שבוע של אהבה
לפני כמה זמן הפסדתי התערבות למעין. עזבו את הפרטים, הם לא חשובים כי זה היה מתוכנן מראש, פחות או יותר, שאני אפסיד. זה רק היה תמריץ כדי שהיא תצליח. מה שכן חשוב הוא שבתור המפסיד, אני הייתי צריך לספק למעין שבוע שלם של מחוות של אהבה. במיוחד, דברים שאני לא עושה בדרך כלל ודברים קצת לא רגילים. זה הסיכום של השבוע. יום שבת – הלכתי אל ההורים שלי לבד כי הצפי היה לשינה מעורערת מעט או להפריע לעמיחי ומעין לא רצתה קשר לאף אחד מהם. אני ניצלתי את ההזדמנות כדי להכין כמה דברים מאחורי הגב שלה. לחודית, את ההפתעה של אותו היום ושל יום שלישי. אז כשחזרתי חזרה הביתה ביום שבת בערב, הבאתי למעין עוגת שוקולד בצורת לב שאני הכנתי לבד. אפילו הכרחתי את התבנית לצורת לב בעצמי. העוגה קצת התפרקה ולא התמצקה לגמרי אבל אני חושב שזה רק עשה אותה יותר טעימה. יום ראשון – לפני כמה חודשים, כשהיה יריד ספרים סופר זולים, עברתי שם כדי למצוא חבילה מספקת. המחירים היו ממש נמוכים אז חייבים לקנות משהו אבל הדבר היחידי שבאמת עניין אותי הוא מובי דיק. אז הוספתי לזה את ‘אמנות המלחמה לאוהבים’ שחשבתי שאולי יהיה מעניין וספר הדרכה לעיסוי שיכול להיות מגניב. הספר הזה הדריך אותי לאותו יום כשעשיתי למעין עיסוי גוף ‘סוג-של-מלא’ במשך שעה וחצי. יום שני – אם אני חושב על זה לעומק, כל פעולת יצירה שלי היא פחות או יותר העתקה. אני לומד סגנונות ואני רואה או שומע או קורא דברים שנותנים לי רעיונות (שיוצאים סוג של נגזרת של אותו מקור) ואז אני מפעיל את Continue Reading →
Posted in Art, Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
אחרי חתונות
אחד הדברים שיותר מעצבנים אותי כשאנשים מדברים על ההבדלים בין השקפת עולם מבוססת אמונה לבין השקפת עולם מבוססת דת היא הטענה כי אנשים שמסתכלים על העולם דרך העיניים של המדע רואים רק משוואות ומנגנונים קרים ולא רואים באמת את היופי שבדברים. על זה דוקינס אמר, ואני מאוד מסכים, שברגע שמבינים את התהליכים, ברגע שגורקים את המבנה הכללי ואת המבנה שמתחת לפני השטח, כשיודעים איך דברים עובדים ואיך אפשר, עם הציוד והידע המתאים, לשכפל את אותם תהליכים במעבדה, ברגע הזה, דברים נראים יותר יפים. מבחינתי, זה כמו לראות עם ראיית רנטגן. רואים יותר, רואים מתחת לפני השטח. חלק מהפרטים כאילו זוהרים קצת. ההפרדה גדלה ואתה מרגיש את המוח של מבצע תקריב מיקרוסקופי על פרטים שלא חשבת עליהם קודם. ואני חושב שכל מי שלמד איך עובד תהליך מורכב שלא הכיר קודם. אני מזכיר את זה כי ביום חמישי הייתי בחתונה של בן-דודי גל. בגרפיקה ממוחשבת לומדים איך בונים דגמים וסצינות תלת ממדיות מפרמיטיבים גרפיים, איך מחשב בונה את העולם התלת ממדי וכל התהליכים שהוא צריך לעשות כדי להציג אותו לבסוף על המסך. ואחרי שיש הבנה יותר עמוקה של כמעט כל דבר מפקודות ציור, דרך תהליך עבודה של כרטיס גרפי ועד המתמטיקה של חישוב צבע הפיקסל, אי אפשר להסתכל על סרטון אנימציה באותה צורה. הכל נראה אחרת. אותו דבר עם מערכות אלקטרוניות ומערכות הפעלה וכל דבר. אז בהתחשב בעובדה שלפני חודשיים וחצי סיימנו לארגן את החתונה שלנו וראינו את כל הצד השני של העסק, סקרן אותי איך זה יהיה ללכת לחתונה עכשיו, איך אני אסתכל עכשיו על חתונות. אז לסיכום, לא הרבה השתנה Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
