Uncharted – Drake’s Fortune

Good pacing, pretty good level design, not a bad action movie. Kind of reminds me of Prince of Persia but without all the cool sword fights. So the combat was not as interesting as it could have been but a good story and a good finish.


Posted in Art, Gaming, Reviews by with comments disabled.

Here I Come to Wreck Your Day

Remembered Mighty Mouse a little while back. Thought of watching it again, for old times’ sake. Found the old series. Found The New Adventures. Watched an episode of each. Remembered my Transformers experience, decided to let this childhood memory stay just a childhood memory and discarded the rest of the episodes. But SWAT Kats is still awesome. And I’ve been told ThunderCats didn’t age well. And now I’m wondering about Samurai Pizza Cats.


Posted in Art, Geekdom, Life Lessons, No Category, Thinking Out Loud by with 2 comments.

As Close As I Came to Violence

נכון לזמן כתיבת שורות אלו בדיוק סיימתי לשמוע את הסיפור Red Card. זה הוא סיפור, שנשמע לי כל כך מוכר שאני בטוח שכבר שמעתי אותו איפה שהוא קודם, על עולם בו הממשלה שולחת מספר מוגבל של ‘כרטיסים אדומים’ לאזרחים פשוטים, כרטיסים שמאפשרים לכל אחד לבצע רצח אחד בלי שום השלכות. הסיפור מעניין ודיי מומלץ אבל הסיבה שאני כותב היא מה שאליסטר סטוארט אומר אחרי הסיפור, על מערכת היחסים שלו עם אלימות וכמה הוא התקרב אליה. כמו לכל אחד, גם לי היו התקלויות עם ילדים גדולים ומעצבנים ממני כשהייתי קטן. מקרה אחד, שאני חושב שכבר סיפרתי עליו, היה עם ילד גדול ממני בשנה שבגלל צירוף מקרים, וכנראה שמוח מעט חולה, התחיל רצף נקמות נגדי שכלל, בשלב מסוים, להרביץ לי עם מטאטא. הייתי בכיתה ד’ אז ההיכרות שלי עם הגנה עצמית כללה בעיקר סרטי פעולה של ג’קי צ’אן וז’אן קלוד ואן דם ולכן לא ממש התנגדתי. ובעוד למדתי קצת (ממש קצת) קראטה עוד לפני, זאת כנראה הייתה הנקודה בה החלטתי שאני אקח אומנויות לחימה מעט יותר ברצינות. כשהייתי בכיתה ז’ וח’ היו לי גם התקלויות עם ילדים גדולים ממני. תמיד ניסיתי וגם לרוב הצלחתי לנטרל את הבעיות האלו עם מילים אבל חלק מהפעמים הגיעו לדחיפות אם כי אף פעם באמת הוכיתי. אני חושב שסבלתי מיותר בעיות בריונות מהממוצע אבל אני גם חושב ששרדתי את בית הספר בצורה לא רעה. פעם אחת, לקראת סוף גילאי העשרה תחילת העשרים – לא זוכר במדויק, נסעתי עם ידיד שלי לראות סרט. בדרך חזרה עקבה אחרינו מכונית. הם עקפו אותנו ואז האיטו אז עקפנו אותם וחוזר חלילה. Continue Reading →


Posted in Art, Maayan, No Category, School, Stories of My Life by with 3 comments.

You’ll be Safe Here

One of the most beautiful and touching pieces of art I’ve seen lately. Check out the Guide. And in my list of “Awesome to See There”: Lion-o, Gizmo, Robocop, Speed Racer, Captain Planet, Spike Spiegel, Rufus, Tom Strong, Colonel O’Neill, Marty McFly, Dr. Venkman.


Posted in Art, Geekdom by with comments disabled.

