Artist, be thy self
זה משהו ששמעתי את וויל וויטון אומר בפודקאסט שהוא השתתף בו. זאת אומרת, כן, זה משהו שאנחנו תמיד שומעים: על תוותר על מי שאתה, תהיה עצמך, אל תנסה להתחזות למישהו אחר וכן הלאה. אבל אמנים, במיוחד היום, צריכים לקחת את זה לרמה הבאה. בגלל האינטרנט ורמת החשיפה שכל בן אדם יחיד יכול להגיע אליה ועומק החיפוש שכל אחד יכול לערוך, זה שאתה אוהב משהו ורק עוד, נגיד, עשרת אלפים אנשים בכל העולם אוהבים, זה בסדר. אותם עשרת אלפים, במיוחד אם מדובר בקהל כל כך מצומצם, ימצאו את מה שעשית. אז פשוט תעשה אותו. כל מה שצריך זה להתלהב מעצמך, להנות ממה שאתה עושה, לעשות את מה שאתה אוהב, ויהיו אנשים שיהיו מוכנים לשלם על זה. אני לוקח את זה לתשומת ליבי במשחקים וכתיבה. בעיקר בכתיבה. אני נמצא באי המדע בדיוני הישראלי. וכן, פה נוטים לכתוב דברים כבדים, עמוקים בעלי מספר רבדים שמדברים ברמה מאוד גבוהה. ואין לי שום בעיה עם זה. אני פשוט לא מתחבר לחלק מזה. אני אוהב סיפורים שהם פשוט כיפיים. קצת מיסתורין, קצת בלשות, קצת תהיות על המצב האנושי ולאן אנחנו הולכים, כמה מחשבות על מה לא בסדר בעולם שלנו, באנושות וכל השאר ואיזה שהוא סיום גדול, או אפילו קטן, ומספק. אני לא צריך לכתוב בצורת שירה, לפנות למקרא או לפתח סוגה ספרותית חדשה. ואני בטוח שיש אנשים שישמחו לאותו הדבר. גם אם הוא בעברית. אז אני בסדר עם עצמי. וזאת אחת הסיבות למה וויל וויטון הוא אחד הגיבורים שלי.
Posted in Geekdom, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
לשנות רק את המצב הכי גרוע
אתם יודעים מה? עזבו אתכם מחברה שיוויונית לחלוטין. עזבו מסוציאליזם או אנרכיה או כל רעיון אידיאלי אחר. קחו את הקפיטליזם שלכם ותחנקו עליו. מצידי, שמנהלי החברות הענקיות ירוויחו 20 מיליון בשנה. לא מעניין אותי. כל מה שאני רוצה זה האזרח הקטן אך תורם לחברה שנמצא במצב הכי גרוע שיש באותה חברה, אני רוצה שהוא לא יצטרך לדאוג איך הוא גומר את החודש, איך הוא משלם על הדירה או איך הוא מאכיל את הילדים שלו. לא צריך שהוא יוכל להרשות את כל המותרות שהוא רוצה או אפילו ללכת לסרט פעם בחודש אלא רק שיוכל לפרנס בכבוד את משפחתו ההגיונית (אישה, בעל וילד או שניים) ושיוכלו לשבת כל ערב סביב שולחן חבוט עם כלים שירשו מסבתא-רבה ורק לא לדאוג שמה בסוף החודש לא יהיה להם גג או מאיפה תגיע הארוחה של מחר בערב. ואני רוצה שהאזרח הלא תורם, הבן אדם שהחליט ללכת נגד חוקי החברה ונענש על כך, גם אם הוא תקוע בחור של שניים על ארבע מטר בלי הרבה חופש תנועה, גם אליו צריך להתייחס בכבוד, לא להתעלל בו ולתת לו את האפשרות לשפר את עצמו. ואני רוצה שאף אחד לא יחיה על חשבון החברה שבה הוא חי אם יש לו אפשרות אחרת. שכל אדם שלוקח הרבה, אם יכול לתת קצת שיתן. עזבו את החברה האידיאלית. בואו קודם נשיג את זה. זה, לפי דעתי, המינימום בשביל חברה המכוונת לשפר את הרווחה הכללית והממוצעת של חבריה. אחר כך אפשר לדאוג לגבי חברה אידיאלית ושיוויון מוחלט.
