יום ראשון – יום החתונה חלק א’
7:35, 11 שעות ו-25 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מתעוררים בבית המלון במטרה להתארגן עם כל מה שצריך לקחת איתנו, שזה יצא תיק המחשב של מעיין עמוס לעייפה, ולרדת לארוחת הבוקר בנינוחות כך שתהיה לנו שעה לאכול ולהירגע לפני ההסעה ב-9:00. אני מפעיל שעון עצר שמודיע על הספירה לאחור. 8:11, 10 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – אנחנו יורדים לארוחת בוקר ומנסים לאכול בצורה שתחזיק אותנו אבל לא תפוצץ אותנו וגם תהיה בעיקר בריאה ואנרגטית. מצליחים בצורה מסוימת. 8:51, 10 שעות ו-9 דקות לקבלת הפנים – אנחנו מסיימים עם ארוחת הבוקר ופוגשים את עדי, חברתה והעוזרת האישית שלה לאותו היום. אני מתקשר לעודד שוב לוודא שהוא בדרך ושהכל בסדר. כי עודד הוא בשבילי כמו שעדי למעין. סוג של סם הרגעה ו-Go To Guy. אני לא לחוץ. 9:05, 9 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – עודד מגיע ואנחנו מעמיסים את עצמנו על ה-i30 החביבה שלו. אני קצת לחוץ אבל לא יותר מדי. הכי חשוב לי זה שמעין תהיה רגועה. אני מסוגל להתמודד לא רע עם הלחץ שלי. למען האמת, בדרך כלל, ככל שאני נהיה יותר לחוץ כך אני נהיה יותר רגוע. אבל אני יודע, שהיום, אצל מעין זה הפוך לחלוטין. 10:05, 8 שעות ו-55 דקות לקבלת הפנים – במהלך מפתיע של הקדמת הלו”ז, אנחנו מגיעים למניקוריסטית (או מה שזה לא היה) בהקדמה של חצי שעה. ואז נוסעים חזרה לרמת השרון שם תפקידי יהיה לנוח. בשלב הזה אני משאיר את השוקולד באוטו ושוכח ממנו. 10:30, 8 שעות ו-30 דקות לקבלת הפנים – אני עושה את המקלחת השנייה לאותו היום ומנסה בעיקר להירגע, Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת – יום וחצי לפני החתונה
אני מזהיר מראש שזה קצר. קמנו מאוחר וארזנו את עצמנו לנסיעה למלון. לקח לנו קצת יותר זמן ממה שחשבנו והגענו לשם רק לקראת שלוש, שלוש וחצי. מלונות הם מקומות מעניינים ואני כל פעם מחדש מגלה למה אני דיי סולד מהביצוע הזה של הרעיון. זאת אומרת, אני יודע שיש הרבה אנשים והמון שירות וארוחת בוקר ענקית אז מילא שלוש מאות ומשהו שקל ללילה לחדר לא כל כך גדול אבל זה לא מצדיק את השניצל שעולה שישים שקל (המנה הזולה ביותר בחלק ההוא של התפריט) או סניקרס שעולה עשרים שקל. לפחות אפשר לקבל כמה מוצרי אמבטיה מעניינים. אחרי שהתמקמנו וראינו פרק של בנות גילמור (כן, זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים למלון) ניגשנו לעיסוי רציני במלון. ירדנו למטה בחלוקים ושתי דודות התעללו לנו בגב. לא בדיוק טיפל לי בכאב בגב אבל כנראה הכין אותו טוב למה שעמד להתרחש בערך עשרים וארבע שעות מאוחר יותר. וגם, חמישים דקות על מיטה, בלי שום דבר לעשות ושום יכולת לישון, נתנו לי זמן לחשוב על כוריאוגרפיה בשביל הקרב על ליבה של מעין. אחרי העיסוי, רגועים, מפורקים ומשומנים היטב, יצאנו לכיוון קניון איילון בתקווה לתפוס את הצגת הערב של סקוט פילגרים. מה שלא ידענו הוא שהיה באצטדיון ליד משחק כדורגל כלשהו (ישראל-קרואטיה אאז”נ) ולכן כל מקום חניה למרחק של קילומטר היה תפוס. הייתי צריך לעשות סיבוב גדול כדי למצוא משהו סוג של חוקי במורד הכביש לכיוון המפעלים. במזל לא החמצתי את תחילת הסרט. ואחרי הסרט ואחרי הפיצה, כשכבר היינו עייפים מכדי לתפקד בשום צורה ראויה לציון וכשצריך לקום מוקדם למחרת, הלכנו לישון.
Posted in Maayan, No Category by Eran with 2 comments.
