שטויות נגד חיסונים
בית משפט קבע שוב שחיסונים אינם גורמים לאוטיזם. באמת? בית משפט? והוא היה צריך לקבוע את זה שוב? אני לא מבין את הקטע הזה. ממתי בית משפט צריך לקבוע משהו שהוא מדעי גרידא ולא משפטי או פוליטי? כל התנועה האנטי-חיסונית הזאת נראית כמו סוג של כת היפית שמנסה להחזיר אותנו אחורה לזמן בו למילה קידמה לא הייתה ממש משמעות. למה צריך בית משפט? מבחינתי, כששמעתי את שני צדדי הויכוח הזה, לא היה צריך להחליט יותר. זה עובד בערך ככה. נגד חיסונים: “אנחנו מחסנים ילדים וחלק מהילדים מתגלים כאוטיסטים! יש קשר בין חיסונים לאוטיזם!” בעד חיסונים: “הטיעון הנ”ל הוא כשל ‘אד הוק’. חיסונים בדרך כלל ניתנים לילדים ואוטוזים מתגלה בסביבות אותו גיל ילדות.” יש עוד טיעונים ועדויות מדעיות שאפשר להכניס פנימה אבל זה הרעיון הכללי. וזהו. על מה עוד אתם רוצים להתווכח? זה כמו הילד שפרש מבית הספר בטענה שהוא לא לומד אלא משנן ואז טוען שהוא טוב יותר מאנשים עם תארים אקדמיים. זה כמו כל המקרים בהם בית המשפט זורק החוצה אנשים שמנסים לעצור את ה-LHC עם צווים משפטיים. למה אנשים מתעקשים לקבוע בכל כך נחרצות דברים בתחומים בהם הם אינם מבינים דבר?
Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Religion, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
אם הומיאופתיה הייתה צבע
חוק מספר אחד – זהה ירופא על ידי זהה: אם הקיר בצבע אדום ואתם רוצים שיפסיק להיות אדום, אתם צריכים לקנות שפורפרת צבע אדום. חוק מספר שתיים – מנה מינמלית: קחו טיפה של צבע ושימו בדלי מלא מדלל. ערבבו טוב טוב. קחו טיפה מזה ושימו בעוד דלי מלא מדלל. ערבבו טוב טוב. חיזרו על התהליך לפחות שלושים פעם כדי להשיג תוצאה טובה. זה יספיק לכם בשביל לצבוע את כל הקיר. חוק מספר שלוש – התרופה היחידה: לא משנה מה הבעיה עם הקיר שלכם, יכול להיות שהצבע לא מוצא חן בעיניכם או שהטפט מגעיל או שהצבע מתקלף או שהקיר מתקלף או שאתם צריכים לכסות את האזור בו כדור ברזל חדר לכם את הבית, צבע יספיק בשביל זה. זיכרון המים – כשמוסיפים צבע למדלל, מנערים אותו ומקישים עליו בצורה מסוימת אז המדלל זוכר את הצבע שהיה בו. אז כל עוד לא חוזרים על אותו תהליך, אפשר לקחת את המדלל הזה, לדלל איתו כחול ועדיין לצבוע באדום. תהליך הביצוע – טובלים את המברשת בדלי, מחכים שהיא תתייבש ואז מעבירים אותה על הקיר בלי לגעת בשערות עצמן. הייתי רוצה לראות מישהו מנסה לצבוע ככה. צריך להיות מצחיק.
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
הפיכה בחמש דולר
חוק שעבר בשנה שעברה ברשות המחוקקת של דרום קארוליינה עכשיו נכנס לספרים. ולמה שיעניין אותנו חוק מסכן במדינה פדרלית משעממת בצד השני של האוקיינוס? הנה הסיבה: המדינה הזאת, אחת מה’מדינות האדומות’ בארצות הברית, העבירה חוק שדורש מכל אדם, קבוצה או ארגון המתכנן, מסית, דורש או מעודד את הפיכת הממשל האמריקני שירשם במשרד הפנים שלהם. עלות הרישום, רק חמש דולר. ומי שלא יעשה זאת צפוי לקנס של עד 25,000 דולר ומאסר של עד 10 שנים. למען האמת, זה דיי גאוני, עכשיו כשחושבים על זה. אם המשטרה תופסת מישהו מסית נגד הממשל אז אפשר לבדוק אם הוא רשום. אם הוא לא, הם יכולים דיי מיד להפיל עליו קנס ומאסר ממושך. אבל אם הוא כן ירשם מראש אז ידעו לנטר אותו ולעקוב אחרי פעילותיו. חכמים שם בארצות הברית.
