רמה חדשה של טמטום

אני חושב שהגענו לרמה חדשה של טמטום וכמה מפתיע, הפעם זה שוב אמריקני. שחקן תובע את חברת NCSoft הקוריאנית (שאחראית על Lineage ו-Aion) על כך שהם עשו את Lineage II ממכר מדי ולא הודיעו לו מראש. עד מתי? מתי הם יבינו שהם צריכים לקחת קצת אחריות על עצמם והם לא יכולים להפיל את כל האחריות החוצה?


Posted in Gaming, Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud, Weird by with 6 comments.

אלרגייה למשחקי מחשב אלימים

אז יש את המחקרים שטוענים שמשחקי מחשב אלימים לא בהכרח משפיעים לרעה על האנשים המשחקים אותם לעומת התקשורת וחובבי המריבה שדואגים להביא את הדוגמאות המאוד מסוימות בהם משחק מחשב נמצא במרכז תקרית מאוד אלימה. אז הנה הפתרון, סוף סוף: מישהו טרח לבדוק בצורה מסוימת האם למשחקי מחשב אלימים או לא אלימים יש השפעה על אנשים בעלי תכונות אישיות מסוימות. והתוצאה? כאילו לא ידענו על זה קודם: כן, יש השפעה. על אנשים מאוד מסוימים. אהבתי את ההשוואה שלהם: “משחקי מחשב אלימים הם כמו חמאת בוטנים.” הם נחמדים וטעימים ובכלל לא מזיקים לחלק גדול מהאוכלוסיה אבל יש אחוז מסוים שאלרגי אליהם, אחוז מסוים ששילוב בין משחקי מחשב אלימים לבין התכונות המסוימות שלהם יכול להביא למצב מאוד לא יציב. כמו כן, המחקר מצא כי למשחקי מחשב, גם משחקים אלימים יש תרומה חשובה להתפתחות של הילד וגם מציעים מספר עצות להורים הדואגים לבריאות הנפשית של ילדיהם: שימו לב מה הילדים שלכם משחקים. שימו לב באמת ואל תעמדו בצד ורק תעיפו מבט מדי פעם. תשאלו את הילדים שלכם למה הם רוצים לשחק במשחקים מסוימים ומה הם חושבים עליהם. שחקו עם הילדים שלכם את המשחקים שלהם. יש משחקים מסוימים עם מטרה או מסר מאוד מסוימים. נסו לבחור את המשחק שיעביר את המסר שאתם רוצים להעביר. משחקים מציעים אתגרים מנטליים, נפשיים ורגשיים, תשתמשו בזה למען פיתוח ילדיכם. עכשיו, האם אפשר לסגור את הנושא הזה ולעבור לנושא הבא?


Posted in Gaming, Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by with 4 comments.

מה מגדיר בן אדם? משחקים!

לפעמים אני גם תוהה על זה. חוויות בית ספר, חוויות צבא, אנשים משפיעים או חכמים, כתבים קלאסיים וכן הלאה יכולים מאוד להשפיע על האישיות של בן אדם, על איך הוא חושב ותופס את העולם. על העקרונות המנחים אותו ומה הוא מעדיף. אבל לאחרונה חשבתי שוב על עוד משהו, שלפחות אותי, מאוד מגדיר וזה המשחקים שאני משחק. ספרים וסרטים או כל סוג אמנות סיפורית שהיא יכולה לגרום לבן אדם להרהר בנושאים של רומו של עולם ולשנות את דעתו וכך גם את הנחות הבסיס שלו אבל גם משחקים יכולים לעשות את זה והעמוקים והכבדים יותר עושים את זה טוב. אז אולי Mass Effect יכול לגרום לך לחשוב על האם שווה או לא שווה להציל את הגלקסיה, האם לתת למחזור להמשיך או לעצור אותו, את מי כן כדאי להציל ואת מי לא וכמובן, כמה מותר להקריב בשביל להציל את החיים בגלקסיה כפי שאנחנו מכירים אותם ומה הדרך הכי טובה לעשות זאת. אבל עכשיו אני הולך לתת לכם דוגמה שאולי תראה לכם מוזרה וגרועה אבל מאוד השפיעה עליי כבן אדם. Magic the Computer Game. זה היה משחק קטן וחביב וישן. אבל לפי דעתי הוא עדיין הכי טוב שאי פעם נעשה על משחק הקלפים הפופולארי. במשחק, כצפוי, מתנהלים המון קרבות בסגנון משחק הקלפים הידוע אבל יש בו כן כן… סיפור. טוב, עד כמה שאפשר לקרוא לזה סיפור. משחקים קוסם שמסתובב בארץ ומנסה להבין מה בדיוק קורה כאן, איזה רוע אדיר צפוי להגיע ואיך אפשר לעצור אותו. תכל’ס, המטרה היא להתחזק בקרבות קטנים לאורך ולרוחב המפה הקטנה, לחזק את החבילה שלך ולצבור עוצמה כדי שבסוף תוכל Continue Reading →


Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

בן אדם קשה

זה אני. חשבתי על זה עוד קצת לאחרונה ואני חושב שאני צריך להודות: כן, לפעמים קשה להבין אותי ולדבר איתי. אני כנראה נשמע לכם קצר רוח, לא כל כך מגיב, לא אומר את הדברים שאתם מצפים שאני אגיד, קצת לא מובן ואולי גם לא נראה כל כך מתעניין במה שיש לכם להגיד. Sorry about that. האחרון כנראה נגרם בגלל שיש לי פיצול קשב לא רע ואני מסוגל לשים לב לשניים שלושה דברים בו זמנית. אז כן, אני יכול לדבר אתכם בזמן שאני שומע משהו אחד וקורא משהו אחר, אל תקחו את זה אישי. הרביעי נגרם בגלל שאני תמיד מדבר מקצועית בהתחלה. כשאני מתחיל להסביר משהו אני קודם משתמש במונחים הכי מקצועיים וגבוהים שיש לי. אני תמיד מניח שהבן אדם שמולי חכם ומבין כמוני אם לא יותר. ואז אם מתברר לי שאני לא מובן אז אני לאט מרחיב ומפרט. זה לא שיפוט אישי. השלישי נגרם בגלל הדחף המוזר שלי תמיד להיות מקורי ולא לעשות את הדברים הרגילים, במיוחד לא את מה שמצפים ממני. זה חלק בלתי נפרד ממני ואין ברירה אלא להתמודד איתו. השני נגרם על ידי עיקרון בסיסי שלי וזה לא להגיד משהו אם אין לי משהו טוב להגיד. אני משתדל לא להגיד דברים רק כדי לדבר ולתמצת את מה שאני כן אומר לפרטים היותר חשובים. וכמובן, אני מעדיף פעולה על דיבורים. הראשון נגרם על ידי תכונה פיזיולוגית שלי שאני לא יכול לשנות. אני פשוט עובד מהר יותר. העולם נראה לי איטי. ב-GURPS זה מוגדר כ-Enhanced Time Sense. אז יש לי לפחות דרגה אחת בזה. זה גם לא משהו אישי Continue Reading →


Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with 6 comments.

מה קורה עם הישראלים האלו?

אנחנו חיים במדינה שבה יש גשם בערך עשרה ימים בשנה. מדינה שבה הטמפרטורה הממוצעת מחוץ לאדם הממוצע היא הטמפרטורה הממוצעת בתוך האדם הממוצע. מדינה שמורכבת בחציה ממדבר ושהמקום הכי גבוה וקר שם מכיל שני סנטימטר שלג אם יש לנו מזל. מדינה שבה זמן ההשרדות הממוצע של ארטיק מחוץ למקרר הוא שש שניות. אז איך לכל הרוחות הישראלים לא מפתחים עמידות גבוהה יותר לחום? איך זה שעם 25 מעלות בחוץ, הם מעדיפים לסגור את החלון ולפתוח מזגן במקום להנות מהאוויר הטרי. כן, אני יודע שבחיפה הוא לא כל כך טרי, אבל הנקודה עדיין תקפה.


Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with 4 comments.

משחקים טובים הם NP קשים?

