Life and Project
במקרה וזאת הפעם הראשונה שאני מציין את זה (אין לי ממש כוח לבדוק, סלחו לי טוב, זה לא נורא מסובך לבדוק. זאת הפעם הראשונה), אני עובד עכשיו על הפרויקט שלי בטכניון. תכל’ס, מכל הדברים שאני חייב לעשות, נשארו לי רק זה וחישוביות. הצלחתי להסתנן לפרויקט של משחקי מחשב וכרגע הרעיון הוא לבנות מערכת של בנייה פרוצדורלית. אני עדיין לא סגור לגמרי מה יהיה התוצר הסופי אבל התהליך והתוכנית הנוכחיים הם כדלקמן: הורדתי את הקוד של משחק שקיים באינטרנט (שהוא דיי מטורף, כדאי לפחות לנסות), הבנתי איך הוא יוצר את הסביבה שלו ועכשיו אני מנסה לגרום לו ליצור סביבה אקראית בכל פעם שהוא מתניע מחדש. אני יודע, המשחק הקיים דיי קשה וייצור אקראי עלול להפוך אותו להרבה יותר קשה או הרבה יותר קל. אבל זאת המטרה וצריך להיות מעניין. ההתקדמות הנוכחית שלי היא שהצלחתי ליצור אסטרואיד עגול בגודל אקראי (החל מ”אתה קורא לזה אסטרואיד? זה אגוז” ועד “!That’s no asteroid! That’s a Space Station”) וליצור לו חדר כניסה אקראי. עכשיו אני עובד על לבזר יותר את יצירת החדרים בתוך האסטרואיד והכניסות שלו כדי שאוכל לקרוא להם בצורה אקראית. 2/5/2013, עדכון: יצירת כניסות אקראיות – עובד. יצירת חדרים אקראיים – עובד. עכשיו אני צריך לחבר אותם ביחד.
Posted in Gaming, Geekdom, No Category, Programming by Eran with 1 comment.
Artist, be thy self
זה משהו ששמעתי את וויל וויטון אומר בפודקאסט שהוא השתתף בו. זאת אומרת, כן, זה משהו שאנחנו תמיד שומעים: על תוותר על מי שאתה, תהיה עצמך, אל תנסה להתחזות למישהו אחר וכן הלאה. אבל אמנים, במיוחד היום, צריכים לקחת את זה לרמה הבאה. בגלל האינטרנט ורמת החשיפה שכל בן אדם יחיד יכול להגיע אליה ועומק החיפוש שכל אחד יכול לערוך, זה שאתה אוהב משהו ורק עוד, נגיד, עשרת אלפים אנשים בכל העולם אוהבים, זה בסדר. אותם עשרת אלפים, במיוחד אם מדובר בקהל כל כך מצומצם, ימצאו את מה שעשית. אז פשוט תעשה אותו. כל מה שצריך זה להתלהב מעצמך, להנות ממה שאתה עושה, לעשות את מה שאתה אוהב, ויהיו אנשים שיהיו מוכנים לשלם על זה. אני לוקח את זה לתשומת ליבי במשחקים וכתיבה. בעיקר בכתיבה. אני נמצא באי המדע בדיוני הישראלי. וכן, פה נוטים לכתוב דברים כבדים, עמוקים בעלי מספר רבדים שמדברים ברמה מאוד גבוהה. ואין לי שום בעיה עם זה. אני פשוט לא מתחבר לחלק מזה. אני אוהב סיפורים שהם פשוט כיפיים. קצת מיסתורין, קצת בלשות, קצת תהיות על המצב האנושי ולאן אנחנו הולכים, כמה מחשבות על מה לא בסדר בעולם שלנו, באנושות וכל השאר ואיזה שהוא סיום גדול, או אפילו קטן, ומספק. אני לא צריך לכתוב בצורת שירה, לפנות למקרא או לפתח סוגה ספרותית חדשה. ואני בטוח שיש אנשים שישמחו לאותו הדבר. גם אם הוא בעברית. אז אני בסדר עם עצמי. וזאת אחת הסיבות למה וויל וויטון הוא אחד הגיבורים שלי.
