Play More Games!

אני נתקל בזה לעתים קרובות עם הרגילים, במידה ואני בכלל מנסה להציע את הנושא. הבעיה היא שרוב האנשים כיום, חוץ מאותם חובבים, כשיציאו להם לשחק משחק לוח או משחק קלפים כבילוי לערב במקום לצאת לפאב, במקרה הטוב יעקמו את אפם או, במקרה הרע, יטילו ספק בעוצמת הקשר שאתם מקיימים עם המציאות. אבל למה? לפי דעתי, רוב האנשים, בהינתן וזה משחק שמתאים להם והם מסוגלים לעבור את שלב ההתחלה, באמת יכולים להנות. אבל הרוב אפילו לא ינסו להתחיל כי הם חושבים שמשחקי לוח זה ילדותי ומעפן. למה? אתר Cracked מנסה לענות על השאלה הזאת עם רשימת ששת המשחקים שהרסו את זה לכולם. 6) סולמות ונחשים – משחק שמשחק כמעט כל ילד קטן וכל ילד בטח מבין כמה זה מטופש איפה שהוא בסוף הגיל החד-ספרתי. הרי זה תכל’ס משחק שתפקיד השחקן בו מסתכם בלגלגל קוביה. כל השאר כבר מחוץ לשליטה שלו. זה כמו לשים סוס במירוץ רק בלי כל הקטע של לבחור את הרכב, לאמן את הסוס, לדאוג לבריאות שלו וכן הלאה. מצטרפים למשחק ומשם זה כבר מזל. בכתבה הם משווים את זה לגרסת משחקי הלוח של תוכניות “ריאליטי”. למה שאנשים ירצו לשחק בזה? מכיוון שאני לא מכיר את King of Tokyo אז בשביל האנשים שאוהבים לגלגל קוביות אני אמליץ על Zombie Dice למתחילים ועל To Court the King למתקדמים. 5) משחק החיים – כשגדלתי בקיבוץ, לשכן שלנו, חבר של אח שלי, היה עותק של משחק החיים. אני זוכר שהייתי מבקש להשאיל ולשחק את המשחק לעתים כל כך קרובות שלאחים שלי נמאס כל כך ממנו שהייתי צריך להפציר ולשכנע ולשחד כדי שישחקו Continue Reading →


Posted in Gaming, Humanity, Stories of My Life, Thinking Out Loud by with comments disabled.

It’s Schoolwork, I Swear

אתמול התחלתי ובשבוע הקרוב גם אמשיך לעבוד על משחק. כן, אני עובד על משחק. וזה בשביל שיעורי בית. אני מבטיח. טוב, זה לא משחק שלי. זה משחק של מישהו אחר ואני צריך לפרק אותו לחתיכות כרגע אבל עדיין. ומחר אני נוסע לנאום של אובאמה בירושליים. אני אנסה את הקטע הזה של עדכונים מידיים בגוגל+ ואחרי זה אעביר את זה לפה. אבל בשביל זמן אמת, אני אהיה פה. Attempted update: 15:30 – inside the hall. Need to kill some time.


Posted in Less Interesting News, No Category, School by with comments disabled.

Free Ranging: Don’t Spy

אחד הסיפורים שקראתי באתר Free Range Kids נכתב על ידי ילד בן 17. הוא מספר על ידיד שלו שגדל בצורה ההפוכה לגמרי מהתורה המושרית מהאתר. הוריו של הידיד היו מסתכלים בילקוט שלו כל יום כשהיה חוזר מבית ספר “ליתר ביטחון”. מה שיצא מזה הוא ילד שיודע שההורים שלו לא סומכים עליו ורק מענישים אותו. והמספר גדל בבית בו אמא שלו אומרת לו שאם הוא הולך למסיבה שיהיה בה אלכוהול אז שיזהר לא לשתות יותר מדי ואם הוא במצב רע או צריך עזרה אז שיתקשר והיא תבוא. אז הידיד בורח מהבית ומשתכר והולך לבית חולים ולא מתקשר להורים שלו כי הם רק ירדו עליו והמספר מתקשר לאמא שלו אם הוא במקרה כן מסתבך בצרות. מצד אחד, יש ילד שמדברים איתו, מקשיבים לו, עוזרים לו ומייעצים לו. והוא גדל להיות אדם צעיר בוגר לגילו שמסוגל לתקשר בצורה הגונה ואמיתית. מצד שני, יש ילד שמחרימים לו דברים, מחטטים לו בפרטיות ומפעילים עליו משטר צבאי. אלו תוצאות ישירות ומדידות של צורת גידול ילדים אחת מול השנייה. עכשיו, הורים והורים לעתיד צריכים לשאול את עצמם, איזה ילד עם מעדיפים שיצא להם?


Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

ניסוי בשינה רב שלבית: הכנות

אני לא זוכר איך הגעתי לזה שוב אבל החלטתי לנסות עוד פעם את הנושא של שינה רב שלבית. לפני שנתיים בערך קראתי מאמר על מישהו שלקח שלושה צעדים ששיפרו לו מאוד את החיים. אחד היה ללמוד את מקלדת Colemak. את זה עשיתי. זאת אומרת, עברתי לגמרי אם כי אני עדיין לא מהיר כמו שהייתי. השני היה לעבור למחזורי 30 דקות עבודה ו-30 דקות הנאה. זה משהו שאני קצת מתקשה איתו ואולי לא מתאים לי. והשלישי היה לעבור לשינה דו-שלבית. מה שהוא עשה היה לישון 4.5 שעות במהלך הלילה ועוד שעה וחצי אחר הצהריים. אני לא אגע בזה אלא בדברים אחרים שגילית לאחרונה. כרגע המקורות שלי בנושא הזה הם וויקיפדיה והבלוג של אחד סטיב פאבלינה שניסה את זה בעצמו. כמו כן אני קורא את Ubersleep, ספר שאמור לאסוף את מעט הידע שכן קיים בנושא, ואת 40 Sleep Hacks, ספר עם טיפים לשינה טובה יותר. מה שאני יודע זה את זה: מעבר לשינה היחידה המוכרת יש עוד ארבעה סוגים עיקריים: Dual Core, Everyman, Dymaxion ולבסוף Uberman. מה שקורה ב-Dual Core הוא שיש שינה אחת עיקרית בלילה של שעות, עוד שינה של כשעה וחצי במהלך היום ועוד תנומה או שתיים של 20 דקות. ב-Everyman, יש שינה אחת עיקרית של 1.5, 3 או 4.5 שעות ובין שתיים לחמש תנומות של 20 דקות במהלך היום בהתאם. Dymaxion היא השיטה של באקמינסטר פולר והיא כוללת תנומות של 30 דקות כל שש שעות. גרסה מעט אחרת של זה נקראת Uberman וכוללת תנומות של 20 דקות כל 4 שעות. אז מי שכתבו את Ubersleep טוענות שהן המציאו את שיטת ה-Uberman או Continue Reading →


Posted in No Category, Weird by with 2 comments.

ועכשיו חזרה לשידורים הרגילים

לאחר כמעט שבוע של מחסור באינטרנט בגלל תקלה בקו, חזרנו אל חיק הציווליזציה. לצערי, עדיין יש בעיות בקו. ניתוקים, קצב איטי וכדומה. ולכן אני כנראה שעדיין אלך בבקרים לחפש אינטרנט בטכניון. אבל לפחות אפשר להעמיד פנים שדברים חזרו לשורה. אז קדימה.


Posted in No Category by with comments disabled.

אמינות זה חשוב

אמינות זה חשוב לי בכל דבר שאני עושה. אם אני רואה סרט, קורא ספר, כותב סיפור או משחק והמכניקה המוצגת לא אמינה, לא עקבית או פשוט סותרת את מה שאני יודע שנכון, זה מפריע לי. זה מנתק אותי מהסיפור ופוגע ביכולת שלי להיכנס לעולם ולרוב גם באינטליגנציה שלי. וכשזה קורה מספיק פעמים ברציפות, אני מפסיק. בהארי פוטר זה הפריע לי אבל באמת חשבתי על זה רק לאחר שסיימתי. בלופר זה מאוד הפריע לי כך שהתחלתי לרטון מיד כשהסרט הסתיים. ואז לאחרונה הרמתי את Batman – Book of the Dead וזה כל כך הפריע לי שהפסקתי באמצע. Book of the Dead נחשב ל-DC Elseworld. זה גרסה אלטרנטיבית לבאטמן בו מרת’ה ותומס היו עדיין מאוד עשירים אבל ארכיאולוגים בתחביבם העיקרי. והם נרצחו בגלל איזו שהיא קונספירציה מסובכת שקשורה לאוצר ידע אדיר שהושאר במצריים ואיזה שהוא אל עטלף עתיק. זה מתחיל עם קצת זכרונות של ברוס וויין, קצת הסברים מעורפלים על מה קרה לפני 14,000 שנה וארכיאולוגית צעירה שמגיעה לאחוזה כדי לשכנע את ברוס לממן לה את המחקר שהוא בכל מקרה התכוון לבצע בעצמו. ופה זה התחיל לעצבן. יש פה מעט ספוילרים אבל הם ברורים לחלוטין מ-20 העמודים הראשונים. אז בסדר, אטלנטיס הייתה קיימת והתושבים היו חייזרים מכוכב לכת אחר והם השאירו דברים למאיה ולמצרים ובגלל זה יש פרמידות גם באפריקה וגם בדרום אמריקה. והיה שם איזה שהוא ריב בין [הכנס שם של אל מצרי] ובין [הכנס שם של אל מצרי אחר] ובלה בלה אל עטלף. בסדר. ואז הארכיאולוגית התחילה לפלוט שטויות על המאיה שצריכות להיות שטויות ברורות לכל אדם עם הגיון בריא Continue Reading →


Posted in Art, Practice, Reviews, Role-Playing, Thinking Out Loud by with comments disabled.

