יום שני – היום שאחרי
כמו כל זוג שהתחתן יום קודם, עשינו מה שאני מניח הוא הדבר הרגיל והמתבקש. למרות שהלכנו לישון בסביבות 2:30 בלילה, כיוונו את השעון לתשע בבוקר כדי שנוכל לקום לארוחת בוקר. אותה, כמובן, פספסנו. קמנו יותר לקראת 11:30. אחרי שהצלחנו לגרד את עצמו מהמיטה, נשטפנו קצת והתיישבנו להתחרדן קצת. כשבלהתחרדן אני מתכוון לשכב במיטה, לכרסם פירות ועוגיות שהביאו לנו כי דפקו לנו את ההשכמה ולראות בולט, סרט שמעין ביקשה כבר הרבה זמן.
אחרי יציאה מהמלון, נסענו אל ההורים של מעין כדי לעבור על השלל של היום הקודם: המון מתנות מגניבות וברכות יותר מגניבות. ישבנו על התחת כמה שעות, לפתוח, ללכלך ולהתלהב. ועכשיו, כצפוי, הגיע שלב התודות.
תודה להורים של מעין ולהורים שלי על התרומה למאמץ המלחמתי.
בעיקר ליפה, אמא של מעין, על כל העזרה שהיא נתנה במהלך ההכנות.תודה לנמרוד ויערה, אחיה של מעין, על המתנה הסופר מגניבה.
וליערה ועודד על קישוט הרכב.
ולעודד ועדי על הרכב וההסעה והתמיכה המתמדת לכל אורך היום.תודה לגורודין שהסכים לעשות את הטקס והפך את החתונה שלנו ללא סטנדרטית שרצינו שתהיה.
וכמובן תודה לכל מי שהייתי צריך להודות לו ושכחתי ולכל מי שהגיע ונהנה. כי זה הכי חשוב.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.