סיכום ספקים
ואחרי שהרמנו כזה אירוע, אי אפשר שלא לדבר על האנשים שעשו אותו. ניסינו והשתדלנו אבל אין ברירה, לא כולם היו מושלמים.
Posted in Maayan, No Category, Reviews by Eran with comments disabled.
יום שני – היום שאחרי
כמו כל זוג שהתחתן יום קודם, עשינו מה שאני מניח הוא הדבר הרגיל והמתבקש. למרות שהלכנו לישון בסביבות 2:30 בלילה, כיוונו את השעון לתשע בבוקר כדי שנוכל לקום לארוחת בוקר. אותה, כמובן, פספסנו. קמנו יותר לקראת 11:30. אחרי שהצלחנו לגרד את עצמו מהמיטה, נשטפנו קצת והתיישבנו להתחרדן קצת. כשבלהתחרדן אני מתכוון לשכב במיטה, לכרסם פירות ועוגיות שהביאו לנו כי דפקו לנו את ההשכמה ולראות בולט, סרט שמעין ביקשה כבר הרבה זמן. אחרי יציאה מהמלון, נסענו אל ההורים של מעין כדי לעבור על השלל של היום הקודם: המון מתנות מגניבות וברכות יותר מגניבות. ישבנו על התחת כמה שעות, לפתוח, ללכלך ולהתלהב. ועכשיו, כצפוי, הגיע שלב התודות. תודה להורים של מעין ולהורים שלי על התרומה למאמץ המלחמתי. בעיקר ליפה, אמא של מעין, על כל העזרה שהיא נתנה במהלך ההכנות. תודה לנמרוד ויערה, אחיה של מעין, על המתנה הסופר מגניבה. וליערה ועודד על קישוט הרכב. ולעודד ועדי על הרכב וההסעה והתמיכה המתמדת לכל אורך היום. תודה לגורודין שהסכים לעשות את הטקס והפך את החתונה שלנו ללא סטנדרטית שרצינו שתהיה. וכמובן תודה לכל מי שהייתי צריך להודות לו ושכחתי ולכל מי שהגיע ונהנה. כי זה הכי חשוב.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ראשון – יום החתונה חלק ג’
19:30, 30 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מתמזגים בהמון האנשים, אומרים שלום לכל מי שהגיע ולכל מי שמגיע. 20:30, שעה ו-30 דקות אל תוך האירוע – אנחנו עדיין אומרים שלום, מצטלמים, עושים פדיחות עתידיות ומעין מתעקשת על לא לשבת ולא לנוח לרגע אבל לפחות אנחנו מספיקים לשתות משהו. משתדל לא להשתכר על תחילת הערב. אנחנו מחכים שגורודין יגיע כי הטקס כבר אמור להתחיל. 20:40, שעה ו-40 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מקבלים את ההודעה כי גורודין הגיע והוא מוכן. עכשיו רק צריך להחליט על איך ומתי. אנחנו מחליטים שנחכה עד תשע ואז נעשה כניסה רצינית כמו שצריך. עדיף לחכות שאולי עוד כמה אנשים יגיעו. הדברים האלו מתאחרים בכל מקרה. 20:56, שעה ו-56 דקות אל תוך האירוע – אנחנו אוספים את גורודין בדרך החוצה כדי להיכנס דרך השדרה. מחכים בשדרה עד שהתקליטן יהיה מוכן וכולם יהיו מסודרים. 20:59, שעה ו-59 דקות אל תוך האירוע – מתחילים לנוע לכיוון החופה וקצת נתקעים באמצע. כולנו נורא לחוצים אבל החיוך לא יורד. 21:05, שעתיים ו-5 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מצליחים, איך שהוא, לעלות על הבמה בלי ליפול. גורודין מתחיל לדבר ואני מתחיל לרעוד. 21:15, שעתיים ו-15 דקות אל תוך האירוע – כן, גם אני לא ממש אוהב את ה’נשבעים לעולמים’ שבדרך כלל משתמשים בו אבל זה מה שהתחלנו לעשות. זה היה בערך הזמן שבו התחיל ‘הנאום המפורסם’ שתפס את רוב הזמן של הטקס. אני מתנצל על כך אבל כמו שמעין אמרה יום-יומיים קודם: “כשאני עצוב מאוד או שמח מאוד אז אני כותב שירים.” 21:35, שעתיים ו-35 דקות אל תוך האירוע Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 3 comments.