The Power of a Dog

זה ארוך אבל קחו את הזמן לקרוא את זה. אז כן. זה הכוח של כלב. לפעמים אני חושב על האם אנחנו מתייחסים לכלבים שלנו מספיק טוב. האם אנחנו בכלל מסוגלים להחזיר להם את כמות האהבה שהם נותנים לנו. ואני מנסה. זה גם גורם לי לחשוב על המחזוריות של כל הענין. מוצארט כרגע בן שנה וחצי. אם יהיה לנו מזל אז הילד שלנו ידע להגיד ‘כלב’ גם אם לא ‘מוצארט’ כשיגיע זמנו. ואני יודע את זה. וידעתי את זה כשלקחנו אותו. ואני עדיין אדע את זה כשיגיע הזמן שלו. ואני אדע את זה שנגיע שוב לצער בעלי חיים לחפש הולך על ארבע חדש להוסיף אל המשפחה שלנו. ואנחנו נמשיך לעשות את זה לעצמנו. כי כל מה שבאמצע שווה את מה שבסוף. גם אם הבסוף הזה מחלחל קצת אל האמצע כשאני, כמו עכשיו, נזכר בכלבים שהיו לי, בכלבים שהכרתי, ועכשיו כבר אינם. כי גם עם אנשים שמאוד קרובים אליך יכול לקרות שהם ישנאו אותך, גם אם רק לרגע, אבל כלב תמיד יאהב אותך בלי שום תנאים.


Posted in Art, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

!מורים! תלמדו מעניין

עוד הרצאה חכמה שראיתי ב-TED  לאחרונה מדברת על איך ללמד מדע בצורה מעניינת. וזה עוד משהו שאני חושב עליו כבר הרבה זמן. אני חושב על איך צריך לשנות את מערכת החינוך. הרעיון של ממש לספר סיפור בכיתה חדש גם לי. אבל בתור בן אדם שמתעניין בחינוך ועסק בחינוך ממספר כיוונים, כולל מהצד הלומד, אני יודע שבשביל ללמד בצורה אפקטיבית זה חייב להיות מעניין. והדרך הכי טובה להפוך משהו למעניין הוא על ידי להפוך אותו לסיפור או למשחק. אז זה מה שאני אומר ולשם אני מכוון. לימוד צריך להיות כיף. עדכון: ויותר מזה, את רוב הדברים אפשר ללמוד לבד. כל מה שצריך זה סקרנות ומוטיבציה. אז כן, זה לא מתאים לכל אחד אבל אני חושב שרוב האנשים יכולים להסתדר לבד עם ללמוד את הדברים שהם רוצים. כל מה שצריך זה את הכלים ואת הגישה לידע. הידע עצמו לא צריך להיות המטרה וצריך להיות זמין לכולם. המטרה צריכה להיות ההבנה. זה מזכיר לי את Accelerando. שם, בכלכלה 2.0, המטבע העובר לסוחר הוא אינטליגנציה. וזה מה שבאמת צריך לעניין, היכולת להבין ולהשתמש בידע, בעיקר יצירתיות.


Posted in IT, Practice, School, Thinking Out Loud by with 1 comment.

לילה אחד בדצמבר

לילה אחד בדצמבר הוא סוג של סיפור צד בעולם ה’מחוננים’. הוא תוכנן כסיפור לתחרות הסיפורי-משחק של המשחקיה לפני שנתיים אבל לא הושלם בזמן. היו לי דברים אחרים לעשות. סיימתי אותו רק כמה חודשים אחרי זה. ועכשיו, כשאני חוזר יותר לעולם של נתנאל, עברתי עליו שוב, ניקיתי אותו ווידאתי שהוא נראה טוב. הוא יחסית קצר (ייקח בערך חצי שעה לקריאה ראשונה, אני מניח, למי שקורא מהר) ונכתב יותר בשביל הקטע, בשביל ההדגמה, בשביל הכיף הפרטי שלי ובשביל שיהיה לי חומר בסיס עליו לבדוק את התוכנה שכתבתי, Gamebook. אפשר לקרוא אותו גם בלעדיה אבל הוא תוכנן בשבילה ולכן יהיה יותר נוח להשתמש בה. השימוש בה יחסית פשוט ולא צריך לקחת יותר משתי דקות להבין אותה. חוץ מזה, למי שדואג, היא לא מתקינה שום דבר. זה פשוט קובץ מכווץ שפותחים ומריצים. אפשר למחוק את הספריה אחר כך ולא ישארו ממני יותר שרידים. אני אשמח לכל מי שיכול לקרוא את הסיפור ולחוות עליו דעה וגם על התוכנה שכתבתי. אני יודע שהיא דיי פשוטה אבל בכל זאת.


Posted in Gaming, Programming, Stories by with comments disabled.

A Lotus Quasi-Loop

  I keep expecting the universe to collapse but this tastes so good I don’t care…


Posted in Art, Memes and Stuff, Mixing, No Category, Weird by with comments disabled.