אייקון – סיכום יום ראשון
יצאתי, בלי יותר מדי לחץ, בסביבות עשר. עצרתי בסופר וקניתי לעצמי אוכל חרום למקרה ואצטרך. ואז ישירות לכנס. זה סידור מעניין שעכשיו הכנס כולו מתחיל רק ב-12:00. נתן לי קצת זמן להתארגן, למצוא את בית התה בו אמורים להיות המשחקים, לוודא שהכל מסודר ואני יודע מה קורה ומי נגד מי. אחרי שהתרוצצתי קצת ואחרי שאני ויעל פחות או יותר סדרנו את המשחקים של פריק מההתחלה, החלטתי שאני רוצה להיכנס לאירוע. הצלחתי, לא יותר מדי בקושי להיכנס להרצאה של יעל, על ביקורת ואיך להתמודד עם החלק של אחרי הכתיבה של הסיפור, לחלק האחרון שלה כי התורות היו עמוסים לעייפה וקשה היה להשיג כרטיסים. בהחלט משהו שמעניין אותי רק חבל שלא הספקתי להגיע יותר מוקדם. אחרי עוד קצת התרוצצויות והתחלת משחק מגה-פיצוץ בשביל לבדר את הילדים של דורית, נכנסתי קצת באיחור לפאנל של מתרגמים נגד סופרים. חשבתי אולי זה יעניין אותי אבל מתברר שלא יותר מדי. אני לא מתרגם ברמה גבוהה כמו שלהם וכנראה שלעולם לא אהיה. אני בדרך כלל מגביל את המחקר שלי לחפש באינטרנט ולשאול חברים. הדבר הכי מורכב שתרגמתי עד עכשיו היה כנראה Sukyaki Western Django עם המוטיבים השיקספיריים שלו והמון התייחסויות להנרי השמיני. אבל בשביל זה יש חברים. :) יצאתי באמצע והסתובבתי עוד קצת לבדוק מה קורה ושכל מה שאני צריך להיות אחראי עליו מתפקד ולקראת 15:00 ניסיתי לתפוס את ניהאו שראיתי שאמורה לצאת מסדנה. כנראה שפספסתי אז ירדתי לקופות שוב בתקווה לקבל עוד מידע מפליל. שם הזכירו לי שיש הרצאה שלא הייתה בתוכניה באולם 2. אז נכנסתי אליה להקשיב מה יש להגיד על משחקים כאמצעי להעביר רעיונות Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
יום כיפור הפוך
חשבתי על משהו היום, על כך שדתיים וחילוניים כנראה רואים את יום כיפור הפוך לחלוטין. דתיים כנראה מעייפים את עצמם מוקדם כדי שיוכלו לישון את רוב הצום. חילוניים כנראה הולכים לישון בצהריים כי הם מתכוונים להישאר ער כל הלילה. דתיים כנראה דואגים להרחיק מעצמם כל פיתוי לאוכל כדי לא להקשות. חילוניים כנראה יקנו כמה אריזות בשר, פחם וקוביות הצתה כי הם מתכוונים לעשות מנגל גדול. דתיים יזיזו לכם את השעון אחורה חודש לפני שאר העולם כדי לחסוך שעה של צום בעירות והחילוניים לא יעשו כלום כי אין להם כוח. בכל מקרה, אני רוצה להמליץ על שני סיפורים קצרים וטובים שתפסו אותי השבוע. הראשון הוא Billion Dollar View, של ריי טבלר. אני חושב שהוא סוג של The Cold Equations רק בצורה יותר נחמדה וטובה. זה עוד סיפור על כורים בחגורת האסטרואידים שחיים חיים קשים מסוכנים ונהדרים. וכמו שנאמר בפתיחה, Rated PG for Courage in a Vacuum. ואם את תוהים מי שיחק עוגה ומתי אז אתם צריכים גם לשמוע את The Love Quest of Smidgeon The Snack Cake, של רוברט ג’שונק. השני הוא Eugene של ג’ייקוב סייגר וויינשטיין. סיפור על שני שוטרים שלאחד מהם יש גישה מאוד מעניינת לפתירת פשעים. לחובבי הכלבים מביניכם או אם לא כלבים באופן כללי אז Bowman’s Wolves באופן פרטי.
Posted in Art, Humanity, Reviews, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
מבחן באלגוריתמים
זה היה סביר ונחמד… בניגוד למבחן הקודם שהיה גרסת הפקולטה למדעי המחשב לגהינום סיני. מצד אחד, נראה לי שאני עובר את המבחן הזה טוב. מצד שני, בפעם הקודמת שחשבתי שהסתדרתי עם אלגוריתמים, זה לא יצא כל כך טוב.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
טיוטה ראשונה
סיימתי היום את הטיוטה הראשונה של התוכנה שאני כותב. לא רק שסיימתי לתקן את כל הבאגים שמצאתי בה, הוספתי עוד כמה פונקציות נוספות ועד כמה שהצלחתי לראות, הן עובדות. אני, סך הכל, מאוד מרוצה ממה שיצא לי, בהתחשב בעובדה שזאת התוכנה הגרפית הראשונה שאני כותב. אני משתמש ב-Qt IDE ובינתיים אני מאוד מתלהב ממה שהיא מסוגלת לעשות. מצד שני, אני כן קצת דואג שאולי היא עושה בשבילי יותר מדי…
Posted in IT, No Category by Eran with comments disabled.
