ההורים של מעין טסים
ביום שלישי. לשנה באוסטרליה וניו-זילנד. קצת קנאה, בעיקר דאגה למעין. היא מאוד קשורה להורים שלה ויהיה לה קשה כשלא יהיה אפשר לבקר אותם יותר.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
חג אייקון – שני
עם המזוודה מאוחסנת בביטחה בפונדק, נסעתי באוטובוס רק עם תיק צד ושקית מלאה בפרסים. הגעתי לכנס לקראת אחת עשרה בבוקר עמוס במטעמים. כמעט מיד ניגשתי להדגמת משחקים. עם טורניר צפוי ב-17:00 התחלתי לדחוף בכוח את Munchkin Quest. ברווח של כחמש שעות הרצתי כשלושה משחקים על מנת להדגים כמה שיותר ולהכין אנשים ולשלוח אותם להירשם לטורניר. לקחתי רגע לנשום בערך ב-16:00 ואז נתקלתי ברן שלקח אותי לסיור משחקים בחיפוש אחר דברים להוסיף לאוסף. אז הסברתי על כמה משחקים שהכרתי והצעתי מה שנראה לי כיף והוא בסוף בחר בשניים מסדרת Grave Robbers, שהתכוון לקנות בכל מקרה, וב-Robo Rally, משחק שאני רוצה להוסיף לאוסף שלי באיזה שהוא שלב. עוד פרט מעניין הוא שהצבעתי שם על Descent, המשחק שאני רוצה כרגע לקנות יותר מכל משחק אחר, ואנשי הדוכן אמרו שזאת הקופסה האחרונה כי יוצאת מהדורה חדשה… קופסה אחרונה… מהדורה חדשה… אני אחכה! הספקתי רק להסביר לרן ולמשתתפים הנוספים את החוקים ולהריץ סבב אחד לפני שהייתי צריך להריץ טורניר. אז לקחתי את כל הקופסאות שהצלחתי לגייס עם שקית הפרסים שלי והלכתי לעירוני לחדר המוקצה לי. התחלתי לארגן שולחנות ומשחקים ועד שהצלחתי להגיע למצב שאפשר להתחיל גיליתי כי הגיעו רק ארבעה אנשים. מאוחר יותר הצטרף חמישי. אז שיחקו חמישה. כן, משחק בחמישה יוצא לאט והיה יחסית מתיש (ביום שלישי אמרו לי משהו על צירוף ילדים) וגם היה חם בחדר. אבל הצלחנו לשרוד ובסוף גם לחלק פרסים. חבל שלא היו יותר. צריך לבדוק את זה. יצאתי משם בערך בתשע. החזרתי את המשחקים חזרה למקום ויצאתי לפגוש את מעין שחזרה משליחות יוגורט. הסתובבנו קצת, חידשתי חברות באגודה, לקחתי Continue Reading →
Posted in Geekdom, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יצאנו לחופש
ולכן לא נהיה כל כך זמינים עד יום שלישי. להתראות אחרי החג.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מחשבות בתלם – למעין
חמישי, 06:42 – אני מתעורר יקיצה טבעית ומרגיש ערני לחלוטין. אני באמת מתחיל לחשוב שאולי המחזור שינה שלי הוא שעה. לא זוכר על מה חלמתי. דיי בטוח שנרדמתי תוך דקה. עכשיו רק לאכול ולהתחיל לעבוד. חמישי, 13:08 – בערך שעה אחרי תחילת שלב “מי שאין לו מה לעשות”. כרגע, רק מוודאים שיש הכל כדי שנוכל לעזוב את הנגדים לצרותיהם וללכת. אחרי מריבים עם חימושניקים, דילוג בין טנקים וחילוץ כל פיסת קשר מהרק”מ, אני כרגע מחכה כדי שיגידו לי ללכת להחזיר ציוד. רביעי, 14:18 – הזדכינו באחד מהתהליכים המהירים שראיתי בנסיוני הצבאי. בהחלט יופי של עבודה עשו פה במל”י. ועכשיו זזים. בתקווה לחזור מאוד מאוד מוקדם ובלי פקקים. לסיכום, למרות שאני כן מעדיף לא לעשות מילואים על כל אפשרות של כן לעשות מילואים, זו כן הייתה חוויה טובה. התבטלנו קצת יותר מדי והשתעממנו קצת יותר מדי והיו פעמים שממש ממש התגעגעתי והיה לי עצוב אבל כמה ששיחות הסיכום בסוף הן נורא קלישאתיות, אני בהחלט מרגיש שהייתי מועיל, שתפקדנו טוב וכל הגדוד מוכשר ושאם יקראו לנו, נהיה גדוד שריון לתפארת. חמישי, 16:58 – .My sweet. She is very sweet ובתקווה, בזמן שהרשומה הזאת עלתה, אני כבר יכול להגיד שכבר כשהיינו במילואים אז אמרו לנו שאולי יקפיצו אותנו ברגע שהפלסטינים יכריזו על מדינה. אני רק מקווה, שבזמן שעבר מאז שכיוונתי את התאריך לפרסום ועד התאריך עצמו לא באמת הלכתי לשום מקום.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
