שבוע של אהבה
לפני כמה זמן הפסדתי התערבות למעין. עזבו את הפרטים, הם לא חשובים כי זה היה מתוכנן מראש, פחות או יותר, שאני אפסיד. זה רק היה תמריץ כדי שהיא תצליח. מה שכן חשוב הוא שבתור המפסיד, אני הייתי צריך לספק למעין שבוע שלם של מחוות של אהבה. במיוחד, דברים שאני לא עושה בדרך כלל ודברים קצת לא רגילים. זה הסיכום של השבוע. יום שבת – הלכתי אל ההורים שלי לבד כי הצפי היה לשינה מעורערת מעט או להפריע לעמיחי ומעין לא רצתה קשר לאף אחד מהם. אני ניצלתי את ההזדמנות כדי להכין כמה דברים מאחורי הגב שלה. לחודית, את ההפתעה של אותו היום ושל יום שלישי. אז כשחזרתי חזרה הביתה ביום שבת בערב, הבאתי למעין עוגת שוקולד בצורת לב שאני הכנתי לבד. אפילו הכרחתי את התבנית לצורת לב בעצמי. העוגה קצת התפרקה ולא התמצקה לגמרי אבל אני חושב שזה רק עשה אותה יותר טעימה. יום ראשון – לפני כמה חודשים, כשהיה יריד ספרים סופר זולים, עברתי שם כדי למצוא חבילה מספקת. המחירים היו ממש נמוכים אז חייבים לקנות משהו אבל הדבר היחידי שבאמת עניין אותי הוא מובי דיק. אז הוספתי לזה את ‘אמנות המלחמה לאוהבים’ שחשבתי שאולי יהיה מעניין וספר הדרכה לעיסוי שיכול להיות מגניב. הספר הזה הדריך אותי לאותו יום כשעשיתי למעין עיסוי גוף ‘סוג-של-מלא’ במשך שעה וחצי. יום שני – אם אני חושב על זה לעומק, כל פעולת יצירה שלי היא פחות או יותר העתקה. אני לומד סגנונות ואני רואה או שומע או קורא דברים שנותנים לי רעיונות (שיוצאים סוג של נגזרת של אותו מקור) ואז אני מפעיל את Continue Reading →
Posted in Art, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מיקומנו ביחס לשריפה
זה היה, לפי דעתי, בין סופי השבוע המוזרים ביותר שהיו לי בזמן האחרון. יום חמישי בבוקר, מעין נוסעת לעבודה, אני הולך ללימודים. בשעות הצהריים, בדרכה דרומה, מעין רואה משהו שנראה לה כמו ענני גשם מעל הכרמל. אני, באמצע השיעור, בזמן שאני בודק דואל ודברים, אני רואה שצפריר חלק תמונה. “WTFIT?” אני חושב לעצמי ושולח לו בתגובה. אני מתאר לעצמי ששריפת זבל או שאריות כנראה נהייתה יותר גדולה ממה שתכננו אבל שאין יותר מדי סיבה לדאוג. כשאני יוצא מהפקולטה אני כבר רואה ענן אפור מכסה את השמש מדרום. כמה דקות אחרי זה, כשאני מגיע לדירה שלנו, אני מתחיל לקבל עדכונים ממשיים, בעיקר ממעין ואמא שלה, לגבי השריפה. מה שידעתי אז הוא שנשרף אוטובוס והכבאים עובדים על כך שהאש שכילתה אותו לא תתפשט לשאר היער. לא חשבתי שיש ממה לדאוג. ומכיוון שמעין בכל מקרה עבדה מאוחר, לא הייתה לי סיבה למהר יתר על המידה. כמה שעות מאוחר יותר כבר אמרו לי שיש שריפה יותר רצינית ואולי כדאי שאני אצא משם. חשבתי שבסדר, אני אצא משם, רק כדי להרגיע את הדאגות. כי אני לא דאגתי יותר מדי. שריפה בצד השני של ההר לא ממש יכולה להגיע לכאן. וגם הן לא באמת דואגות. הן רק זהירות. אם הן באמת היו דואגות אז היו אומרות לי לקחת כמה דברים חשובים שלא יהיו בדירה במקרה והאש תגיע. כשהגעתי אל ההורים של מעין אז כבר ראיתי בחדשות שמדובר בשריפה מעט יותר רצינית ממה שחשבתי בהתחלה. התחלתי לדאוג. לא יותר מדי, אבל היה שם שביב של דאגה. במהלך הסוף שבוע צפינו בחדשות וראינו וקראנו עדכונים חיים, כולל מפה Continue Reading →
Posted in Maayan, Mixing, No Category by Eran with 3 comments.
