Rockstar מעצבנים אותי

אני חושב את זה כבר הרבה זמן: Rockstar Games מעצבנים בדרך שבה הם מוציאים משחקים. הם מוציאים משחקים רק לקונסולות כשאין ממש סיבה לא להוציא גם למחשב. סדרת Red Dead ועכשיו L.A. Noire יצאו רק לפלייסטיישן ואני חושב שזה ממש לא נחמד בעיקר כשמדובר על כמה מהמשחקים הנחשבים ביותר כיום, כשהחדש יותר פורץ דרך בצורה יוצאת דופן. זה מעצבן כי אני ממש רוצה לשחק במשחקים האלו אבל אני לא יכול. ולא רק כי אין לי פלייסטיישן. אני בטוח שגם אם היה לי לא הייתי מצליח יותר מדי. אני צופה שני טיעוני נגד: לא משחררים משחק למחשב כי הפיראטיות הופכת את זה ללא רווחי. זה באמת שטויות. טוב, פיראטיות שואבת מכירות, כן. אבל בכמות הרבה יותר קטנה ממה שראשי התעשיה רוצים שתחשבו. הרבה מאלו שמורידים משחק לא חוקית גם אחר כך קונים אותו ורוב אלו שלא עושים את זה כי הם פשוט לא יכולים לקנות את המשחק ואם לא הייתה להם את האפשרות הפיראטית, הם לא היו קונים את המשחק בכל מקרה. Valve כבר הוכיחו לנו שכל מה שצריך בשביל להעלות מכירות זה קצת להוריד את המחיר ועכשיו מוכיחה CD Projekt RED, החברה מאחורי The Witcher ובעלת GOG.com: העובדה שהמשחק לא סגור עם DRM דווקא תורמת לחווית המשחק ולהרגשה הטובה של הלקוחות. טיעון שני: רגע, אבל מה עם משחקים כמו Crysis ששוחררו בלעדית לחלונות? נכון, גם זאת בעיה וחבל. אבל לפחות הם חזרו בהם ב-Crysis 2. אבל למען האמת, אני מסוגל יותר להבין את הטענות של Crytek שהקונסולות היום פשוט לא נותנות להם את הכוח שהם צריכים בשביל להריץ את המשחק. Continue Reading →


Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by with 7 comments.

אסירים עובדים קשה

בהתחלה לא הייתי בטוח מה לחשוב על הידיעה הזאת. מתברר כי אסירים בבתי כלא סיניים עובדים בכריית פחם ביום ואז יושבים מול מחשבים וכורים זהב במשחקי רשת בלילה. כמובן, זאת התעללות נוראית. זה שעות של עבודה פיזית קשה ושוחקת ואז עוד שעות של עבודה שוחקת. והתנאים לא מדהימים וגם היחס מההנהלה לא מלבב. מה שתפס אותי הוא “הבוסים בכלא הרוויחו יותר כסף בהכרחת האסירים לשחק משחקים מאשר להכריח אותם לעשות עבודה פיזית”. והם טוענים שם שהרווח המינמלי לאסיר הוא שווה ערך לכ-2000 שקל ביום. שזה לא רע. זה יפה מאוד, למען האמת. העבודה מונוטונית וארוכה אבל זה רווח יפה. אבל דיי מיד לאחר מכן חשבתי, הם בטח לא קוראים קורי דוקטורוב.


Posted in Gaming, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Fail Early, Fail Fast

