About Cheating

I’m not ashamed of it. I publicise it. Like recreational drugs, I don’t think there’s anything wrong with it as long as you don’t hurt anyone else or destroy your internal organs. Every time I think of cheating, I remember a point when I was still in high school and my big brother’s friend’s mom managed our high school’s computer classes so we could pretty much have free reign there during the weekends. So, we went there and played Diablo from dusk until dawn. And even then I had my hands in it deep and I knew exactly how to break the game’s economy in the player’s favour (the item dupe cheat still worked wonderfully). And one weekend, while we were playing, one of my brother’s friends called me over and asked me to explain to him how I cheated. He explained his philosophy on that. He said, that he finished the game, through and through, the way it was intended and now he was interested in doing it another way. And that’s completely ok. And there are also other reasons. Right now, I cheat in games for two reasons: the main one is that I don’t have a lot of time. I’m a working man (or as one might put it, a workaholic) and I have a wife and so my gaming time is usually limited to maybe an hour before bed, an hour or two in the morning and a bit more during the weekends. I can no Continue Reading →


Posted in Gaming, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

The Definition of Hard Core

I got this idea from an article I just read. How Hardcore a game is determined by how Hardcore the average/median player is. Meaning, if you pick a random or average gamer who plays said game, how serious he is about that game? How often do they play and how badly will they take it if the game changes or someone make light of playing it? So, in my opinion, if you take an average Candy Crush, Angry Birds or maybe even Clash of Clans player and ask them those questions, you’ll probably get a player who plays once or twice a day for a few minutes while they have time to kill and if you change their game or break it they’ll probably shrug their shoulders and move onto the next one. Of course, there are outliers who take the game very seriously but they are the minority. Then, if you take a game like League of Legends, Counterstrike, StarCraft or even Hearhstone, the average player is more likely to take their game very seriously, play for many hours every week and they take every change to the rules very seriously. They are rabid fans. So we call these games hardcore. I know, not all people would consider Hearhstone hardcore and I actually think it might be split down the middle, which is what makes it more interesting.


Posted in Gaming, Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud by with 4 comments.

היה הייתה 2014

אני לא אוהב את חידוני השרשרת של סוף השנה ואני גם לא ממש בקטע של החלטות תחילת שנה אבל אני כן יכול להסתכל אחורה על השנה שהייתה ולבחון אותה מעכשיו. דבר ראשון שקל לשים לב הוא שהייתי הרבה פחות פעיל פה מבעבר. זה בעיקר כי הייתי מאוד עסוק בעבודה שהתחילה רק חודש קודם ורציתי להשקיע. אבל בואו נראה מה היה. 01/01 – טוב זה לא ממש 2014 אבל התחלתי עבודה חדשה בדצמבר 2013 וזה דיי צבע לי את כל השנה. תמיד רציתי לעבוד על משחקים ועכשיו קיבלתי הזדמנות. זה לא הפרויקט האישי שלי אבל רק לעבוד בתחום, לצבור נסיון, הבנה וקשרים, זה כבר נהדר בפני עצמו. 24-26/01 – הלכתי ל-Global Game Jam הראשון שלי. תמיד חששתי להצטרף אבל בהשראת עמית, ראש הצוות שלי, הלכתי ועבדנו ביחד עם אנשים מגניבים והיה כיף והוצאנו משחק מגניב. 31/01  – יום אחד כשחזרתי מהעבודה, שני מטורפים החליטו לרדוף אחרי במעלי ובמורד חיפה עד שנכנסתי לתאונה והם ברחו. זאת הייתה חווייה לא נעימה ששיבשה לי את הכמה חודשים שאחרי אבל אני חושב שעברתי את זה. 09/02 – הבלוג של Unity הציג את המשחק שאנחנו עשינו בתור דוגמה ל-GGJ. הבלוג! הרשמי! של Unity! והמשחק! שלנו! מוצג ראשון! אההההה! כן. זה מגניב. 23/02 – עברנו רשמית למרכז. אני מצאתי עבודה במרכז ומעין לומדת בפתוחה אז זאת הייתה ההחלטה ההגיונית. דירה אמיתית שנייה שלנו ביחד וכרגע אנחנו עם 2 מתוך 2 בעלי דירה נחמדים. מחזיק אצבעות. 15/03 – הצלנו כלבה משוטטת ברחוב. היא ברחה ממסיבת הפורים של אחד השכנים מבנין ליד והיה קצת קשה להשיג את הבעלים אבל Continue Reading →


Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Humanity, IT, Maayan, Me, No Category, Philosophy, Role-Playing, School, Stories of My Life, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

How Many Episodes Are Your Life?