מחשבות בתלם – למעין
רביעי, 06:54 – מנקודת המבט שלי עכשיו. זה נראה כזמן מאוד מוקדם להיות בו ער. יש ערפל שמכסה את כל האזור. אין ראייה ליותר ממאות מטרים בודדים. הקיטבג שלי נראה כאילו הוא יצא לשחות. צריך לזוז בשמונה ואני צריך להתארגן. רביעי, 08:16 – אני קבור בתחת של נגמ”ש ואנחנו זזים. צפוף וחמים וקצת מחניק. אבל בסדר. עבר הרבה זמן מאז שעשיתי את זה. זאת חווייה. שכנראה אף אחד לא שש לחוות אם הוא לא חייב. רביעי, 10:56 – הקמנו חמ”ל בשטח. עקבנו אחרי תרפ”ל. אכלנו ארוחת בוקר. הקמתי עמדת הטענת טלפונים. עובד נהדר דרך הנורות של הנגמ”ש. מסקנה: אם יש בעיה, זה כנראה הכבל החיובי. רביעי, 16:00 – תרגיל יוצא לדרך. אני תוהה אם אפשר לישון. כנראה שלא. יותר מדי יריות. רביעי, 17:35 – כרגע עזרתי להנחית מכת ארטילריה. :) יש פה כל כך הרבה קצינים ורכבים בכירים שאפשר לחתוך פלאפלים בחרבות ולחלק לארונות. וואו, זה היה גרוע. פשוט נראה שכל סרן ומעלה מחמישים קילומטרים נמצאים על הגבעה הזאת. רביעי, 19:51 – ויש לנו גם מסוקים בתרגיל. רביעי, 21:29 – נשמע כמו התנועה האחרונה. מרגיש כמו הסוף. רביעי, 21:47 – פצצות תאורה על היעד. וגם פצצות אחרות. ופגזים. וכדורי מאג. אני מסוגל להבין את זה. תרגיל גדודי זה מופע מרשים. מופע שצריך בשבילו אטמי אוזניים ומשקפות, אבל עדיין מרשים. רביעי, 21:58 – הטנקיסטים מפרקים והולכים. אנחנו עוד נשארים לעבוד. אני חושב שאולי היחס בין הטנקיסטים והמפקדה הוא לפי הסכמה של הנרי רולינס. הם כוכבי הרוק אבל אנחנו פה שעות לפני מרכיבים ואנחנו נהיה פה שעות אחרי לפרק. רביעי, 23:43 – Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מחשבות בתלם – למעין
שלישי, 09:56 – אני ער כבר שעה וחצי. הפעם התעוררתי מהזבובים ולא מהחום, פחות או יותר הסיבה העיקרית למה אני מעדיף אוהל ולא סתם כיפת השמיים. אבל מדהים שבמה שנראה כמו הכוונה מלמעלה, היום כנראה הולך להיות נעים. אם העננים ימשיכו לכסות את השמש. התרחצתי, עד כמה שאפשר לקרוא לחפיפת ראש מתחת לברז והעברת מטלית לחה על חצי מהגוף מקלחת, ואני שם קרם הגנה כמו שצריך. לא רוצה לחזור ערן אדום. יש עוד זמן עד שצריך לזוז אז אני מרגיש דווקא בסדר. השלפוחיות שלי הן כבר משהו אחר. שלישי, 10:02 – ועכשיו שפכו עליי כוס קפה. לא חם, סתם מגעיל. וחבל על המכנסיים. שלישי, 13:50 – סמב”צים עובדים על טלקונים. חימושניקים עובדים על נגמ”ש. הצלייה נפלה בפעם השמינית. התרפ”ל מתקדם בלעדי. אני מרגיש קצת מבוזבז. היום הייתי בתפקיד בזנט ומועמד לתפקיד חבל. עדיף לי כבר לחזור ולארוז את הדירה. שני הדברים הראויים לציון היחידים היום הם שני השיחות איתך. שלישי, 17:26 – מקלחת!!! מקלחת אמיתית לא סתם מגבונים. היה לנו קצת זמן מת אז חזרנו לצאלים להתרענן. זה מרגיש יותר טוב. ופחות חולי. פחות חול זה טוב… ולמות זה פחות טוב. עכשיו אני צריך גלידה. שלישי, 21:41 – ופתאום גיליתי שכל מה שצריך בשביל לנהוג על אביר זה רשיון ג’ וקצת הדרכה. והם מאשימים אותי שלא גיליתי להם שיש לי. כאילו, זה ברור שיש רשיון ג’. לכל קיבוצניק יש, לא? וכרגיל, הפציצו אותנו בארוחת ערב ענקית על האש. פה המילואים מתחילים להרגיש כמו שמילואים צריכים להרגיש. ועכשיו גם בא לי להזמין אותך למסעדת מפקדה 7155. יש פה בשר נהדר וטונה Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
