ביקורת משחק: Torchlight
תמיד אהבתי משחקי פעולה הצבע ולחץ. מאז שדיאבלו יצא לראשונה, אהבתי את הז’אנר. המפות שהכי אהבתי לשחק ב-Battle.net ב-StarCraft הראשון היו מפות ששיכפלו את סוג המשחק הזה. אפילו שיחקתי את Restricted Area, משחק מד”בי באותו סגנון רק שהיה גרוע ולא מספק. בן אדם נורמלי, ואולי קצת ציני, שנהנה מ-Diablo אולי ישאל את עצמו האם עוד שכפול שווה את המאמץ או שזה סתם יהיה בזבוז זמן נוסף. אני לא בן אדם כזה. אני יודע שהמשחקים האלו הם בזבוז זמן. לרוב הסיפור לא מדהים, המשחקיות פשוטה, וזה לא דורש הרבה יותר מדי כשרון. אבל אני גם יודע שהמשחקים האלו נורא נורא כיפיים. אז כשיצא Torchlight, במיוחד עם ההבטחה של ה-Endless Dungeon (יותר על זה בהמשך), אני התלהבתי. סיפור: הסיפור לא שונה ממה שזוכרים אלו ששיחקו את Diablo. העיירה בעלת השם המתאים Torchlight יושבת על מכרה אדיר של המשאב החשוב Ember. וזה כמובן המשיכה התיירותית העיקרית של העיר כאשר הרפתקנים מגיעים מכל מקום בשביל להשיג את המינרל הקסום ולהנות מהיתרונות שהוא מאפשר. הבעיות מתחילות כאשר מתברר כי Ember הוא משחית את המשתמשים בו והמכרה מוצף במפלצות שונות. וכמובן, מהר מאוד צצה דמות שדואגת לגייס את השחקן לחיפוש אחר המורה שלה בעבר ואויבה בהווה שרוצה להעיר את המפלץ הגדול שיושב הכי נמוך בפירמידת המפלסים על גבי מפלסים של ציווילזציות הרוסות מתחת ל-Torchlight ולשחרר את כוחו המשחית של Ember כל העולם. מהבחינה הזאת, אני חייב להגיד ש-Torchlight לא מאיר כמו שהשם שלו מציע אלא יותר כמו המשאב שלו, נצנוץ קטן באפלה. הסיפור לא מפתיע, לא חדשני, דיי באנאלי וסך הכל דיי צפוי. ישנם מספר מפגשים Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 2 comments.
We Has Car
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
עימות כל הדרך
[רשומה זו היא תרגום של רשומה של P.Z. Myers מהבלוג שלו Pharyngula. תורגם באישור המחבר.] הייתי בפאנל על “עימות או פיוס” אתמול בכנס “הומניזם חילוני”. זה לא היה סידור מספק במיוחד; היינו ארבעתנו (כריס מוני, יוג’יני סקוט, ויקטור סטגנר ואני) וכל אחד מאיתנו נתן הרצאה קצרה ואז ענה לשאלות. לא הייתה הזדמנות לשיחה ארוכה אחד עם השני; השאלות ותשובות הגיעו, כרגע שמעתי את מוני וסקוט מדברים במשך 40 דקות, ואני הייתי צריך להגיד לא יותר מ-2 או 3 משפטים בתשובה לשאלה. אפילו לא גירדנו את השטח של חילוקי הדעות בינינו! בכל מקרה, הנה פריקה של הצהרתי לקהל. אני הולך להתחיל באיפה שנכנסתי לעימות הזה — ואל תטעו, זה קרב אמיתי — עם הנסיון שלי בחינוך מדעי, ולחודית עם לימוד אבולוציה. ביולוגיה היא להט שליווה אותי כל חיי, וכשהתחלתי ללמד לראשונה בשנות השמונים, נדהמתי לגלות סטודנטים שהדיפו רק זלזול כלפי העיקרון המאחד של תורתי, שהיו שמחים להתבוסס בבורות שכפו על עצמם ושדחו עובדות מדעיות פשוטות וברורות בצורה מוחלטת. וכשגיליתי כי יש כמרים שהגיעו לקמפוס שלנו ושיקרו לסטודנטים שלנו, מציגים חצאי אמיתות ופנטזיות מוזרות כתחליף לעדויות, ממש התקוממתי. אנחנו, הגנו (GNU) אתאיסטים מחזיקים במוניטין מלחמתי מאיים, אבל שלא תטעו: אנחנו לא התחלנו את המלחמה הזאת. אם אתם רוצים להטיל אשמה, זרקו אותה על גביהם של קנאים דתיים שמרעילים את מוחותיהם של הצעירים כבר זמן רב מאוד. זאת עוד תימה חוזרת בעימות: גנו אתאיסטים מאוד כועסים. בטח שאנחנו כועסים. השאלה האמיתית היא למה כל השאר לא. אם אתם לא כועסים על מה שנעשה כדי לערער את החינוך בארץ, כנראה שאתם לא עוקבים אחר Continue Reading →