בפרק 17 של העונה ה-9 של “How I Met Your Mother” טד מזכיר שהיומיים האחרונים היו ממש ארוכים. זה בגלל שכל ה-17 פרקים כיסו בערך יומיים. זה גרם לי לחשוב שאפשר למדוד כמה החיים שלך מעניינים לפי כמה פרקים של סדרת טלוויזיה (נגיד 20 דקות כדי לאפשר יותר חופש) יכסו את השבוע האחרון שלך. הטריק הוא, כמובן, לא להגיד שפרק מכסה יום אבל זה יהיה פרק משעמם. כמה פרקים דחוסים ומלאי אקשן, ערוכים דק דק בשביל לשמור על רמת העניין, יכסו את השבוע האחרון. אז בשבילי, את השבועיים האחרונים, הייתי אומר כארבעה או חמישה פרקים, שזה לא רע בהתחשב שבדרך כלל בטלוויזיה פרק (20 או 40 דקות) מכסה שבוע. הבעיה היא שהפרקים האלו נפלו איפה שהוא בעריכה ומי יודע אם הם יגיעו בסוף לשידור (זאת אומרת, אני לא יודע אם יש לי כוח לכתוב הכל אבל אני אבדוק עם עצמי של מחר).


Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Until the End of the World

אני חושב שדווקא התאריך הזה מהדהד בכל העולם בגלל שהוא כל כך עתיק. כן, נכון שלא דיברו עליו עד לאחרונה אבל זה לא סתם תאריך שהנפיץ מנהיג כת משוגע סתם כי הוא חישב שטויות מהתנ”ך. זה תאריך שהנפיץ משוגע אחר מלוחות שנה עתיקים שכל אחד יכול לבדוק. אז אולי בגלל זה זה משהו שהוא יותר מעוד סתם נבואה משוגעת אלא משהו שגורם גם לספקטים החזקים ביותר לחשוב שאולי יש סיכוי קלוש שמשהו כן יקרה. אישית, אני קיוויתי שזה יהיה הזמן שבו מערכת השמש תצא מהשדה המעכב הגלקטי ואז הקסם יחזור או כולם יהפכו לנורא חכמים. אבל זה אני. כנראה ששום דבר לא קרה. או לפחות, קו השמיים של חיפה נראה אותו הדבר כמו אתמול. אז אני אומר, בינתיים, בואו נהנה מקצת מוזיקה טובה.


Posted in Humanity, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Is Autism a Bad Thing?

Judging from this, autism mostly means a critical failure of communication inherent in the person’s mind. And from another video I saw, it appears there are some other mental symptoms that accompany it but it’s mostly the fact that autistic children perceive the world through a completely different matrix than other people do. And maybe it’s because of that literal, direct-only perception that some can be incredible savants. What Michael Barton says in the article is that with his part of the spectrum comes, with some failure to grasp idioms and analogies, a heightened ability to focus, stick to things and better analytical skills. Which, to some definition, makes him a nerdy super-geek! And my first thought is that sounds cool. Wouldn’t you wish you had the ability to just focus on one task for hours with out a break, to grasp and hold complicated design and mechanics in your head? I think that’s awesome. My second thought is that maybe some of the great minds of history, all the way from Einstein down to Newton and Aristotle, were technically undiagnosed autistic people. That would explain a few things, like Tesla and others tendency to isolate themselves from society to focus on their projects, and then producing leaps and bounds of technological breakthrough. My third thought is that, although it might be cool to have unlimited technical potential, it seems you have to sacrifice some part of the human connection and some artistic understanding. I’m a high tech person, basically Continue Reading →


Posted in Humanity, Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud by with comments disabled.