מחשבות בתלם – למעין
אמרו לי שאני צריך לכתוב לך מכתבים. אבל כבר לא כותבים מכתבים. ובכל זאת, יש משהו בלכתוב מכתב. אני רוצה לספר לך מה קורה לי במילואים. אבל אני לא יכול לנסח את זה כמכתב תקין אלא רק כרצף מחשבות והודעות קצרות. אבל אני עדיין חושב עליך. ראשון, 22:12 – הסמפמ מתכוון לטוב כשהוא מטיף לנו לשמור על החיים שלנו ולחזור בשלום אבל הוא משתמש בדוגמאות שכנראה היו גורמות לך לתפוס את היד שלי ולא לעזוב לעולם. ראשון, 22:57 – אני מרגיש מיובש וסחוט בתרגול תיווך. וזה אחרי שחוסר העקביות בדרג המפקד היכה בי קשות. לא אכפת לי מה מחליטים רק שיחליטו. כי יש ארבעה אנשים שאומרים לי לעשות ולא לעשות 18 דברים שונים. גם אז אני מנסה לעשות מה שאומרים. ראשון, 23:05 – שוב אומרים לי דבר עם הסמפמ זה לא הרכב שלך. מה יהיה עכשיו? ראשון, 23:37 – שעת תנועה ראשונית 22:20. עדיין עומדים במקום. שני, 00:45 – אחרי הרבה יזע ותלאות רבות הגענו ליעדנו שנראה לי מאוד מוכר. אני חושב שהיינו פה לפני שלוש או ארבע שנים. אני עייף ומשום מה גם קצת רעב. לא אתנגד לקבב או שניים עכשיו. ולמען האמת, אני חושב שכל העסק היה זורם יותר אם הייתי נוסע עם פנס חזק ברכב של הסמפמ. זה משעשע שאת הכוח שלנו מוביל מישהו שמודיע שהוא גרוע בניווט. ועוד לא הקמנו אוהלים. ומשעה מסוימת בבוקר כבר בלתי אפשרי לישון. וכנראה עוד תהיה לי שמירה הלילה. כיף. P: שני, 01:57 – סוף סוף לישון. שמו אותי לשמור באמצע (5:00 עד 6:00). זה שוב מרגיש לי כאילו טוחנים אותי. Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
הקלדה עיוורת. ואני חשבתי שזה מובן מאליו
אבל מתברר לי שלא ממש. זאת אומרת, הנחתי שמי שמתעסק עם מחשבים מספיק זמן לומד להקליד בצורה עיוורת כי ככה. בבית הספר עבדנו קצת עם הארנבת אבל לא הרבה יותר מדי ואני לא זוכר שהתמדנו בזה עד הסוף. אני פשוט למדתי להקליד עיוור כי אני מתעסק הרבה עם מחשבים וזה דיי היה נדרש. אבא שלי מקליד בשיטת ‘האצבע המורה והמרפק’, הוא לוחץ על אות אחת בכל פעם כשהמרפק על השולחן והראש מושען על היד. אם אני הייתי עובד בצורה הזאת אז כל דבר שהייתי עושה במחשב היה לוקח לי פי מאה זמן. למשל, בהנחה ולוקח לי כעשרים דקות להוריד רשומה ממוצעת מהמוח לדף הדיגיטלי, זה היה יכול לקחת לי אולי שעתיים. אז ככל שעובדים לומדים להקליד עיוור. אני לא מניח את הידיים שלי על שורת הבית אבל אני יודע איפה כל אות נמצאת בלי להצטרך להסתכל. אני עדיין עושה טעויות אבל מתקן אותן בלי להסתכל. ואז אני קורא את המאמר הזה וקולט את הרעיון המופרך שיש מתכנתים שלא רק שלא יודעים להקליד עיוור אלא אולי גם חושבים שזה כישור נחות מדי בשבילם. ועכשיו אני חושב שכל מישהו שעובד בתחום בו הוא נדרש להקליד הרבה, בין אם זה מתכנת או מעצב אתרים או עורך תוכן, חייב את הכישור הזה ברשימה שלו אחרת הוא לא יהיה שווה הרבה בעבודה שלו. אני חושב שהייתי מעדיף להעסיק מתכנת בסדר שמגיע ל-70 מילים בדקה בלי להתאמץ מאשר מתכנת טוב שמצליח בקושי 10. העניין הוא, שאני חושב שאפשר ללמוד את זה דיי בקלות ויש תוכנות שיעזרו. כל מה שצריך זה לעשות את זה בצורה תכופה (מה Continue Reading →
Posted in Geekdom, High-Tech, IT, Less Interesting News, Maayan by Eran with comments disabled.