Posted in Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud, Weird by Eran with comments disabled.
רק חשבתי על זה עכשיו
היא תיקנה לי את האוזניות. וזה היה מאוד נחמד ומגניב מצידה. אז עכשיו אני שומע מוזיקה בלי בעיות של חיבורים ועוצמה, הודות לה. כן, יש לי עיתוי מאוחר.
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
אל תתנו לטרוריסטים לנצח
זאת הייתה אחת הטענות שצורפה לכתבה הבאה: ילד בן 11 הביא ניסוי מדעי לבית הספר. מדובר היה באלתור ביתי על מתקן לחישת תנועה ולסגל בית הספר הוא נראה מאוד מאיים. המשטרה ומכבי האש הגיעו כדי לבדוק את הילד, המצאתו וביתו. סיכום המקרה היה שלא תהיה תביעה או בקשה להחזרת הוצאות הפעולה אבל לילד ולמשפחתו הומלץ ללכת להסתכלות. ואני חושב, בזה, אתם נותנים לטרוריסטים לנצח. הם לא מנצחים כשאנחנו מסרבים לתת דגימת דנ”א, טביעת אצבע או לפתוח את התיק לחיפוש. הם לא מנצחים כשהשומר בכניסה מעביר מטה אלקטרומגנטי על איזורינו הפרטיים. הם מנצחים כשאנחנו חיים תחת טרור וככה זה נראה. אז אני מסרב לפחד וכולם יכולים ללכת להזדיין.
Posted in Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 1 comment.
אלימות אמיתית במשחקים
כותב קומיקס בשם לאנדרי ווקר מדבר ב-Elder Geek על אלימות במשחקים, בבאטמן בעיקר. אולי כדאי להקשיב לו בנושא הזה כי הוא כותב עכשיו את הקומיקס של באטמן (אחד מהם). הוא טוען כי האלימות במשחקים היום לא כל כך ריאליסטית ואני נוטה להסכים. כשמטח כדורים מתת מקלע זה משהו שמחלימים ממנו אחרי כמה שניות מאחורי מחסה, קשה לקחת את כל הנושא ברצינות. וכן, אלימות ריאליסטית תוסיף ממד חדש של אדרנלין ופחד וריגוש למשחקים. כשכדור במקום הלא נכון יכול לסיים את חיי הדמות הוירטואלית שלך, נוטים להיזהר יותר. ואז, כשמתחילים לרסס אז מתחילים לפחד. אבל אני גם כן חושב שאלימות ריאליסטית יותר עלולה להפיג את המקרים המועטים בהם אנשים מטורללים מתרגמים אלימות משחקית לאלימות אמיתית. אם הם לא יחשבו שלירות באנשים לא עושה הרבה, אולי גם הם ישנו את דרכם. אבל בניגוד למה שהוא אומר, כשאני מנסה להיזכר במשחקים שכן עשו את זה, למרות שאני לא מצליח לחשוב על משחק בו כדור אחד גרם לחיים לנזול מהדמות ולשחקן להתחיל לחפש בית חולים, אני כן יכול לציין לטובה את Deus Ex ואת Max Payne. Deus Ex הציג את זה טוב. יורים בך, חור ברגל. עוד כדור, הלכה הרגל. אין רגל אין הליכה. ובגלל המבנה של הדמות (הנאנוטכנולוגיה) בוטים רפואיים יכולים לתקן אותו או שהוא יכול להזריק לעצמו נאנובוטים כדי שיתקנו את הנזק. ב-Deus Ex, טקטיקה טובה משתלמת כי דו-קרב פנים אל פנים, במיוחד נגד הסוכנים המיוחדים, זה עניין מאוד מאוד מסוכן. Max Payne עדיין עבד כמו המשחקים הישנים, פגיעה הורידה כמות מסוימת של בריאות שאפשר להחזיר, אבל התירוצים שלו היו נהדרים. כל המשחק Continue Reading →
Posted in Gaming, Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
“אני חושב שהיא ממש מאוכזבת ממני.”
