Of Owls and Gerbils

A friend of mine sent me snippets of a conversation she had and is still having with a young girl from across the ocean. The reason she shared this with me and the reason I am sharing this with you is because of this remarkable girl. She is only ten years old and is already deeply enthralled with science. And it doesn’t look like a passing fad but a serious curiosity. And I love that. I love to see young people, young adults and kids, starting to take themselves seriously. It fills me with hope that we might have a bright future after all and inspires me, every time. To be able to share this conversation, I promised I will anonymise it. So, all names have been changed, locations have been redressed and several of the images have been dropped to protect those involved who wish to keep their privacy in their own hands. And another thing, this is a bit long.


Posted in Geekdom, Humanity, Practice, Thinking Out Loud by with 1 comment.

T אנשים בצורת

במדריך לעובד של Valve יש קטע מאוד מעניין שמדבר על אנשים בצורת T. לפי ההגדרה, אנשים בצורת T הם אנשים שיש להם מרחב גדול של ידע וכישורים אבל הם גם מאוד ממוקדים וחזקים בתחום לחודי. אני מנסה להיות כזה בן אדם. לא רק כי “Valve, יאיי! אני רוצה לעבוד שם!” אלא גם כי אני חושב שזה מתכון טוב לכל אדם מקצועי שמנסה לחצוב לעצמו נתיב בתחום שלו. ואני גם אוהב לחשוב שאני, כמו שצריך להיות כל בוגר טכניון, בן אדם יחסית כללי בתחום שלי. זאת אומרת, במדעי המחשב לומדים הרבה תחומים רחבים ואני מצפה שלכל טכניוניסט שיוצא משם יהיה לפחות את החלק העליון של ה-T כבר בתהליכי בנייה מתקדמים. אני מרגיש שכשאני יוצא מהטכניון אז יש בעברי מספר שפות תכנות שונות (לפחות C, C++ ו-JAVA בצורה חזקה, ותלוי לאן הולכים, גם Python, C#, ML, BASH, JavaScript וכן הלאה), מספר סביבות פיתוח שונות (Visual Studio, Eclipse ו-GCC/++G עם GDB/DDD לפחות ואצלי גם MonoDevelop, Unity, Qt וכן הלאה) והרבה הרבה שיטות עבודה וטכניקות. וזאת התחלה לא רעה. עכשיו אני רק מנסה למצוא ולייסד את החלק התחתון של ה-T שלי. נ.ב. רק לשם הרישום ואולי השוואה לאחר כך, מ-0 עד 10 כאשר 0 זה כלום ו-10 זה מישהו שבגיל שלי עבד רק עם זה לעומק, הנה הערכה שלי: C++ = 6 Java = 6 C = 5 JavaScript = 4 HTML = 4 SQL = 4 C# = 3 WordPress/PHP = 2 Python = 2 ML = 2 Prolog = 2 Pascal = 1 Assembley = 1 Visual Studio = 6 Eclipse = Continue Reading →


Posted in Humanity, IT, Me, No Category, Programming, Thinking Out Loud by with 2 comments.

פעם ביום כחול

הספר הזה כבר היה בתכנון שלי מאז שקראתי את הראיון איתו ב-New Scientist אבל המלצה שמה אותו בראש הרשימה שלי. מדובר בסוג של אוטוביוגרפיה של אדם אוטיסטי אבל מתפקד. הוא מסביר איך זה לגדול כאוטיסט וכמה קשה בשבילו כל מיני דברים שרוב האנשים לוקחים כמובן מאליו כמו לזהות דו-משמעות במשפט או שלילה כפולה. מאוד אהבתי את הספר ואני ממליץ עליו בחום לכל מי שמעניין אותו ה-Theory of Mind, איך אנשים, במיוחד איך אנשים אחרים, חושבים ותופסים את העולם. אבל משהו שחשבתי עליו במהלך השמיעה, בעיקר לקראת הסוף, הוא כמה אני דומה לו. לא, אני לא אוטיסט, אני לא רואה מספרים או מרגיש את המרקם שלהם אבל כן זיהיתי כמה דברים משותפים. רק שאצלו דברים שהם ב-100%, אצלי הם פחות מ-1%. דברים שגורמים לו לחרדה וקריסה רגשית אצלי הם בעיקר מעצבנים. אבל עדיין. למשל, משפטים שהם רבי משמעות לרוב מעצבנים אותי, במיוחד כשאנשים לא יודעים את המשמעות התחבירית של מה הם אומרים. דברים כמו שלילות כפולות ומשולשות ודברים שאנשים אומרים וחושבים שהם נורא ברורים כשהם, אם נקראים מילולית כמו שאני נוטה לעשות, הם ממש לא. דניאל מתאר גם את הזמן שבו עבר לגור עם שותפו לחיים וחברים היו מגיעים לבקר. הוא אהב שהם מגיעים לבקר אבל זה תמיד היה גורם לו לחרדה כי הוא היה צריך לשנות את כל הלו”ז שהוא תכנן בקפידה. את זה אני מסוגל לזהות גם כי גם אני ממש ממש לא אוהב כשמשנים לי תוכניות שכבר תכננתי בקפידה. ולמי שחושב להגיד שאת כולם זה מעצבן אז אצלי זה לא ברמה של “אוף”, אלא שזה מרגיש כמו סוג של Continue Reading →