נהיגה, אחריות והאוטומט שביניהם

מכוניות אוטונומיות עולות על הכבישים. חלקן כבר נמצא שם, בניסויים גם אם לא בשימוש מסחרי. לא יעבור הרבה זמן עד שהטכנולוגיה תהיה זמינה לכל אחד. ואז מה? מה יעשו השוטרים? הכביש הוא אחד המקומות בו המשטרה והחוק הכי מושקעת בתוך חיי היום יום של האזרחים. כשיכנסו לשוק המכוניות האוטונומיות, איך החוק יתמודד איתן? האם לשוטרים בכלל תהיה הזכות לעצור אותן? או שאולי תהיה להם האפשרות לעקוף את הנהג ולתת הוראות ישירות למכונית? איך ישתנה הביטוח של רכב אם יהיה לו טייס אוטומטי? איפה נופלת האחריות כאשר רכב כזה מעורב בתאונה? האם הנהג אחראי או החברה שמייצרת את המכונית? כמה צריך לצפות או לבקש מרכב כזה לציית לחוקי התנועה כשרוב הנהגים לא עושים זאת? המחשבה הנאיבית היא כנראה להגיד כי אין סיבה לא להתיר להן לעלות על הכביש. האחריות צריכה להיות על הנהג כי הוא עדיין יבחר האם לסמוך על הנהג על האוטומטי או לא. וכיום גם יש מערכות שונות שעוזרות לנהג, בין אם הן נותנות לו עוד מידע או ממש מתקנות את הנהיגה שלו. יש היום מערכות שיעצרו את הרכב אם הוא מתקרב מדי לרכב שלפניו. ויש מערכות שיתקנו סטייה שלכם מהנתיב. אבל אלו רק משפצות את תהליך הנהיגה, הן לא משתלטות עליו לחלוטין. מה שמחוקקים רואים הוא משהו ללא שליטת אדם שיכול לגרום להרבה נזק. משהו, שאם הוא מתקלקל, לא ברור כרגע את מי אפשר להאשים. ואם אי אפשר להאשים מישהו אם משהו משתבש, החוק לא יכול להתייחס לזה. אבל, אפילו בהנחה שהכל טוב ויפה. נהגים אוטומטים הם עדיין מערכות מחשב. מערכות מחשב חשופות לתקלות ולפריצות. ומה אם פורץ Continue Reading →


Posted in High-Tech, Philosophy, Thinking Out Loud by with 2 comments.

מה הייתם מבקשים לשנה החדשה

אם הייתם יכולים לקבל דבר אחד שאתם רוצים, לא משנה כמה פנטסטי, מה הייתם רוצים? זאת השאלה ששאל דייב תומפסון, המנחה של PodCastle באחד השידורים האחרונים. המחשבה הראשונה שלי הייתה ‘כוח על’. כל דבר על-אנושי שגם שימושי ביום-יום: מהירות על, טלפורטציה, הקפאת זמן, דברים כאלו. ואז הוא אמר שמישהו הציע ‘אלמוות’. אז אני חושב, אלמוות זאת בחירה טובה. כן. לא בהכרח בלתי פגיעות אבל אורך חיים בלתי מוגבל וחסינות ממוות טבעי, זה נותן את ההזדמנות לנסות כל סוג חיים שרוצים, את הזמן להתנסות בהכל. ואז הגיעה ההערה: ‘אבל צריך לראות את כל מי שאוהבים מת’. ואני חושב, אבל אם אני מקבל אלמוות זה חייב לכלול את מעין. אם לא, זה לא שווה. אז אני משנה את התשובה שלי ל’כל דבר שיהפוך אותי ליחודי בין אנשים, שיעשה אותי יחיד במינו’. והמחשבה הבאה שלי הייתה על מה שמעין תגיד אם אני אספר לה על זה, וזה בדיוק מה שהיא אמרה כשסיפרתי לה על זה: ‘כבר יש לך. אתה כבר מיוחד’. ובמידה מסוימת זה נכון. כל אחד מאיתנו מיוחד בדרכו שלו, מביא את המוזרות שלו כדי להוסיף לכלל המוזרויות של כולם. ובמיוחד מבחינת האנשים שאוהבים אותי, אני מיוחד. ולמען האמת, רק מזה אכפת לי. כי המטרה שלי בחיים זה שאחרי שאני אלך מפה, האנשים שהכירו אותי יוכלו להגיד ששיניתי משהו, שהוספתי משהו, שבאמת השארתי חותם ועשיתי את העולם טוב יותר ושיהיו כמה שיותר אנשים שיגידו את זה. אבל אני גם לא אתנגד לאיזה שהוא כוח על.


Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by with 2 comments.