רמות של סיפור
אני משחק עכשיו משחק תפקידים של מרוצללים עם כמה חברים. לשחק זאת דרך נחמדה לתאר את זה כאשר עומס הלימודים מונע ממני משחק שבועי, דו שבועי או אפילו תלת שבועי. בכל מקרה, לכתוב את הקורות של הדמויות בכל משימה זאת דרך שאני מאוד אוהב כדי גם לזכור וגם לנפח קצת ולהעמיק קצת את הסיפור. זה למה אני כותב את ‘להב בישראל’. כי המנחה מיקם את המשחק בישראל וזה מעניין בהתחשב בדמות הזאת. בכל מקרה, רציתי להתייחס לרמות ההשקעה שאני נותן לדברים שאני כותב ביחס למונחים המקצועיים יותר. כי אין ברירה, לא כל קטע שאני כותב יקבל את הגימור המקסימלי. הלוואי והייתי יכול להביא כל אחד למצב הזה אבל לי אין את הזמן ובטח שלאנשים שאני סומך עליהם לערוך לא יהיה כוח. רעיון כללי: מה אני רוצה לכתוב בכלליות, אירועים חשובים, מסר שאני מכוון אליו ודברים כאלו. בדרך כלל נראה כמו סיכום של שלוש-ארבע שורות. דבר כזה לא יוצא לפומבי אף פעם. אולי אחלוק אותו עם חברים בשביל עוד רעיונות אבל זה לא יפורסם. טיוטה ראשונה: איטרציה ראשונה על הקטע. אני פשוט כותב מה שזורם לי מהראש. טיוטה שנייה: בדרך כלל אחרי לפחות כמה שעות שלא נגעתי בטקסט, אני קורא אותו מחדש ומתקן דברים שלא נראים לי, מנסה להביא את הטקסט למצב יותר זורם. בערך בשלב הזה אני מכנה את זה From the Writing Desk, דברים שכתבתי וקצת השקעתי בהם אבל עדיין לא ממש שלמים, עדיין לא ברמה גבוהה. יש קטעים שאני אשאיר ברמה הזאת או כי הם רק בשביל התרגול ולא משהו שאני חושב ששווה את ההשקעה או כי הם Continue Reading →
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Fox News: Untrusted
Mark Fox as Untrusted? Well, duh…
Posted in Art, Memes and Stuff by Eran with 3 comments.
Happy Cephalpodmas, Everyone!
Posted in Memes and Stuff, Weird by Eran with 1 comment.
המקום העמוק בעולם
לפעמים אנשים שואלים מה הוא המקום הנמוך ביותר בכדור הארץ. הם רוצים שהתשובה תהיה ים המלח. אז הנה עוד תרגיל בהעלאת מודעות: ים המלח הוא המקום הטבעי העמוק ביותר על פני האדמה. חופיו נמצאים 422 מטר מתחת לפני הים והנקודה העמוקה ביותר בו נמצאת עוד 378 מטר, לסך הכל של 800 מטר מתחת לפני הים. המתחכמים יענו על השאלה הזאת ב’תהום מריאנה‘. כן, זה מקום עמוק ומאוד מרשים. תהום מריאנה מהווה נקודת חיבור בין שני לוחות טקטוניים, ועם 11,030 מטר בנקודתו העמוקה ביותר, הוא מהווה את הנקודה הטבעית העמוקה ביותר על קליפת כדור הארץ והנקודה העמוקה ביותר בכל האוקיינוסים. שם למטה יש לחץ של 1086 באר, שזה פי 1000 מהלחץ בגובה פני הים. לשם השוואה, אם תיקחו את האוורסט מבסיסו ועד ראשו ותתחבו אותו בתוך התהום (תאלצו לעשות את זה עם הראש קודם כי אחר או לא יכנס) ואם באמת תצליחו שפסגתו תגע