Roleplaying for Child Development
אתמול ראיתי עוד משהו מעניין ב-Free Range Kids. זה סיפור אישי אבל הוא בעיקר מתייחס למחקר שנעשה לפני שנה שמצא שיש קשר כלשהו בין כמות ה”חלימה בהקיץ” שילדים עושים לכמות הזיכרון הפעיל שיש להם. ומכיוון שכמות זיכרון פעיל גדולה מובילה לרמת קריאה גבוהה יותר, מנת משכל גבוהה יותר וכן הלאה, זה אמור להיות טוב.
זה מתקשר טוב להרבה פיסות מידע אחרות בנושא שמצביעות על כך שזה טוב מאוד להתפתחות של ילדים לתת להם להיות יצירתיים ופעלתניים ולהמציא דברים בעצמם ובעיקר לדמיין. וזה גרם לי לחשוב שאם רוצים לאפשר לילדים לדמיין ולהיות יצירתיים אבל עדיין רוצים להשגיח עליהם או, יותר טוב, לבלות איתם באותה פעילות, אולי מה שהורים צריכים לעשות זה לשחק איתם משחקי תפקידים.
תחשבו על זה רגע, גם בתור שחקנים במשחקי תפקידים יש המון מקום לדמיון, המון מקום ליצירתיות ולמתוח את גבולות המותר והאסור. וזה גם מאפשר להם “להציל את העולם” בצורה יותר מובנית ולכן, אולי, יותר מספקת. ואחרי זה הם גם יכולים לנהל את המשחק בעצמם או, מי יודע, להמציא משחק חדש משלהם (זה ממשיך מעבר לראשון).
Posted in Gaming, Humanity, Role-Playing, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.