בינה מלאכותית ובינה סינטטית

משהו שעליתי עליו לא מזמן, רק כשהתחלתי לקרוא על בינה מלאכותית במהלך קורס שאני לומד: אנשים לא מבינים מה הם אומרים כשהם אומרים “בינה מלאכותית”. לרוב כשאומרים “בינה מלאכותית” מתכוונים ליישות דיגיטלית/אלקטרונית המסוגלת לחשיבה ברמה שאנחנו מזהים כבעלת רצון וצרכים אם לא ברמה אנושית או גבוהה יותר. מה שנקרא באנגלית Sapient(תבונה) אם לא ישר Sentient(מודעות). אדסגר דייקסטרה, אחד מעמודי התווך של האלגוריתמיקה כיום, אמר: “השאלה האם מחשבים יכולים לחשוב רלוונטית באותה מידה כמו השאלה האם צוללות יכולות לשחות.” בעולם מדעי המחשב, בינה מלאכותית עוסקת במידה מסוימת במידול חשיבה אנושית אבל מטרתה ברובה אינה לשכפל את המוח בצורה דיגיטלית ובטח שאינה יצירת מין חי חדש ממתכת, סיליקון ותוכנה. המטרה היא יותר מידול דרכי חשיבה וקבלת החלטות לצורה אלגוריתמית כך שאלגוריתמים יוכלו לעבוד בצורה פחות brute-force שיטתית ויותר מונחה וחכמה. למשל, כמו באבטחה, אפשר, במקום לחפש כל צירוף אפשרי של אות, מספר וסימן ניקוד, לחפש קודם מילים מהמילון. בספר “בינה מלאכותית – גישה מודרנית (מהדורה שלישית, 2010)” מאת סטוארט ראסל ופיטר נורויג מדברים על ארבע דרכים שונות לגשת לבינה מלאכותית, על ארבע מטרות עיקריות בחקר התחום. חשיבה אנושית: “המאמץ החדש והמרתק לגרום למחשבים לחשוב… מכונות עם שכל, במובן המלא והמילולי” – האוגלנד, 1985 “[אוטומציה של] פעולות המשויכות לחשיבה אנושית, פעולות כמו קבלת החלטות, פתרון בעיות, למידה…” – הלמן, 1978 חשיבה הגיונית: “חקר יכולות מנטליות על ידי שימוש במודלים חישוביים” – צ’רנייק ומקדרמוט, 1985 “חקר החישובים המאפשרים לתפוס, לחשוב ולפעול” – ווינסטון, 1982 התנהגות אנושית: “אמנות יצירת מכונות המבצעות פעולות הדורשות אינטליגנציה כאשר הן מבוצעות על ידי אנשים” – קורצוייל, 1990 “חקר הדרך Continue Reading →


Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by with 2 comments.

חרטות, למה לא

מאמר בשם Top Five Regrets of the Dying גרם לי לחשוב קצת. מדובר בסיכום של מישהו שעבד הרבה זמן עם אנשים גוססים. מסיבות שונות, היה להם לכל היותר שבועות לחיות. והוא דיבר אותם ושאל אותם על החיים שלהם, על מה הם מתחרטים, מה הם היו עושים אחרת? אז יש המון תשובות אבל כאן מובאות חמש הנפוצות ביותר. 1) הלוואי וחייתי יותר את החיים שלי, אמיתי לעצמי, ופחות את מה שציפו ממני. 2) הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה [ומפנה יותר זמן למשפחה]. 3) הלוואי והיה לי את האומץ לבטא יותר את הרגשות שלי. 4) הלוואי והייתי נשאר יותר בקשר עם חברים. 5) הלוואי והייתי נותן לעצמי להיות יותר מאושר. אני מעלה את זה כי אני חושב על הדברים האלו על בסיס דיי קבוע. חלק מהם מנחים את החיים שלי. אחד הקווים המנחים שאני אפילו לא ממש יכול לעשות משהו נגדו זה הצורך שלי לעשות דברים בדרך שלי, גם אם זה מוזר, גם אם זה הפוך ממה שכולם עושים ולפעמים גם אם אני יודע שהדרך המקובלת יותר טובה. אני יודע שצריך לעבוד קשה ואני מסוגל לעבודה קשה אבל בשום מצב אני לא מוכן לוותר על ‘החיים’ שלי. אני לא מוכן לוותר על משפחה וחברים והדברים שגורמים לי להרגיש יותר טוב. אני מוכן להקריב חלק למען מטרה טובה יותר אבל אני לא מוכן להפוך ל-drone. בנושא הרגשות אני מטפל מאז בית הספר. הצבא עזר אבל אני חושב שהתרומה הכי גדולה בנושא הזה הייתה מעין. בגלל שאני סומך עליה לחלוטין ומרגיש איתה חופשי לחלוטין, אני יכול לשחרר את הרגשות. והיא גם עזרה Continue Reading →


Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.