Posted in Geekdom, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Lighting the Torch Forward
After finishing Dishonored, I went back to playing Torchlight II, seriously. And so far, I’m having great fun. I find that not only is the game fun but the kind of people roaming there are more fun than I remember when I played Diablo II. I mean, there are the occasional games I join and everyone immediately votes me out for some reason (Guys… If you didn’t want anyone in your game, just lock it). And I do feel that I do encounter racism (You don’t speak French/German/Russian/Armenian/Ancient Sumerian? Out with you!) or sexism (I play a female Engineer named Infinity Lorein and you can’t really tell sex from my nickname) but usually people are quite nice and understanding. For example, I like to play slowly: Clear a zone, go over the items I got, throwing away ones I don’t need, complete a quest, go to town to replace old gear with new, maybe enchant or transmute something, and then, when everyone is ready, go for another quest. That concept seemed so alien in the Diablo II servers where everyone ran forward as quickly as possible. It helps, now, that everyone gets seperate loot, but it’s more than that. We stop, we trade, we just talk about gear and builds. Sometimes I have something I can’t use so I trade it for anything cool, not only something that is as good or better. And sometimes I just give it away. And when the other responds with “Awesome! Thanks!”, I just Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Preservation and Time
ל-Extra Creditz יש פרק שמדבר על שימור משחקים. זה נושא מאוד ראוי אבל לי זה גורם לחשוב על היסטורית המשחקים שלנו ומה משחקן חדש וטרי יצטרך לעשות אם ירצה לעבור אפילו רק על המשחקים הכי טובים שנוצרו. אפילו אני לא יכול לטעון ששיחקתי בכולם. כן, גם Planescape Torment וגם The Longest Journey עדיין מחכים לי ברשימה. זאת הבעיה עם רשימה שכל הזמן נוספים לה פריטים חדשים, לפעמים בקצב גבוה יותר מאשר יוצאים ממנה. כי אם חושבים על זה, משחקים הם המדיום הכי ארוך. סרט ייקח לכם שעתיים. חוברת קומיקס סטנדרטית, לא יותר מזה. ספר טוב, באזור ה-13 שעות. סדרות טלוויזיה, אפילו אם נצמצם לסדרות הכי טובות שחייבים לראות את כולן, מעטות עוברות את ה-10 שעות סך הכל (פיירפליי, למשל). משחק טוב? זה מתחיל ב-10 שעות. יש כאלו שלוקחים 30-40 או יותר וזה רק אם משחקים פעם אחת. יש משחקים שאפשר לשחק כמה פעמים ועדיין לגלות דברים חדשים. זאת אומרת, הרשימה של רק המשחקים הכי טובים, כולל אלו שיוצאים כל הזמן, יכולה להיות ארוכה מכדי שאפשר להתמודד איתה. אני יודע את זה, מניסיון. לכן, חשבתי על הרעיון הזה: רשימה, כרגע שרירותית לחלוטין, של המשחקים הכי טובים בכל ז’אנר. שלושה-ארבעה משחקים שכרגע מייצגים את ההכי טוב שיש לז’אנר להציע. וכן, זה אומר שיש טובים שאני לא מתייחס אליהם כי הם כבר התיישנו מספיק שקשה מאוד לשחק אותם (אני מדבר עליך Starflight) או שיש משחקים חדשים יותר שעושים אותו הדבר רק יפה יותר (מצטער על זה, Privateer). וכרגע הרשימה הזאת כוללת משחקים שלא שיחקתי ונכנסו לשם בגלל הדעה הרווחת. אבל אני אגיע אליהם Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Less Interesting News, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 14 comments.
סופר צריך כמה מרכיבים
אני שומע עכשיו את ‘אלים אמריקאים’ (פעם שנייה, לא לדאוג) וממרום שנותיי בז’אנר אני מוצא את עצמי מנתח את מה שהופך את ניל גיימן לכזה סופר מוצלח ומה אני עוד צריך להשלים כדי להגיע לרמה הזאת וכך אני מובל למספר מחשבות. אני מסוגל ליצור דמויות ועולמות יחסית בקלות. היסטוריה של משחקי תפקידים, אני מניח. אני מסוגל גם לכתוב דיאלוגים שנונים מספיק. הבעיה שלי היא קודם כל עם מבנה וזרימה של סיפור. קשה לי מאוד לסגור קצוות בצורה טובה או להוביל לסוף רצוי. עוד משהו שאני צריך להכריח את עצמי וניל גיימן עושה, או לפחות גורם לזה להיראות כאילו הוא עושה, מאוד בקלות הוא להרגיש את הסצינה. עם תיאורים קצרים וקולעים של אטמוספירה וריח ופרטים קטנים של תמונות על הקיר, הוא מסוגל לראות את הדברים בצורה שאני פשוט לא. אני מסוגל להשתמש בדברים שאני כבר מכיר ואולי קצת לשנות אותם כדי שיראו חדשים אבל מה שאני פשוט לא מצליח לעשות זה להמציא דימוי חדש או באמת ליצור משהו שאף אחד לא עשה קודם. וכשאני שומע את המילים של ניל גיימן אני יודע שהוא מדמיין את הסצינה ולא רואה פיזיקה אלא אמנות. וזאת לפי דעתי אולי הבעיה הכי גדולה שלי, או לפחות הבעיה הכי חשובה בדרך להיות גדול. כשאני מסתכל על השמיים, אני רואה כדורי גז ענקיים וריק ואסטרופיזיקה ושביטים ותנועה ניוטונית ומפץ גדול. אמן גדול מסתכל על השמיים ורואה את זה.
