שמישהו יזכיר לי, בפעם הבאה
שאם אני מתחיל להרגיש חולה אז כבר לקחת חופש מהעבודה ולקחת את התרופות החזקות. זה לא בסדר כל העסק הזה. אני צריך להבין את זה מתישהו.
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
אני חושב שאני במצב טוב מאוד עכשיו
בהתחשב בעובדה שלפני שנתיים שלוש חיפשתי עבודה כנציג תמיכה טלפונית בכמעט כל חברה אפשרית רק כדי שתהיה לי איזו שהיא עבודה ואיזו שהיא הכנסה. והיום אני עובד בעבודת החלומות שלי. יש עוד דברים לעשות אבל אני דיי מרוצה מהחיים שךי.
Posted in No Category, Thinking Out Loud, Work by Eran with comments disabled.
עוד שבוע
עוד שבוע עבר. עשינו ישיבת חברה בה סיכמנו את מצבנו, מה אנחנו חושבים על שיטת העבודה שלנו ואיך אפשר לשפר. כרגע נראה שאנחנו מתקדמים בקצב טוב, צוות Unity, לפחות, הסתגל בסוף לצורת העבודה הזאת ולמרות שיש עוד כמה דברים לטפל בהם, האצנו את הקצב. כרגע, נראה שאנחנו במצב טוב לסיים את ה-MVP בזמן. וזה משמח אותי. משמח אותי לראות משהו כל הצוות עבד עליו בכל הכוח במשך שבוע סוף סוף מגיע למצב שבו אנחנו יכולים להציג אותו להגיד, “היי, תראו. זה עובד. זה עושה מה שזה צריך.” כן. כרגע אני נהנה מהעבודה שלי. עכשיו אנחנו רק צריכים למצוא דירה ולעבור קרוב שיהיה יותר נוח.
Posted in Gaming, High-Tech, No Category, Work by Eran with comments disabled.
זמן הגילוי
המלא? עוד רחוק. אבל אתמול הייתה לי את שיחת ה”על מה מותר לי לדבר”. מה שהסיר את המחסום העיקרי שלי מלעדכן פה. זאת מעט בעיה כשאני מבלה את רוב היום בעבודה ולא עושה הרבה מעניין חוץ מזה. הסיכום של השיחה הוא: אנחנו עדיין עובדים ב-Stealth Mode ולכן הרבה פרטים צריכים להיות חסויים. מותר לי להגיד שאני עובד בחברת משחקים. ולא הרבה יותר מזה. טוב, ברצינות: אני יכול להגיד שאני מפתח ב-Unity, שכיף לי ופחות או יותר זהו בינתיים. אם יש לי משהו להגיד שאל קשור לחודית לחברה, אז זה בסדר. אבל השאר לא. זהו לבינתיים. אני עסוק.
Posted in Gaming, No Category, Work by Eran with 2 comments.
חיים לחוצים
אין הרבה זמן לעדכן. מנסה לשמור על השפיות שלי בזמן שאני עובד תשע שעות ונוסע ארבע שעות ביום. מנסה גם לעבוד על דברים שלי בסופי שבוע. הרשימות שלי מאיימות להתפוצץ מדברים שאני צריך לקרוא ולראות.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
איך לא ללכת לראות סרט
התכנון לאתמול היה לצאת בבוקר מהבית, ללכת לסדנת סיידרים בתל אביב ואז ללכת לראות סרט. החלק הראשון הצליח. החלק השני נכשל. למרות שקצת קשה לקרוא לזה כשלון. לפני שיצאנו מהבית מעין הייתה מוטרדת מכך ששכחנו משהו. אני יודע שתמיד שוכחים משהו ולכן זה לא כל כך מטריד אותי. יש לי טריק איך לא לשכוח דברים אבל לא הצלחתי להשתמש בו עד הסוף. אני מאשים אותה. P-: הגענו אל ההורים של מעין כדי לאכסן את מוצארט בזמן שאנחנו נוסעים לתל אביב והוא כמובן יילל כאילו הבית בוער. אבל הצלחנו לצאת משם ולהגיע לתל אביב. למרות הסופה שלא רצת להפסיק. מצאנו את הפאב בלי בעיות והספקנו להיכנס לפני שהעסק הרציני התחיל ולהציג את כולם. לא ידעתי למה בדיוק לצפות במקרה כזה. כל מה שידעתי הוא שאנחנו הולכים לטעום בירות וסיידרים שונים ומשונים. ההתחלה הייתה קצת משונה: בירות מתסיסה טבעית. אני לא מנסה להעליב ואני מבין שיש מי שאוהב את זה אבל שאלו על אסוציאציות מידיות אז זה מריח כמו שתן ויש לזה טעם של בירה עם מיץ לימון מרוכז. פחות אהבתי את הסגנון הזה אבל הסיידרים שבאו אחר כך, תפוחים, אגסים וקסיס, היו פשוט מדהימים. חלקם נוספו לרשימת הקניות של “מתי שאנחנו באנגליה”. לאחר שנרגענו קצת מהאלכוהול שזרם בו קצת דם, יצאנו משם והגענו אל ירון הביתה כדי להתחמם ולחשוב על ארוחת ערב. ארוחת ערב נערכה במקום שנקרא The Diner בו אכלנו המבורגרים טובים. הקינוח הומר לשאלה חדשה אך מאוד לגיטימית: בהתחשב בכך שזה המחיר, האם אנחנו מוכנים לשלם את או שעדיף לקנות פיינט של בן וג’רי שאנחנו אוהבים ויספיק לשנינו? הפעם Continue Reading →
Posted in Gaming, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מפגש משפחתי
