ביקורות בשורות
Dead Silence, Saw V, The Midnight Meat Train Dead Silence: (אימה, מהיוצרים של Saw) לכל אורך הסרט הוא נראה ממש סרט אימה לפי הספר. בנוי בצורה מסוימת, אם דמויות מסוימות ומצבים מסוימים והכל מתקתק כמו שהייתם מצפים מסרט אימה לתקתק. ואז בסוף זה הופך להיות סרט של לי וואנל וג’יימס וואן ואי אפשר שלא לחייך מרוב מגניבות. כדאי, במיוחד עם הסצינות הנוספות. —-====—- Saw V: (מתח, מסתורין, לא מהיוצרים של Saw) היוצרים המקוריים של Saw כבר עזבו את העסק והוא בטח ממשיך בעיקר על אינרציה של יוצרי המלכודות. הפעם המלכודות לא מתוחכמות או מטרידות במיוחד ואני חושב שזה בדיוק מה ששונה בסרטים החדשים יותר ומה שרוב האנשים לא מסוגלים להבין. כמו שרידיק הם לא סדרת סרטי סתם אימה או סתם פעולה גם סדרת Saw היא לא סדרת אימה. ולפי דעתי, היא אף פעם לא הייתה כזאת. הסרט הראשון היה מאוד ספציפי אבל מהשני אלו סרטי מתח על בן אדם עם דרך משונה וקצת חולנית לתקן קצת את העולם ואת האנשים שבו. יוצא מזה המון מלכודות מחרידות והרבה Gore אבל זה הגימיק ולא העיקר. חוץ מזה, אני חושב שצריך לראות את כל הסרטים הישנים מחדש לפני שמתיישבים לראות כל סרט חדש בסדרה, כדי להיזכר בכל ההקשרים. —-====—- The Midnight Meat Train (אימה, Gore) כששמעתי את השם של הסרט אמרתי שזה לא נשמע כמו סרט אימה טוב. אבל אז ראיתי את הטריילר וראיתי שכתוב קלייב בארקר וראיתי את הסרט וזה סרט מגניב. דבר ראשון הוא Slasher שונה. הוא מגניב והוא בנוי טוב. הוא מטריד ועושה את זה טוב בעיקר בגלל הדמות הנהדרת Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
ביקורות בשורות
Watchmen, The Last Templar, Minority Report, Aeon Flux, Spartan Watchmen: (מד”ב, מבוסס קומיקס, אלן מור) דבר ראשון, אם כל השנאה של אלן מור לקולנוע, הקומיקסים שלו מאוד מתאימים למעבר למדיום הזה. הם רובם יחסית קצרים ומתאימים בלי בעיות לסרט ארוך או מיני סדרה קצרה. מצד שני, הסרט של Watchmen, עם כל מה שזאק סניידר אמר על לשמור אמונים למקור, הוא לא המרה אחד לאחד של הקומיקס לקולנוע. זה, כמובן, בלתי אפשרי. אבל לפי דעתי, עדיין מדובר על עיבוד מכובד ביותר ומרשים ביותר של אחת מסדרות הקומיקס הטובות ביותר שיצאו אי פעם. הסרט הוא לא ממש סרט פעולה, מכיל כשלוש סצינות פעולה רציניות, למרות שבאותם קטעים בהחלט ניכרת ההשקעה. הכוריאוגרפיה מרשימה ביותר והקרבות נראים ממש טוב. מעבר לזה, הסרט לא נראה לי דחוס או מתוח יתר על המידה והדבר היחידי שהזכיר לי שעבר הרבה זמן מאז שהתחלנו היה הלחץ המצטבר בשלפוחית התחתונה. הוא לא נראה לי מבולבל כמו שהרבה טוענים ויכול להיות שזה בגלל שקראתי את הקומיקס לפני. הפלאשבקים לא מתערבבים ומגיעים במקום ובזמן הנכון. יש כמה דברים לא מוסברים (בובסטיס, למשל) ויש קטעים מהקומיקס שממש קיוויתי למצוא בסרט ולא ראיתי (“I’m Tired of Looking at Dead Things.”) והסוף אכן שונה מהקומיקס אבל לא בהרבה, שוב חסר קטעים קטנים וחביבים שהיה אפשר להוסיף אבל לא הוסיפו. אחרי הכל, אני נאלץ להגיד שזה לא הקומיקס, זה Watchmen הסרט. והוא סרט טוב מאוד שכדאי לכל אחד לראות, במיוחד אם הוא לא קרא את הקומיקס. הסרט עומד בפני עצמו ויש לו זכות קיום עצמאית. הוא בנוי טוב, נראה טוב ומבוצע טוב.