Posted in From the Writing Desk, Geekdom, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
לופר והבעיה של מסע בזמן
במקרה חביב אך “מענין” קיבלתי לראשונה תגובה אמיתית על ביקורת שפרסמתי דרך The Bottom Line. הפעם על Looper. אומרים על לופר שהוא אולי לא מסביר את מכניקת המסע בזמן שלו אבל “הוא הגיוני במסגרת החוקים שהוא מציב”. על זה אני אומר את זה. אין לי שום בעיה שלא מסבירים אבל מה שכן מציגים צריך להיות הגיוני עם מה שידוע. ו-Looper לא מסתדר לי. הוא לא מסתדר לי עם שלוש התיאוריות לגבי מסע בזמן והוא לא מנסה להציג אחת חדשה בצורה עקבית. ולכן, המכניקה של לופר מציקה לי. אבל זאת לא הבעיה היחידה עם הסרט. לא משנה. שלושת התיאוריות למסע בזמן הן כדלקמן: 1) תיאוריית הקו היחיד (תיאוריית המסע בזמן משפיע על היקום, התיאוריה הסטנדרטית, מה שיש בחזרה לעתיד): יש קו זמן אחד, כשאתה חוזר לאחור את חוזר לאותו יקום ולאותו קו זמן ולכן צריך להיזהר כי כל דבר ישפיע על העתיד ולכן עליך ופה חיים הפאראדוקסים שכולם מפחדים מהם. זאת התיאוריה שאומרת שאם מרטי מקפליי מפריע להורים שלו להיפגש אז הוא לא יוולד ולכן הוא לא קיים. אבל זה יותר נכון כמו שעשו את זה בתצפית עבר וברגע ששולחים חלקיק אחד לעבר אז כל העתיד משתנה מיד. 2) תיאוריית הגורל (תיאוריית ההכל כבר קרה, תיאוריית ההגנה על קו הזמן, מה שיש בספר יום הדין): יש קו זמן אחד אבל הוא כבר קבוע מראש. כל העבר קבוע וכל העתיד קבוע ולא משנה מה תעשה. טוב, משנה קצת מה תעשה אבל “הזמן הוא כמו נהר ענק: אפשר להשפיע עליו קצת פה וקצת שם אבל אי אפשר להסיט את Continue Reading →
Posted in Geekdom, Reviews, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
University Sues Student for Graduating Early
This has been sitting in my to read queue for a few days now and I want to say something about it but I don’t know what. It just seems totally weird. So, when you don’t have anything to write, write about not having anything to write. Here’s the deal: A student enrolled in a private business and economics university in Germany. By an act of sheer genius (both for planning and execution) he managed to finish 11 semesters worth of studies in just 3, completing 60 exams in 20 months. If I met the guy, I would probably shake his hand vigorously and then maybe carry him on my shoulder and parade him around the town. The university had other plans; they are demanding 3000 euros as missing fees for his studies. That is, they want him to pay up for the rest of the year even though he only needed half of it. So… The university says the fees are for all the studies, which means they are probably charging all in advance. If not, why say that? If so, why are they only asking now and why only for the remainder of the year? The payment shouldn’t be for studies, the payment should be for access to university property (material, instruments, etc…) and the privilege of taking the tests and passing them, getting a degree. He should only pay for the time he used. The Technion charges per semester, which seems fair to me. But what if Continue Reading →
Posted in Geekdom, Less Interesting News, Weird by Eran with 1 comment.
פיראטיות תלת ממדית
In Neal Stephenson’s The Diamond Age, pretty much every household had their own molecular assembler which they could use to make just about anything, paying only for the raw material the device required. The precursors of that, the 3D printers, are already becoming something that a single person could buy for their home. They are still quite complex, small and expensive but the day in which you could just get one from the store the same way you get a microwave or a toaster oven is not far away. Seeing this coming, the people behind The Pirate Bay have offered a new category which they call Physibles. That is, 3D design files to be fed into a 3D printer to print… well, anything you can design. I just looked at it now and people are offering anything from Mark Zuckerberg’s head through a nerf gun and up to a Warhammer 40K Space Marine. I think this is insanely cool and I hope two things: One, that I would be able to print my own… anything in the near future. And two, that Old Manufacturing (paraphrasing Old Media) companies won’t go bananas with copyright and try to stop the revolution but instead try to follow it and work with it.
Posted in Geekdom, High-Tech, IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
Portal 3 Anyone?
I was thinking, Portal 2 ends with “Want You Gone” and it has the line. “You have you short sad life left. That’s what I’m counting on.” That is, it’s like GlaDOS is counting on Chell not being a problem for very long. So, here’s an idea. Portal 3: Lots of years in the future, Chell’s granddaughter is the first one to take her grandmother’s story seriously. That is, after she finds the age old portal gun in the attic. And she has her grandmother’s persistence and is even more proactive. She follows the parts/serial numbers/sales receipt back to Aperture Labs where she finds an advanced GlaDOS, an advanced testing program, more gizmos, more weird stuff, a better portal gun (that works on more surfaces), adversary robots (Hello, Atlas, P-Body and friends) who try to foil her with their own portal weapons, and where she might need to stop GlaDOS from consuming the world with her testing initiative. Valve… Here’s your pitch. Go.
Posted in Gaming, Geekdom by Eran with 4 comments.