“להיכשל מוקדם ולהיכשל מהר” היא מתודולוגיה מעניינת. היא כנראה נשמעת מוזר ואולי אפילו אנטי-יצרנית למי שלא מבין מה זה אומר: מה זאת אומרת להיכשל? אבל אני רוצה להצליח! ופה אני אצטט את אדיסון. כי אולי אני לא כל כך מחבב אותו כבן אדם אבל הוא אמר כמה דברים חכמים. למשל: “אני לא יכול להגיד שנכשלתי. מצאתי עשרת אלפים דרכים בהן זה לא עובד.” כי בדרך כלל יש עשרת אלפים דרכים בהן זה לא עובד על כל דרך או שתיים בהן זה כן עובד. אני כותב על זה כי לאחרונה חשבתי על כך שהרבה אנשים, כולל אותי, מפחדים מכישלון מספיק כדי בכלל לא לנסות אותו כאשר אם רק ינסו אז הם אולי יצליחו. ואם יכשלו אז לא נורא, לומדים ומנסים שוב אחרת ויותר טוב. הרי, אף אחד לא עושה כל דבר מאה אחוז בפעם הראשונה. תמיד יהיו מהמורות וכשלונות מאשר הצלחות מזהירות. וכמו שאמר אלברט לברוס בבאטמן מתחיל: “למה אנחנו נופלים? בשביל ללמוד לקום על הרגליים שוב.” וזה בדיוק הרעיון מאחורי Fail Early, Fail Fast: אתה הולך להיכשל. אתה הולך להיכשל הרבה… קבל תיקון, אתה הולך להיכשל הרבה מאוד לפני שבאמת תצליח ותשלוט בנושא. אז כל עוד אתה נכשל, תכשל הכי מוקדם שאתה יכול, כדי שיהיה לך זמן להשתפר ולעסוק בנושא אחרי שלמדת, ותכשל מהר, כדי שתוכל לחזור מהר לניסיון הבא ולהגיע יותר מהר להצלחה. ואני חושב שאת כל זה היו צריכים להגיד לי הרבה יותר מוקדם. את הדבר הכי קרוב לזה שאני זוכר שמעתי מאבא שלי, מעט זמן לפני הגיוס, כשהוא אמר לי שאם המדריך שואל את הפלוגה מי יכול Continue Reading →


Posted in IT, Life Lessons, Practice, Thinking Out Loud by with 5 comments.

The Compare/Contrast Essay: Droid 2 vs iPhone 4

I chose to compare these two phones because they are both leading smartphones in the world today. The iPhone has maneuvered itself into the world stage by being an Apple niche product with great design and an avid following, and is now one of the most talked about devices on the planet. The Droid 2, and specifically, the Droid 2 Global, is a QWERTY slider phone, with a full physical keyboard, is loaded with the open Android operating system and powered by a 1.2GHz CPU, making it one of the most powerful and most useful phones today. On the surface, they are both quite the same: They both feature a very high resolution display, a high res camera, lots of RAM, good battery and are lightweight. However, there are differences that sometimes make the world of difference. The more subtle ones are the screen, the processor, dimensions, and the talk time. Although the Droid 2 G’s screen is slightly bigger, a 3.7″ vs the iPhone’s 3.5″, the iPhone presents a crisper image with a slightly higher resolution screen, 329 points per inch vs the Droid’s 264 PPI. The Droid is the first to feature a 1.2GHz processor while the iPhone still uses a 1GHz CPU. Both of their dimensions are roughly the same except for thinness: the iPhone is 9mm thin and the Droid is 14mm. But, considering the Droid features a full keyboard, this is hardly surprising. And while both phones provide several hours of talk time, the Droid Continue Reading →


Posted in IT, Practice, Reviews, School, Thinking Out Loud by with comments disabled.