Posted in Humanity, Life Lessons, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
על מי אפשר לסמוך
זה נושא שהועלה במפגש הספקנים באייקון האחרון וגם נידון שוב באתר שלהם, שפינוזה, ואני, שלאחרונה קראתי מאמר מאוד מעניין בנושא, רוצה להביע את דעתי. מה הקטע עם הספקנים? הקטע הוא המסר הכי חשוב שאני מנסה להעביר לאנשים באשר הם, הדבר היחידי שהייתי רוצה, אם הייתי יכול, פשוט לשנות במוח של כולם הוא לגרום לאנשים לחשוב על העולם, לחשוב על מה שהם רואים ומה שהם קוראים, לחשוב על מה שהם עושים ואפילו לחשוב על מה שהם חושבים. לא אכפת לי אפילו איך אנשים יעשו את זה כל עוד הם מבדילים בין אוביקטיביות לסוביקטיביות, בין דברים שמחוץ להם לדברים פנימיים. כי, מבחינתי, “כי אני אוהב את זה” זה תירוץ מספיק טוב אבל “כי אני מאמין שמשהו עובד ככה” (גם אם ידוע שהוא לא או שהסבירות לכך מאוד נמוכה) לא תירוץ מספיק טוב. לדוגמה, אני לא ממש מחבב את פייסבוק אבל מעין מוצאת אותו מאוד שימושי. יש סדרות שאני לא מאמין איך קיבלו אישור לשידור כשהדברים שאני כתבתי בכיתה ז’ יכולים להיות סיפור בסיס יותר טוב אבל מעין נהנית מהן. אני הסברתי את עצמי, היא הסבירה את עצמה, הסכמנו שלא להסכים על עניינים סוביקטיבים ושם הנושא נגמר. אבל מקרים אחרים, שלפי דעתי מתוארים יופי על ידי אנקדוטה ששמעתי לא מזמן, לא ממש מתקבלים על הדעת. להלן אנקדוטה, גלילאו הגיע לכנסיה עם טלסקופ ואמר לבישופ להסתכל על הירחים של צדק כי הנה, אפשר לראות אותם בעיניך שלך. הבישופ אמר לו שהוא מסרב לראות משהו שהדת שלו אומרת שלא קיים. ובחזרה לנושא, רפואה ואיך ומתי אפשר לסמוך על אנשים. בדרך כלל, הספקן המצוי לא יכול Continue Reading →
Posted in Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Contractualism of John Rawls
Contractualism משמעו ביסוס עקרונות מוסריים על סוג של הסכמים בין אנשים. התאוריה טוענת שמה שאנשים צריכים לעשות תלוי במה הם מסכימים ביניהם שיהיה מוצלח יותר לכל הצדדים, שעקרונות כלליים צריכים להיות מבוססים על דברים שאף אחד לא ידחה כבסיס הגיוני לשיתוף פעולה. ג’ון רולס הלך צעד אחד יותר והציע את ניסוי המחשבה הבא לבניית חברה הוגנת ומוסרית: תארו לעצמכם את החברה שאתם הייתם בונים אם הייתה לכם האפשרות לשלוט בכל מאפיין ומאפיין בה, אם הייתם יכולים להגדיר כל עקרון, כל חוק, כל מבנה, כל חברה, כל יחס חברתי וכל אווירה פוליטית. אבל לא כל כך פשוט, תחשבו על החברה הזאת כאשר בסוף אתם לא יכולים לשלוט על מקומכם באותה חברה. איך הייתם בונים את החברה אם לאחר מכן אתם לא יכולים לשלוט אם תהיו גבר או אישה, שחור או לבן, נוצרי או בודהיסטי, אפגני או בריטי. אני אפשט את זה יותר, תבנו את החברה שאתם רוצים ואז שימו את עצמכם במקום הכי נמוך, הכי גרוע, הכי אחורה במירוץ אל האושר. עכשיו, איך הייתם בונים את אותה חברה? אני חושב שיכול להיות מעניין לעשות סקר כזה, לראות מה אנשים חושבים.
Posted in Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
When Science Goes Oops
עוד תוכנית מגניבה של Radiolab שאני חייב לחלוק נקראת Oops. וכמו כל תוכנית של Radiolab, הם מביאים את הסיפורים המגניבים, המשונים והפחות מוכרים. הסיבה שאני חולק היא כי כולם אוהבים לראות אנשים נכשלים. אז זאת תוכנית שמלאה בכמה מהכשלים המצחיקים, המועילים והנוראיים ביותר בתולדות המדע. זאת תוכנית של שעה אבל עדיין כדאי.