גלים גלים
יש כל מיני סרטי זהירות בכל הטכניון, חוסמים אזורים מסוימים למעבר בניילון של אדום ולבן. אז אני יוצא מהפקולטה היום ורואה כמה כאלו בכניסה. והם רועדים ברוח. אז אני עוצר לידם ובוחן אותם מקרוב. ואז אני מחייך לעצמי, “גל עומד”. הה הה הה. כן, אני חנון.
Posted in No Category, Thinking Out Loud, Weird by Eran with comments disabled.
מילואים, יום חמישי
למזלי, בגלל שאת התרגיל של אתמול סיימנו מהר והוא לא נמשך אל תוך הלילה, ביום חמישי קמנו מוקדם וישר התחלנו לקפל את עצמנו. מהשטח יצאנו תוך שעה, תוך עוד שעה בערך הגענו חזרה לבסיס ואחרי פריקה והזדכות על הציוד, כבר היינו בדרך לשיחת סיכום והביתה. יש שני דברים שאולי ראויים לציון באותו יום. אחד, חבר שלי למחלקה החליף את הנשק שלו, איך שהוא, עם הקש”ח והיינו צריכים ללכת למצוא אותו שוב ולהזדכות על שניהם. זה נהיה קשה כשהיינו צריכים להשיג קצין כלשהוא שיעביר חוטר בנשקים. קצין חוטר ראשי, קראנו לו, כי זה פחות או יותר מה שהוא עשה. אבל ברגע שסיימנו את כל הבלגן הזה, וזה היה בין הקיפולים המהירים ביותר שראיתי, כבר היינו יכולים ללכת. אני לקחתי טרמפ עד רעננה ומשם אוטובוס לחיפה. התכנון המקורי שלי היה להגיע אל מעין לפני שמתחיל השיעור שלה אבל עם כל העיכובים והאוטובוס שיצא שלושת רבעי השעה אחרי שהיה צריך, הצלחתי רק בערך להפתיע אותה בהפסקה הראשונה. אבל מה שחשוב הוא שבסוף, עייף אך רצוץ, הצלחתי להגיע חזרה הביתה בלי שום נזקים רציניים ולנוח.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
מילואים, יום רביעי
ביום רביעי קמנו מוקדם שוב לעוד יום של תרגולים ונסיעות. שוב, שום דבר מיוחד. נסענו לכל מיני מקומות, תרגלנו כל מיני מצבים של שיירה, התייבשנו בחום של צאלים בזמן שהמפקדים דיברו והתאג”ד ניסה להתמודד עם 12 פצועים בו-זמנית. גם הספקנו לירות מטווח אחד. הנשקים, כמובן, היו לא מכוונים, אבל אחרי שהבנתי איפה בדיוק הנשק שלי פוגע כמעט ולא החטאתי. זה, דרך אגב, הייתה אחת הסיבות למה רציתי להצטרף לנבחרת הקליעה של הטכניון. כי אולי אין לי נסיון בירי ספורטיבי אבל אני חושב שאני דיי טוב בזה. אבל המאמן של הנבחרת לא רצה לשמוע בזה. הוא אמר שאין לו מה לעשות איתו ולמה לא באתי קודם? אולי כי חשבתי שצריך קודם להגיע לקורסים והם תמיד תפוסים עד אפס מקום על ידי סטודנטים מתקדמים יותר שמקבלים להירשם מוקדם יותר ממני. בכל מקרה, בערב היה התרגיל הגדול. ציפיתי למשהו רציני שיקח אותנו אל השעות המאוחרות של הלילה אבל בעיקר נסענו, הקמנו מלא מחדש, טיפלנו קצת בפלוגות וחזרנו הביתה לעוד ארוחת ערב יפה. המחלקה שלי עשתה סיכום קצר של מה שעבר עלינו ופרשנו לישון. למזלי, יש לי כבר מספיק פז”מ כדי שיפטרו אותי מהשמירה ביום האחרון. לפחות זה.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
מילואים, יום שלישי
אחרי לא הרבה שינה קמנו ליום של תרגולות. אימון מפקדה הוא בעיקר בשביל לאמן את המפקדים, הקצינים וקצת פחות בשביל להרגיל יותר את החיילים במה שהם אמורים לעשות. אין הרבה מקום בשביל חיילים פשוטים שגם צריכים להיות עצמאיים בשטח, כמוני. אז באותו יום הייתה לי בעיקר נסיעה אחת ארוכה אחרי הסמפ”מ שקצת איבד את הכיוון, סטייה הצידה לניווט עצמאי קצר שהסתיימה בכך שאני חשפתי את מפת הקוד וקיבלתי טיווח ארטילרי, והשאר בעיקר היה לחפות אחרי הקצינים שלא הצליחו לדבר אחד עם השני. מה שהיה מעט יותר מעניין היה בערב כשהיה לנו ‘ערב פלוגה’. מה זה ערב פלוגה אצלנו? כנראה שזה בעיקר לחכות לארוחת גדולה ומבטיחה בזמן צפייה במצגת תמונות מזמנים עברו שגם נראית כאילו נבנתה בזמנים עברו, בלי שום התייחסות למה הגיוני, נחמד לעין או בר עיכול. אני לא מבין למה צריך מצגות בשביל להראות תמונות. אבל ארוחת הערב הייתה נהדרת. קבבים ונקניקיות ועוף. אכלתי עד להתפוצץ ודיי מהר הלכתי גם לישון כי הייתה לי עוד שמירה באמצע הלילה.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
