להב בישראל 0
הוא הוציא את המסמך מהכספת. הוא השתדל גם לא לגעת בדפנות המתכת. זה לא היה ממש נחוץ. הוא כבר ווידא שאין שם חיישנים נוספים. אבל הוא הרגיש טוב עם ביצוע יותר מקצועי. שמח וטוב לב עם משימה שבוצעה כמו שצריך, הוא הכניס את המסמך לצד התיק הצמוד לגב ווידא שלא השאיר שום עדויות מפלילות. בדרך החוצה האזעקה כבר הופעלה.
זה השלב בו להב זינק החוצה מהדלת ופנה אל תוכנית ההחלצות המשנית. הוא מיהר לגרם המדרגות שמילא חדר רחב וגבוה לכל צד הבניין. הוא חיבר את מתקן הסנפלינג שלו אל המעקה וזינק במורד הפתח המרכזי. לאחר שהגיע לתחתית גרם המדרגות, קומה שתיים מתחת לאדמה והגישה לחניון התת-קרקעי, שחרר את זרוע הלפיתה מהמעקה וגלל את הכבל חזרה. וכשפתח את הדלת אל המסדרון הבין למה האזעקה של כל הבניין דולקת מיד לאחר שהצליח לקלוט כי לכיוונו רץ אדם, שנראה לגמרי לא מתאים למשימה מסוג זאת, מחזיק קוף קטן בידיו.
“אני מניח שאתה אחראי על הקקופוניה,” אמר לו להב בנונשלנטיות מובלטת.
“אנחנו חייבים לצאת מפה,” האחר קרא אפילו בלי לעצור וחלף על פניו עם הקוף המצווח.
להב לקח מספר שניות לשקול את הכדאיות של הברירות העומדות לפניו והחליט כי הרעיון הטוב יותר יהיה פשוט לצאת מפה קודם ולשאול שאלות אחר כך. הוא רץ בעקבות האיש והקוף אל הדלת בקצה המסדרון שהובילה אל מגרש החנייה התת-קרקעי. הוא עבר אותו בקלות וכרע ברך מול המנעול המגנטי. הוא כבר למד את האבטחה של המקום וזה לא צריך להיות מסובך יתר על המידה.
הם היו בחוץ, הלוח מנוטרל לכל מישהו אחר שירצה להשתמש בו, לפני שהשומרים הספיקו להגיע אליהם. במגרש החנייה, להב כבר כיוון למערכת האיוורור שלו. שם, הוא ידע, יש פתח שאחרי קצת הזדנבויות יוביל אותו אל מפלס הרחוב. האיש נראה מבוהל קצת. זה בבירור לא מה שהיה רגיל לעשות, ונראה שהוא מרוצה לתת ללהב את המושכות בכל הנוגע ליציאה מהמתקן שהפך מאובטח בשניות.
בתוך חדר המשאבות, משהו שהרגיש כמו פיצוץ הפריד בין האיש והקוף. הקוף עף מעלה בצרחה, ושניה לפני שהתנגש בסבכה החוסמת את פתח האורור, זאת נתלשה ממקומה באלימות ושתלה את עצמה עמוק באספלט.
“קוף טלקינטי מסריח,” מלמל האיש שהחל לקום, הקוף נעלם בפתח.
להב הסתכל עליו כאילו היה מממד אחר. הוא עדיין לא שלל את האפשרות הזאת. הוא שמע על המגים. אף פעם לא ראה אחד. לא חשב שהוא מחבב אותם משמועות וכנראה שדעתו לא משתפרת לאחר מגע ראשון. אבל כל מה שעוזר להשלים את המשימה ולצאת בחתיכה אחת יכול להיות מבורך. בלי לחשוב פעמיים, להב זינק ממשאבה אחת לשנייה, לקיר ותפס בקצה תעלת האוורור. הוא משך את עצמו למעלה ללא קושי. לאחר שייצב את עצמו על קצוות המנהרה, הוציא שוב את מתקן הטיפוס שלו ושלשל את החבל עם הקרס הפתוח למטה.
“תפוס.”
הקוסם תפס את החבל, ואחרי שני נסיונות עלובים לטפס עזב אותו.
“שים את הרגל על הקרס,” אמר להב וחיכה שהקוסם יבצע. לאחר מכן גלל את הכבל חזרה ומשך את הקוסם אל תוך התעלה. הוא תפס בידו, עזר לו לטפס אל תוך צינור האיוורור ודחף אותו כלפי מעלה.
Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing by Eran with 2 comments.
זיהוי מהיר להפליא של אופי האיש הזר. האם זה מוצדק בעולם הזה להניח שהוא קוסם כשהוא עצמו עוד לא ביצע שום קסם? או שהקוף הוא בהכרח שייך אליו ולכן כיוון שהקוף קסום גם האיש עוסק באומנויות הקסומות?
להב לא יודע כלום על קופים עם כוחות מיוחדים. בכלל לא עברה לא בראש האפשרות. אבל בחוגים בהם הוא מסתובב, מגים הם לא דבר סודי במיוחד.