Posted in Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Earth Day
Where do you live? Because I don’t see any other viable planet around. Think about it. (And also check out today’s Google Doodle)
Posted in Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
מדענים יותר מוסריים
מחקר חדש שהתפרסם במגזין המקוון PLOS One טוען כי אנשים העוסקים במקצועות מדעיים, ואנשים שמתעסקים יותר במדע, מפתחים עמדות מוסריות מתקדמות וגבוהות יותר. אותי זה מאוד מסקרן כי, שוב, אחד הטיעונים של המחב”תים והדתיים המיליטנטים הוא שלאדם הדתי יש מקור רוחני ומוסרי בתור התורה והדיברות, מילתו של אלוהים חיים, שמדריכה אותו איך צריכים להתנהג ולחילוני אין כלום. החילוני הוא ברברי שבלי החוקים הגבוהים יותר הנורשים מהתורה פשוט ירצח ויבזוז בלי מחשבה. אז אלו שטויות. והנה המחקר שמגבה את זה. המחקר מתאר ארבע ניסויים שונים ומעניינים כל אחד בעצמו. 1) לקחו סטודנטים, נתנו להם לקרוא סיפור על אונס ונתנו להם לשפוט את הצדק במעשיו של האנס. לאחר מכן גם שאלו אותם “כמה הם מאמינים במדע?” לאחר סיכום התוצאות גילו כי לא היה קשר בין הדתיות או העדתיות של הסטודנטים אבל העוסקים במדעים (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ופסיכולוגיה) גינו יותר את מעשיו של האנס כמו גם אלו שדירגו את אמונתם במדע כגבוהה יותר. 2) נתנו לסטודנטים חמש מילים ואמרו להם לזרוק אחת ולהרכיב משפט הגיוני. לחלק מהסטודנטים נתנו אוסף מילים נטרליות ולחלק נתנו מילים מדעיות כמו “הגיוני”, “היפותזה”, “מעבדה”, “מדענים” ו”תאוריה. לאחר סיכום התוצאות גילו כי אלו שקיבלו את המילים המדעיות יותר גינו יותר את מעשיו של האנס. 3) קבוצה אחרת שעברה את אותה הכנה נשאלה מה הסיכוי שישתתפו בפעולות מסוימות מחוץ לתחום הלימודים. אלו שקיבלו את המילים המדעיות הביאו נכונות גבוהה יותר לתרום דם, להתנדב או לתרום לצדקה. 4) קבוצה נוספת שעברה את אותה הכנה שיחקה את משחק הדיקטטור הכלכלי שבו הם מקבלים כמות כסף מסוימת וצריכים להחליט כמה הם מחלקים לעצמם וכמה לצדקה. Continue Reading →
Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
אני חושב שאני יודע
או לפחות, אני חושב שיש לי השערה: למה יום הזיכרון, יום העצמאות ואפילו יום השואה כל כך חשובים לי. Legacy. מורפיקס מציע לי לתרגם את זה כמורשת, אבל זה לא נשמע נכון. גם נחלה וירושה לא נשמע כל כך מתאים אבל בגלל שזה נשמע מאוד פיזי. אני מדבר על משהו פחות ממשי. מההתחלה: אני קורא הרבה יותר מדי פעמים על אנשים שלא יודעים את העבר שלהם. הרבה ברשת ה-NotAlways אבל גם במקומות אחרים כמו בקטעים ששולחים לי דרך הרשתות החברתיות. ואני מניח שאני נחשף לכמות גדולה מאוד יחסית לכמות האמיתית הקיימת באוכלוסיה אבל זה עדיין מטריד. אנשים צריכים לדעת מאיפה הם באו, איך הם קיבלו את החיים שלהם כמו שהם ומה נעשה לפניהם כדי שיוכלו לקבל את זה. אני קורא, למשל, על אנשים ללא כבוד לאנשים במדים, למשרתים של המדינה, לניצולי זוועות, אנשים שסבלו ושנלחמו ונלחמים ועובדים בשביל שיהיה לנו את מה שיש לנו. אנשים לוקחים כל כך בקלות ובצורה מובנת מאליה את העובדה שיש להם ארץ משלהם וגג מעל הראש ומדינה