Not Everything Can Have a Title
אתמול התחיל בקצת דכאון. זה היה מין יום של כל-הדאגות-שבדרך-כלל-יש-בחיים-ובדרך-כלל-אתה-מצליח-לקטרג-בירכתי-המוח-אבל-לפעמים-פתאום-נופלות-עליך-בכל-הכוח.
אז הייתי מבואס כל הבוקר. לדבר עם מעין עזר לרומם את רוחי. אבל זאת לא הייתה הבעיה העיקרית. יום לפני חזרתי מוקדם הביתה כי פשוט לא היה מה לעשות. כל המטלות שלנו נתקעו בגלל בעיות עם השרת. אותי שלחו הביתה מוקדם. ואז בבוקר, המצב לא השתפר כל כך מהר כי הצוות שאחראי על השרת רק התחיל לעבוד ולקח להם זמן להביא אותו למצב ששימושי לנו. אז את רוב הבוקר עסקנו בהתאפסות על עצמנו ותכנון לעתיד וחפירה החוצה של משימות שעד אותו רגע “חיכו לאחר כך”.
אבל כל היום הזה השתפר פלאים כשעשינו ישיבת חברה על מצב המשחק והתכנון הכללי וביקשו רעיונות והיה לנו רעיונות והקישבו לרעיונות שלנו ודיברנו הרבה על איך דברים צריכים להעשות ומה כן או לא עובד לאילו סוגים של שחקנים. ולקראת סוף היום גם קראו לנו שוב לדבר על הרעיונות והיישומים ובאמת הקשיבו ואני הרגשתי הרבה יותר כאילו לכל אחד מאיתנו באמת יש חלק חשוב בבנייה שלו ואני לא רק מי שאומרים לו אילו לבנים לשים איפה ופשוט עושה את זה.
אז אני סיימתי את היום מלא באנרגיה ושמח וטוב לב. עכשיו אני רק מקווה שבאמת ישתמשו במה שאמרנו ואולי גם יקראו לי אחר כך להוסיף עוד נופח נרטיבי.
Posted in Gaming, No Category, Programming, Work by Eran with comments disabled.