עימות כל הדרך

[רשומה זו היא תרגום של רשומה של P.Z. Myers מהבלוג שלו Pharyngula. תורגם באישור המחבר.] הייתי בפאנל על “עימות או פיוס” אתמול בכנס “הומניזם חילוני”. זה לא היה סידור מספק במיוחד; היינו ארבעתנו (כריס מוני, יוג’יני סקוט, ויקטור סטגנר ואני) וכל אחד מאיתנו נתן הרצאה קצרה ואז ענה לשאלות. לא הייתה הזדמנות לשיחה ארוכה אחד עם השני; השאלות ותשובות הגיעו, כרגע שמעתי את מוני וסקוט מדברים במשך 40 דקות, ואני הייתי צריך להגיד לא יותר מ-2 או 3 משפטים בתשובה לשאלה. אפילו לא גירדנו את השטח של חילוקי הדעות בינינו! בכל מקרה, הנה פריקה של הצהרתי לקהל. אני הולך להתחיל באיפה שנכנסתי לעימות הזה — ואל תטעו, זה קרב אמיתי — עם הנסיון שלי בחינוך מדעי, ולחודית עם לימוד אבולוציה. ביולוגיה היא להט שליווה אותי כל חיי, וכשהתחלתי ללמד לראשונה בשנות השמונים, נדהמתי לגלות סטודנטים שהדיפו רק זלזול כלפי העיקרון המאחד של תורתי, שהיו שמחים להתבוסס בבורות שכפו על עצמם ושדחו עובדות מדעיות פשוטות וברורות בצורה מוחלטת. וכשגיליתי כי יש כמרים שהגיעו לקמפוס שלנו ושיקרו לסטודנטים שלנו, מציגים חצאי אמיתות ופנטזיות מוזרות כתחליף לעדויות, ממש התקוממתי. אנחנו, הגנו (GNU) אתאיסטים מחזיקים במוניטין מלחמתי מאיים, אבל שלא תטעו: אנחנו לא התחלנו את המלחמה הזאת. אם אתם רוצים להטיל אשמה, זרקו אותה על גביהם של קנאים דתיים שמרעילים את מוחותיהם של הצעירים כבר זמן רב מאוד. זאת עוד תימה חוזרת בעימות: גנו אתאיסטים מאוד כועסים. בטח שאנחנו כועסים. השאלה האמיתית היא למה כל השאר לא. אם אתם לא כועסים על מה שנעשה כדי לערער את החינוך בארץ, כנראה שאתם לא עוקבים אחר Continue Reading →


Posted in Humanity, Life Lessons, Philosophy, Thinking Out Loud by with 2 comments.

על מי אפשר לסמוך

זה נושא שהועלה במפגש הספקנים באייקון האחרון וגם נידון שוב באתר שלהם, שפינוזה, ואני, שלאחרונה קראתי מאמר מאוד מעניין בנושא, רוצה להביע את דעתי. מה הקטע עם הספקנים? הקטע הוא המסר הכי חשוב שאני מנסה להעביר לאנשים באשר הם, הדבר היחידי שהייתי רוצה, אם הייתי יכול, פשוט לשנות במוח של כולם הוא לגרום לאנשים לחשוב על העולם, לחשוב על מה שהם רואים ומה שהם קוראים, לחשוב על מה שהם עושים ואפילו לחשוב על מה שהם חושבים. לא אכפת לי אפילו איך אנשים יעשו את זה כל עוד הם מבדילים בין אוביקטיביות לסוביקטיביות, בין דברים שמחוץ להם לדברים פנימיים. כי, מבחינתי, “כי אני אוהב את זה” זה תירוץ מספיק טוב אבל “כי אני מאמין שמשהו עובד ככה” (גם אם ידוע שהוא לא או שהסבירות לכך מאוד נמוכה) לא תירוץ מספיק טוב. לדוגמה, אני לא ממש מחבב את פייסבוק אבל מעין מוצאת אותו מאוד שימושי. יש סדרות שאני לא מאמין איך קיבלו אישור לשידור כשהדברים שאני כתבתי בכיתה ז’ יכולים להיות סיפור בסיס יותר טוב אבל מעין נהנית מהן. אני הסברתי את עצמי, היא הסבירה את עצמה, הסכמנו שלא להסכים על עניינים סוביקטיבים ושם הנושא נגמר. אבל מקרים אחרים, שלפי דעתי מתוארים יופי על ידי אנקדוטה ששמעתי לא מזמן, לא ממש מתקבלים על הדעת. להלן אנקדוטה, גלילאו הגיע לכנסיה עם טלסקופ ואמר לבישופ להסתכל על הירחים של צדק כי הנה, אפשר לראות אותם בעיניך שלך. הבישופ אמר לו שהוא מסרב לראות משהו שהדת שלו אומרת שלא קיים. ובחזרה לנושא, רפואה ואיך ומתי אפשר לסמוך על אנשים. בדרך כלל, הספקן המצוי לא יכול Continue Reading →