טטריס ושולה המוקשים ועכשיו גם משחק אחר בשם Flood-It הוכחו כ-NP Hard. זאת אומרת שאין אלגוריתם יעיל שפותר את המשחק בזמן פולינומיאלי. אז נשאלת השאלה, האם המשחקים היותר אהובים הם אהובים כי הם קשים למחשבים, כי הם דורשים קצת תבונה אנושית? אני נוטה לחשוב שכן. אבל אם כן, אז בואו נתבונן רגע ב-Farmville ו-Guitar Hero, שני משחקים מאוד מאוד פופולאריים ושני משחקים שכבר בנו רובוטים כדי לשחק אותם. אבל Farmville משעמם אותי ומ-Guitar Hero אני נהנה. הסיבה שאני נוטה לשחק פחות את המשחקים היום-יומיים ויותר את הכבדים והגדולים יותר היא כי אני מחפש סיפור לפני הכל. אני באמת מחפש משחקים שהן יצירות אומנות ומעניינים אותי גם מעבר למכניקה. אבל מה הקטע עם Guitar Hero? זה פשוט כיף. זה כיף להרגיש כאילו אני מנגן וזה כיף לבצע משהו שדורש זריזות וקואורדינציה שקשה לבצע ברמה גבוהה. מה אתם חושבים?


Posted in Humanity, Thinking Out Loud by with 1 comment.

Targeted Advertising

אז אני רוצה לרדת למטה לסופר לערוך קניות ואין לי כוח לעשות הלוך וחזור עם מטען בחום הזה אז אני לוקח את האוטו. בחנייה אני שם לב שעל האוטו שמו לי עלון פרסומי לרונדו הקרוב בבית הסטודנט. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שזה כנראה ההסבר הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו למונח Targeted Advertising: הרונדו הוא אירוע של הטכניון שרוצים למשוך אליו בעלי מכוניות, אז הם שמים את העלונים על כל מכונית בכל חניון בחיפה. הדבר השני שחשבתי עליו, אחרי שירדתי למטה, חניתי ליד הסופר, העברתי את העלון למכונית אחרת, ערכתי קניות וחזרתי לחניון לראות ששמו את העלון על כל מכונית בחניון שליד הסופר חוץ מהמכונית עליה אני שמתי את העלון הוא… אתם בטח צוחקים עליי. כשחזרתי לחניון שליד המעונות כבר העברתי את העלון למישהו אחר. :)


Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with 2 comments.

Omelas Delenda Est

הסיפור המקורי, ‘ההופכים את עורפם לאומאלס’, זכה לאורסולה לה-גווין בהוגו ב-1974. הוא תורגם בעבר אבל אפשר למצוא תרגום חדש של דר. עמנואל לוטם באתר של האגודה הישראלית למד”ב ופנטזיה. למי שלא מכיר את הרעיון, ולא רוצה ללכת לקרוא את הסיפור במלואו, הנה הגרעין: התאמינו לי? התקבלו את החג, את העיר, את החדווה? לא? אם כך, הרשו לי לתאר עוד דבר אחד. במרתף מתחת לאחד מבנייני הציבור היפהפיים של אומלאס, או אולי במחפורת מתחת לאחד מבתי העיר הפרטיים רחבי המידות, יש חדר. […] חדר יושבת ילדה. באותה המידה היה יכול לשבת שם ילד, אבל זו ילדה. היא נראית כבת שש, אם כי בפועל קרוב גילה לעשר. היא רפת־מוחין. אולי נולדה בעלת מום ואולי נסתרה בינתה מחמת פחד, תת־תזונה והזנחה. […] הדלת נעולה; ואיש לא יבוא. הדלת נעולה תמיד; ואיש אינו בא לעולם, מלבד זאת שלפעמים – הילדה אינה מסוגלת לחשוב במושגים של זמן ושל פרקי זמן – לפעמים משמיעה הדלת קרקוש נורא ונפתחת, ובפתח מופיע מישהו, או אולי כמה אנשים. אולי ייכנס אחד מהם ויבעט בילדה כדי להקימה על רגליה. השאר לעולם אינם קרבים, אלא מציצים בה בעיניים מבועתות, גדושות בשאט־נפש. […] הילדה, שלא תמיד חייתה בחדר הכלים, ועודה זוכרת את אור השמש ואת קול אמהּ, מדברת לפעמים. ”אני אהיה ילדה טובה,” היא אומרת. ”תנו לי לצאת, בבקשה. אני אהיה ילדה טובה!” הם אינם משיבים לעולם. לפנים צרחה הילדה בלילות, שיוועה לעזרה ובכתה הרבה מאוד, אבל עכשיו היא משמיעה רק מין יבבה, ”אה–האא, אה–האא,” והיא מדברת לעתים יותר ויותר רחוקות. היא רזה מאוד, ואין עוד שרירי סובך בשוקיה; בטנה בולטת; היא Continue Reading →