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
ביקורות בשורות
Timeline, Passion of the Christ, Mullholand Drive and Forbidden Science Timeline: (מד”ב, הרפתקאות) הרבה כבר נשפך על הסרט הזה. אומרים שהוא גרוע, שהוא משעמם, שהוא עיבוד רע לספר לא רע. לא קראתי את הספר ולמען האמת, זה לא סרט נורא. זה סרט הרפתקאות דיי סטנדרטי. מכיל כמה קטעים בהם סביר להניח שתרצו להלקות את הדמויות על טמטום או חוסר ארגון. יש להם כמה וכמה פרדוקסים של זמן והסרט גם דיי צפוי. חוץ מזה, זה סרט פעולה/הרפתקאות קליל וחביב לבילוי חסר אינטילגנציה. ואם מתלוננים על פול ווקר, לפחות יש שם את ניל מק’דונוהיו ואת ג’ררד באטלר לאזן. Passion of the Christ: (לא ממש נחוץ, נכון?) הסרט עשוי טוב, לזה אי אפשר להתכחש. הוא בהחלט מושקע ואני דיי מורשם שג’יימס קאביזל ומוניקה בלוצ’י הצליחו לדבר חצי עברית, חצי ערבית וחצי ארמית בצורה אמינה. הסרט גם, כמובן, מחריד ומרגש. הוא מכוון עמוק ופוגע בול. Moving היא המילה הכי טובה לתאר אותו. אבל מעבר לכל זה, בעיקר בגלל שאני עברי ומכיר את השגעונות של מל גיבסון, אי אפשר גם להתעלם מהסטריאוטיפיות והמיסיונריות שנוטפות מהסרט. וכשאני משתמש במילה ‘נוטף’, הכוונה היא נוטף כמו שמפלי הניאגרה נוטפים. וזה עדיין מציק. Mullholland Drive: (אהה… Cluster Mindfuck?) דבר ראשון אני צריך להגיד שהסרט הוא כן סרט טוב: הסיפור שלו מעניין; הרעיון נהדר; מלא בסאבטקסטים; מודע לעצמו; עמוס מסרים; משחק יוצא מגדר הרגיל; כל הקטע במועדון Silencio מספיק טוב בשביל לעמוד בפני עצמו. לעומת זאת, הקצב לא כל כך טוב; יש קטעים שמרגישים סתם מיותרים והבעיה הכי גדולה היא שכדי להכיר בגדולת הסרט צריך שיסבירו לך אותו… לעומק, עם Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
24 Reboot
אני יודע שהסדרה הזאת חטפה הרבה. העונה הראשונה הייתה טובה, השנייה בסדר, מהשלישית לחמישית הם הדרדרו ממש, השישית הייתה גם בסדר אבל השביעית נהדרת. בשביעית הם חוזרים חזרה למקורות. כן, יש טרוריסטים שמאיימים על כל ארצות הברית, הם עושים את זה בצורה שתראה מטופשת לכל מי שמבין קצת אבל הם סוף סוף מתעסקים בדיוק בסיבה למה אני אוהב את הדמות של ג’ק באוור. בתוכנית שראיתי לפני כמה שנים, תוכנית על חיילים, זוועות והלם קרב, חילקו אנשים לשלושה סוגים. רוב האנשים, לא זוכר כמה בדיוק, כנראה קרוב ל-90 אחוז, מסוגלים לעבוד על עצמם, מסוגלים שיעבדו עליהם כדי שהם יעשו דברים נוראיים, יסכנו את עצמם ויצאו לקרב. לאנשים האלו, אם הם באמת יראו זוועות, זה יעשה להם סיוטים לכל החיים. באמת סיוטים ובאמת לכל החיים. הם