Posted in Humanity, Less Interesting News by Eran with comments disabled.
Lego, definitely Lego
לא משנה אם בנים או בנות, לילדים צריך להיות בבית ערכות של לגו. לגו פשוט בהתחלה אבל בגיל מסוים צריך גם להכיר להם את לגו-טכניק. כי לגו, מעבר להיותו מטפורה נהדרת לכל מיני לקחים שצריך ללמד, הוא בסיס, לגו הוא סביבת פיתוח במסווה של צעצוע. עם לגו, המשתמש יכול לעשות המון דברים. עם לגו אפשר ליצור אמנות, לשחזר מנגנונים וליצור דברים ממש מגניבים. זאת אומרת, אני לא מצפה שילד בן שמונה ייצור דברים כאלו אבל זאת אחלה של דוגמה. והכי חשוב, לא לקנות שום דבר שמגיע עם הוראות. צריך לתת למוח היצירתי לעבוד. וכשהוא יהיה גדול, וכשזה יהיה אפשרי יותר, אז נקנה מדפסת תלת ממדית. ואז באמת נשתגע. :)
Posted in Art, Geekdom, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
בא לי לחלוק קצת תמונות
כמה דברים שניקיתי מהמצלמה וחשבתי אולי עוד מישהו ירצה. התמונות ישארו למעט זמן. אני מתכוון להשאיר אותם מספיק זמן כך שגם אם אתם קוראים את הבלוג בחודש איחור עדיין תהיה גישה אבל אם, מבחינתך, ההודעה הזאת בת שנה או יותר, לא לבנות על כך שהקישורים האלו עדיין פעילים.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
Dharma of Car, Over
זה קרה ביום שלישי ורציתי לכתוב משהו על זה מאז אבל לא ממש מצאתי את המילים. אני לא יודע מה לכתוב. גם עכשיו, אני לא ממש יודע מה המשפט הבא יהיה, אני פשוט מנסה להיזכר. אני לא נקשר לחפצים. לא באמת. אני משתדל שלא להיקשר. כי אם נקשרים אז קל מאוד להיפגע. אז אני אומר לעצמי שדברים הם רק דברים. הם משרתים את מטרתם עד שהיא נגמרת או שהם נגמרים. אבל מדי פעם יש דברים, יש מכונות, כל כך מתוחכמות שאי אפשר שלא להאניש אותם קצת, אי אפשר שלא להתייחס אליהם בחיבה, כמעט יותר ממכונה. אני נותן למחשבים שלי שמות, שמות לפי גורמים שמימיים, כי אז קל יותר להתייחס אליהם וכי זה נותן להם מעט יותר משמעות. אז Outlaw היה המחשב האחרון שהיה משותף לי ולאחים שלי. טרה הייתה המחשב הראשון הפרטי שלי שקניתי ב-2002. עכשיו היא משרתת את ההורים שלי בתור HTPC. לונה הייתה המחשב הנייד הראשון שלי והיא נפטרה בלי תרועות גדולות מדי לפני יותר מחצי שנה. עכשיו אני משתמש בדיימוס. פובוס הוא המחשב הנייד של מעין שהשאלתי לזמן קצר. ולא מזמן התקנו את Quicksilver אצל ההורים שלה כדי שיהיה לנו מחשב שם. היילי הוא הטלפון שלי. הליוס היה המכונית הראשונה שלי. אמרתי שקוראים לו הליוס ושהוא אוטו לא מכונית. אבל זה לא באמת שינה. כמה פעמים צריך להתייחס לאוטו בשם? קניתי אותו ב-2007 מידי בן אדם נחמד מבית שאן. הוא היה אוטו של אנשים זקנים, לא נסע הרבה, לא עשו בו יותר מדי שימוש. והוא הפך להיות אוטו של צעיר חובב מירוצים. חיבבתי אותי כי הוא היה Continue Reading →
Posted in Memes and Stuff, No Category by Eran with 3 comments.
The Fuel of Dreams
הוא עשוי מדברים כאלו. זה רק עשר דקות, כדאי להוריד ולשמוע. מדובר בשידור קצר המתאר את הטיסה הראשונה של האחים אורוויל וווילבור רייט ואיך היא שינתה את ההיסטוריה. כשאני שומע דברים כאלו, הדמיון שלי מתחיל להתערבל. תחשבו על זה, אם הם לא היו מצליחים, עידן התעופה היה מתעקב בלפחות עוד 10 שנים ומלחמת העולם הראשונה, שפרצה 11 שנים לאחר מכן, הייתה נראית אחרת לגמרי. חוץ מזה, RadioLab היא תוכנית מצוינת ומומלצת.
Posted in Art by Eran with comments disabled.