Posted in Humanity, Less Interesting News, Life Lessons, Philosophy, Religion, Thinking Out Loud by with 2 comments.

Facebook באז ומה שביניהם

תשמעו, אני לא אומר שאני בטוח צודק ו-Facebook הוא בוודאי מקור כל הרוע. אני פשוט אומר שאני לא משתמש בשירות הזה, אני חושב שהם עובדים לא נכון ולא צריך להשתמש בהם ואני מציג את הטיעונים שלי. הדיון הקצר שלי עם מעין על האם לגוגל יש רשת חברתית או לא הסתכם בכך שהיא אמרה שכל עוד בבאז אין Farmville אז זאת לא רשת חברתית. אני אמרתי ש-Farmville לא מגדיר רשת חברתית אבל לא היה עוד מה להוסיף. למען האמת, אני חושב שכל התוספים האלו רק הורסים את הרשת החברתית והנה עוד סיבה למה. כי ברגע שמקלידים מידע פרטי שאמור לעבור בין חברים ונותנת השירות שלכם מתחילה לחלק אותו חינם אין כסף לכל מי שרוצה, זאת בעיה. אני לא אוהב את המשחקים הקלילים האלו ברשת אבל מי שרוצה שיבושם לו. אין שום קשר בין זה לבין רשת חברתית. אם אנשים רוצים לשחק טרוויאן או Farmville או מלחמות מאפיה או כל דבר אחר, ברצון. יש להם אתרים פרטיים (אאל”ט) בהם אפשר לחלוק רק שם משתמש וזהו. כי בשבילי, רשת חברתית היא רשת חברתית ולא חור שחור לכל בן אדם שאי פעם היה בקשר עם מי שיצאה עם הגנן של השכן של הבן דוד של מי שהיה הנהג של המ”פ של הפלוגה השכנה למשך חודשיים בצבא. הרשת החברתית שלי היא האנשים שאני קורא להם חברים ומכרים ושהייתי רוצה באמת לשמוע מה קורה איתם בחיים ומה שלומם ומה יש להם להגיד. ובשביל זה, לדעתי, באז מתאים לחלוטין. כי אין לי שום בעיה שהדפדפן שלי ינגן וינהל לי את לוח השנה ואת הדואר כי אלו בכל Continue Reading →


Posted in Geekdom, Humanity, IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

מישהו מוכן להסביר לי את האוננות על Lost?

כי אני באמת שלא מבין את זה. כן, עוד לא ראיתי את העונה החדשה אבל אני מתכוון לעשות את זה בקרוב, אולי כמרתון. אבל עדיין, אני לא רואה שום סיבה לדבר על זה כל שבוע. למה דווקא על התוכנית הזאת ולא על Flash Forward או Caprica או Being Human או Survivors? השתיים האחרונות, לפחות, הרבה יותר טובות. ב-SciFi Wire יש להם כתבה שבועית על מה שקורה בתוכנית הזאת. נו טוב, זה עוד איכשהו מובן. הם מגזין מד”בי שהתחיל, במיוחד בזמן האחרון, לאונן הרבה מאוד. אבל ב-Avault יש כתבה שבועית? למה, לעזאזל, למה? זה רק אני או שהחובבים מתייחסים לסדרה הזאת כמו לסוג של אופרת סבון או תוכנית נוער?


Posted in Geekdom, Humanity, Thinking Out Loud by with 1 comment.