אתמול נסענו שנינו למפגש משפחתי חדש. בחדש אני מתכוון שחוץ מאחת, לא הכרתי אף אחד מהצד הזה של המשפחה. אמא שלי דיברה על רותי מדי פעם לפני אבל פגשתי אותה לראשונה רק ב-2006 (אזור יולי-אוגוסט למי שרוצה לחפור בארכיון) כשהייתי בארצות הברית. היא הגיעה לארץ כמה פעמים מאז אבל מסיבה שאני לא באמת יודע להסביר לא באתי לבקר. אז הפעם באתי. והתעקשתי שגם מעין תבוא כי רציתי שהן יפגשו אחת את השנייה. א’, כי רותי היא אדם נהדר ורציתי שמעין תכיר אותה וב’, כי רציתי שרותי תכיר את מי ששבתה את ליבי. אז נסענו לירושלים עם אמא ואבא ועמיחי. סיבת המפגש הייתה אזכרה לאמא של רותי אבל מבחינתי, אני אזכור את זה כמפגש עם הצד הזה של המשפחה שפשוט לא הכרתי עד עכשיו: רותי (בת דודה של אמא שלה), אחותה, בעלה של אחותה ושתי הילדות שלהם. וכולם אנשים כיפיים מאוד וגם מעין ציינה שהיא מאוד נהנתה. קשה לי לשמור על קשר עם משפחה, אפילו עם דודים ובני דודים קרובים יותר אבל מפגשים כאלו גורמים לי לרצות לשנות את זה.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
My First Day at Work
Was yesterday. Get to know the people more and they’re all very cool people. I didn’t get a lot done but that’s how first days usually work. I still had a lot of fun and I’m still excited to go back. I already think my main issue with a new working environment – people who are fun to work with, accommodating and just all around pleasant – is covered. And today I’m already suppose to start contributing to the actual SCRUM goals. It’ll probably take me longer than expected for the task but it’s still taking something off their hands and clearing some schedule. I’ve just marked the categories for this post and it obviously goes under Life, Work but I’m still not over the fact that probably most of these posts will also go under Programming, Games.
Posted in No Category, Programming, Work by Eran with comments disabled.
Project Update: Slice and Dice (Working Title)
Yesterday I picked up Slice and Dice again and put some work into it. Went over the rules and rewrote some things for balance and clarity. Wrote a complete rule book. It’s not really complete but it’s a start. Iteration will follow. Also stepped away from a skill tree sheet idea for the upgrades and instead opted for cards to represent the upgrades and make everything more comfortable and legible. Next in line is to print the rules and the upgrade cards and take it for a test run. Also, might be useful, to make an arena and some player miniatures instead of using an old Stratego board or something similar.
Posted in Gaming, No Category by Eran with comments disabled.
מה שאני לובש (כשהשלכה של דרך חיים)
לא ממש אכפת לי מאסתטיקה. זאת אומרת, אני לא אסבול דברים לא מסודרים, מלוכלכים או שממש לא נראים טוב. יש לי הערכה לאסתטיקה ובמיוחד במדעי המחשב ובמתמטיקה, תוצאה אסתטית בדרך כלל עדיפה. אבל אני, אישית, בדרך כלל מעדיף את הפתרון שנותן משקל גדול יותר לשימושיות מאשר לאסתטיות. וככה גם נראה ארון הבגדים שלי. יש לי שלושה-ארבעה פריטי מכנסיים. כל אחד מהם הוא דגמ”ח מרובה כיסים. רובם כהים. שימושי. יש לי מגוון חולצות קצרות פשוטות, רובן כהות ולא מיוחדות. יש לי כמה חולצות יפות יותר בעלות איזה שהוא מסר או הדפס שאני בחרתי במיוחד ואני שומר לאירועים מיוחדים. יש לי גם שלוש זוגות מכנסיים קצרים לשימוש בקיץ למרות שאני בדרך כלל עדיין הולך עם מכנסיים ארוכים. יש לי בין 6 ל-8 פליסים. אין לי חולצה ארוכה עבה אחרת. אני משתמש בפליס בלבד כי מצאתי שזה מה שעובד לי הכי טוב בתור חולצה עבה. זה מחמם ועדיין נוח. הגרביים שלי מחולקות לשני סוגים, עבות ודקות לשימוש המתאים. זהו. רובן אפילו מתחלפות בין זוגות. יש לי מעיל ג’ינס דק לשימוש קל ומעיל חסין גשם שמתחבר לפרקה (גם חסינת גשם) וביחד הם המון כיסים וכיסוי שאפשר לקחת לסיביר. יש לי נעלי יום-יום שאני משתמש בהם גם לאירועים (אחרי שאני מוודא שהן מצוחצחות), נעלי בית ונעלי “לא-אכפת-לי-מה-יקרה-להם”. וזהו. כל דבר שאני משתמש בו בחרתי בשביל שימושיות מקסימלית. על מנת לצמצם מקום ולצמצם בחירות. וכל זה מתבסס על העובדה שאני יכול להרכיב כל תלבושת מהארון שלי וזה יהיה בסדר ליום יום, בסדר לעבודה, בסדר לפגישות חצי-רשמיות ואני יכול לשדרג קצת בשביל אירוע רשמי יותר. אני מסוגל Continue Reading →
Posted in Me, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.