Free Ranging: Cherish
לרשומה הזאת לנור קוראת “רשומת ה-Free Range Kids החשובה ביותר אי פעם“. וכמו לנור, אני לא אטרח לדבר. אני אתרגם. לנור היקרה, אנחנו מבלים הרבה זמן בניסיון לשלוט על הסיכונים בחיי הילדים שלנו. אנחנו מאכילים אותם בריא, מלמדים אותם להסתכל לשני הכיוונים, משתדלים לאזן התעמלות ומשחק מול מנוחה ועבודה. אבל לפעמים, למרות כל התכנון הקפדני וההנחייה, דברים פשוט קורים. לפני שלוש שבועות, הילדה בת התשע שלי התמוטטה ומתה בתוך פחות משלוש דקות כתוצאה ממחלת שריר הלב כל כך נדירה שהיה לה סיכוי כפול להיפגע ממכת ברק. היא החליקה על הקרח ונהנתה מהחיים. היא לא ידעה מה קרה והיא מתה לפני שהצלחתי להחליק את ה-20 מטר בשביל להרים אותה מהקרח. אני לא מספרת את זה כדי שכל הקוראים שלך ילכו לעשות אק”ג לילדים שלהם. למען האמת, הם כנראה לא יגלו את זה גם אם ינסו. זה, לעומת זאת, על החיים שלה ומשמעותם. אבא שלי העיר הערה, כשעוד היינו בבית החולים והכאב היה גולמי והרסני. אבל היא לא עוזבת אותי ואני מוצאת בה מעט מזור: “היא אולי הייתה רק בת תשע אבל היא חיה עשרים שנים באותם תשע.” מה שהוא התכוון הוא שהיא עשתה הרבה, היא חוותה הרבה ופשוט ‘חיה’ כל עוד הייתה פה. היא רכבה על סוסים. היא רכבה על אופנועים עם אבא שלה (תמיד עם ציוד הבטיחות המתאים). היא הלכה למחנות כנסיה בהם שיחקו בבריכות בוץ ועשו מגלשות וקפצו אל האגם וצלו מרשמלו על מדורות עם מקלות. היא שיחקה הוקי תחרותית. היא התאמנה בקראטה וג’וג’יטסו. היא רכבה על האופניים שלה אל בית של חברה, במרחק של קילומטר וחצי. לבד. האם Continue Reading →
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
The Power of a Dog
זה ארוך אבל קחו את הזמן לקרוא את זה. אז כן. זה הכוח של כלב. לפעמים אני חושב על האם אנחנו מתייחסים לכלבים שלנו מספיק טוב. האם אנחנו בכלל מסוגלים להחזיר להם את כמות האהבה שהם נותנים לנו. ואני מנסה. זה גם גורם לי לחשוב על המחזוריות של כל הענין. מוצארט כרגע בן שנה וחצי. אם יהיה לנו מזל אז הילד שלנו ידע להגיד ‘כלב’ גם אם לא ‘מוצארט’ כשיגיע זמנו. ואני יודע את זה. וידעתי את זה כשלקחנו אותו. ואני עדיין אדע את זה כשיגיע הזמן שלו. ואני אדע את זה שנגיע שוב לצער בעלי חיים לחפש הולך על ארבע חדש להוסיף אל המשפחה שלנו. ואנחנו נמשיך לעשות את זה לעצמנו. כי כל מה שבאמצע שווה את מה שבסוף. גם אם הבסוף הזה מחלחל קצת אל האמצע כשאני, כמו עכשיו, נזכר בכלבים שהיו לי, בכלבים שהכרתי, ועכשיו כבר אינם. כי גם עם אנשים שמאוד קרובים אליך יכול לקרות שהם ישנאו אותך, גם אם רק לרגע, אבל כלב תמיד יאהב אותך בלי שום תנאים.