שתומכת ומגינה עליהם. פשוט לא מבינים את כל מה שנעשה בשביל להגיע עד הלום. וכתוצאה, אנשים כאלו הם לרוב אנוכיים, מרוכזים בעצמם וחסרי יכולת לתרום לטובת כולם. אני זוכר שיצא לי לדבר עם כמה אנשים לאחר הבחירות והגענו לנושא של למי הצבענו. אני הצבעתי מרצ. לא מתבייש בזה או מרגיש צורך להגן או להסתיר את זה. מרצ הייתה ועדיין המפלגה שהכי מתאימה לעקרונות שלי. הם הצביעו ליכוד והבית היהודי. והתחלנו, כמובן, להתווכח על זה. אנשים אינטליגנטיים, מחונכים, נעימים ובעלי השכלה ואני חושב לעצמי, למה לכל הרוחות הם מצביעים Continue Reading →
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Course Wiki
ברגע שחשבתי על זה הבנתי כמה זה מתבקש שאני מניח שכבר עשו את זה לפניי. אבל לא עשו את זה, או לפחות לא ראיתי שעשו את זה בטכניון. אז הנה רעיון אחד בחינם כי כנראה כבר מאוחר מדי מכדי שזה יהיה שימושי בשבילי: אתר וויקי בשביל קורס. עזבו את אתרי הקורס הרשמיים, עזבו את ההרצאות המוקלטות וקבוצות הדיון ב-Facebook, תרימו אתר וויקי בשביל הקורס. ככה אפשר לעשות רשימה של המושגים הנחוצים עם קישורים למי שלא זוכר באותו הרגע מה כל דבר אומר. וככה גם יהיה הרבה יותר נוח לבנות דף הכנה למבחן משותף ומובן. זה הרעיון, למי שמתחשק להקים אותו.
Posted in IT, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מידע חסר גם בהיסטוריה
אחד הטענות החביבות על הסקפטים התוקפניים היא שאי אפשר ממש לסמוך על חלק גדול ממה שכתוב בתנ”ך כי הוא המקור היחידי לאותם עובדות. יש כמה ממצאים ארכיאולוגים שמגבים כמה עובדות אבל הרוב בנוי רק על כך שזה כתוב בספר ישן ו”קדוש”. ואז מה שבדרך כלל יגיד המחב”ת/דתי מתלהב אחר בדיון הוא משהו בסגנון של “ומעלליו של אלקסנדר מוקדון רק כתובים בספר, איך אתה יכול להאמין לזה?”. התשובה הרגילה לזה היא שיש הרבה ספרים על אלקסנדר והרבה ממצאים אחרים שמעידים על התקופה והכיבושים וכן הלאה. אבל הנה מחשבה אחרת. יש הרבה דברים שהם חלק מהסיפורים שאנחנו מספרים על מדע והיסטוריה שהם, לפי הידוע לנו (שזה לא הרבה), אגדות אורבניות. – ג’ון סנואו, מייסד מדע האפידמיולוגיה, הלך למשאבת מים שחשב שגורמת למחלות ושבר את הידית שלה כדי שלא יוכלו להשתמש בה. זה הסיפור הרומנטי. הוא כנראה הלך למועצה, הסביר להם את מה שמצא והם כיבו את המים. אנחנו לא בטוחים. – אייזיק ניוטון, כותב תאוריית הכבידה, ישב מתחת לעץ כשנפל עליו תפוח ונתן לו את הרמז שהיה צריך כדי להסביר את התופעות שראה. מאוד רומנטי. הוא כנראה חקר את הנושא, ערך כמה ניסויים וכתב את התיאוריה שלו. – אלקסנדר פלמינג, מגלה הפנצילין, השאיר תרביות לא מוגנות ויצא לחופשה. כשחזר גילה שבתרבית גדל עובש והרג את כל הבקטריות. סיפור נחמד שגם כנראה לא נכון. אותו דבר כנראה תקף לרדיום, קרני X והניסוי המפורסם של גלילאו עם כדורי ברזל על מגדל פיזה. יש סיפורים נחמדים שאולי נכונים ואולי לא. לא ברור כי העדויות והעובדות הקשורות לנושא לא החלטיות מספיק. כך אנחנו מדענים. אגנוסטים וספקנים Continue Reading →
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Free Ranging: Cherish
