בן אדם קשה

זה אני.

חשבתי על זה עוד קצת לאחרונה ואני חושב שאני צריך להודות: כן, לפעמים קשה להבין אותי ולדבר איתי.

אני כנראה נשמע לכם קצר רוח, לא כל כך מגיב, לא אומר את הדברים שאתם מצפים שאני אגיד, קצת לא מובן ואולי גם לא נראה כל כך מתעניין במה שיש לכם להגיד. Sorry about that.

האחרון כנראה נגרם בגלל שיש לי פיצול קשב לא רע ואני מסוגל לשים לב לשניים שלושה דברים בו זמנית. אז כן, אני יכול לדבר אתכם בזמן שאני שומע משהו אחד וקורא משהו אחר, אל תקחו את זה אישי.
הרביעי נגרם בגלל שאני תמיד מדבר מקצועית בהתחלה. כשאני מתחיל להסביר משהו אני קודם משתמש במונחים הכי מקצועיים וגבוהים שיש לי. אני תמיד מניח שהבן אדם שמולי חכם ומבין כמוני אם לא יותר. ואז אם מתברר לי שאני לא מובן אז אני לאט מרחיב ומפרט. זה לא שיפוט אישי.
השלישי נגרם בגלל הדחף המוזר שלי תמיד להיות מקורי ולא לעשות את הדברים הרגילים, במיוחד לא את מה שמצפים ממני. זה חלק בלתי נפרד ממני ואין ברירה אלא להתמודד איתו.
השני נגרם על ידי עיקרון בסיסי שלי וזה לא להגיד משהו אם אין לי משהו טוב להגיד. אני משתדל לא להגיד דברים רק כדי לדבר ולתמצת את מה שאני כן אומר לפרטים היותר חשובים. וכמובן, אני מעדיף פעולה על דיבורים.
הראשון נגרם על ידי תכונה פיזיולוגית שלי שאני לא יכול לשנות. אני פשוט עובד מהר יותר. העולם נראה לי איטי. ב-GURPS זה מוגדר כ-Enhanced Time Sense. אז יש לי לפחות דרגה אחת בזה. זה גם לא משהו אישי אבל תארו לעצמכם שאתם מדברים עם מישהו והוא מדבר פי שתיים יותר לאט. זה למה הרצאות בוידאו אני רואה בלפחות 150% מהירות אם לא 200%.

לכן, אני משתדל לא רק להקשיב אלא גם להראות שאני מקשיב. אבל אם אני עושה שטויות, תרגישו חופשי להעיר לי.


Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with 6 comments.

Comments

  • ניהאו says:

    nice of you to explain, I will try to divert more patience your way.

  • דותן says:

    זה יפה שאתה מעדיף פעולה על מעשים.
    אני אישית מעדיף פעולה על מילים.
    וברצינות, את רוב זה ידעתי ברמה זו או אחרת והאמת היא שאצלי זה די הפוך. מול רוב האנשים אני מעדיף להשתמש במונחים כמה שיותר פשוטים, זה חוסך זמן לרוב.

  • בועזז says:

    אני חושב שהתיאור שהצגת אינו של ‘בן אדם קשה’ אלא של ‘תאימות חברתית לקויה’. יש שיגידו שמדובר במקרה מסוים של תסמונת אספרגר, אבל אני לא מתמצא בתחום במידה מספקת על מנת לקבוע.
    לגבי הנטייה להתחיל במשלב גבוה ולהתאים אותו כלפי מטה – אני מניח שאתה לא רוצה לזלזל בבן השיחה שלך אלא לדבר איתו כמו שהיית רוצה שידברו איתך. למרבה הצער, מהערות דומות שאני קיבלתי, נראה כי רב האנשים נאטמים כשמדברים איתם בשפה מקצועית, ונוטים להתרחק כשמדברים איתם בשפה גבוהה. אין לי הסבר טוב יותר, אבל שים לב כי הפגנת ידע עשיר בדרך כלל תתייג אדם בתור ‘פרופסור’, ‘גאון’ או ‘פלצן’, כלומר- מדובר כאן בהוצאה מן הכלל ולא בהחשבתו כ’אחד משלנו’.
    בקיצור – דבר איך שבא לך, אבל קח בחשבון שיהיו אנשים שיחשבו שאתה מתנשא. אמנם ברוב המקרים, האנשים שחושבים שהפגנת ידע היא התנשאות הם לא האנשים שאתה רוצה להסתובב איתם, אבל לפעמים אין ברירה.

  • ניהאו says:

    there is no such beast called “normal”
    and if we look hard enough we can all be categorized with this or that syndrom.
    I don’t see why you would say he has any kind of syndrom unless its so drastic as to need treatment or change.
    he has his own special traits that makes him an individual human.
    if he chooses he can change himself at his own pace toward what he feels is better for him.

    • בועזז says:

      לא טענתי שהוא סובל מתסמונת כזו או אחרת. הזכרתי אותה מאחר שאני חושב שהתכונות שהוא הציג לא מאפיינות בן אדם קשה אלא בן אדם שלא פועל על פי חלק מהקודים המוסכמים של החברה. כלומר – לדעתי דווקא קיים “נורמלי”. יש נורמות מסויימות בחברה, לפיהן פועלים מרבית האנשים. המוסכמות החברתיות האלו בדרך כלל נקלטות באופן טבעי אצל אנשים (קצב דיבור, מרחק פיזי בזמן שיחה, משלב לשוני, שפת גוף, הבעות וכדומה), אולם לא תמיד. האם צריך טיפול? לא בהכרח. אם המצב הקיים מפריע לאדם, אז כדאי לעשות שינוי כלשהו – או באדם או בסביבה (‘או’ לוגי).
      כפי שקיוויתי שיהיה מובן מהודעתי הקודמת, חלק מהתכונות שערן ציין הן תכונות שאני מבחין גם אצלי. לכן, הפסקה האחרונה של ההודעה ההיא אמרה במפורש שהוא צריך להרגיש בנוח עם אופן הדיבור שלו, אך להיות מודע לכך שיש לכך לעתים השלכות.

  • Eran says:

    אני תמיד משתדל להתייחס לאנשים אחרים, לפחות בהתחלה, איך שהייתי רוצה שיתיחסו אליי. לכן אני משתדל לקצר, לתמצת ולהגיע לעיקר מהר. או לשמור את הדברים המגניבים ביותר לסוף.

    מה שאצלי קורה בדרך כלל, וכנראה גורם לסטיית תשומת הלב שלי בשיעורים הוא שמישהו מדבר ואז אני קולט/תופס/גורק את מה שהוא אומר… ואז הוא ממשיך לדבר עוד חמש דקות בערך.