אחרי חתונות
אחד הדברים שיותר מעצבנים אותי כשאנשים מדברים על ההבדלים בין השקפת עולם מבוססת אמונה לבין השקפת עולם מבוססת דת היא הטענה כי אנשים שמסתכלים על העולם דרך העיניים של המדע רואים רק משוואות ומנגנונים קרים ולא רואים באמת את היופי שבדברים. על זה דוקינס אמר, ואני מאוד מסכים, שברגע שמבינים את התהליכים, ברגע שגורקים את המבנה הכללי ואת המבנה שמתחת לפני השטח, כשיודעים איך דברים עובדים ואיך אפשר, עם הציוד והידע המתאים, לשכפל את אותם תהליכים במעבדה, ברגע הזה, דברים נראים יותר יפים.
מבחינתי, זה כמו לראות עם ראיית רנטגן. רואים יותר, רואים מתחת לפני השטח. חלק מהפרטים כאילו זוהרים קצת. ההפרדה גדלה ואתה מרגיש את המוח של מבצע תקריב מיקרוסקופי על פרטים שלא חשבת עליהם קודם. ואני חושב שכל מי שלמד איך עובד תהליך מורכב שלא הכיר קודם. אני מזכיר את זה כי ביום חמישי הייתי בחתונה של בן-דודי גל.
בגרפיקה ממוחשבת לומדים איך בונים דגמים וסצינות תלת ממדיות מפרמיטיבים גרפיים, איך מחשב בונה את העולם התלת ממדי וכל התהליכים שהוא צריך לעשות כדי להציג אותו לבסוף על המסך. ואחרי שיש הבנה יותר עמוקה של כמעט כל דבר מפקודות ציור, דרך תהליך עבודה של כרטיס גרפי ועד המתמטיקה של חישוב צבע הפיקסל, אי אפשר להסתכל על סרטון אנימציה באותה צורה. הכל נראה אחרת. אותו דבר עם מערכות אלקטרוניות ומערכות הפעלה וכל דבר.
אז בהתחשב בעובדה שלפני חודשיים וחצי סיימנו לארגן את החתונה שלנו וראינו את כל הצד השני של העסק, סקרן אותי איך זה יהיה ללכת לחתונה עכשיו, איך אני אסתכל עכשיו על חתונות. אז לסיכום, לא הרבה השתנה למען האמת. עדיין הגענו לחתונה כדי לכבד את הזוג, כדי לאכול אוכל טוב וכדי להנות. אבל כן, יותר מאשר בחתונה של אדי כי לקחנו מרווח, השווינו לחתונה שלנו ודיברנו על איך לפי דעתנו היה צריך לעשות חתונה ומה לא צריך להיות בחתונה. ואני, אישית, מצאתי את עצמי חושב על תהליכי ההכנות האפשריים עבור כל חלק בחתונה; כשהגענו לאוכל חשבתי על איזו מין ארוחת טעימות הייתה להם וכשהתחילה המוזיקה חשבתי על איך הייתה להם הפגישה של התקליטן (כנראה דיברו הרבה על אלביס).
אז לדעתי: המקום יפה מאוד אבל קצת רחוק ונידח. האוכל היה בסדר אבל לא מדהים. המוזיקה לא יותר מדי בקטע שלי אבל לפחות הייתה כיפית ולא זוועתית כמו בהרבה חתונות אחרות. היו להם גימיקים מאוד נחמדים כמו בועות הסבון (שאני חושב שנלקחו מאיתנו), המקלות הזוהרים והכדורים המהבהבים. ואני תוהה גם האם החברים שמרימים את החתן זה נוהל סטנדרטי שאני פשוט לא הכרתי.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
החתונה שלכם הייתה הכי כיפית שאי פעם הייתי בה. כל הכבוד וכיף גדול.