אמת תמורת חיים

קראתי ראיון עם ‘מדען אימאם‘. אוסאמה חסן הוא מרצה בכיר למערכות מידע באוניברסיטת מידלסקס בבריטניה והוא גם אימאם, מנהיג תפילה, במסגד אל-תאוויד במזרח לונדון. הסיפור בקצרה: הוא ניסה להסביר לאנשים איך תורת האבולוציה מסתדרת עם פירוש של הקוראן ודיבר על כך שפירושים קיצוניים ופונדמנטליסטים של הקוראן אינם הדרך הנכונה. בדצמבר, הגיע לאוניברסיטה מבקר מסעודיה וכאשר נשאל האם זה ראוי שאדם שמאמין לאבולוציה ינהיג תפילות הוא ענה שלא. משם המשיכו מסע ההכפשות, הדרישה לסילוקו מהמסגד בו היה במשך 25 שנים וקבוצה קיצונית מטורפת אחת אפילו איימה עליו בחייו. הוא נאלץ להוסיף אבטחה על ביתו (סך הכל, יש לו ילד קטן), לשחרר הודעה כי הדברים לא נאמרו כפי שהתכוון אליהם והוא אפילו זנח את הנושא לעכשיו כי הוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל זה. אני חושב שזה מאוד לא בסדר. אני לא מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל האמת שלו. אני מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא צריך, שלכך זה הגיע. זה הופך את כל הנושא למאוד בעייתי. כי כשכך המצב, המאבק אינו הוגן. הצד המתנגד להארה מוכן להשתמש באלימות, יודע מול מי להשתמש בה ולרוב גם דיי מסוגל להוציא אותה אל הפועל. הצד המנסה ללמד לא רוצה להשתמש באלימות , לא יודע בדיוק אלו אנשים עומדים מולו ולכן גם הגופים העומדים לרשותו לא ממש עושים משהו באמצעים הלא-אלימים העומדים לרשותם. וזאת הבעיה שלנו במאבק. זאת בעיה מאוד חמורה כאשר צד אחד מסוגל כמעט חד משמעית להשתיק את הצד השני. ולמספרי האמת יש שתי אפשרויות: כמו האימאם, לפעול בגלוי ולהיות חשופים לאלימות, או כמו המשתמשים Continue Reading →


Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud by with comments disabled.

האם שיעורי בית רשות זה רעיון טוב?

אני נוטה לחשוב שכן. ומיד אסביר למה. הנה איך שאני רואה את זה. קורס קובע תרגילי בית חובה. יוצא תרגיל בית כל שבועיים בערך. ביחד עם עוד שלושה-ארבעה-חמישה קורסים יש עומס מטורף כל שבוע. סטודנט ממהר להגיש את כל שיעורי הבית. אם הוא באמת מנסה אז הוא יתחיל מוקדם וישקיע ואולי אפילו יצליח לסיים את כולם. אבל לפעמים זה קשה ונתקעים ולא כל כך מצליחים ולפעמים לקבל עזרה מצוות הקורס זה לא עניין פשוט. אבל, למזלו (או לרעתו) של הסטודנט, להשיג תרגיל בית פתור זה לא סיפור כזה גדול. אז הסטודנט מנסה את מה שיכול ומשלים מהפתרון הקיים איפה שהוא נתקע. כן, זה לא פתרון אידיאלי וזה משהו שכדאי להימנע ממנו בכל מצב אבל תרגילי בית הם ציון ואיזה סטודנט יוותר על ציון כשהוא לא חייב. לעומת זאת, אם קורס קובע תרגילי בית כרשות, סטודנט שלא אכפת לו פשוט יוותר עליהם (סטודנט שהיה מעתיק את הפתרון הקיים או לכל היותר מנסה נסיון שטחי לפתור את הבעיות לפני כן אם התרגיל היה חובה) אבל סטודנט שאכפת לו לתרגל וללמוד ינסה בכל מקרה. אבל אותו סטודנט שאכפת לו, אין לו באמת סיבה להעתיק תרגיל קיים. כי הוא לא עושה את זה בשביל הציון, הוא עושה את זה כדי לתרגל. הוא לא ימהר וילחץ שהכל יהיה מושלם אלא רק יעשה ככל יכולתו. כי אם הוא לא יגיש תרגיל מושלם, הוא לא יאבד ציון, הוא יקבל הערות, ילמד מה עשה נכון ומה עשה לא נכון וישתפר לפעם הבאה. ההבדל הוא שכשתרגיל בית הוא חובה, הסטודנט מגיש אותו בשביל הציון והוא יעשה מה שצריך כדי Continue Reading →


Posted in Practice, Thinking Out Loud by with 6 comments.