השבועה
חזרה קצת למתכונת הנישואים. הנה השבועה שהקדימה לשיר. רק בשביל ליישר הדורים, הקטע הזה תוכנן במשך חודשיים אבל נכתב בערך בשבוע וחצי. אמרתי בהתחלה שאכתוב לעצמי נקודות ואאלתר אבל אני לא טוב בזה, במיוחד לא תחת כל כך הרבה לחץ. אפילו את ההקדמה הזאת כתבתי. אז הנה הקטע החשוב. קוראים לזה באנגלית Vows. ולמי שלא בטוח, בעברית אלו שבועות, נדרים. וכל מי שיצא לו לעמוד ליד אדם דתי בטקס סיום הטירונות יודע כמה חשובה השבועה. אני לא מזלזל בה ואני לא מקטין, למרות שהזיכרון לרוב מתעתע בי ודברים שהבטחתי לפעמים נעלמים. אני בכל זאת נשבע. אני נשבע שלעולם לא אפגע בך, לא מכוונה תחילה. אני מעדיף לספוג ולקחת לך כאב. ואני אעמוד, למיטב יכולתי, בדרך של כל מה שעלול לפגוע בך. אני נשבע שאדאג לך כשאת חולה וגם כשאת לא. גם אם רק בא לי לעשות בשבילך משהו נחמד כמו להביא לך פרח או לצייר לך ציור שטותי. אני נשבע שבכל פעם שנצטרך לחלוק אעדיף שתקבלי את החלק הגדול והמרשים יותר כי אני מסוגל בקלות להתמודד עם פחות כשאני יודע שאת מקבלת יותר איכות. אני נשבע לשאול את דעתך, בין אם היא קריטית לנושא ובין אם לא, כי מעניין אותי מה את חושבת, מה נקודת מבטך, אפילו אם המחלוקת היא בין אפור לאפור אחר. אני נשבע לא להסתיר דבר, לא להתבייש בדברים שאני לא אומר לאף אחד אחר ולא להחביא את החלקים בעצמי שהעולם לא רואה כי את יותר טובה מכל בן אדם אחר. כי את מבינה. אני נשבע לא להעליב את האינטליגנציה שלך. את מבינה יותר וסולחת יותר והוגנת Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 1 comment.
שירים לשמוע ולא להשמיע
אני חייב להודות שמוזיקת רוק ומטאל יכולה להיות כועסת ומעוצבנת לפעמים. אי אפשר להגיד שלא. וקורה לעתים יותר קרובות (Papa Roach, Shinedown, Three Days Grace, Taproot, Megadeth…) שלהקה כותבת שירים על פרידה ואהבות כוזבות מאשר על אהבה מוצלחת (Trapt). אבל זה עדיין לא הופך שיר ללא טוב. לכן, אני חושב, שיש שירים ברשימה שלי שאני אוהב לשמוע (1, 2, 3, 4) אבל לא רוצה שמעין תשמע אותם מבחירה שלי. כי אני לא רוצה שהיא אי פעם תחשוב שאני אומר לה את המילים של השירים האלו. האם גם לכם יש שירים כאלו? שירים שאתם אוהבים אבל מפחדים שאהוב/ת לבכם, אם תשמע אותם, תבין אותם לא נכון?