דיברו שם עם חייל תאילנדי אני חושב שדיבר על מרחץ דמים שהוא היה בו וכל פעם שהוא הולך לישון, כל לילה ולילה מאז אותו היום, הוא חוזר לשם שוב ורואה את הגופות. בערך 10 אחוז נוספים מהאנשים הם פסיכופטים, אנשים שמפתחים את אותה התגובה הרגשית למישהו שפושטים לו את העור בחיים ולגלידה. הם אנשים עם מחסום רגשי מסוים או חוסר אמפתיה או משהו שפשוט מנתק אותם לגמרי מלהרגיש משהו אנושי לגבי דברים שהם עושים. אבל יש בערך אחוז אחד נוסף של ‘גיבורים’. אנשים רגילים מכל מובן אחר אבל שמסוגלים להתחבר רגשית למה שהם עושים, לעשות את הדברים הכי גרועים למען המטרות הכי נכונות ועדיין לחזור הביתה ולהצליח לישון כמו שצריך. וזה למה אני אוהב את הדמות של ג’ק באוור, כי הוא גיבור. ובעונה השביעית של 24, Continue Reading →
Posted in Reviews, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
ביקורות בשורות
Dollhouse, The Titan’s Curse, Battle of the Labyrinth, Millionaire’s Express, Sukiyaki Western Django, My Bloody Valentine Dollhouse – Episode 1: (מד”ב, ווידון) עם סקירת הרייטינג של היום שאחרי התברר שהסדרה החדשה של ג’וס ווידון לא קטפה אחוזי צפייה מרשימים במיוחד, אפילו לא אחוזי צפיה אופטימיים-משהו. אבל אני חושב שזה מגניב ועם פוטנציאל. דבר ראשון, יש את אליזבת’ דושקו שאני תמיד נהנה לראות אותה והפעם היא גם מפגינה טיפה יותר כשרון משחק כשרק בפרק הזה היא משחקת ארבע דמויות שונות. וג’וס ווידון חוזר… על אש קטנה כרגע אבל חוזר וזה ניכר מאוד בקטע הסיום (אותו לא אגלה) וגם בהתחלה במשפט הכל-כך-ווידוני: “לוח חלק? ניסית פעם למחוק לוח? תמיד רואים את מה שהיה קודם.” בינתיים, הסדרה מגניבה ומבטיחה הרבה. אני שמח שהם כבר סיימו לצלם 13 פרקים. כי זה אומר שכבר בנו קשת סיפור ארוכה ורצינית וגם שאין סיבה להפריע לנו לראות את הסדרה באמצע. The Titan’s Curse: (פנטזיה, נוער) אין לי ברירה. אני אאלץ להשוות להארי פוטר. בהארי פוטר, שני הספרים הראשונים היו נחמדים, להכניס אותנו אל תוך העולם ורק קצת פתחו את הסכר אל העולם הרחב והסיפור הגדול שמקיף את כל הסדרה, גם בפרסי ג’קסון זה מרגיש אותו הדבר. הספרים הראשון והשני היו בשביל להכיר את העולם, להניח את היסודות ולהתחיל את הסיפור הגדול של הסדרה. בספר השלישי, נכנסים סוף סוף אל עובי הקורה, פותחים את הבלגן הראשי עד הסוף. אז כן, עדיין יש בו הרבה דברים שאני צופה מראש. אני מניח שבתור ספר נוער הוא לא נורא מתוחכם וכשאומרים מי יוצא להרפתקה וכמה יחזרו ממנה אז כבר דיי ברור Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 2 comments.