Posted in Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Contractualism of John Rawls

Contractualism משמעו ביסוס עקרונות מוסריים על סוג של הסכמים בין אנשים. התאוריה טוענת שמה שאנשים צריכים לעשות תלוי במה הם מסכימים ביניהם שיהיה מוצלח יותר לכל הצדדים, שעקרונות כלליים צריכים להיות מבוססים על דברים שאף אחד לא ידחה כבסיס הגיוני לשיתוף פעולה. ג’ון רולס הלך צעד אחד יותר והציע את ניסוי המחשבה הבא לבניית חברה הוגנת ומוסרית: תארו לעצמכם את החברה שאתם הייתם בונים אם הייתה לכם האפשרות לשלוט בכל מאפיין ומאפיין בה, אם הייתם יכולים להגדיר כל עקרון, כל חוק, כל מבנה, כל חברה, כל יחס חברתי וכל אווירה פוליטית. אבל לא כל כך פשוט, תחשבו על החברה הזאת כאשר בסוף אתם לא יכולים לשלוט על מקומכם באותה חברה. איך הייתם בונים את החברה אם לאחר מכן אתם לא יכולים לשלוט אם תהיו גבר או אישה, שחור או לבן, נוצרי או בודהיסטי, אפגני או בריטי. אני אפשט את זה יותר, תבנו את החברה שאתם רוצים ואז שימו את עצמכם במקום הכי נמוך, הכי גרוע, הכי אחורה במירוץ אל האושר. עכשיו, איך הייתם בונים את אותה חברה? אני חושב שיכול להיות מעניין לעשות סקר כזה, לראות מה אנשים חושבים.


Posted in Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by with comments disabled.

When Science Goes Oops

עוד תוכנית מגניבה של Radiolab שאני חייב לחלוק נקראת Oops. וכמו כל תוכנית של Radiolab, הם מביאים את הסיפורים המגניבים, המשונים והפחות מוכרים. הסיבה שאני חולק היא כי כולם אוהבים לראות אנשים נכשלים. אז זאת תוכנית שמלאה בכמה מהכשלים המצחיקים, המועילים והנוראיים ביותר בתולדות המדע. זאת תוכנית של שעה אבל עדיין כדאי.


Posted in Humanity, Less Interesting News by with comments disabled.

הטמטום השבועי

מאת הרב עובדיה יוסף. כמה רשע יכול להיות הבן אדם הזה בשביל להגיד שהאנשים שגרים שם, או גרים בכל הארץ, אשמים בשריפה הזאת שכילתה שניים וחצי ישובים, חייהם של יותר מ-40 אנשים ואת אחת משמורות הטבע היפות ביותר בארץ? כמה רשע צריך להיות כדי להאשים את הישראלי הממוצע שעושה ככל יכולתו בכך שהוא לא שומר שבת ושהוא צריך לחזור בתשובה? כן, אני יכול לתאר לעצמי מה היה קורה אם הכבאים היו חוזרים בתשובה. בטח לא היו מוכנים לכבות שריפה או לחלץ אנשים מבניין אם הם לא היו לבושים בצניעות. והוא אומר לנו לבדוק אם אולי אנחנו גרמנו לשריפה הזאת? בואו נראה… אני, בניגוד אליך, רב-נבל, משלם מסים. עד כמה שאני משלם בתור סטודנט ושכיר במשרה חלקית. אבל אני בטוח אשלם יותר בעתיד. אני, בניגוד אליך, לומד מקצוע במטרה להשתמש ביכולותי ואהבתי על מנת לתרום משהו לעולם שלנו. אני, בניגוד אליך, אחנך את ילדי לאכפתיות ולתת עזרה לאנשים אחרים, בלי להתייחס למינם, גזעם, נטיותיהם המיניות או לאורך החצאית שלהם קודם. אז אם אני חושב על מי מאיתנו כנראה שגרם לשרפה הזאת או אגרום לשרפות הבאות? מבחינתי, כל האצבעות מופנות אליך.