Posted in Life Lessons, Maayan, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
פירוט הקרב
אני חייב קודם לציין שאת הכוריאוגרפיה הזאת תכננתי בקצת פחות משעה וניסיתי לשלב קצת התלהבות אבל עדיין לשמור על כל המהלכים סוג של הגיוניים כי ככה אני. חוץ מזה, זה היה כבר לפני כמעט חודש ואני מנסה לשחזר את זה מהזיכרון.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 3 comments.
יום שבת האחרון
אני רוצה לקחת רגע הפסקה מסיכום החתונה בשביל לתעד את מה שקרה ביום שבת האחרון. זה התחיל עוד שבוע או יותר קודם כשקרן ביקשה מאיתנו את יום שבת. היא קודם ביקשה את המפתחות לדירה כנראה כדי לסדר מחדש ולהביא לנו הפתעות אבל לא יכולנו לוותר עליהם ולוותר על הדירה כל כך בקלות. בסוף היא ביקשה את יום שבת. כל זה בלי להגיד לנו כלום. אני שונא שעושים דברים כאלו. בדרך כלל כל כך קשה לתאם מה שאנשים אוהבים.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
סיכום ספקים
ואחרי שהרמנו כזה אירוע, אי אפשר שלא לדבר על האנשים שעשו אותו. ניסינו והשתדלנו אבל אין ברירה, לא כולם היו מושלמים.
Posted in Maayan, No Category, Reviews by Eran with comments disabled.
יום שני – היום שאחרי
כמו כל זוג שהתחתן יום קודם, עשינו מה שאני מניח הוא הדבר הרגיל והמתבקש. למרות שהלכנו לישון בסביבות 2:30 בלילה, כיוונו את השעון לתשע בבוקר כדי שנוכל לקום לארוחת בוקר. אותה, כמובן, פספסנו. קמנו יותר לקראת 11:30. אחרי שהצלחנו לגרד את עצמו מהמיטה, נשטפנו קצת והתיישבנו להתחרדן קצת. כשבלהתחרדן אני מתכוון לשכב במיטה, לכרסם פירות ועוגיות שהביאו לנו כי דפקו לנו את ההשכמה ולראות בולט, סרט שמעין ביקשה כבר הרבה זמן. אחרי יציאה מהמלון, נסענו אל ההורים של מעין כדי לעבור על השלל של היום הקודם: המון מתנות מגניבות וברכות יותר מגניבות. ישבנו על התחת כמה שעות, לפתוח, ללכלך ולהתלהב. ועכשיו, כצפוי, הגיע שלב התודות. תודה להורים של מעין ולהורים שלי על התרומה למאמץ המלחמתי. בעיקר ליפה, אמא של מעין, על כל העזרה שהיא נתנה במהלך ההכנות. תודה לנמרוד ויערה, אחיה של מעין, על המתנה הסופר מגניבה. וליערה ועודד על קישוט הרכב. ולעודד ועדי על הרכב וההסעה והתמיכה המתמדת לכל אורך היום. תודה לגורודין שהסכים לעשות את הטקס והפך את החתונה שלנו ללא סטנדרטית שרצינו שתהיה. וכמובן תודה לכל מי שהייתי צריך להודות לו ושכחתי ולכל מי שהגיע ונהנה. כי זה הכי חשוב.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ראשון – יום החתונה חלק ג’
19:30, 30 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מתמזגים בהמון האנשים, אומרים שלום לכל מי שהגיע ולכל מי שמגיע. 20:30, שעה ו-30 דקות אל תוך האירוע – אנחנו עדיין אומרים שלום, מצטלמים, עושים פדיחות עתידיות ומעין מתעקשת על לא לשבת ולא לנוח לרגע אבל לפחות אנחנו מספיקים לשתות משהו. משתדל לא להשתכר על תחילת הערב. אנחנו מחכים שגורודין יגיע כי הטקס כבר אמור להתחיל. 