אמינות זה חשוב

אמינות זה חשוב לי בכל דבר שאני עושה. אם אני רואה סרט, קורא ספר, כותב סיפור או משחק והמכניקה המוצגת לא אמינה, לא עקבית או פשוט סותרת את מה שאני יודע שנכון, זה מפריע לי. זה מנתק אותי מהסיפור ופוגע ביכולת שלי להיכנס לעולם ולרוב גם באינטליגנציה שלי. וכשזה קורה מספיק פעמים ברציפות, אני מפסיק. בהארי פוטר זה הפריע לי אבל באמת חשבתי על זה רק לאחר שסיימתי. בלופר זה מאוד הפריע לי כך שהתחלתי לרטון מיד כשהסרט הסתיים. ואז לאחרונה הרמתי את Batman – Book of the Dead וזה כל כך הפריע לי שהפסקתי באמצע. Book of the Dead נחשב ל-DC Elseworld. זה גרסה אלטרנטיבית לבאטמן בו מרת’ה ותומס היו עדיין מאוד עשירים אבל ארכיאולוגים בתחביבם העיקרי. והם נרצחו בגלל איזו שהיא קונספירציה מסובכת שקשורה לאוצר ידע אדיר שהושאר במצריים ואיזה שהוא אל עטלף עתיק. זה מתחיל עם קצת זכרונות של ברוס וויין, קצת הסברים מעורפלים על מה קרה לפני 14,000 שנה וארכיאולוגית צעירה שמגיעה לאחוזה כדי לשכנע את ברוס לממן לה את המחקר שהוא בכל מקרה התכוון לבצע בעצמו. ופה זה התחיל לעצבן. יש פה מעט ספוילרים אבל הם ברורים לחלוטין מ-20 העמודים הראשונים. אז בסדר, אטלנטיס הייתה קיימת והתושבים היו חייזרים מכוכב לכת אחר והם השאירו דברים למאיה ולמצרים ובגלל זה יש פרמידות גם באפריקה וגם בדרום אמריקה. והיה שם איזה שהוא ריב בין [הכנס שם של אל מצרי] ובין [הכנס שם של אל מצרי אחר] ובלה בלה אל עטלף. בסדר. ואז הארכיאולוגית התחילה לפלוט שטויות על המאיה שצריכות להיות שטויות ברורות לכל אדם עם הגיון בריא Continue Reading →


Posted in Art, Practice, Reviews, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

The Power of a Dog

זה ארוך אבל קחו את הזמן לקרוא את זה. אז כן. זה הכוח של כלב. לפעמים אני חושב על האם אנחנו מתייחסים לכלבים שלנו מספיק טוב. האם אנחנו בכלל מסוגלים להחזיר להם את כמות האהבה שהם נותנים לנו. ואני מנסה. זה גם גורם לי לחשוב על המחזוריות של כל הענין. מוצארט כרגע בן שנה וחצי. אם יהיה לנו מזל אז הילד שלנו ידע להגיד ‘כלב’ גם אם לא ‘מוצארט’ כשיגיע זמנו. ואני יודע את זה. וידעתי את זה כשלקחנו אותו. ואני עדיין אדע את זה כשיגיע הזמן שלו. ואני אדע את זה שנגיע שוב לצער בעלי חיים לחפש הולך על ארבע חדש להוסיף אל המשפחה שלנו. ואנחנו נמשיך לעשות את זה לעצמנו. כי כל מה שבאמצע שווה את מה שבסוף. גם אם הבסוף הזה מחלחל קצת אל האמצע כשאני, כמו עכשיו, נזכר בכלבים שהיו לי, בכלבים שהכרתי, ועכשיו כבר אינם. כי גם עם אנשים שמאוד קרובים אליך יכול לקרות שהם ישנאו אותך, גם אם רק לרגע, אבל כלב תמיד יאהב אותך בלי שום תנאים.


Posted in Art, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

A Lotus Quasi-Loop

  I keep expecting the universe to collapse but this tastes so good I don’t care…


Posted in Art, Memes and Stuff, Mixing, No Category, Weird by with comments disabled.

Have Some Spare Time Before Next Semester

Now that I am unemployed. So I’m actually taking the time to advance some creative projects and taking an online HTML5 course. The main idea, goal and motivation? Achieving Flow.


Posted in Art, From the Writing Desk, No Category by with 2 comments.

Trying My Hand at Artistic Photography

Besides, I had a test today. I’ll spare the thoughts until I’ll get my grades.  


Posted in Art, No Category by with 2 comments.

Texts from VS2012 – wstring


Posted in Art, IT, Memes and Stuff, No Category, Programming by with comments disabled.

‹ Older Posts Newer Posts ›