Posted in Art, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
All Kinds of Minds
אחת ההרצאות האחרונות שראיתי ב-TED הייתה על מישהי שמדברת על הספקטרום האוטיסטי ואיך לא צריך לפחד ממנו או להרעיף עליו כמה שיותר תרופות עד שהוא יעלם. אני לא בטוח כמה היא על הספקטרום אבל היא אומרת בצורה מלאה ורהוטה משהו שאני חושב כבר כמה זמן: אוטיזם הוא ספקטרום שאפשר להגדיר מ-0 (לגמרי “נורמלי”) ועד 100 (לגמרי “אוטיסטי”) וככל שנעים על הסקאלה הזאת מ-0 לכיוון 100 אז כישורי התקשורת והכישורים החברתיים יורדים אבל היכולות האנליטיות והחשיבה הרב-גונית מתחזקות. זאת אומרת, ככל שהאדם יותר אוטיסטי, הוא אולי מסתדר פחות טוב עם אנשים, לפעמים עד רמה שאין אצלו במוח את ההקשרים של שפה וחברה שכולנו לוקחים מאליהם, אבל הוא מסוגל לחשוב חזותית בצורה שמאפשרת לו לדמיין מתמטיקה ופיזיקה כדברים מוחשיים (איינשטיין) או לתכנן מכונות מורכבות ולבדוק איך הן פועלות במוחו בלבד (טסלה) ובכך אפילו לעצב מחדש את ההבנה האנושית. אז לא צריך לפחד או להיזהר או לנסות לרפא את האנשים האוטיסטים. צריך לעזור להם בהתמודדות עם העולם למידה שהם צריכים ולחכות בציפיה למה שיצא ממוחם ולקוות שזה יהיה מגניב. ואני אפילו חושב שאולי האוטיזם הוא לא מחלה מסוכנת שמאיימת על המין האנושי אלא אולי הפתח שאנחנו צריכים כדי להתקדם, אולי אפילו סממן מקדים לסוג חדש של אנשים שיהיו בעתיד בחזית ההתפתחות הטכנולוגית ויקחו אותנו למקומות שאפילו לא חשבנו עליהם.
Posted in Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
חוקים ודברים כאלו
יש כאלו שאומרים “חוקים נועדו כדי להישבר”. אני מעדיף להגיד שחוקים נוצרו בשביל מי שלא יודע יותר טוב. נהלים נוצרו בשביל שלאנשים יהיה ממשק טוב עם אנשים אחרים בתחומים מסוימים. לכן אני מגדיר את רוב חוקי התנועה בתור ‘נהלי תנועה’ שנועדו ליצור שפה אחת מובנת על הכביש לטובת כולנו. אבל אם נסתכל רגע על חציית כביש. החוק אומר שצריך לחצות במעבר חצייה מסודר לאחר שהוא ברמזור להולכי רגל הפך לירוק. מבחינתי, זה נועד בשביל אנשים שלא מסוגלים להבין לבד מתי אפשר או אי אפשר לחצות כביש. זאת סוג של השלכה של מה שאומרים לכותבים: יש חוקים של כתיבה. יש דברים שכבר נעשו ונבדקו ומקובלים והם שם כי הם עובדים. זה לא אומר שדברים אחרים לא עובדים אבל זה כן נותן סט ברור של מה שכן עובד. ולכן, כך אומרים, ברגע שתכיר את החוקים, תתנסה איתם ותבין למה הם קיימים אז תוכל להתחיל לשבור אותם ואולי גם לכתוב חוקים חדשים. וככה אני חושב על כל החוקים באופן כללי. אני מציית לחוקים עד שאני מבין למה הם נכתבו ואז אני מתייחס למטרה המקורית ולא לחוק.
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Lighting the Torch Forward
After finishing Dishonored, I went back to playing Torchlight II, seriously. And so far, I’m having great fun. I find that not only is the game fun but the kind of people roaming there are more fun than I remember when I played Diablo II. I mean, there are the occasional games I join and everyone immediately votes me out for some reason (Guys… If you didn’t want anyone in your game, just lock it). And I do feel that I do encounter racism (You don’t speak French/German/Russian/Armenian/Ancient Sumerian? Out with you!) or sexism (I play a female Engineer named Infinity Lorein and you can’t really tell sex from my nickname) but usually people are quite nice and understanding. For example, I like to play slowly: Clear a zone, go over the items I got, throwing away ones I don’t need, complete a quest, go to town to replace old gear with new, maybe enchant or transmute something, and then, when everyone is ready, go for another quest. That concept seemed so alien in the Diablo II servers where everyone ran forward as quickly as possible. It helps, now, that everyone gets seperate loot, but it’s more than that. We stop, we trade, we just talk about gear and builds. Sometimes I have something I can’t use so I trade it for anything cool, not only something that is as good or better. And sometimes I just give it away. And when the other responds with “Awesome! Thanks!”, I just Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
העצלנות
אנחנו חוזרים הביתה אתמול. חונים במקום הכי קרוב שאפשר (שאינו ממש קרוב). יושבים באוטו לכמה דקות, מדברים. מגיעה מישהי עם האוטו שלה, מחפשת חנייה וחוזרת כשאינה מוצאת. היא חונה ממש מלפנינו, על המדרכה. כשיש מקום חנייה או ארבעה בדיוק מאחורינו. אההה!!!