Posted in Humanity, Less Interesting News, Philosophy, Religion, Thinking Out Loud by with 3 comments.

Google Wave Countdown

זה היה לפני שנה וחצי. זה היה לפני יותר משנה. זה מלפני שלושה חודשים. אני לא אשקר. זה קצת עצוב. זה כמו המכונית החשמלית: זה היה יכול להיות מיינסטרים לפני הרבה זמן אבל רוב האנשים לא מבינים ומפחדים מזה. חבל.


Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by with 3 comments.

קנדו ואמנות הכבוד

לא מזמן קיבלתי קישור לתוכנית על קנדו מהסנסיי שלי. קנדו הוא בעיקרון ספורט של לוחמה בחרב ואני דיי עמוס אז ויתרתי על זה אבל אז ים אמר לי שממש כדאי לי לצפות בזה. אז הורדתי וזה חיכה לי. רק עכשיו יצא לי סוף סוף לצפות בזה. הנה התוכנית, הערות אחר כך. [ובגלל שזה יוצא ארוך ועמוס, תאלצו ללחוץ על כפתור כדי להגיע לזה. אחרת זה יפוצץ לי את הדף הראשי.]


Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 4 comments.

גמר מה טובה?

אז איחלו לי גמר חתימה טובה. באותו זמן לא ידעתי בדיוק מה זה אבל החלטתי לחקור קצת. כי זה העלה לי את השאלה הזאת שוב: איך להיות בן אדם חושב, סקפטי, אתאיסט… בלי להיות חמור. הנה רצף מחשבות בנושא… אז, לפי וויקיפדיה כמובן: “כתיבה וחתימה טובה – איחול הניתן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בהלכה מובא שיש לסיים מכתבים ואגרות וכדומה, הנשלחים בימים אלה, בברכה זו. הברכה היא על פי דברי חז”ל שבימי עשרת ימי תשובה דנים את האדם בשמיים בדיוק מה יקרה איתו ולו למשך השנה הקרובה. חז”ל מוסיפים שפסקי הדין בשמיים נכתבים ונחתמים בימים אלה; ועל פי זה מאחלים בימים אלה ובחודש אלול, שהוא חודש הכנה לימי הדין האלה, “כתיבה וחתימה טוב”, – שיזכה המתברך לפסק-דין טוב כתוב וחתום. ביום הכיפורים עצמו, ובמיוחד לקראת סוף היום, האיחול הוא גְמַר חתימה טובה, – שהסוף ייגמר בחתימה טובה, זאת על פי דברי חז”ל שאז הוא זמן החתימה.” זאת אומרת, כמובן שידעתי שיש לזה משמעות דתית כלשהי שקשורה ליום כיפור, ראש השנה וכל הימים הנוראים האלו. אבל מעולם לא טרחתי לחקור לעומק. כי זה לא ממש עניין אותי. הפעם זה קצת עצבן אותי כי זאת באמת הדחיפה של המשמעויות הדתיות למי שלא רוצה את זה. לא, אני לא אומר לא להיות נחמד ומנומס לאנשים אחרים אבל הברכה הזאת מהווה סוג של הנחת יסוד שגויה וקצת מעליבה. זה לא שנה טובה או חג שמח שמשמעותם היא שיהיה לך טוב ושמח ושהכל ילך לך בסבבה. שזה נהדר. גמר חתימה טובה מניח סוג של אמונה וסוג של עקיבה אחר המצוות. זה היה אחד מהמנחים Continue Reading →


Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud by with 4 comments.