בתחתית התהום, עדיין ישארו יותר מ-2000 מטר של מים מעליו. אז לכל המתחכמים שביניכם, הנה התשובה האמיתית: ‘חור הקידוח הסופר-עמוק בקולה‘. החור הזה מהווה פרויקט מדעי שהתחיל ב-1970 בניסיון לחפור כמה שיותר עמוק אל תוך קליפת כדור הארץ. וב-12262 מטר בנקודתו העמוקה ביותר, אני חושב שהוא לוקח את הפרס על הנקודה העמוקה ביותר שיש לנו, טבעית או לא טבעית, באוקיינוס או על היבשה. ולמה לא קודחים יותר עמוק, אתם בטח שואלים. ובכן, הם רצו להגיע ל-15000 מטר אבל הבעיה היא שככל שקודחים יותר עמוק, מתקרבים יותר לליבה ונהיה הרבה יותר חם. הם ציפו לטמפרטורה של בערך 100 מעלות צלזיוס ב-12000 ומצאו שיש להם 180. לפי ההשקפה, ב-15000 Continue Reading →
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
Too Much Twilight in Your Life
נתקלתי באתר שנקרא My Life is Twilight. זה עוד כזה אתר, למי שמכיר את My Life is Average. או Fuck My Life (מדכא לרוב). או Love My Life. או My Life is Bro (לא באמת שווה את זה). או My Life is Asian (פשוט מוזר). או My Life is Desi (אני לגמרי לא מבין את זה). לא, לא חיפשתי אותו. חיפשתי את רוב האחרים. לא ידעתי בכלל שהוא קיים עד שקראתי משהו שציין אותו. בטעות. לא, לא באמת כדאי לכם ללחוץ על הקישור. זה גרוע כמו שזה נשמע.
Posted in Geekdom, Weird by Eran with 2 comments.
מיקומנו ביחס לשריפה
זה היה, לפי דעתי, בין סופי השבוע המוזרים ביותר שהיו לי בזמן האחרון. יום חמישי בבוקר, מעין נוסעת לעבודה, אני הולך ללימודים. בשעות הצהריים, בדרכה דרומה, מעין רואה משהו שנראה לה כמו ענני גשם מעל הכרמל. אני, באמצע השיעור, בזמן שאני בודק דואל ודברים, אני רואה שצפריר חלק תמונה. “WTFIT?” אני חושב לעצמי ושולח לו בתגובה. אני מתאר לעצמי ששריפת זבל או שאריות כנראה נהייתה יותר גדולה ממה שתכננו אבל שאין יותר מדי סיבה לדאוג. כשאני יוצא מהפקולטה אני כבר רואה ענן אפור מכסה את השמש מדרום. כמה דקות אחרי זה, כשאני מגיע לדירה שלנו, אני מתחיל לקבל עדכונים ממשיים, בעיקר ממעין ואמא שלה, לגבי השריפה. מה שידעתי אז הוא שנשרף אוטובוס והכבאים עובדים על כך שהאש שכילתה אותו לא תתפשט לשאר היער. לא חשבתי שיש ממה לדאוג. ומכיוון שמעין בכל מקרה עבדה מאוחר, לא הייתה לי סיבה למהר יתר על המידה. כמה שעות מאוחר יותר כבר אמרו לי שיש שריפה יותר רצינית ואולי כדאי שאני אצא משם. חשבתי שבסדר, אני אצא משם, רק כדי להרגיע את הדאגות. כי אני לא דאגתי יותר מדי. שריפה בצד השני של ההר לא ממש יכולה להגיע לכאן. וגם הן לא באמת דואגות. הן רק זהירות. אם הן באמת היו דואגות אז היו אומרות לי לקחת כמה דברים חשובים שלא יהיו בדירה במקרה והאש תגיע. כשהגעתי אל ההורים של מעין אז כבר ראיתי בחדשות שמדובר בשריפה מעט יותר רצינית ממה שחשבתי בהתחלה. התחלתי לדאוג. לא יותר מדי, אבל היה שם שביב של דאגה. במהלך הסוף שבוע צפינו בחדשות וראינו וקראנו עדכונים חיים, כולל מפה Continue Reading →
Posted in Maayan, Mixing, No Category by Eran with 3 comments.