מילואים, יום שני
ביום שני קמתי עייף וחסר מנוחה. גם לאחר שתי הפסקות בלילה לחדש את הסנו-דיי, עדיין היתושים תקפו ללא הפסקה. ובאותו יום היינו צריכים לסיים למתקן את כל הכלים ולרדת לשטח. למען האמת, עכשיו, כשאני חושב על זה, לא היה משהו יותר מדי מעניין באותו היום. בבוקר התעפצתי בשיעורים, בקושי שמעתי מה רוצים ממני במבחני בטיחות. הלכנו לחתום על ציוד אישי ועל נשק לאחר מכן. המשכנו למתקן נגמ”שים ולערום ציוד. עלינו על הרכבים לקראת הערב. נסענו לשטח. נתקענו בלילה מאחורי ריו שלא הצליח לעלות את הגבעה ובסוף הגענו לשטח בסביבות עשר. אכלנו משהו מהיר והלכנו לישון, רק כדי לקום שעה מאוחר יותר בשביל לשמור. כל מה שיש לי להגיד על היום הזה הוא להוסיף על מה שאמר אחד מהמפקדים המתאמנים בבסיס (שלא היה משלנו). היחידה שלו הייתה אמורה לישון בבסיס עוד יום, בניגוד אלינו שירדנו לשטח שם לא היו יתושים. הוא אמר שאם יהיה עוד לילה כמו שהיה ביום ראשון אז הוא מבטל את האימון. כי אי אפשר להתאמן כשאנשים ישנים רק ארבע שעות מתוך ארבעים ושמונה. אני חושב, שאם רוצים לעשות לנו הרצאות ומבחני בטיחות על הבוקר אחרי לילה כזה, אז צריכים להרשות עוד איזה שעתיים-שלוש של שינה נטולת יתושים.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
מילואים, יום ראשון
השתדלנו לקום מוקדם, השתדלנו להיות מוכנים ולצאת מוקדם. מעין קמה בשבילי בשעה המוקדמת של שמונה כדי להקפיץ אותי לתחנת הרכבת. התיק הירוק הישן והטוב, ששירת אותי (ואת אחי) במהלך שירותינו הסדיר, היה עמוס מאוד לא לעייפה בדברים הנחוצים בלבד (שאח”כ נזכרתי שכנראה הייתי צריך להביא עוד כמה דברים) והועמס על גבי. לקחנו את עצמי, על חצי בית מילואימניק, למטה אל תחנת הרכבת. הצו היה לשמונה וחצי בבוקר. אין מצב שאני מסוגל להגיע בשמונה וחצי בבוקר. אני לא מאמין שאנשים שרחוקים יותר מאשקלון/באר שבע יכולים להגיע בשמונה וחצי בבוקר אבל בהחלט עשיתי מאמץ אמיץ להגיע לארוחת הצהריים. עליתי על הרכבת של אזור תשע ונסעתי נסיעה רגועה לכיוון תחנת ארלוזרוב. הייתי רוצה להמשיך לכיוון באר שבע אבל, בגלל שיפוץ המסילות, כל הרכבות לבאר שבע בוטלו. הייתי צריך לזכור מה קרה בפעם האחרונה שמעין שלחה אותי למילואים מתחנת ארלוזרוב… כשהגעתי לתחנת האוטובוס שם באזור עשר בבוקר, עדיין הייתי תמים וחשבתי שאוכל לתפוס אוטובוס תוך מקסימום של עשרים דקות ולהמשיך בדרכי הנעימה לבאר שבע בצפי להגיע למל”י עד שתיים עשרה בצהריים. אבל, כמו בפעם האחרונה שהייתי שם, תחנת האוטובוס של מסוף 2000 הייתה עמוסה, הפעם כן לעייפה, בחיילים צעירים, לחוצים ומעומלנים. האוטובוסים, כצפוי מחברה עם ראייה קדימה נרחבת כמו אגד, הגיעו כל 20 דקות, העלו בערך 50 חיילים והסתלקו, משאירים את ה-200 שנשארו להתבצל בחום. רק לאחר המעשה אמרו לי שבאוטובוסים ששמרו בצד לאזרחים היינו יכולים לעלות גם המילואימניקים. עד שהגעתי לבאר שבע כבר היה אחת. לשם האוטבוס הגיע יותר מהר והצלחתי להידחף אליו בזריזות, כמו דגון פיראנה בין כרישים. למל”י כבר הגעתי בשתיים, Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 3 comments.