שבוע של אהבה
לפני כמה זמן הפסדתי התערבות למעין. עזבו את הפרטים, הם לא חשובים כי זה היה מתוכנן מראש, פחות או יותר, שאני אפסיד. זה רק היה תמריץ כדי שהיא תצליח. מה שכן חשוב הוא שבתור המפסיד, אני הייתי צריך לספק למעין שבוע שלם של מחוות של אהבה. במיוחד, דברים שאני לא עושה בדרך כלל ודברים קצת לא רגילים. זה הסיכום של השבוע.
- יום שבת – הלכתי אל ההורים שלי לבד כי הצפי היה לשינה מעורערת מעט או להפריע לעמיחי ומעין לא רצתה קשר לאף אחד מהם. אני ניצלתי את ההזדמנות כדי להכין כמה דברים מאחורי הגב שלה. לחודית, את ההפתעה של אותו היום ושל יום שלישי. אז כשחזרתי חזרה הביתה ביום שבת בערב, הבאתי למעין עוגת שוקולד בצורת לב שאני הכנתי לבד. אפילו הכרחתי את התבנית לצורת לב בעצמי. העוגה קצת התפרקה ולא התמצקה לגמרי אבל אני חושב שזה רק עשה אותה יותר טעימה.
- יום ראשון – לפני כמה חודשים, כשהיה יריד ספרים סופר זולים, עברתי שם כדי למצוא חבילה מספקת. המחירים היו ממש נמוכים אז חייבים לקנות משהו אבל הדבר היחידי שבאמת עניין אותי הוא מובי דיק. אז הוספתי לזה את ‘אמנות המלחמה לאוהבים’ שחשבתי שאולי יהיה מעניין וספר הדרכה לעיסוי שיכול להיות מגניב. הספר הזה הדריך אותי לאותו יום כשעשיתי למעין עיסוי גוף ‘סוג-של-מלא’ במשך שעה וחצי.
- יום שני – אם אני חושב על זה לעומק, כל פעולת יצירה שלי היא פחות או יותר העתקה. אני לומד סגנונות ואני רואה או שומע או קורא דברים שנותנים לי רעיונות (שיוצאים סוג של נגזרת של אותו מקור) ואז אני מפעיל את הסגנון שנראה לי מתאים לאותו רעיון ויוצאת יצירה. זה בעיקר ככה… כשאני מצייר. אני לא באמת יודע לצייר. לא לקחתי שום שיעורים בנושא. אני בעיקר מעתיק. אז ציירתי את מעין לפי התמונה היפה שלה. יצא קצת משונה אבל דיי דומה.
- יום שלישי – את ההפתעה ליום שלישי דאגתי להכין מראש אצל ההורים שלי כדי שיהיה לי גיבוי למקרה וזה ידפק. זה נדפק. אז טוב שהיה לי גיבוי. או שהתקליטור שלי היה ישן ודפוק או שהצורב שלי לא עובד אבל הייתי צריך לקחת את הפרויקט לעמיחי. הוא צרב לי את האוסף וביום שלישי נתתי למעין סוג של mix-tape של השירים שלנו. ואני חושב שהיא עדיין לא גילתה את כל מה שיש שם. (לא, מעין, אני לא הולך להגיד לך. את תצטרכי לגלות לבד. רק רציתי לתת לך דחיפה קטנה בכיוון. את תצטרכי לשמוע את התקליטור שוב. :)
- יום רביעי – מעין כבר הציעה את זה ולי לא היו יותר מדי רעיונות אז בזמן שהיא הייתה בעבודה, אני הלכתי לקניות. הייתי צריך להגיד לה לא לאכול לפני שהיא יוצאת אבל שכחתי. וגם לא רציתי להרוג אותה מסקרנות. אז קצת חיכיתי עד יותר מאוחר שהיא תהיה רעבה יותר. אז בסביבות עשר-עשר וחצי עשינו פיקניק באמצע הסלון.
- יום חמישי – ההפתעה שתוכננה ליום חמישי הייתה אמורה להיות המרשימה והמושקעת ביותר אבל היא יצאה כל כך מושקעת שלא הספקתי לסיים אותה. היא נדחתה לשבת. אז בחתונה, ב-23:40, מעין נתנה לי עשרים דקות לחשוב על משהו קטן. הלכתי לשולחן הקינוחים, הוצאתי משם את אחת העוגות הקטנות, חפרתי בה מכתש קטן בצורת לב ומילאתי אותו בשוקולד. זה עבד. :)
- יום שישי – היה אמור להיות הגרנד פינלה עם יום ספא של עיסוי וג’קוזי ופדיקור דגים והרבה הרגעות ואז לרדת לחוף לצפות בכוכבים. אבל במפרץ כנראה שאין חוף רחצה. דיברנו על זה תוך כדי: “אז מה אתם עשיתם כדי לחגוג את השנה החדשה?” “אה, הלכנו ליום ספא, אחרי זה ללב המפרץ לראות סרט רומנטי, אכלנו בבלאק, נכנסנו לסטימצקי להסתכל על דברים…” ואז נסענו לפארק הכט כי הוא היה הכי צפוני שראיתי. אבל גרשו אותנו משם כי הפארק סגור ועלולים לתת לנו קנס. משם כבר החלטנו לחזור הביתה וראינו קצת זיקוקים מהחלון הצפוני של הקומה השביעית של טאוב. יש שם אחלה נוף רק שכל הזיקוקים מוסתרים על ידי ההר.
- יום שבת – אז כמו שאמרתי, ההפתעה של היום היא הגרנדיוזית יותר. אז אני אתן למעין לספר עליה. :)
Posted in Art, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.