להסתכל לאחור
יש אנשים שמסתכלים אחורה בגילאים כאלו, גילאים של החלפת קידומת, ומנתחים את החיים שלהם, מתלוננים על איך החיים ברחו מהם, על כמה רחוק גיל 18 מאחוריהם וכמה הם לא מרוצים מכל הדברים שהם אמרו שהם יעשו לטובת עצמם כשיהיה להם זמן אבל לא עשו. אבל אני חושב, במבט לאחור, שאני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצא כרגע. מחר אני אהיה בן 30 רשמית. המצב הבריאותי שלי, פחות כמה דברים שאני צריך בשביל לשפר את ההתעמלות שלי, הוא בסדר גמור. ה-BMI שלי עדיין בצד הנמוך של האזור הבריא. ואם אני מתגלח אז רוב האנשים יניחו שאני איפה שהוא בין 5 ל-10 שנים צעיר יותר ממה שאני באמת (תלוי כמה נדיבים הם מרגישים באותו הרגע). יש לי אישה מדהימה בחיים שלי שעושה לי המון טוב. מישהי שכשאנחנו בנפרד אני חושב על איך אפשר שכן וכמה טוב יהיה לנו להיות ביחד, שלדבר איתה תמיד גורם לי לחייך. יש לי כלב חמוד ומקסים שתמיד שמח לראות אותי כשאני חוזר הביתה, אוהב שמחבקים אותו ולא מהסס ללקק לי את האוזן אם ניתנת לו ההזדמנות. יש לי חברים נהדרים שתמיד כיף לי לבלות איתם או לדבר איתם או לשחק משחקים ביחד. יש לי עבודה שאני אוהב עם אנשים טובים ואני שש לצאת לעבודה כל יום, לעשות את מה שהוא, פחות או יותר, עבודת החלומות שלי, עד כדי כך שאני שוקל ללכת לעבודה גם בימים שבהם אמרתי לעצמי שאני חולה וכדאי שאשאר בבית לנוח. סך הכל, להיות בן 30 זה לא כזה נורא. אני שמח בחלקי ואוהב את איפה שאני נמצא. ואני משוכנע שיהיה אפילו יותר טוב בעתיד. Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
I’ve Reached a Limit
מכיוון שיום ההולדת שלי הוא ביום שישי, מכיוון שכבר עשינו פסח-יום-הולדת עם המשפחה של מעין ופסח האחרון שלנו בילינו איתם, מעין אמרה לי שהפעם ההחלטה המלאה של מה עושים בפסה נופלת אצלי. לא הייתי בטוח מה אני רוצה. לא הייתי בטוח מה אני מעדיף. לא התחשק לי לרדת למדבר השנה ואז אבא שלי הודיע שהם כבר הזמינו אנשים לפסח בקיבוץ. ופתאום ההחלטה שלי נהייתה יותר קלה: פסח חברים. זוג החברים שאנחנו מאוד אוהבים, קרן ויואב, מארגנים פסח חברים שנתי אצלם בבית והתחשק לי להצטרף כבר הרבה זמן. אז אמרנו שאנחנו רוצים, סיכמנו שאנחנו נביא סלטים ובזה נסגר הנושא. אחרי שסיימתי את מה שרציתי לעשות בשביל העבודה, התארגנו מהר על כל מה שצריך, הכנו כמה סלטים ויצאנו לדרך. הגענו קצת באיחור, אבל לא באיחור כמו כולם P: והצטרפנו לסדר. אחד הדברים היותר טובים בסדר חברים הוא שעושים מה שרוצים ולכן, מתחילים מתי שרוצים, באיזה סדר שרוצים ובאיזה אורך שרוצים. וכמובן שאין הגבלה על מה שמביאים לארוחה, למשל: מרק כתום, מגוון סלטים (שלנו ואחרים), עדשים ובטטה, עוף בבירה, כרובית אפויה עם שמנת צמחית ופרורי לחם, פירה תפודים ובטטה, סלמון, אורז עם תפודים ועוף וזה בלי לדבר על הקינוחים: עוגיות שוקולד וחמאת בוטנים, סלט פירות, עוגת שוקולד ובננה, עוגת שוקולד נוטלה ואז גם פאי לימון. ופה נתקלתי בבעיה. החברה הייתה נהדרת, המיקרו-הגדה שקראנו היא כנראה הטובה שראיתי, והיה מאוד כיף לפגוש את כל האנשים הנחמדים שאנחנו מכירים בנסיבות כאלו, שמאפשרות לנו פשוט לדבר על מה שבא ליד, להריץ בדיחות ולספר סיפורים רק בשביל הכיף. ואיפה הבעיה? האוכל. הסתכלו שוב על הפסקה לפני הקודמת וספרו Continue Reading →
Posted in Geekdom, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
לחץ
אתמול היה לחוץ. אני לא אוהב להיות לחוץ. אבל היה לי תור לעיסוי בערב ורציתי לסיים לכתוב את מה שהייתי צריך לפני שאני יוצא. הבעיה הייתה שמה שהייתי צריך הוא לפרק ולהרכיב מחדש חלק מהמשחק. וזה אומר לשנות דברים בכל רמה מעיבוד המידע הבסיסי ביותר ועד התצוגה של הממשק. אז הייתי לא נחמד ולא מגיב לקראת סוף היום ועל זה אני מתנצל. כן הספקתי להגיע לעיסוי בו פירקו לי את הגב והרכיבו מחדש. אני מקווה רק שזה נעשה כמו שצריך. הגב מרגיש יותר טוב אבל זה עוד ידרוש עבודה. אני צריך כיסא חדש. סטייה מהנושא! היום אני הולך לאזכרה של סבא וסבתא ואחר כך חזרה לקיבוץ. יש כמה דברים שאני צריך לעשות ועבר הרבה זמן בכל מקרה. אבל יש מסיבת יום הולדת לירון בערב. ועכשיו, כשאני חושב על זה, זה חשוב לי להיות שם. כל הדברים האחרים שרציתי יכולים לחכות. מסיבת יום הולדת יש פעם בשנה. אני תוהה אם להביא משחק או לא…
Posted in No Category, Work by Eran with comments disabled.