Posted in Humanity, Me, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

FPS Games Enhance Your Brain

האנשים עם הפיות הכי גדולים אוהבים להגיד כי משחקי מחשב, במיוחד משחקים אלימים ובמיוחד שבמיוחד משחקי יריות מגוף ראשון, משחיתים את הנוער ומובילים לאלימות. האנשים שבדקו וחקרו מצאו כי אין שום קשר בין משחקי מחשב (או כל מדיה) לאלימות. האנשים שקרובים לנושא ויודעים על מה הם מדברים אומרים כי הציבור הכללי לא מאמין לשטויות האלו (הראשונות, לא המחקרים). ועכשיו, כמה חוקרים מנידרלאנד (הידועה גם בכינוי החיבה הולנד) פרסמו כי לאנשים המשחקים FPSים לפחות חמש פעמים בשבוע יש זיכרון פעיל (זיכרון לטווח קצר ולחישובים מהירים) גדול יותר והמוח שלהם גמיש יותר ומסוגל לעקוב אחר יותר פריטי מידע יותר מהר מאנשים שלא משחקים בכלל. ואני חושב על זה: עכשיו, זה מסביר הרבה. לפי ההגדרות שלי, אם אני מחלק את הזיכרון לשלבים כמו במחשב (Hard Drive, RAM, Cache) אז הכונן הקשיח שלי דפוק – מערכת חיפוש ושליפה מחורבנת, ה-RAM שלי לא רע בכלל וה-Cache שלי לפעמים גורם לפעמים ללסתות ליפול כי אנשים לא מבינים איך, ולפעמים גם מה, עשיתי. ומערכת עקיבה מצוינת אוטומטית ותת הכרתית יכולה גם להסביר טוב מאוד למה הייתי תותחן כל כך טוב. חומר למחשבה: הילדים רוצים לשחק משחקי מחשב? תנו להם את Portal. אחרי זה את Portal 2. ואחרי זה אולי את Q.U.B.E.


Posted in Gaming, Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Viable

ב-2081, דקסטר לייטן מספרינג היל, פלורידה היה הבן אדם המהיר ביותר על פני כדור הארץ. לא היה אחר שהיה מסוגל להשתוות לו במהירות תנועה, זריזות ידיים או תפיסת זמן. אבל לפעמים גם הוא לא היה מהיר מספיק. את זה הוא גילה בפעם הראשונה בגיל 14 בנסיעה שמבחוץ הייתה יכולה להראות שגרתית לחלוטין אך באמת הייתה כל דבר חוץ מזה. הוא והוריו יצאו מביתם בקצוות העיר ונכנסו למכונית המשפחתית. דקסטר רצה לקחת את השותף הרביעי לנסיעה על ברכיו אבל הוריו הפצירו בו שלא, שעדיף יהיה על המושב, והוא, לבסוף, הסכים. טומי היה חבר שלו מאז ומתמיד. כמעט כל זיכרון ילדות שלו הכיל את טומי. הם שיחקו ביחד, טיילו ביחד, לעתים קרובות גם אכלו ביחד. לא היה אכפת לו שלטומי יש ארבע רגליים וזנב. ולטומי לא היה אכפת שלדקסטר לא היה. בכל פעם שדקסטר יצא אל בית הספר, טומי ליווה אותו עד השער וחיכה לו שם עד שדקסטר חזר. למרות שאיפה שהוא, בירכתי מוחו, ידע שאף אחד לא חי לנצח, מעולם לא חשב שהוא יראה את סופו של טומי. זה לא היה פתאומי, זה לקח חודשים. זה נראה כמו שנים. טומי לאט לאט הדרדר. הוא כבר לא היה מהיר כמו פעם. הוא לא שמע כל כך טוב. ולקראת הסוף הוא גם לא ממש היה יכול לעמוד לאורך זמן וכששכב, נראה כמו… כמו… עוגה שמישהו הפך על ראשה ודרך עליה. ועכשיו טומי שכב לידו בכיסא האחורי של המכונית המשפחתית ודקסטר לא היה יכול להפסיק ללטף אותו. ולא היה יכול להפסיק לבכות. הוא ידע שאם רצה היה יכול לכסות את המרחק לוטרינר בכמה שניות. Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Humanity, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.