יום ראשון – יום החתונה חלק ב’
14:43, 4 שעות ו-17 דקות לקבלת הפנים – אוספים את מעין ועדי מהספר. אני רואה בפעם הראשונה את הציפורניים החדשות וזה חביב. התסרוקת מורכבת בטירוף והשיער קשה כמו אבן. זאת גם הנקודה שבה עדי מגניבה לי את הגרביים שיפה קנתה לי אחרי ששכחתי את שלי במלון. נוסעים חזרה לבית של ההורים. 15:00, 4 שעות לקבלת הפנים – מעין נכנסת פנימה לכרסם משהו בזמן שמכבדים גם את הצלמים והמאפרת. אני חשבתי, לפי הלו”ז, שכבר יתחילו את שלב האיפור אבל הם מדברים באותו הזמן שאני ודותן מנסים להבין את הרעיונות שהעליתי בזמן שהייתי עם הפנים בתוך מיטת עיסוי. 15:19, 3 שעות ו-41 דקות לקבלת הפנים – תקלה בהבנת המהלכים גורמת לכך שאני ודותן מחברים ראשים בצורה דיי אלימה. לכמה שעות הבאות אני הולך עם שקית סנפרוסט על המצח בתקווה ולא יראו את הקרן שצומחת. 16:05, שעתיים ו-55 דקות לקבלת הפנים – אחרי שהתרחצתי שוב ומעין התאפרה, אנחנו יוצאים לצילומים. בגלל האיחור ולאחר המלצה, אנחנו הולכים לחפש גן שעשועים קרוב באזור ומבלים בו בערך שעה, מספרים את הסיפור של הקשר ולמה בובות ה-Cthulhu חשובות לנו כל כך. 17:45, שעה ו-15 דקות לקבלת הפנים – אחרי מנוחה קצרה והרגעות, אנחנו יוצאים לכיוון האולם. 18:05, 55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מגיעים לאולם, מסתכלים מסביב ומעריכים ואז עולים לחדר חתן/כלה כדי לנוח קצת, להירגע סופית וגם לאכול קצת. מנסים להתאמן על השיר שרצינו לשיר, השיר שבסוף לא יצא אל הפועל. אכלתי אבל עדיין תכננתי לאכול תוך כדי. אז עוד לא באמת הבנתי את זה. 19:00, קבלת הפנים מתחילה – אנחנו עדיין למעלה, מנסים לסנן טלפונים Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 4 comments.
יום ראשון – יום החתונה חלק א’
7:35, 11 שעות ו-25 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מתעוררים בבית המלון במטרה להתארגן עם כל מה שצריך לקחת איתנו, שזה יצא תיק המחשב של מעיין עמוס לעייפה, ולרדת לארוחת הבוקר בנינוחות כך שתהיה לנו שעה לאכול ולהירגע לפני ההסעה ב-9:00. אני מפעיל שעון עצר שמודיע על הספירה לאחור. 8:11, 10 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו יורדים לארוחת בוקר ומנסים לאכול בצורה שתחזיק אותנו אבל לא תפוצץ אותנו וגם תהיה בעיקר בריאה ואנרגטית. מצליחים בצורה מסוימת. 8:51, 10 שעות ו-9 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מסיימים עם ארוחת הבוקר ופוגשים את עדי, חברתה והעוזרת האישית שלה לאותו היום. אני מתקשר לעודד שוב לוודא שהוא בדרך ושהכל בסדר. כי עודד הוא בשבילי כמו שעדי למעין. סוג של סם הרגעה ו-Go To Guy. אני לא לחוץ. 9:05, 9 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – עודד מגיע ואנחנו מעמיסים את עצמנו על ה-i30 החביבה שלו. אני קצת לחוץ אבל לא יותר מדי. הכי חשוב לי זה שמעין תהיה רגועה. אני מסוגל להתמודד לא רע עם הלחץ שלי. למען האמת, בדרך כלל, ככל שאני נהיה יותר לחוץ כך אני נהיה יותר רגוע. אבל אני יודע, שהיום, אצל מעין זה הפוך לחלוטין. 10:05, 8 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – במהלך מפתיע של הקדמת הלו”ז, אנחנו מגיעים למניקוריסטית (או מה שזה לא היה) בהקדמה של חצי שעה. ואז נוסעים חזרה לרמת השרון שם תפקידי יהיה לנוח. בשלב הזה אני משאיר את השוקולד באוטו ושוכח ממנו. 10:30, 8 שעות ו-30 דקות לקבלת הפנים – אני עושה את המקלחת השנייה לאותו היום ומנסה בעיקר להירגע, Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת – יום וחצי לפני החתונה
