Artist, be thy self
זה משהו ששמעתי את וויל וויטון אומר בפודקאסט שהוא השתתף בו.
זאת אומרת, כן, זה משהו שאנחנו תמיד שומעים: על תוותר על מי שאתה, תהיה עצמך, אל תנסה להתחזות למישהו אחר וכן הלאה.
אבל אמנים, במיוחד היום, צריכים לקחת את זה לרמה הבאה. בגלל האינטרנט ורמת החשיפה שכל בן אדם יחיד יכול להגיע אליה ועומק החיפוש שכל אחד יכול לערוך, זה שאתה אוהב משהו ורק עוד, נגיד, עשרת אלפים אנשים בכל העולם אוהבים, זה בסדר. אותם עשרת אלפים, במיוחד אם מדובר בקהל כל כך מצומצם, ימצאו את מה שעשית. אז פשוט תעשה אותו.
כל מה שצריך זה להתלהב מעצמך, להנות ממה שאתה עושה, לעשות את מה שאתה אוהב, ויהיו אנשים שיהיו מוכנים לשלם על זה.
אני לוקח את זה לתשומת ליבי במשחקים וכתיבה. בעיקר בכתיבה. אני נמצא באי המדע בדיוני הישראלי. וכן, פה נוטים לכתוב דברים כבדים, עמוקים בעלי מספר רבדים שמדברים ברמה מאוד גבוהה. ואין לי שום בעיה עם זה. אני פשוט לא מתחבר לחלק מזה. אני אוהב סיפורים שהם פשוט כיפיים. קצת מיסתורין, קצת בלשות, קצת תהיות על המצב האנושי ולאן אנחנו הולכים, כמה מחשבות על מה לא בסדר בעולם שלנו, באנושות וכל השאר ואיזה שהוא סיום גדול, או אפילו קטן, ומספק. אני לא צריך לכתוב בצורת שירה, לפנות למקרא או לפתח סוגה ספרותית חדשה.
ואני בטוח שיש אנשים שישמחו לאותו הדבר. גם אם הוא בעברית. אז אני בסדר עם עצמי.
וזאת אחת הסיבות למה וויל וויטון הוא אחד הגיבורים שלי.
Posted in Geekdom, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.