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud, Weird by Eran with comments disabled.
Of Course Java is Vulnerable
They discovered a huge flaw in a latest version of Java. A flaw quickly (quicker than usual, actually) turned to an exploit and Mozilla and Apple disabled Java in their browsers. Now techies are in an uproar: It’ll take years to fix. Java is vulnerable. Java will always be vulnerable. Of course, Java is vulnerable and will always be vulnerable. It’s a piece of software like any other. Software has security flaws. Java is one of the most widely used platforms today. So people are targeting it a lot. So more vulnerabilities are found. That’s how it works. Now, get over it. Stay up to date. And watch what you run.
Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
שבת אחרת
אתמול היה לי כיף בערב כי נסעתי אל ההורים ונפגשתי עם אחי ואשתו שאותם אני בהחלט שלא רואה מספיק. היה לי כיף כי פשוט ישבנו ודיברנו על ספרים וטלוויזיה ועל תכנות. זה יכול להראות מוזר לרוב האנשים אבל זה עובד טוב בשבילי. זאת אומרת, בנקודה שבה אמרתי שאני כבר צריך ללכת אם אני רוצה להגיע הביתה עוד באותו יום, לא ממש רציתי להגיד את זה כי ישבנו ודיברנו על מנהגי תכנות טובים וגרועים. אני מוזר, אתם לא בהכרח מתבקשים להבין. ולפני שעה כשהוצאתי את מוצארט לטיול, ירדנו במורד הרחוב אל בית הכנסת (יש אחד ברחוב. זה מספיק מוזר בלי שמזכירים לי את זה) וראיתי זוג הולך לכיווני. זה הזכיר לי שבעבר נהגתי לקום בשבת בערך בשתיים אם לא בשלוש. כי בערב קודם הלכתי לישון אולי בארבע. בבוקר. אבל יש אנשים שבאמת קמים בשבת מוקדם בבוקר כדי ללכת לבית כנסת. אבל שבת אמור להיות יום של מנוחה והתבטלות ויום שבו עושים מה שבא לכם כדי להירגע. לא בשבילי. ברגע שאני מסיים לכתוב את זה, אני הולך לאחסן את הכלבלב ולסוע לטכניון כי יש לי תרגיל להגיש ליום שלישי ועדיין לא ראיתי אותו עובד פעם אחת כמו שצריך. וגם נראה לי שאני נהיה יותר חולה שוב. Damn it.
Posted in Humanity, No Category, School, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
Violent Video Games – Again
A few weeks ago, there was horrible incident in Newtown, Connecticut. If you haven’t heard about the Sandy Hook shooting, it’s about time to start. It’s horrible, I won’t say it’s not. And with the internet, all these incidents seem close to home. That is not my problem. My problem is that the blame for the psychopath is falling to games again. A senator, a word which seems to mean less nowadays, proposes, quite subtly, I’ll say, a bill to make the National Academy of Science to study the effect of violent video games on real world violence (available online). Which is something that has never been done before, of course. And they keep doing this, instead of looking at gun laws or education or mental health. And the most annoying thing, the NRA, the fscking NRA, is condemning violent video games as the cause of the shooting. In plain English, the organisation who carves it on their flag the freedom to put weapons in every hand that wants one is saying that mass murders and shootings are because of violent video games. Only in America. At least one guy acquired some sense.
Posted in Gaming, Humanity, Thinking Out Loud, Weird by Eran with comments disabled.