אני מזהיר מראש שזה קצר. קמנו מאוחר וארזנו את עצמנו לנסיעה למלון. לקח לנו קצת יותר זמן ממה שחשבנו והגענו לשם רק לקראת שלוש, שלוש וחצי. מלונות הם מקומות מעניינים ואני כל פעם מחדש מגלה למה אני דיי סולד מהביצוע הזה של הרעיון. זאת אומרת, אני יודע שיש הרבה אנשים והמון שירות וארוחת בוקר ענקית אז מילא שלוש מאות ומשהו שקל ללילה לחדר לא כל כך גדול אבל זה לא מצדיק את השניצל שעולה שישים שקל (המנה הזולה ביותר בחלק ההוא של התפריט) או סניקרס שעולה עשרים שקל. לפחות אפשר לקבל כמה מוצרי אמבטיה מעניינים. אחרי שהתמקמנו וראינו פרק של בנות גילמור (כן, זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים למלון) ניגשנו לעיסוי רציני במלון. ירדנו למטה בחלוקים ושתי דודות התעללו לנו בגב. לא בדיוק טיפל לי בכאב בגב אבל כנראה הכין אותו טוב למה שעמד להתרחש בערך עשרים וארבע שעות מאוחר יותר. וגם, חמישים דקות על מיטה, בלי שום דבר לעשות ושום יכולת לישון, נתנו לי זמן לחשוב על כוריאוגרפיה בשביל הקרב על ליבה של מעין. אחרי העיסוי, רגועים, מפורקים ומשומנים היטב, יצאנו לכיוון קניון איילון בתקווה לתפוס את הצגת הערב של סקוט פילגרים. מה שלא ידענו הוא שהיה באצטדיון ליד משחק כדורגל כלשהו (ישראל-קרואטיה אאז”נ) ולכן כל מקום חניה למרחק של קילומטר היה תפוס. הייתי צריך לעשות סיבוב גדול כדי למצוא משהו סוג של חוקי במורד הכביש לכיוון המפעלים. במזל לא החמצתי את תחילת הסרט. ואחרי הסרט ואחרי הפיצה, כשכבר היינו עייפים מכדי לתפקד בשום צורה ראויה לציון וכשצריך לקום מוקדם למחרת, הלכנו לישון.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
קנדו ואמנות הכבוד
לא מזמן קיבלתי קישור לתוכנית על קנדו מהסנסיי שלי. קנדו הוא בעיקרון ספורט של לוחמה בחרב ואני דיי עמוס אז ויתרתי על זה אבל אז ים אמר לי שממש כדאי לי לצפות בזה. אז הורדתי וזה חיכה לי. רק עכשיו יצא לי סוף סוף לצפות בזה. הנה התוכנית, הערות אחר כך. [ובגלל שזה יוצא ארוך ועמוס, תאלצו ללחוץ על כפתור כדי להגיע לזה. אחרת זה יפוצץ לי את הדף הראשי.]
Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
שיחה בהפרעה
אני חושב שסוף סוף הצלחתי להגדיר למה אני מעדיף לכתוב מכתב או הודעה למישהו מאשר לדבר בטלפון אבל מעל לכל אני מעדיף שיחה פנים אל פנים. זה עניין ההפרעות. בשיחת טלפון, ברגע שיש את ההפוגה הקלה ביותר אז אנשים אחרים ינצלו אותה כדי להיכנס לדבריכם. זה למה, אני מניח, הרבה אנשים אומרים “אה…” כל הזמן. אני משתדל להימנע מזה ולכן, כנראה, חושף את עצמי לתופעה שזרם השיחה יחטף ממני. במכתב או הודעה, אני כותב את כל מה שאני רוצה להגיד בבת אחת והצד השני בשיחה (אם הוא מנומס) באמת יקרא את הכל לפני שהוא מחזיר לי תשובה. בשיחה פנים אל פנים, מי שאני מדבר איתו רואה שאני מדבר, רואה שאני חושב או מחפש את המילה או בונה את המשך המשפט שלי. שוב, אם הוא מנומס, הוא לא ינסה להיכנס לדברים שלי. אז זה ההסבר שלי.
Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
אייקון – סיכום יום שלישי
ביום השלישי השתנו לי שוב סידורי התחבורה על הבוקר והייתי צריך לעשות משהו שעיכב את הגעתי עד כאחת עשרה וחצי. בכל מקרה, כשהגעתי אז דבר ראשון עליתי למרפסת כדי לשים את המשחקים ולשחק משהו. התחלנו עם The Stars Are Right. משחק חביב ויחסית חדש בו כל אחד משחק איש כת שמנסה לזמן את ה-Old Ones לכדור הארץ על ידי כך שהוא מסדר את השמיים בדיוק כמו שצריך. אני מאוד אהבתי ואני באמת צריך להזמין אותו. עכשיו כשאני חושב על זה, תנו לי רגע אחד… … חזרתי. אחרי משחק קצר הלכתי לסדנה של רותם. הגימיק הנחמד הפעם הייתה סדנה לכתיבת תיאורים בהשתתפות שחקנים. השחקנים הציגו סצינה בצורה מסוימת ואנחנו היינו צריכים להפוך את הדרך שהם מציגים לתיאורים בטקסט. ואז לכתוב קטע אינטראקציה ששחקנים יכולים להציג. אני חושב שהיה מגניב ביותר וכדאי לחזור על זה בעתיד למרות שזה שימושי רק לדברים מאוד מסוימים. אהבתי את איך שהציגו את הקטע שלי ומאוד משעשע אותי לראות שחקנים עושים מהטקסט מה שבא להם. בכל זאת, אני חושב שהם הבינו את הסיטואציה קרוב מאוד למה שאני חשבתי שהיא. זה גורם לי קצת יותר לרצות לחזור לכתוב את זה. אני רק עדיין קצת תקוע. הסדנה התפרקה מוקדם, בעיקר מחוסר מתנדבים ואני יצאתי החוצה לדבר קצת עם ניהאו ואנשים אחרים, ולחלק קצת עוגיות, לפני שאני נכנס שוב לפאנל של הספקנים. זה היה סוג של ברוכים הבאים לקהילת הספקנים, הנה האנשים שדיי מחזיקים אותה על הכתפיים. היה מעניין לפגוש את האנשים פנים אל פנים ולהבהיר כמה נושאים חשובים. והיה גם משעשע אם כי חבל שהנושא התדרדר דיי מהר לדיון Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
אייקון – סיכום יום שני
מכיוון שביום שני מעין עבדה מאוחר יותר, אני התעוררתי ויצאתי מוקדם ממנה. לקחתי כמה מהעוגיות שהכנו לדרך ויצאתי. התכנון היה להגיע לסדנה לפיתוח רעיונות כי זאת בעיה משמעותית שיש לי (וגם מעין התלוננה עליה הרבה) וכדאי לטפל בה אם רוצים להמשיך לכתוב בצורה רצינית. אבל כשהגעתי הבנתי שלא רק שלא קיבלתי את הכרטיס שביקשתי (ולא שמתי לב לזה קודם), פשוט לא נשארו מקומות בסדנה הקטנה. אבל אני מניח שזה הגיוני שלא קיבלתי. במקרה וארצה, בטוח אוכל לשאול את יעל ואת רותם מאוחר יותר. אז במקום, הלכתי להריץ כמה משחקים. הראיתי את King’s Blood לכמה אנשים חדשים שלא היה להם הרבה זמן. ואחר כך, כשמצאתי קבוצה יותר רצינית, פתחתי את Nanuk שהוא משחק חביב ביותר ועדיין יחסית חדש. לפחות בארץ. ב-14:00 הלכתי לפגוש את הועד, בעיקר כדי לשמוע מה הפסדתי בפגישה הקודמת וכדי לברר כמה דברים. אז בתוכניה של TLV כתוב שיש הנחות לחברי אגודה. התשובה לזה היא, “אם הם רוצים, אנחנו לא ננסה לעצור אותם. זה לא אומר שמשתפים איתם פעולה”. כמו כן, ברשימת הארגונים רשום אמא”י, ארגון בת של האגודה. התשובה לזה היא, “אנחנו בקשר צמוד עם אמא”י ואין להם שום קשר וגם הם לא משתפים פעולה. הם כנראה פשוט שכחו להגיד להם להוריד את הלוגו.” לאחר מכן, הקשבתי קצת במפגש הפעילים אבל לצערי, הוא עמד מול אירוע שמאוד רציתי ללכת אליו, למטה בסדרת הרצאות על מדע. יואב, כרגיל, מביא נושא מעניין. מרינה גם הביאה נושא מעניין עם כמה דוגמאות מאוד… משונות. וגם הנושא השלישי של המרצה ששכחתי את שמה היה מעניין אבל המצגת הייתה קצת עמוסה ולא אכילה. Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.