יום שנה כזה
ביום שישי הזה יש סוג של הצטלבות מעניינת שאולי נראית כמו שום דבר כשמסתכלים עליה לראשונה אבל אז מבינים שלמרות שזה עניין של מה בכך, זה לא יחזור על עצמו. העשירי לשישי יהיה יום השנה לעובדה שאני ומעין נשואים רשמית. הוא יהיה שמונה חודשים לתאריך החתונה הגדולה ושנה ושמונה למערכת היחסים. אז אנחנו הולכים לבלות את סוף השבוע לבד עם עצמנו. נא לא להפריע. אבל לא לדאוג, יעלה פה עוד דיון מעניין באותו זמן כדי להעסיק את מי שמתעקש לקרוא את הבלוג גם בסוף שבוע. :)
Posted in Maayan, No Category by Eran with 3 comments.
אתמול ליל הסדר
קמנו בערך בתשע וחצי בבוקר. זה אחרי שהכנו עוגה וקניידלך אל תוך הלילה. טוב, מעין הכינה עוגה וקניידלך, אני ניסיתי לעזור כמה שיכולתי בשביל בן אדם שבקושי היה מסוגל לעמוד. נסענו לדואר לאסוף חבילה עם דברים שהזמנו מחו”ל, ביניהם גם עכברים מגניבים שמתחברים לאצבע שהבאנו לעודד וקרן במתנה. אחרי זה הלכנו לארומה לאכול ארוחת בוקר. כי לי התחשק שקשוקה ולפי הנוהל של המשפחה, לילד היום הולדת יש את השבוע של היום הולדת לבקש משאלה אחת ביום. ואני אחזור לדעתי המלאה על הנושא בהמשך. חזרנו לבית כשההורים של מעין כבר נסעו לארגן את סעודת הסדר ואנחנו רק ארגנו עוד כמה דברים לפני שעודד בא לאסוף אותנו. נסענו למודיעין לאסוף את קרן ואיתי ואחרי קצת התברברות על הסלט הצלחנו גם לצאת לכיוון דרום. זה היה סדר אלטרנטיבי במדבר ליד מקום שנקרא עידן ויותר מזה אני לא אפרט במקרה ויש לי את היכולת לגרום לאנשים להציף את המקום שהמשפחה מחבבת. התחלנו בסתם לשבת ולדבר ולנגן ולצוד זבובים. היו שבנו מלכודות זבובים קלאסיות אבל אני ואיתי העדפנו את השיטה הידנית הישנה והטובה. בסוף התוצאה נגמרה 100:66 לטובת איתי. אני מניח שזבובים פשוט נידחים ממני יותר. כשירד הערב התחלנו לערוך שולחן ולערוך סדר. החלטנו מראש שאנחנו רוצים סדר אלטרנטיבי, לא בדיוק כמו שצריך. אז מעין, הצעירה ביותר, ניהלה את הסדר ויוסי, הותיק ביותר הקריא את הקושיות. וגם ניסינו לשלב קטעים שונים ומעניינים. אמא של מעין הקריאה תוספת צמחונית ואני ניסיתי לשלב עובדות ידועות על ישראלים עבדים ויציאת מצרים. מעין החליטה שמה נשתנה זה מה עבר עלינו טוב בשנה האחרונה וכולנו חלקנו. האוכל עצמו היה נהדר Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.