נשאר בבית
היום אני עובד מהבית. למה? כי יש לי תור לרופא ב-13:30? למה? כי יש לי כאבי גם כבר כמה ימים. כל כך גרועים שאני לא ישן כמו שצריך. למה? אני מהמר על איזה שהוא שילוב בין עבודה משרדית חדשה (כיסא לא נוח) לבין רכיבה יום יומית על אופניים (כיסא לא נוח). אז אני מקווה שאפשר לפתור את זה כי הגב של מרגיש כמו פלונטר אחד גדול.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
אתמול יום הולדת (למעין)
התחלתי את התהליך לפני בערך שבוע. שלחתי הזמנה שקטה לכל האנשים שחשבתי שמעין תרצה לראות ביום ההולדת שלה ויש איזה שהוא סיכוי שיוכלו להגיע. לא רציתי לעשות משהו נורא גרנדיוזי. התכנון כלל חברים, משפחה, קצת כיבוד, מתנות מטעמי, ובתקווה, מעין שמחה. המקום זז במהלך השבוע מהדירה שלנו אל הדירה של ההורים שלה (כי אני אדיוט ולא חשבתי על כך שאם זה בדירה שלנו אז אבא שלה יצטרך לעלות שלוש קומות) אבל לא נראה שזה הפריע לתהליך. תכננתי לצאת מוקדם מהעבודה, לאסוף את הספר שהיא רצתה, להכין עוגה אצל ההורים שלה ואז לאסוף את החברים, לעשות הפתעה קטנה כשאני אוסף אותה מהאוניברסיטה ואז הפתעה יותר גדולה אצל ההורים. את הספר קניתי בבוקר (אצל יואב, בערך עשר דקות הליכה מהעבודה ומחיר מצוין). מעין התקשרה אליי פעמיים אחרי שיצאתי מוקדם ולמזלי לא שמה לב לאנשים שניסו לדבר איתי או לאוטובוסים שעברו לידי. חזרתי הביתה, הוצאתי כלבלב, הכנתי את הבלילה של העוגה, שטפתי קצת כלים, נסעתי להורים להתחיל את האפייה ולוודא שהכל בסדר שם (לא נחוץ, אמא של מעין כבר טיפלה בהכל, הכינה עוד כיבוד לטבעונים וקטפה חרציות) ואז חזרתי לתל אביב לאסוף חברים ואת מעין. קצת התעכבנו בגלל הפגנה באמצע נמיר אבל זה לא העיב על הערב. תודה לכל החברים שהגיעו בשביל לשמוח בשמחתנו. נ.ב. כשמעין התקשרה אליי באמצע הנסיעה, הייתי צריך לתת לה לדבר עם אמילי. זה כנראה היה פחות חשוד מאשר לבקש ממנה לחכות.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ההולדת שלי הוא עוד חודש
ואני בדרך כלל לא אוהב לעשות מזה סיפור גדול אבל אני כן מחליף עשור הפעם. The Big Three-Oh, The Nice Round Number. השארתי את כל התכנון למעין הפעם, אני סומך אליה שתעשה משהו נחמד ומתאים. אחרי הכל, אני באמת אסתפק במשהו צנוע. אני אהיה שמח מאוד רק אם החברים הטובים יגיעו ונדבר, נשחק משהו, הדברים הרגילים. אבל אם כן מתחשק למישהו לעשות משהו מעבר, עדכנתי את רשימת הדברים שאני רוצה.
Posted in Me, No Category by Eran with comments disabled.
The Bike Rider’s Manifesto
For millenia we’ve been on the sidelines, navigating the sidewalks where we were the threat and the inconvenience, drifting through the asphalt where we were the mince meat and the cannon fodder. But these are our streets now, the ones marked with two circles, a triangle and a cross. This is the only place where we reign supreme and it will not be taken from us. You, who have wide sidewalks and four lanes of tarmac, you will not walk on the sacred path nor park on it. You, who talk on your phone, you will look ahead and watch where you’re going. You, who use the narrow paths, you will walk straight and not make sudden movements. You, who are not fucking deaf, you will heed our ringing call and give us the respect we deserve. And you, one and all, shall use the right lane and not take more space than you need! This is a road. This is our road. And we will not be denied! I am a bike rider. And this is my manifesto. You can try and resist. But we are the future. Grok that.
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Last Minute Crunch Time
Yesterday was a long day. The longest by my count. I keep track of my work hours in case it comes into question at any point and I decided it would be “fun” (for some meaning of the word) to see what is my longest day. Yesterday was it at almost 12.5 hours. But the thing is, I stay because I want to. The people there don’t really care exactly when anyone comes and goes as long as results are delivered and we did have a bit of a broken week last week with two out of three team members missing for a couple of days. So I had to put in some extra time at my desk to compensate and try and get this week’s goals back on track and I think I did most of it. Still have some work to do today but all should be ready. They promised that this is indeed a rare occurrence but I still like what I do, even if I have to stay away for a bit longer.
Posted in Gaming, No Category, Work by Eran with comments disabled.
Almost a Week In
According to Duolingo, which I returned to after sleeping here, this is the fifth morning in our new apartment. We went to celebrate a birthday for a beer shop yesterday and had a lovely family dinner with Maayan’s family. Now, we are very close to the end of the boxes but there is still a lot to do. So I’m going to do that now.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.