ההופעה של Jethro Tull
אז איך הייתה ההופעה של Jethro Tull? אני חושב שהחיוך של מעין אמר מספיק. לא צילמתי אותה כי היא כנראה הייתה מרביצה לי ומתלוננת אם הייתי מציע להעלות את התמונה לאינטרנט. אני לא כל כך הכרתי אותם. רק מדברים שמעין השמיעה לי או מהאלבומים הראשונים שהספקתי לשמוע לפני. ואני מאוד נהניתי. גם המוזיקה, אפילו השירים שכבר שמעתי ושלא נשמעו לי כל כך מדהימים אצלי, הייתה טובה אבל גם הביצוע. מה הכוונה? ללהקה הזאת בכלל ולאיאן אנדרסון בפרט יש יכולת הופעה. הם פשוט יודעים להופיע, לתת הצגה, לרצות את הקהל. בין אם אלו התנועות המוגזמות, המשחק עם הכלים או סימן ההיכר של איאן אנדרסון וזה החילול על רגל אחת. כן, הוא לא עושה את זה לעתים קרובות או הרבה זמן, הבן אדם כבר זקן, אבל עדיין. וזה גם מגניב שכל חבר בלהקה מנגן על כמה כלים. חוץ מהגיטריסט, כולם מחליפים כלים לאורך ההופעה. איאן אנדרסון מחליף כמעט כל שיר מחליל לגיטרה קטנה למפוחית, הקלידן מחליף לאקורדיון ולדרבוקה, הבסיסט מנגן גם על הקסילופון והמתופף מתופף על סט אחר. ובנוסף לזה, הם גם נותנים הופעה של שעה וארבעים. ועדיין מדובר בלהקה שקיימת כבר 45 שנים. 45 שנים! קולטים את זה? אני חושב שיותר מחצי מהקהל עוד לא נולד כשהם כבר רצו במועדונים. ההופעה הייתה בישיבה אבל היו כמה שרקדו בצד ואני בטוח שגם בעמידה לאנשים לא הייתה בעיה לשרוד כמעט שעתיים ולרקוד בכיף. אבל אני, הדבר שהכי חשוב לי, הוא שלמעין יהיה טוב. ואני יודע שאין לנו הרבה כסף וצריך לחסוך אבל אלו בין האמנים שהיא יותר אוהבת. איך אני יכול לתת להופעה Continue Reading →
Posted in Art, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
התחלה חדשה
אז כמו שערן כתב אתמול, להתחתן עם חיילת זה אכן סיפור בעייתי. מה שהוא לא אמר זה שלחיילת כנראה יהיו קצת יותר צרות מלבחור האומלל שמתחתן איתה. למרות כל הטפסים המיותרים והכפולים, למרות כל הפעמים שבהן הצקתי לקצינת ת”ש/מש”קית ת”ש/קצינת שלישות בשביל שיבררו לי מה לעזאזל אומרות הפקודות, ולמרות כל הטפסים שנאלצתי להחתים את המפקד שלי עליהם, ולמרות כל כאבי הראש – זה שווה כל שניה. אמא שלי אמרה לי לפני כמה ימים שפשוט רואים עליו כמה הוא אוהב אותי, ששומעים את זה בקול שלו ורואים בעיניים שלו, ואני נאלצת להסכים עם זה. קצת קשה לי לראות את זה לפעמים, כי זו אהבה כל כך חזקה, שזה מכאיב לו לפעמים. ונכון שזה קצת יהרוס לו את הדימוי הגברי והמסוקס, אבל אני מעריכה את היכולת שלו להביע רגשות, וכשהוא בוכה זה שובר אותי לחלוטין. אני חושבת שהדרך הכי טובה לפתוח את הפרק החדש הזה בבלוג היא לספר לכם את הצד שלי, לספר כמה שהאהבה הזו הדדית ולנסות לנסח את כל זה, אבל קשה לי לבטא את עצמי בהקשר הזה. קשה להסביר כמה ואיך אני אוהבת את הבחור המדהים הזה, כמה הוא מרגש אותי כל יום מחדש. קשה לתאר במילים משהו שנראה כאילו לא קיים באף מקום אחר בעולם, או לפחות לא בעוצמה כזו. כל עוד זה תלוי בי, אני נשארת ולא אעזוב אפילו לרגע, ואני לא רוצה שאתה תלך לשום מקום אחר. אני רוצה אותך כאן, איתי, לנצח. לא משנה כמה תפשל או כמה שטויות אני אעשה. ערני שלי, אני אוהבת אותך.
Posted in Maayan by Yvaine with 1 comment.