יום כיפור הפוך

חשבתי על משהו היום, על כך שדתיים וחילוניים כנראה רואים את יום כיפור הפוך לחלוטין. דתיים כנראה מעייפים את עצמם מוקדם כדי שיוכלו לישון את רוב הצום. חילוניים כנראה הולכים לישון בצהריים כי הם מתכוונים להישאר ער כל הלילה. דתיים כנראה דואגים להרחיק מעצמם כל פיתוי לאוכל כדי לא להקשות. חילוניים כנראה יקנו כמה אריזות בשר, פחם וקוביות הצתה כי הם מתכוונים לעשות מנגל גדול. דתיים יזיזו לכם את השעון אחורה חודש לפני שאר העולם כדי לחסוך שעה של צום בעירות והחילוניים לא יעשו כלום כי אין להם כוח. בכל מקרה, אני רוצה להמליץ על שני סיפורים קצרים וטובים שתפסו אותי השבוע. הראשון הוא Billion Dollar View, של ריי טבלר. אני חושב שהוא סוג של The Cold Equations רק בצורה יותר נחמדה וטובה. זה עוד סיפור על כורים בחגורת האסטרואידים שחיים חיים קשים מסוכנים ונהדרים. וכמו שנאמר בפתיחה, Rated PG for Courage in a Vacuum. ואם את תוהים מי שיחק עוגה ומתי אז אתם צריכים גם לשמוע את The Love Quest of Smidgeon The Snack Cake, של רוברט ג’שונק. השני הוא Eugene של ג’ייקוב סייגר וויינשטיין. סיפור על שני שוטרים שלאחד מהם יש גישה מאוד מעניינת לפתירת פשעים. לחובבי הכלבים מביניכם או אם לא כלבים באופן כללי אז Bowman’s Wolves באופן פרטי.


Posted in Art, Humanity, Reviews, Thinking Out Loud by with comments disabled.

ההופעה של Thirty Seconds to Mars

היום הזה התחיל לא כל כך כיף. אני הייתי כנראה בשיא המחלה שלי והרגשתי על הפנים. מספיק בשביל ללכת לעבודה, לפגישה שהייתי צריך, ומיד לחזור הביתה לישון. רק אכלתי קצת ונכנסתי למיטה. ביקשתי ממעין שתעיר אותי בשלוש ואיך שהוא, בכל הבלגן הזה, גם אני קצת שכחתי מהפגישה שתכננתי. פגישה עם צלם שתוכננה לחמש, נדחתה לחמש וחצי ואז לשש ובסוף התחילה רק בשש ועשרה. מעכשיו, לכל כתובת שעוד לא הייתי בה אני מתכנן עוד שעה זמן הגעה. היה חם בצורה מזוויעה אבל הצלחנו להגיע בשלום לתל אביב. והצלם עשה רושם טוב מאוד והוא כרגע בראש הרשימה שלנו. משם כבר נסענו יותר ברוגע לכיוון מרכז הירידים, גני התערוכה. ההופעה הייתה בביתן 1. איך מגיעים לביתן 1? איך להגיע לביתן 1? (זה בשביל שגוגל ידע מה לחפש) זה דיי פשוט. אם מגיעים בתחבורה ציבורית אז יש תחנה ליד של קו 279 (אאז”נ) ותחנת רכבת האוניברסיטה שני מטר מהשער הראשי. אם מגיעים עם רכב פרטי אז כנראה עדיף להיכנס לחניה שלהם דרך השער הראשי או ליד ואז להמשיך קדימה ברגל עד הביתן הענק. אם יש הסעה פרטית (כמו שהייתה לי :) אז עדיף לעצור מול השער הראשי בתחנה או קרוב לגשר הולכי רגל, לחצות אותו ולהיכנס דרך השערים הקטנים, הביתן בדיוק ממול. אני בדרך כלל שונא הופעות, עד שהן מתחילות, וזאת הייתה דוגמה טובה. אמרו פתיחת שערים ב-20:00. כמובן שבכניסה אי אפשר להכניס שום דבר כדי שתהיה צמא ורעב ותקנה אוכל גרוע במחירים מופקעים בפנים. ב-20:30 עלו לבמה Got No Shame שלא נשמעו כל כך טוב ורק רציתי שירדו כבר. הם סיימו ב-21:00 ואז Continue Reading →


Posted in Art, Humanity, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.