לרשומה הזאת לנור קוראת “רשומת ה-Free Range Kids החשובה ביותר אי פעם“. וכמו לנור, אני לא אטרח לדבר. אני אתרגם. לנור היקרה, אנחנו מבלים הרבה זמן בניסיון לשלוט על הסיכונים בחיי הילדים שלנו. אנחנו מאכילים אותם בריא, מלמדים אותם להסתכל לשני הכיוונים, משתדלים לאזן התעמלות ומשחק מול מנוחה ועבודה. אבל לפעמים, למרות כל התכנון הקפדני וההנחייה, דברים פשוט קורים. לפני שלוש שבועות, הילדה בת התשע שלי התמוטטה ומתה בתוך פחות משלוש דקות כתוצאה ממחלת שריר הלב כל כך נדירה שהיה לה סיכוי כפול להיפגע ממכת ברק. היא החליקה על הקרח ונהנתה מהחיים. היא לא ידעה מה קרה והיא מתה לפני שהצלחתי להחליק את ה-20 מטר בשביל להרים אותה מהקרח. אני לא מספרת את זה כדי שכל הקוראים שלך ילכו לעשות אק”ג לילדים שלהם. למען האמת, הם כנראה לא יגלו את זה גם אם ינסו. זה, לעומת זאת, על החיים שלה ומשמעותם. אבא שלי העיר הערה, כשעוד היינו בבית החולים והכאב היה גולמי והרסני. אבל היא לא עוזבת אותי ואני מוצאת בה מעט מזור: “היא אולי הייתה רק בת תשע אבל היא חיה עשרים שנים באותם תשע.” מה שהוא התכוון הוא שהיא עשתה הרבה, היא חוותה הרבה ופשוט ‘חיה’ כל עוד הייתה פה. היא רכבה על סוסים. היא רכבה על אופנועים עם אבא שלה (תמיד עם ציוד הבטיחות המתאים). היא הלכה למחנות כנסיה בהם שיחקו בבריכות בוץ ועשו מגלשות וקפצו אל האגם וצלו מרשמלו על מדורות עם מקלות. היא שיחקה הוקי תחרותית. היא התאמנה בקראטה וג’וג’יטסו. היא רכבה על האופניים שלה אל בית של חברה, במרחק של קילומטר וחצי. לבד. האם Continue Reading →
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
Polyphasing – Day 3 Gone
It is now 5:16 of day 4 of my polyphasic sleep experiment. While yesterday was tough and I think I probably overslept, I felt really good after my evening nap and ended up with a lot of manic energy so I washed another set of dishes and when Maayan came we went shopping and I made dinner. And by the time she was dead tired and wanted to go to sleep, I thought “What? It’s only 23:15! I’m wide awake.” and I ended up reading until about 1:00. And while waking up at 4:00 wasn’t particularly easy, I followed the ‘Jump out of Bed’ idea and didn’t even leave myself time to think about going back to sleep. And now I feel tired but awake. I’m not at a 100% energy, closer to 60%, but I’m keeping myself up and it doesn’t feel like the worst sleep deprivation I’ve ever had. 11:17, waking up from my morning nap, it felt like I didn’t sleep at all but I managed to get a grip and pull myself out of bed. After I did that, I felt better. And while before I took that nap it felt like it was noon (I was awake for about 4 hours), now it feels like half the day is already gone. And I feel great about it. There’s a small grain of tiredness in the back of my head but it doesn’t feel like the overwhelming sleep deprivation I had yesterday. I feel like I’m Continue Reading →
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud, Weird by Eran with comments disabled.