לשנות רק את המצב הכי גרוע

אתם יודעים מה? עזבו אתכם מחברה שיוויונית לחלוטין. עזבו מסוציאליזם או אנרכיה או כל רעיון אידיאלי אחר. קחו את הקפיטליזם שלכם ותחנקו עליו. מצידי, שמנהלי החברות הענקיות ירוויחו 20 מיליון בשנה. לא מעניין אותי. כל מה שאני רוצה זה האזרח הקטן אך תורם לחברה שנמצא במצב הכי גרוע שיש באותה חברה, אני רוצה שהוא לא יצטרך לדאוג איך הוא גומר את החודש, איך הוא משלם על הדירה או איך הוא מאכיל את הילדים שלו. לא צריך שהוא יוכל להרשות את כל המותרות שהוא רוצה או אפילו ללכת לסרט פעם בחודש אלא רק שיוכל לפרנס בכבוד את משפחתו ההגיונית (אישה, בעל וילד או שניים) ושיוכלו לשבת כל ערב סביב שולחן חבוט עם כלים שירשו מסבתא-רבה ורק לא לדאוג שמה בסוף החודש לא יהיה להם גג או מאיפה תגיע הארוחה של מחר בערב. ואני רוצה שהאזרח הלא תורם, הבן אדם שהחליט ללכת נגד חוקי החברה ונענש על כך, גם אם הוא תקוע בחור של שניים על ארבע מטר בלי הרבה חופש תנועה, גם אליו צריך להתייחס בכבוד, לא להתעלל בו ולתת לו את האפשרות לשפר את עצמו. ואני רוצה שאף אחד לא יחיה על חשבון החברה שבה הוא חי אם יש לו אפשרות אחרת. שכל אדם שלוקח הרבה, אם יכול לתת קצת שיתן. עזבו את החברה האידיאלית. בואו קודם נשיג את זה. זה, לפי דעתי, המינימום בשביל חברה המכוונת לשפר את הרווחה הכללית והממוצעת של חבריה. אחר כך אפשר לדאוג לגבי חברה אידיאלית ושיוויון מוחלט.


Posted in Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Earth Day

Where do you live? Because I don’t see any other viable planet around. Think about it. (And also check out today’s Google Doodle)


Posted in Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Roleplaying for Child Development

אתמול ראיתי עוד משהו מעניין ב-Free Range Kids. זה סיפור אישי אבל הוא בעיקר מתייחס למחקר שנעשה לפני שנה שמצא שיש קשר כלשהו בין כמות ה”חלימה בהקיץ” שילדים עושים לכמות הזיכרון הפעיל שיש להם. ומכיוון שכמות זיכרון פעיל גדולה מובילה לרמת קריאה גבוהה יותר, מנת משכל גבוהה יותר וכן הלאה, זה אמור להיות טוב. זה מתקשר טוב להרבה פיסות מידע אחרות בנושא שמצביעות על כך שזה טוב מאוד להתפתחות של ילדים לתת להם להיות יצירתיים ופעלתניים ולהמציא דברים בעצמם ובעיקר לדמיין. וזה גרם לי לחשוב שאם רוצים לאפשר לילדים לדמיין ולהיות יצירתיים אבל עדיין רוצים להשגיח עליהם או, יותר טוב, לבלות איתם באותה פעילות, אולי מה שהורים צריכים לעשות זה לשחק איתם משחקי תפקידים. תחשבו על זה רגע, גם בתור שחקנים במשחקי תפקידים יש המון מקום לדמיון, המון מקום ליצירתיות ולמתוח את גבולות המותר והאסור. וזה גם מאפשר להם “להציל את העולם” בצורה יותר מובנית ולכן, אולי, יותר מספקת. ואחרי זה הם גם יכולים לנהל את המשחק בעצמם או, מי יודע, להמציא משחק חדש משלהם (זה ממשיך מעבר לראשון).