למה לא להשתמש ב-GoTo

כל מתכנת צעיר שהולך ללמוד מהחכמים ממנו מגיע מתישהו לשלב בו אומרים לו שבשום פנים ואופן צריך להשתמש ב-GoTo, שפקודת ה-GoTo היא האויב הגדול של כל מתכנת, שאם תשתמש ב-GoTo כולם יצחקו עליך ואף אחד לא יקבל אותך לעבודה. בעוד שיכול מאוד להיות שההצהרות השלישית והרביעית נכונות, השנייה לא נכונה וזה תלוי איך אתה מסתכל על הראשונה. אז למה לא להשתמש ב-GoTo?, מתכנת צעיר בטח שואל את עצמו. זה נכון ש-GoTo היא פתרון פשוט וקל לבעיות מעצבנות אבל היא לרוב תגרום לבעיות גדולות יותר בהמשך מסיבה אותה אפרט מיד. מה הרי המתכנת רוצה מהתוכנה שלו? דבר ראשון שהוא צריך לרצות הוא שהיא תעבוד. אם היא לא עובדת מה שהיא שווה. הדבר השני והשלישי שהוא צריך לרצות, הסדר תלוי את מי שואלים, הם שהתוכנית שלו תהיה יעילה ואז אלגנטית ופשוטה. השאלה אם היא עובדת או לא לא קשורה לדיון הזה אבל צריך לשים לב לדרישות השנייה והשלישית. יכול להיות שהשימוש ב-GoTo תוביל לתוכנה יעילה אבל יכול להיות שלא. מה שכן בטוח הוא שהיא לא תהיה אלגנטית ופשוטה. ומה שמתכנת צעיר עוד לא כל כך מבין הוא שהתוכנה שהוא כותב לא תמיד תישאר מתחת לידיים שלו ולרוב הוא גם לא ירצה שהיא תישאר. ובמיוחד אם עובדים על פרויקט גדול בחברה רצינית עם עוד הרבה אנשים, התוכנה צריכה להיות קריאה מאוד וקלה להבנה, לפעמים מעבר להיותה יעילה ואופטימלית. והשימוש ב-GoTo דופק את העיקרון הזה. שימוש ב-GoTo גורם לקפיצות במבנה הבקרה של התוכנה. ולא, זה בכלל לא אותו הדבר כמו מבנים חוזרים (לולאות, while, וכו’…) כי הם בנויים בבלוקים פשוטים שחוזרים על עצמם. גם Continue Reading →


Posted in Practice, Programming, Thinking Out Loud by with 2 comments.

סדר פסח חילוני

בואו נעשה משהו לא פופלארי. בואו נתרעם על משהו שהוא הצהרה חילונית מאוד בכוונה. אז אריאנה מלמד רוצה להתרעם קצת על חילונים שחוגגים פסח ולא מתרחקים מהדת כמו שחילוני צריך. בסדר, אני לא מתכוון לקנות מוצרים כשרים לפסח בכוונה כי מהמאפיין הזה של החג לא ממש אכפת לי. אני חושב שהוא מוגזם ולא נחוץ. כן, טוב לעשות ניקוי יסודי מדי פעם ותחילת האביב הוא זמן טוב כמו כל זמן אחר אבל הטקסיות של זה מעצבנת אותי. אבל מעבר לזה, למה לא לעשות סדר פסח? למה אי אפשר לעשות סדר פסח כמסורת נחמדה ונוסטלגיה אל הזמן בו אנשים באמת האמינו שכל הסיפורים האלו אמת לאמיתה? אני, אישית, לא ממש מתעניין בסיפורים, אני לא יכול לקחת אותם ברצינות. ואני גם לא כל כך אוהב את השירים. אבל אם לוקחים את ההגדה עם קורטוב של מלח, אם עושים את זה בצורה קלילה ונחמדה, אם מסביב לשולחן יושבים האנשים שאתם אוהבים, למה אי אפשר לעשות סדר פסח טוב ונחמד? וזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות כשאני אהיה אב הבית. אולי אני לא שותה את התירוש הדתי ומאמין שכל מה שכתוב שם זאת היסטוריה מוכחת אבל אני יכול להתייחס לסדר פסח בתור חלק מהתרבות היהודית, ותכל’ס, בשבילי סדר פסח הוא הסיבה לכינוס כל המשפחה, איזו משפחה שזאת תהיה באותה שנה. ולילדים שלי אני מתכוון להסביר המסורת, ההיסטוריה, העובדות הידועות והמקור לסיפורים כמיטב יכולתי ואני אתן גם להם להחליט בעצמם מה שהם חושבים. גם אם בסוף הם לא יסכימו איתי שאפשר לערוך סדר פסח בלי השלשלאות שכובלות אותו לפולחנים דתיים ישנים. ותירוש זה טעים. :)


Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

קומיקסים בבוקר

ב-1997 יצא סרט בשם “Murder at 1600“. זה היה סרט פעולה חביב אם כי מעט צפוי שראיתי כבר לפחות פעמיים או שלוש. טוב, זה היה סרט עם ווסלי סנייפס וגם לא כל כך מגניב כמו ‘אמנות המלחמה’ או ‘בלייד’ או ‘איש ההרס’. אבל כן היה שם קטע נהדר שאני עדיין זוכר ומיישם עד היום. ובגלל זה אני מזכיר אותו. בקטע, הבלש ריג’ס יוצא לריצה כדי לתפוס את אלווין, אחד מהאנשים הבולטים בפרשה, בריצת הבוקר שלו תחת חיפוי השירות החשאי. הם מדברים קצת על מה קורה ומתנגשים על ענייני מדיניות וכמה רחוק אפשר לקחת מקרה רצח שהתרחש בבית הלבן. אבל זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא מה שאלווין אומר לו לפני שהוא הולך. Alvin: “A study at Harvard determined a person’s longevity by the first thing they read in the paper.” Regis: “I’m an obituary man.” Alvin: “Start with the comics, you’ll live longer.” ולכן, כל בוקר אני מתחיל עם הקומיקסים שאני אוהב מהרשת שהתאספו מאז אותו הזמן אתמול. ואני חושב שזאת אחת הרוטינות היותר טובות שאני יכול לחשוב עליהן בשביל הבוקר: לקום, שירותים, לצחצח שיניים, להכין קפה ואולי משהו לאכול ואז לשבת ולקרוא קומיקסים.


Posted in Life Lessons, No Category, Practice, Stories of My Life, Thinking Out Loud by with comments disabled.

קייסי “המעניש” היינס

שמעתי על זה דרך Penny Arcade. אפשר להגיד שהם לפעמים חסרי רגישות ולא יודעים להתנצל בזמן אבל לפחות הם בעד הילדים. ועל זה אני מעריך אותם. קייסי היינס, תלמיד בית ספר אוסטרלי הוטרד על ידי ילדים בבית ספרו במשך שנים. כן, הוא היה מבוגר יותר. כן, הוא היה גדול יותר. כן, כנראה שהמקרה הזה נופח לרמה קטסטרופלית. אבל הוא כן מעלה לתודעה הקולקטיבית בעיה רצינית שיש בבתי ספר בכל העולם. וכן, גם אני מכיר אותה ברמה האישית. ולכן, אני מסוגל להבין את מה שהוא עשה. כמו כל גיק מבוגר, אני בטוח, גם אני סבלתי קצת התעללות בית ספרית סטנדרטית. וזאת גם הייתה אחת הסיבות למה התחלתי להתעניין באמנויות לחימה. זה התחיל עם דברים קטנים בבית הספר היסודי, עבר דרך תקרית רצינית עם מישהו בכיתה מעליי, ושוב לעוד התעללויות קטנות של שותפי לכיתה ותלמידים שנה מעליי בבית הספר התיכון. לא סבלתי מיותר מדי אלימות פיזית, רק פעם או פעמיים ולא הרבה יותר מדחיפה. רק התקרית בבית הספר עירבה מקל של מטאטא אבל נגמרה מאוד מהר. אני לא זוכר מה בדיוק עשיתי כדי לפתור את המצבים האלו בצורה מתורבתת אבל אני כן חושב שדיווחתי על זה לפחות פעם או פעמיים למבוגרים האחראים עליי. אני בטוח בכמעט מאה אחוז שעל המצב בבית ספר היסודי, מבוגרים ידעו ואני בטוח בכמעט מאה אחוז שהם גם ידעו פחות או יותר את המצב בבית הספר התיכון. אז מהנקודה הזאת אני רוצה להוסיף שאני כן חושב שעיקר האשמה היא על המבוגרים. גם אם קייסי לא דיווח, אני בספק כמה זה היה עוזר אם הוא כן. וגם לי, באיזה Continue Reading →


Posted in Geekdom, Humanity, Less Interesting News, Life Lessons, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.