“מגיע לך. למה ציפית, אתה וההנחות שלך?” “הנחות שנבנו במשך שנים של צפייה בהתנהגות אנושית!” “היא לא סתם עוד בת אנוש, היא החברה שלך!” “היא נמצאת בקטגוריה.” “לא.” “אבל…” “When you assume?” “I make an ASS out of yoU and ME. I know.” “יופי.” “אז מה? אני אמור לשאול כל פעם שיש משהו שאני לא בטוח?” “כן.” “אבל לא אמורים להיות דברים שאני פשוט אמור לדעת?” “כנראה שאתה לא יודע.” “אז…” “עד שתדע, תשאל.” “זה לא יוציא אותי מפגר?” “וזה מפריע לך?” “לא ממש.” “אז תעשה דברים מפגרים. רק תדאג להראות לה כמה באמת אכפת לך.” “בסדר.”
Posted in Humanity, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
חבר, אני זוכר, ומתגעגע
קשה להאמין שכבר הגיע יום השנה. שנה עברה. שנה. זה לא נעים להגיד אבל התגברנו. אני בטוח שאף אחד לא שכח את אסף אבל גם לא ממש טרחו להזכיר אותו. התמודדנו עם הכאב והמשכנו הלאה. זה טוב. זה בריא. נכון? ‘חבר, אני זוכר’ וכל שאר המדבקות באותו סגנון היו מאוד נחמדות אבל אני בטוח שכמות האנשים שהייתה יכולה לכנות את רבין חבר ולא רק ראש ממשלה ומנהיג הייתה מאוד קטנה. I wouldn’t presume on our friendship. אסף, מבחינתי, הוא היחידי שאני יכול להגיד עליו ‘חבר, אני זוכר’, ‘חבר, אתה חסר’. כי אסף היה חבר שלי, חבר טוב, שהלך ולא יחזור. איבדתי אנשים בעבר אבל מעולם לא ‘חבר’, לא באמת. פחות אבל עוד כואב. כבר הצלחתי לשים את זה מאחוריי אבל אני לא רוצה לשכוח. וכשאני זוכר אני נזכר בפרט אחד שכנראה עכשיו הכי כואב. אני חוגג ראש שנה עם חברה שאני מאוד אוהב ועושה לי רק טוב אבל ההורים של אסף יצטרכו להתחיל כל שנה ושנה עם הזיכרון שהבן שלהם כבר איננו. דברים כאלו לא צריכים לקרות.
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
Open Source Science
בינואר הוצאה לראשונה תיאוריה שמתכוונת להפוך את הכבידה של איינשטיין על ראשה, לשלב אותה עם כבידה קוואנטית ולקרב אותה חזרה לרעיונות של ניוטון. מדובר במשהו שמתאים למודלים הקיימים אבל מסביר גם חומר אפל ואנרגיה אפלה, גרוויטונים, המפץ הגדול (או יותר נכון, הקפיצה הגדולה) והרבה דברים אחרים. עכשיו מתחילים באמת לקחת את זה ברצינות. ומכל מה שקראתי שם, מה שתפס אותי זה הנושא של קוד פתוח. מי שהמציא את הרעיון שחרר אותו ומאז פיזיקאים בכל העולם משחקים איתו ומשנים אותו. ומה אומר היוצר המקורי? “לא טענתי שיש לי מוצר מושלם. אני שמח שאנשים אחרים משפרים אותו.”
Posted in Humanity, IT, Less Interesting News, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.