ביקורות בשורות
Starship Troopers – The Anime: (אנימה, מד”ב) קצת קשה לכנות את זה בתור אנימה. זה לא האנימה המוכרת היום. הסדרה משנות השמונים והיא מבוססת על סיפור אמריקני. הסדרה גם בוטלה לאחר רק חמישה פרקים אז אין הרבה לראות. מה שכן, היא מאוד צמודה למקור. למי שראה את הסרט גם יהיה קשה להתעלם מדברים דומים. בכל מקרה, הסדרה בנויה בצורה נהדרת, מתעסקת כל פרק בעיקר בדמות אחרת ומתעמקת בנכונות של המלחמה ומה היא עושה לאנשים. בנוסף, הם לא נלחמים באראכנידים או בכחושונים אלא בחייזרים אחרים הרבה פחות ארציים שהזכירו לי יותר את ה-Angels של NGE. סך הכל, לא מדובר ביצירה סופר מרשימה. האנימציה מיושנת היום ולמרות שהשקיעו בסיפור הפרטני, הם לא קיבלו להשלים אותו והשאירו את המלחמה באמצע. למי שזה לא מפריע לו, הסדרה לא תיקח לו יותר משעתיים-שלוש לסגור. Yukikaze – Battle Fairy: (אנימה, מד”ב) בהתחלה זה מוזר. גזע חייזרים פולש לכדור הארץ דרך שער בין ממדי באנטארטיקה ואחרי שהצלחנו להביס אותם אז המלחמה עוברת לפלנטה שלהם. הסיפור מתמקד בטייס אחד של מטוס חכם בשם Yukikaze אבל הוא סיפור על מלחמה רחוק מהבית, על הצורך והיעילות שבה, על מה היא עושה לאנשים ועל הפוליטיקה שבה. זאת סדרה קצרה שצפייה בה תיקח בערך אותו הזמן כמו סרט וחצי-שניים. איכות האנימציה מאוד גבוהה. לא מדובר בדמוי Appleseed אבל מאוד קרוב, חד ומלוטש. הסיפור עצמו קצת לא מאופס או מבלבל בהתחלה אבל ברגע שננעלים על הרעיון, הוא מאוד מעניין ומגניב. אחרי הכל, הייתי אומר שכדאי. זאת יצירה טובה שלא תיקח הרבה מזמנכם ואם אתם במילא אוהבים אנימה אז זאת אחת טובה.
Posted in Reviews by Eran with 2 comments.
ביקורות בשורות
Righteous Kill: (מותחן פשע, פאצ’ינו ודה-נירו) הרושם הכללי שקיבלתי על הסרט הזה הוא שהוא לא מדהים, לא מרשים, לא מה שציפו ממפגש ענקים שכזה. דעתי האישית? I happen to kinda like it. אין לי מושג מה אנשים ציפו. אני אפילו לא זוכר אם ראיתי את הסנדק במלואו. הסיפור מעניין, בנוי טוב ומהוקצע, השחקנים נהדרים ואם יש לי תלונה זה על הקצב שהיה יכול להיות מהיר יותר ועל הבחורה שהייתה צריכה להיות בולטת יותר או להסתלק אבל התפקיד שנתנו לה נראה נדחף. אז כרגע, זאת דרמת משטרה טובה פלוס ומתאימה לערב סרט עם החבר’ה. Bangkok Dangerous: (פעולה, דרמה, ניקולאס קייג’) שימו לב שכשאני אומר שם של מישהו בהגדרות הסרט זה לא בהכרח אומר שהוא סיבה מספיק טובה בשביל לראות אותו. כשאני אומר “ניקולאס