Posted in Gaming, Humanity, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

מדענים יותר מוסריים

מחקר חדש שהתפרסם במגזין המקוון PLOS One טוען כי אנשים העוסקים במקצועות מדעיים, ואנשים שמתעסקים יותר במדע, מפתחים עמדות מוסריות מתקדמות וגבוהות יותר. אותי זה מאוד מסקרן כי, שוב, אחד הטיעונים של המחב”תים והדתיים המיליטנטים הוא שלאדם הדתי יש מקור רוחני ומוסרי בתור התורה והדיברות, מילתו של אלוהים חיים, שמדריכה אותו איך צריכים להתנהג ולחילוני אין כלום. החילוני הוא ברברי שבלי החוקים הגבוהים יותר הנורשים מהתורה פשוט ירצח ויבזוז בלי מחשבה. אז אלו שטויות. והנה המחקר שמגבה את זה. המחקר מתאר ארבע ניסויים שונים ומעניינים כל אחד בעצמו. 1) לקחו סטודנטים, נתנו להם לקרוא סיפור על אונס ונתנו להם לשפוט את הצדק במעשיו של האנס. לאחר מכן גם שאלו אותם “כמה הם מאמינים במדע?” לאחר סיכום התוצאות גילו כי לא היה קשר בין הדתיות או העדתיות של הסטודנטים אבל העוסקים במדעים (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה) גינו יותר את מעשיו של האנס כמו גם אלו שדירגו את אמונתם במדע כגבוהה יותר. 2) נתנו לסטודנטים חמש מילים ואמרו להם לזרוק אחת ולהרכיב משפט הגיוני. לחלק מהסטודנטים נתנו אוסף מילים נטרליות ולחלק נתנו מילים מדעיות כמו “הגיוני”, “היפותזה”, “מעבדה”, “מדענים” ו”תאוריה. לאחר סיכום התוצאות גילו כי אלו שקיבלו את המילים המדעיות יותר גינו יותר את מעשיו של האנס. 3) קבוצה אחרת שעברה את אותה הכנה נשאלה מה הסיכוי שישתתפו בפעולות מסוימות מחוץ לתחום הלימודים. אלו שקיבלו את המילים המדעיות הביאו נכונות גבוהה יותר לתרום דם, להתנדב או לתרום לצדקה. 4) קבוצה נוספת שעברה את אותה הכנה שיחקה את משחק הדיקטטור הכלכלי שבו הם מקבלים כמות כסף מסוימת וצריכים להחליט כמה הם מחלקים לעצמם וכמה לצדקה. Continue Reading →


Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by with 1 comment.

אני חושב שאני יודע

או לפחות, אני חושב שיש לי השערה: למה יום הזיכרון, יום העצמאות ואפילו יום השואה כל כך חשובים לי. Legacy. מורפיקס מציע לי לתרגם את זה כמורשת, אבל זה לא נשמע נכון. גם נחלה וירושה לא נשמע כל כך מתאים אבל בגלל שזה נשמע מאוד פיזי. אני מדבר על משהו פחות ממשי. מההתחלה: אני קורא הרבה יותר מדי פעמים על אנשים שלא יודעים את העבר שלהם. הרבה ברשת ה-NotAlways אבל גם במקומות אחרים כמו בקטעים ששולחים לי דרך הרשתות החברתיות. ואני מניח שאני נחשף לכמות גדולה מאוד יחסית לכמות האמיתית הקיימת באוכלוסיה אבל זה עדיין מטריד. אנשים צריכים לדעת מאיפה הם באו, איך הם קיבלו את החיים שלהם כמו שהם ומה נעשה לפניהם כדי שיוכלו לקבל את זה. אני קורא, למשל, על אנשים ללא כבוד לאנשים במדים, למשרתים של המדינה, לניצולי זוועות, אנשים שסבלו ושנלחמו ונלחמים ועובדים בשביל שיהיה לנו את מה שיש לנו. אנשים לוקחים כל כך בקלות ובצורה מובנת מאליה את העובדה שיש להם ארץ משלהם וגג מעל הראש ומדינה שתומכת ומגינה עליהם. פשוט לא מבינים את כל מה שנעשה בשביל להגיע עד הלום. וכתוצאה, אנשים כאלו הם לרוב אנוכיים, מרוכזים בעצמם וחסרי יכולת לתרום לטובת כולם. אני זוכר שיצא לי לדבר עם כמה אנשים לאחר הבחירות והגענו לנושא של למי הצבענו. אני הצבעתי מרצ. לא מתבייש בזה או מרגיש צורך להגן או להסתיר את זה. מרצ הייתה ועדיין המפלגה שהכי מתאימה לעקרונות שלי. הם הצביעו ליכוד והבית היהודי. והתחלנו, כמובן, להתווכח על זה. אנשים אינטליגנטיים, מחונכים, נעימים ובעלי השכלה ואני חושב לעצמי, למה לכל הרוחות הם מצביעים Continue Reading →


Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.