20:40, שעה ו-40 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מקבלים את ההודעה כי גורודין הגיע והוא מוכן. עכשיו רק צריך להחליט על איך ומתי. אנחנו מחליטים שנחכה עד תשע ואז נעשה כניסה רצינית כמו שצריך. עדיף לחכות שאולי עוד כמה אנשים יגיעו. הדברים האלו מתאחרים בכל מקרה. 20:56, שעה ו-56 דקות אל תוך האירוע – אנחנו אוספים את גורודין בדרך החוצה כדי להיכנס דרך השדרה. מחכים בשדרה עד שהתקליטן יהיה מוכן וכולם יהיו מסודרים. 20:59, שעה ו-59 דקות אל תוך האירוע – מתחילים לנוע לכיוון החופה וקצת נתקעים באמצע. כולנו נורא לחוצים אבל החיוך לא יורד. 21:05, שעתיים ו-5 דקות אל תוך האירוע – אנחנו מצליחים, איך שהוא, לעלות על הבמה בלי ליפול. גורודין מתחיל לדבר ואני מתחיל לרעוד. 21:15, שעתיים ו-15 דקות אל תוך האירוע – כן, גם אני לא ממש אוהב את ה’נשבעים לעולמים’ שבדרך כלל משתמשים בו אבל זה מה שהתחלנו לעשות. זה היה בערך הזמן שבו התחיל ‘הנאום המפורסם’ שתפס את רוב הזמן של הטקס. אני מתנצל על כך אבל כמו שמעין אמרה יום-יומיים קודם: “כשאני עצוב מאוד או שמח מאוד אז אני כותב שירים.” 21:35, שעתיים ו-35 דקות אל תוך האירוע Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 3 comments.
יום ראשון – יום החתונה חלק ב’
14:43, 4 שעות ו-17 דקות לקבלת הפנים – אוספים את מעין ועדי מהספר. אני רואה בפעם הראשונה את הציפורניים החדשות וזה חביב. התסרוקת מורכבת בטירוף והשיער קשה כמו אבן. זאת גם הנקודה שבה עדי מגניבה לי את הגרביים שיפה קנתה לי אחרי ששכחתי את שלי במלון. נוסעים חזרה לבית של ההורים. 15:00, 4 שעות לקבלת הפנים – מעין נכנסת פנימה לכרסם משהו בזמן שמכבדים גם את הצלמים והמאפרת. אני חשבתי, לפי הלו”ז, שכבר יתחילו את שלב האיפור אבל הם מדברים באותו הזמן שאני ודותן מנסים להבין את הרעיונות שהעליתי בזמן שהייתי עם הפנים בתוך מיטת עיסוי. 15:19, 3 שעות ו-41 דקות לקבלת הפנים – תקלה בהבנת המהלכים גורמת לכך שאני ודותן מחברים ראשים בצורה דיי אלימה. לכמה שעות הבאות אני הולך עם שקית סנפרוסט על המצח בתקווה ולא יראו את הקרן שצומחת. 16:05, שעתיים ו-55 דקות לקבלת הפנים – אחרי שהתרחצתי שוב ומעין התאפרה, אנחנו יוצאים לצילומים. בגלל האיחור ולאחר המלצה, אנחנו הולכים לחפש גן שעשועים קרוב באזור ומבלים בו בערך שעה, מספרים את הסיפור של הקשר ולמה בובות ה-Cthulhu חשובות לנו כל כך. 17:45, שעה ו-15 דקות לקבלת הפנים – אחרי מנוחה קצרה והרגעות, אנחנו יוצאים לכיוון האולם. 18:05, 55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מגיעים לאולם, מסתכלים מסביב ומעריכים ואז עולים לחדר חתן/כלה כדי לנוח קצת, להירגע סופית וגם לאכול קצת. מנסים להתאמן על השיר שרצינו לשיר, השיר שבסוף לא יצא אל הפועל. אכלתי אבל עדיין תכננתי לאכול תוך כדי. אז עוד לא באמת הבנתי את זה. 19:00, קבלת הפנים מתחילה – אנחנו עדיין למעלה, מנסים לסנן טלפונים Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with 4 comments.