קייג’” זה אומר שקייג’ מופיע בסרט בתפקיד גדול והסרט מאוד מושפע מזה ומאוד דומה לסרטי קייג’ אחרים שיצאו לפניו. הוא מגניב אבל מוגזם, מנסה להיות חביב ויוצא מטופש. אבל הביקורת לא מופנית רק כלפי הקייג’ אלא בעיקר כלפי האחים פאנג. האחים פאנג הם במאים נהדרים… כל עוד הם עובדים בתאילנד. היה להם רק סרט אמריקני אחד טוב, The Messengers, ואפילו The Eye האמריקני (עשו לפי סרט שלהם אבל לא הם ביימו) יצא טוב יותר משציפיתי. אבל Bangkok Dangerous מעוות את הסיפור המקורי, מסובב אותו ומחליף תפקידים ומצליח בעיקר לעצבן אותי. את הסרט המקורי קשה להשיג וגם אני ראיתי אותו באיכות גרועה. אבל הוא עדיין הרבה יותר טוב. יש שיסתכלו עליו ויגידו שהוא נראה בדיוק כמו האמריקני וכן, יש הרבה קטעים דומים, אבל הדרמה בו הרבה יותר טובה, הדמויות Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
ביקורות בשורות
Mirrors: (אימה) כבר מהטריילר זה נראה סרט טוב. אני חושב שהכי קל להשוות אותו לסרטי פרדי קרוגר. דברים מוזרים ובלתי אפשריים קורים ויש תעלומה ורוע עתיק. השחקנים טובים, ה-Gore עשוי היטב והאפקטים לא מעמיסים. הסרט עדין לפרקים ומאוד מאוד בפרצוף בזמנים אחרים. סך הכל, סרט אימה מאוד יעיל רק שלא ממש אהבתי את איך שהוא נגמר. Death Race: (פעולה, ג’ייסון סטאת’ם) מדובר בחידוש של סרט ישן וטיפשי משנות השבעים. למי שציפה לגדולות ונצורות צפויה אכזבה. לצערי, גם למי שמצפה להילולת סטאת’ם כמו בסרטי המשלח גם צפויה אכזבה. זה יותר סרט על מכוניות. מכוניות עם כלי נשק. ולי אין שום בעיה עם זה. Death Track, Death Rally, Rollcage… מהמשחקים הטובים ביותר שיוצרו. מכוניות עם כלי נשק זה רעיון נהדר שלא עושים מספיק. ובסרט הזה מקבלים דיי הרבה. הסיפור המרכזי הוא מאוד Rollerball-י למי שמכיר וגם לא מבוצע בעודף של רגש וכישרון אבל כן בעודף. אבל מכוניות חמושות זה מגניב ואין מספיק מהן. The Machine Girl: (פעולה, טיפשי) אח שלי קורא לזה “Planet Terror” היפני. אני לא ממש אוהב את התיאור הזה אבל אכן מדובר בסרט מאותו הסוג. הסיפור מטופש להפליא, הפעלולים המיוחדים מרגשים כמו פלסטיק והדם זורם כמו קטשופ במסיבת יום-הולדת במק’דונאלדס. ל-Planet Terror יש סיפור יותר קוהרנטי והוא יותר משעשע אבל פה יש יותר קטעי פעולה יפניים וזה כמעט, אבל רק כמעט, מציל את הסרט. הוא עדיין סרט מטופש ואפילו מספיק מטופש בשביל להמליץ עליו רק תחת ההסתייגות: “לצפות כשממש משעמם ורק עם חברה טובה”.
