות. אבל מה שמסכם את הנושא מבחינתי היא התגובה האחרונה של זכארי נייט שאמר, שעם זכויות יוצרים כל כך ארוכות, היכולת שלנו לשמר את ההיסטוריה של המשחקים נשברת. זאת אומרת, מתוך אלפי המשחקים שיצאו לקונסולות מדורות עבר, היום אפשר לשחק בפחות מאחוז מהם. זה מה שהכי מפריע לי: למשחקים יש זכויות יוצרים. אחרי כמה זמן לא מוכרים אותם יותר אבל גם לא משחררים אותם לחופשי. וכשהטכנולוגיה שלהם מתיישנו מספיק, אי אפשר לשחק אותם יותר אבל גם אי אפשר להמיר אותם לטכנולוגיה חדשה יותר או אפילו להריץ אותם על מדמה באופן חוקי. וקצת זמן אחרי זה, המשחק נעלם, נשכח במרתפים של חברה גדולה שלא אכפת לה מספיק בשביל לתחזק אותם והיא חמדנית מדי מכדי לשחרר אותם. ואז, תעשייה שקיימת פחות מ-60 שנה מאבדת 99% ממה שהיא יצרה ככה סתם. אני לא מנסה לטעון שלא צריכות להיות זכויות יוצרים על משחקים. אבל הן צריכות להיות הגיוניות. מבחינתי, כיוצר פרטי, אחרי 40, 30 או אפילו 20 שנה, המשחק שיצרתי Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.