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
ביקורות בשורות
Dead Space Non-Interactive: (אימה, טרור, חייזרי משהו) עוד לא שיחקתי את המשחק אבל ראיתי את הקומיקס והסרט. הקומיקס ראשון אז נתחיל ממנו. איכות ההפקה שלו ממש על הפנים. הציורים ממש חובבניים והאפקטים שמוסיפים להם בהמרה לסרטון זה מאוד נחמד אבל עדיין קשה להתנתק מהעובדה שזה פשוט נראה רע. הסיפור גם צפוי מההתחלה אבל אהבתי את העיצוב של ה-artifact. חבל רק שהדבר הכי טוב שאני יכול להגיד על זה הוא שזה הזכיר לי את Threshold. הסרט עצמו הוא סרט אנימציה דל תקציב STV כמו שיוצאים כל הזמן. הציורים סבירים, רפרטואר השחקנים לא מביא מישהו מוכר יותר מקלי הו וגם פה, הדמויות עושות כמה דברים שאם לא היו הורגים אותן במילא היו גורמים לי לרצות לתקוע להם כדור בראש מרוב טמטום. הקצב שלו לא כזה אחיד וגם הוא דיי צפוי. לעומת הקומיקס, איכות ההפקה מספיק גבוהה כדי שהאווירה של האימה תעבור כמו שצריך ועיצוב הדמויות מספיק חזק שקצת אכפת לי מהן. טוב, לפחות מהדמות הראשית. והיצורים הם עיצוב מעניין. בתקווה המשחק יותר טוב למרות שלפי הביקורות, גם הדעות עליו חלוקות. Tom Godwin – The Cold Equations and Other Stories: (מד”ב קשה, השרדות) אמרו על ‘המשוואות הקרות’ שהוא “הסיפור הכי טוב שגודווין אי פעם כתב והוא לא כתב אותו’. יש עדיין ויכוחים על האם זה נכון או לא אבל הסיפור בכל מקרה נושא את שמו ומכל מה שקראתי על האיטרציות האחרות של הרעיון, אני חושב שזה עדיף. וחוץ מ’המשוואות הקרות’, הוא כתב עוד כמה סיפורים שמאוגדים בספר הזה. זה הספר היחידי שלו שקראתי וכנראה גם היחידי שאקרא ולמרות שהספר מריח מעט מיושן, (עם Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.
ביקורות בשורות
Doom 3: (אימה, ימ”ר) או יותר נכון, Doom כמו שהוא צריך להיות. אז המחשב שלי לא מרשים מספיק בשביל להפיק ממנו את הכל אבל בכל מקרה נהניתי. זה משחק אימה טוב והסיפור שלו, אם כי לא מדהים, מחזיק. id משתמשים בכל טריק אפשרי בספר (אחד מהמעצבנים בהם הוא דלת שנפתחת מאחוריך ממנה יוצא שד ואחרי שמחסלים אותו והולכים לברר מה יש במקום שנפתח, נפתחת עוד דלת) מקולות מחרידים, חריקות, הבזקי אור, לחץ זמן, לחץ אוויר, להבות במראות, צרחות ועד המפלצת הסטנדרטית שמזנקת עליך ברגע שפותחים את הדלת. זה נהיה צפוי, זה מתחיל להעיק, זה מתחיל לעצבן אבל זה fucking אפקטיבי. לא פחדתי כל כך תוך כדי משחק מאז Dark Forces (עוד משחק שכדאי לעשות מחדש או המשך נורמלי). אם אימה היא כוס התה אז Doom 3 הוא השמונה כפיות סוכר.Spore: (עולם חופשי, Sim-like) כשנינטנדו יצאו עם ה-Wii, הם הגדירו מחדש את אופן השליטה בקונסולת משחקים. אחרי ששיחקתי בה פעם אחת, התגובה שלי הייתה “וואיי מגניב! בואו נעשה את זה עוד פעם!”Spore מנסה להגדיר משחקיות שנה בעיקר על ידי האופי הפתוח שלו. וזה בהחלט יפה שאפשר להתקדם איך שרוצים, מתי שרוצים ולאן שרוצים. ה-Creature/Vehicle Creator פורץ את הדרך לאמנים ולכל מי שזה כוס התה שלו. אבל הוא לא ממש מאפשר ללכת על הקטע של ה-Roleplay. יש בו המון מה לעשות אבל הרוב דיי משעמם ולסיום אני נאלץ להשוות אותו ל-Privateer. אהבתי את המשחק, מגניב, חביב, משעשע, שווה עוד סיבוב או שניים בעתיד הרחוק אבל כל הקטע של העולם הפתוח ותחקור איפה שבא לך ותעשה מה שאתה רוצה מתיישן מאוד מהר ונהיה Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.